חדשות הליכוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאם לפני זמן קצר בכנס ׳מתכננים חזון - יוצרים מציאות׳ של נציבות שירות המדינה ואמר:

"בשבועות האחרונים שמעתי את אלה המפקפּקים בכוונותיה של איראן. הם אמרו כשמנהיגיה של איראן מכריזים שהם ימחקו את ישראל ממפת העולם, הם בעצם מכוונים למשהו אחר בפרסית. מעניין לשמוע מה הם יאמרו על דבריו של רמטכ"ל צבא איראן שאמר רק אתמול, 'שאיראן מחויבת להשמדתה המלאה של ישראל'. פשוט וברור. מטרותיה של איראן ברורות. היא רוצה להשמיד את ישראל, ומפתחת נשק גרעיני למימוש מטרה זאת.

איראן מאיימת על ישראל, ועל שלום העולם כולו. מול הכוונה הזדונית הזאת חייבות המדינות המובילות בעולם, לגלות נחישות ולא חולשה. הן אינן צריכות לעשות ויתורים לאיראן. הן צריכות להעמיד בפניה דרישות ברורות וחד משמעיות: על איראן להפסיק את כל פעולות העשרה של חומר גרעיני, עליה להוציא משטחה את כל החומר הגרעיני שהועשר עד עכשיו, ועליה לפרק את המתקן הגרעיני התת-קרקעי בקום. רק כך ניתן יהיה להבטיח שלאיראן לא תהיה פצצה גרעינית. זוהי עמדת ישראל, היא לא השתנתה והיא לא תשתנה".

ראש הממשלה נתניהו פתח היום את ישיבתה הראשונה של ועדת קש"ב, הוועדה לקידום השיוויון בנטל ואמר:

"לפני שבועיים היינו באולם הזה שאול מופז ואנוכי כדי להודיע על הקמת ממשלת האחדות הלאומית הרחבה. הסעיף הראשון בהסכם האחדות היה להביא חלופה לחוק טל. קודם לכן, בחודש ינואר השנה, עוד לפני פסיקת בג"צ, אמרתי בכנסת שנביא פתרון טוב יותר וצודק יותר לחוק טל. היום אני מתכבד לפתוח את ישיבתה הראשונה של ועדת קש"ב, הוועדה לקידום השוויון בנטל.

היום נתחיל בדיונים שבסופם נחוקק חוק חדש, חוק קש"ב. אני מאמין שארבעה עקרונות מרכזיים צריכים להנחות אותנו:

חלוקה שווה יותר של הנטל, הדרגתיות בביצוע, הכללת יהודים וערבים כאחד, לעשות כל זאת בלי לשסות ציבור בציבור. ועדת קש"ב תקשיב לקולות רבים, ויש הרבה קולות בעם. היא מורכבת מנציגי סיעות הקואליציה ונציגים חיצוניים.

בהזדמנות זאת אני מזמין את כל סיעות הקואליציה כדי להצטרף לדיונים. בשבועות הקרובים חברי הוועדה יפגשו כדי להביא פתרון צודק יותר לחברה הישראלית. בשם כולנו, בשם אזרחי ישראל, אנו מאחלים בהצלחה."

הערב נערכה בגבעת התחמושת בירושלים העצרת הממלכתית לציון 45 שנים לאיחוד ירושלים, במהלכה אמר ראש הממשלה את הדברים הבאים:

"ישראל ללא ירושלים היא כמו גוף ללא לב. ועל גבעה זו, לפני 45 שנים חזר לפעום מחדש ובמלוא עוצמתו. עכשיו ישנם אלה שמאמינים שאם רק נחלק את ירושלים, והמשמעות היא בסופו של דבר לוותר על הר הבית, הם מאמינים שיהיה לנו שלום. הם מאמינים כך, אבל הם טועים. אומה שמוכנה להקריב את זהותה רק תשכנע את אויביה שהיא נעדרת כוח ורצון להילחם על דבר כלשהו. שלום בר קיימא עושים רק עם אומה חזקה. העיר המחולקת הפכה לשלמה, וכך היא תישאר. נמשיך לבנות את ירושלים. נמשיך לפתח את בירתנו, ונמשיך להבטיח שאורה הזהוב ימשיך להאיר את עתיד עמנו ויפיץ אור יקרות לעולם כולו, אורה של ירושלים".

הממשלה התכנסה היום לישיבת ממשלה חגיגית לציון יום ירושלים בגבעת התחמושת.

