דברי רה"מ נתניהו בחגיגות המימונה בעיר דימונה

netanyahu DSC 0277אנחנו יודעים שבחג הזה אנחנו מקרבים לבבות, מכניסים אורחים. בחג הזה יש הרבה אהבת ישראל והרבה אחדות ישראל. זה התחיל כחג של עדה אחת, הפך לחג של כל העדות, ויש בו הרבה חום והרבה אהבה, ויש בו כל פעם התחדשות.

בנגב אנחנו רואים עכשיו התחדשות גדולה מאוד. טסתי הנה ואני מסתכל ורואה פתאום עיר, עיר בלב מה שהיה פעם אזור צחיח עם מפעלים ענקיים. פעם זה היה קצה העולם, לעיר הזאת קוראים היום קריית-גת, ויש שם את מפעל אינטל, שהוא בין המתקדמים בעולם - פה בצפון הנגב.

אחר-כך אני ממשיך, ואני רואה כרך, שהיום הוא רבע מיליון ועוד מעט יהיה חצי מיליון, בעוד 12 שנים, ולעיר הזאת קוראים באר-שבע, ופעם היו פה רק גמלים. יש ברוך השם קריית סייבר שם במרכז, והעתיד ממש מגיע, זוהר וזורם הנה, החברות הגדולות ביותר בעולם באות לבאר-שבע.

ואז אני עובר לעוד עיר ונוחת פה, כאן, בתוך הירוק, ראיתי גם מים, ומגדלים, ואני רואה את הפריחה, ואת הצמיחה, נסים ונפלאות. בדימונה הולכים לקום 21 אלף יחידות דיור - היא משלשת את גודלה, ותהיה פה גם מכללת סייבר. זה העתיד, העתיד זורם, כאן, לדימונה, ולנגב, ולהתחדשות הגדולה הזאת.

היה לנו מנהיג גדול מאוד, ראש הממשלה הראשון דוד בן-גוריון. היה לו חזון, הוא מימש אותו באופן אישי, והוא בא לשדה בוקר. אבל הקדמה לא באה אחריו, היא התמהמהה, היא בוששה לבוא. אבל עכשיו היא רצה, היא זורמת, היא דוהרת הנה. כי אנחנו הוספנו לחזון בן-גוריון דבר פשוט אחד – קוראים לזה כלכלה.

הבאנו שילוב של תשתית ממשלתית ויוזמה פרטית. השילוב הזה, תשתית ממשלתית ויוזמה פרטית, זה הסוד. וקודם כל הבאנו הנה תשתיות, כבישים, רכבות. אתם נוסעים ברכבות האלה, אתם נוסעים בכבישים האלה. קודם כל לקצר את המרחקים. והבאנו את צה"ל דרומה, והבאנו את קריית התקשוב ישר לתוך באר-שבע, ועכשיו ישר לתוך דימונה. והבאנו עסקים פרטיים, ואנחנו עושים את זה קל בשבילם, לא קשה, קל. תנו להם להרוויח, תנו להם את כל האלמנטים האחרים. גם את התרבות וגם את החינוך, וגם את הרווחה, אבל בעיקר שיהיו פה עסקים פורחים, כי זה מה שמפריח את הנגב, והשינוי הזה ניכר ונראה לעין. וזה קורה לא רק בנגב, זה קורה בכל מדינת ישראל.

בדרך הנה שמעתי שבלומברג דירג את כלכלת ישראל ככלכלה השלישית המבטיחה ביותר בעולם. אינפלציה כמעט אפסית, תעסוקה כמעט מלאה. הכלכלה השלישית המבטיחה בעולם. אז יש התחדשות במדינת ישראל, יש התחדשות בחלקים השונים של ארץ ישראל, יש התחדשות כאן בנגב, יש התחדשות בדימונה, ואנחנו מחוייבים לזה, אני מחוייב.

כשהייתי ילד קטן ושמעתי "יום-יום על רמת דימונה..", אני זוכר את השירים, ואני זוכר את הפעם הראשונה שבאתי הנה ואמרתי: "זה יכול להיות אחרת". זה בוער בי, לצמצם את הפערים ולהביא את הקדמה ואת הצמיחה. להוכיח שיש לנו מדינת ישראל אחת, ולא שתי מדינות.