בפתח ישיבת הממשלה התייחס ראש הממשלה לבעיית המסתננים ואמר: "תופעת המסתננים הבלתי חוקיים מאפריקה חמורה ביותר ומאיימת על מרכיבי החברה בישראל, על הביטחון הלאומי והזהות הלאומית. הבעיה החלה לפני 7 שנים, ועם כינון הממשלה הנוכחית לפני 3 שנים החלטנו לטפל בבעיה באופן מידי על כל היבטיה. קודם כל פעלנו לעצור את הכניסה של המסתננים ולאחר מכן החלנו בטיפול במסתננים שכבר נכנסו. אם לא נעצור את הבעיה 60 אלף המסתננים עלולים להפוך ל- 600 אלף, ולהביא לביטולה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. לכן, הדבר הראשון שנדרשנו היה להקים מחסום פיזי. אני שמח שהקמנו את הגדר שבנייתה תושלם עד אוקטובר, למעט קטע מצוקי והררי ליד העיר אילת שגם אותו נגדר. הדבר השני הוא להוציא פיזית את המסתננים ויש לנקוט ביד תקיפה ולהחמיר מאוד בענישה.אנו עדים למצוקה, אנו מטפלים בה, נפתור את הבעיה על ידי פעולות ולא על ידי זעקות".

כמו כן התייחס ראש הממשלה לאיחודה ולפיתוחה של ירושלים ואמר: "יש לנו מחויבות רבה לאיחודה ולפיתוחה של ירושלים. אנו מתרגמים זאת להרבה מאוד כסף והשקעות מושכלות בתשתיות, בחינוך, בתיירות ובהחלטות שתקבל היום הממשלה. אלו דברים חשובים להבטחת עתידה של ירושלים, בירת ישראל לנצח. ירושלים עיר יפיפיה, נעשה אותה יפה יותר."

ראש עיריית ירושלים ניר ברקת שנכח בישיבה אמר: " אני מודה לראש הממשלה ולממשלה שמשקיעים משאבים חסרי תקדים המאפשרים להאיץ את פיתוחה של העיר. ההשקעה מתחילה לתת פירות, כך שסקרים מראים שהעיר הפכה להיות מקום שטוב לחיות בו."

במהלך הישיבה היום אישרה ממשלת ישראל שורת תכניות לחיזוק העיר ירושלים ולפיתוחה הכלכלי, התיירותי והחברתי. הממשלה החליטה להקים בירושלים מתחמי מגורים למשרתי כוחות הביטחון, על ידי הקצאת קרקע של מינהל מקרקעי ישראל בפטור ממכרז בשכונות ירושלים למשרתי צבא קבע ומשטרת ישראל. החלטה זאת תקל על הקמת מתחמי המגורים ותסייע למשוך אוכלוסייה חזקה לעיר.

כמו כן אישרה הממשלה הקצאה של 350 מיליון ₪ לפיתוח המרחב הציבורי-תיירותי של העיר ירושלים במשך שש השנים הקרובות. סכום זה יוקדש לפיתוח התשתיות בעיר לרווחת תושביה והמבקרים בה, הרחבת ה"ריאה הירוקה" של ירושלים והשטחים הפתוחים בה ושיקום אתרי תיירות מרכזיים בכל רחבי העיר.

רה"מ בנימין נתניהו אמר עם אישור התוכניות: "ההחלטות שאנו מקבלים היום ממשיכות את ההשקעות האדירות של הממשלה הזאת בירושלים בשנים האחרונות, שאנו כבר רואים היום את תוצאותיהן. ההשקעות הללו יסייעו להביא לידי ביטוי את הפוטנציאל העצום של ירושלים כמוקד תיירות עולמי ויתרמו רבות לפיתוחה ולחוסנה של בירת ישראל."

בנוסף, אישרה הממשלה לפני זמן קצר פה אחד את פיתוח אתר ההנצחה הממלכתי בגבעת התחמושת בעלות של 20 מיליון ₪, זאת במטרה להעצים את חשיפת הסיפור ההיסטורי לקהל הרחב.

ראש הממשלה נתניהו: "האתר מבטא קרב גבורה והקרבה שבלעדיו ירושלים לא הייתה חוברת יחדיו, האתר יהפוך לאתר מורשת לאומית כך שהדורות הבאים יוכלו לחוות בו את העבר".