הדבר הזה בוער בי לגבי כל אזרחי ישראל, והוא בוער בי גם לגבי האזרחים הבדואים שלנו, כי אני רוצה אותם בקדמה. אני רוצה אותם אתנו, אני לא רוצה אותם הולכים אחורה. ואחד הדברים שעוד נשאר לנו לעשות בנגב, יש עוד הרבה דברים, אבל אחת המשימות הגדולות זה בהחלט, אין שום ספק, זה בהחלט ההסדרה של הבדואים ופתרון בעיית הבדואים בצורה הטובה ביותר שמאפשרת להם להשתלב בקדמה, בנס, בנסים והנפלאות שנקראים מדינת ישראל, וגם בחוק וסדר. זה הולך יחד, ואנחנו נחושים לעשות את שני הדברים גם יחד.

כשאמרתי חוק וסדר, אני מדבר גם על הביטחון. אם יש דבר שהציל את הנגב, אם יש דבר שהציל את מדינת ישראל, זה שאנחנו דאגנו להבטיח את גבולה הדרומי של מדינת ישראל. מכובדיי הרבנים, זה כבר לא נסים ונפלאות. אלמלא היינו מקימים את הגדר הזו על גבול סיני, אנחנו היינו נשטפים בגלי טרור, נשטפים בגלים של מהגרים בלתי-חוקיים, מסכנים את עתידה של מדינת ישראל. אז בעזרת השם וברוך השם, אפשר להגיד, גם המשימה הזאת הושלמה - והנגב פורח, מתפתח ובטוח.

אין זה אומר שהמאבק שלנו בגורמי הטרור נפסק, הוא נמשך כל הזמן. הוא דורש מאמץ בלתי פוסק, ואני מסיר את הכובע כאן לחיילים ולחיילות שלנו, חיילי צבא ההגנה של מדינת ישראל, לשוטרים ולשוטרות, לכל מי שעוסק בזה, ואנחנו לא מפסיקים לעסוק בזה. אבל הוא גם מחייב בהירות מוסרית.

אני קראתי שלשום מאמר בעיתון "ניו-יורק טיימס" שמציג את רב-המחבלים ברגותי כ"פרלמנטר ומנהיג". העיתון חזר בו כי אנחנו הערנו להם. זה כמו לקרוא לאסד "רופא ילדים" - לקרוא לברגותי "מנהיג פוליטי". אלה מרצחים, אלה טרוריסטים, ואנחנו לעולם לא מאבדים את הבהירות שלנו, כי אנחנו בצד הצודק. אנחנו בצד המוסרי - והם בצד הלא צודק ובצד הלא מוסרי.

הבהירות המוסרית הזאת, הנכונות להגן על הארץ שלנו, הנכונות להילחם באלה שבאים להכחיד אותנו, זה אחד מהכוחות הגדולים שלנו, לצד אהבת ישראל. אהבת ישראל מתבטאת בשפע הזה, ביופי הזה, בחום הזה. אנחנו נמשיך לפתח את המדינה שלנו ונמשיך תמיד לשמור עליה.

אני רוצה לברך את כולכם בחג שמח, "תרבחו ותסעדו" , אין חברה טובה יותר.

ועוד אדם אחד, האיש הזה, שאנחנו הולכים יחד כבר כמה עשרות שנים - בני, אתה עומד, כמו אחרים כאן, אני חייב להגיד, אחרים ואחרות, אתה עומד זקוף, מאוד גאה, מדבר בצורה ישירה ובצורה אמיתית את אשר על לבך, ואינך מוכן להתכופף לפי רוחות האופנה. אתה יודע איך קוראים לאדם כזה? מנהיג. אני מאחל לך הרבה שנים של מנהיגות, יחד עם חברינו כאן, הרבה שנים של מנהיגות טובה למען דימונה ולמען מדינת ישראל.

חג שמח.

 

 

 

 

 

 

 

צילום: עדי ברוך