יו"ר הכנסת, מכובדי ראובן ריבלין, ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט נועם סולברג, שרת הקליטה, סופה לנדבר, שרים, השר מופז, השר איתן, חברי הכנסת, ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, יו"ר הנהלת ההסתדרות הציונית העולמית, אברהם דובדבני, שגריר אתיופיה בישראל, יוסף הילווי, יו"ר הנציגות של הארגונים של עולי אתיופיה, הרב יפת אלמור, יו"ר ארגון אסירי ציון יוצאי אתיופיה, ראובן אדיסו, נכבדי העדה האתיופית, בראשם הקייסים, משפחות שכולות, קהל נכבד.

אחים ואחיות, מדינת ישראל ועם ישראל היום מרכינים ראשם לזכרם של אלפים מבי העדה האתיופית שנפלו בדרכם לירושלים - לירוסלם. סיפור עליית יהודי אתיופיה הוא אחד מסיפורי הגבורה המרתקים בהיסטוריה של עמנו. המרתקים, הארוכים וגם הלא-ידועים. בני אבנר הוא חובב היסטוריה, הוא אמר לי: "אבא, במאה הרביעית, שנת 334, פרמוניתאוס, שליח של הנצרות הפורצת, הגיע לאתיופיה וניצר, העביר לנצרות את כל אתיופיה. כל אתיופיה זולת שבט אחד - היהודים. היהודים נאלצו לברוח רובם מחבל אקסום, אבל נשארו יהודים באתיופיה. הכמיהה לציון, הזהות עם היהדות זה דבר עתיק יומין, זה הולך אחורה אלפי שנים. לכן המסע ההרואי שרבים מכם והוריכם עברתם ברגליכם בדרככם בדרך לארץ ישראל מוכיח את עומק הקשר של עם ישראל, ואתם כחלק ממנו, לארץ ישראל.

המסירות והנאמנות שלכם לארצנו ולעמנו גם לאחר ניתוק של 2,000 שנות גלות, במקרה של יהודי אתיופיה יותר כנראה, מסמלים יותר מכל את סוד כוחו, את סוד קיומו של עמנו ואת העמידות ועמקות הרעיון הציוני.

אין זה מקרה שדווקא ביום ירושלים, דווקא בבירתה הנצחית של מדינת ישראל, של עמנו, אנחנו מציינים את יום הזיכרון הממלכתי לאחינו ואחיותינו שנספו בדרכם לירושלים. אין יום סמלי יותר ואין יום ראוי ומכובד יותר מיום ירושלים שבו נזכור את יקירינו.

ממשלת ישראל הקימה כאן בהר הרצל אנדרטה לזכרם של אלפים שלא זכו להגיע ארצה - תינוקות, ילדים, נשים, קשישים וגברים שנספו במהלך המסע הזה. ביום הזה אנחנו מוקירים את זכרם ומעלים על נס את המורשת הנפלאה שהותירו לנו בנופלם. חכמינו אמרו שארץ ישראל נקנית בייסורים, אבל לצערנו סאת הייסורים והסבל ששילמו בני העדה האתיופית על נאמנותם לישראל ולירושלים, הסאה הזאת התמלאה והוגדשה. זה לא שבר אתכם ולא הרתיע אתכם, ההיפך הוא נכון: ככל שהמסע והתנאים היו קשים יותר, כך גדלה אהבתכם לארץ ישראל ולציון.

אני מתפעם תמיד כיצד הצליחה קהילת יהודי אתיופיה במשך אלפי שנות גלות לשמר את יהדותכם במוסדות שהקמתם, והמסורת ששמרתם וראשי הקהילה שלכם. לצערי הרב, רבים מאזרחי ישראל אינם מכירים את ההיסטוריה העשירה של בני הקהילה האתיופית. הדבר הזה יתוקן בתוכנית הלימודים שלנו. כל אחד צריך להכיר את ההיסטוריה וגם את התרומה העכשווית.

רבים מבני הקהילה היו שותפים מלאים בביצור כוחה ושימור עצמאותה של אתיופיה במשך יותר מ-3000 שנים, אך לצד השותפות בנשיאה בנטל, העדה האתיופית סבלה, כפי שכבר אמרתי, במקרה אחד, אבל זה התרחש הרבה פעמים, וזה כנראה גורלם של היהודים. הרבה קהילות יהודיות שסבלו חרף תרומתן בארצות שהיו חיים בתוכן, וכך קרה במקרה של ההתנכלות והפגיעה על רקע שנאה אנטישמית ליהודי אתיופיה. בתחילת המאה ה-17 הגזירות נגד היהודים באתיופיה התעצמו, רבים מהם נושלו מאדמתם, אחרים הוכרחו להתנצר ואלפים נוספים מצאו את מותם על קידוש השם בהרי סיימן שמוכרים ליהודי אתיופיה.

ולמרות הרדיפות, למרות הגזירות, רבים מבני הקהילה שמרו אמונים לתורת משה ולארץ ישראל, ומימשו, בזכות האמונה הזאת, את חלום הדורות להגיע לארץ. גל העלייה הראשון התרחש בתחילת שנות השמונים במסגרת 'מבצע משה' תחת הנהגתו של מנחם בגין זכרונו לברכה. הגל השני המשיך בשנות התשעים במסגרת 'מבצע שלמה' תחת הנהגתו של יצחק שמיר, ייבדל לחיים ארוכים. מדינת ישראל וממשלת ישראל לא שכחו ולא זנחו את שארית הפליטה שנותרה באתיופיה.

הממשלה בראשותי החליטה פעמיים - בקדנציה הראשונה ועכשיו בקדנציה השנייה - להעלות את שארית הפליטה ולהשיבה למולדת ההיסטורית. אבל זה איננו סוף המסע עבור קהילת יהודי אתיופיה, כי כאן, במדינת ישראל, אנחנו מצויים בפרק השני של מסע הקליטה והשילוב בחברה הישראלית. זהו מסע ארוך, זה מסע יומיומי, זה מסע רוחני של הקייסים ובני דור ההורים, וזה מסע של זהות והשתלבות לכל בני הקהילה, ובייחוד לצעירים. אני חושב שאופיו של המסע הזה איננו גיאוגרפי. הוא איננו מסתכם בקילומטרים, הוא מסתכם בסגירת פערים - פערים פיזיים, פערים מעשיים שיאפשרו לקהילה להשתלב בכל תחומי העשייה, בכל תחומי הקדמה של החברה בישראל. זה מסע תרבותי וחברתי והחובה שלנו כמדינת ישראל, והחובה של כל אזרחי ישראל לסייע במסע הזה.

לשמחתי הרבה, בני הדור הצעיר של הקהילה הפכו לחלק מהנוף הישראלי לכל דבר - רבים מהם משרתים בצבא בתפקידי פיקוד ביחידות המובחרות ביותר של צה"ל. לי יוצא כראש ממשלה לפגוש אותם באופן תדיר - לוחמים ומפקדים מן המעולים שיש לנו, לעם ישראל. ואני פוגש אותם, ואתכם, באקדמיה, במשפט, בתקשורת, בשירות הציבורי, בפוליטיקה, בחינוך, בתרבות, בדיפלומטיה. אני חייב לציין יוזמה מבורכת של שר החוץ למנות לאחרונה את בת קהילת אתיופיה הראשונה לתפקיד שגרירת ישראל באתיופיה - איזו סגירת מעגל. זה דבר מרגש מאין כמוהו, וזה סימן לבאות, ואני מודע לכך שלמרות ההצלחות שהושגו במהלך השנים, נותרו בפנינו עוד אתגרים רבים וקשים, אני חושב שנתגבר עליהם. על הכל. אני מאמין בזה ואני מחויב לזה.

אבל אני אגיד לכם מה האתגר החשוב ביותר מבחינתי - האתגר החשוב ביותר הוא להיפרע מהתופעה הזאת שבני העדה עדיין נתקלים בגילויי גזענות ואפליה. אנחנו נלחמים בתופעה הזאת בכל כוחנו. במדינת ישראל אין מקום לגזענות. אין מקום להחרמות. לא במדינת ישראל וגם לא על מדינת ישראל ועל אזרחיה.

במהלך השנים וגם בחודשים האחרונים יצא לי לפגוש רבים מבני הדור הצעיר של הקהילה האתיופית. ראיתי צעירים וצעירות נפלאים, חדורים במוטיבציה, חדורים ברצון לתרום לחברה ולמדינה, ואני שמח שבתפקידי כראש ממשלת ישראל מזדמן לי לעזור להם לממש את כשרונותיהם וחלומותיהם - אנחנו מחויבים לזה, גם אם זה תהליך הדרגתי. אבל אני מבקש מכם אף פעם לא לוותר על החלום, גם של הגשמה עצמית וגם של תרומה להגשמה הלאומית, ואין לי שום ספק שאנחנו נמשיך בכוחות משותפים לסייע לכם לפרוץ את מה שמכונה 'תקרת הזכוכית' כדי למשש את הפוטנציאל הטבעי והגדול שטמון בכם.

אנחנו העברנו כמה החלטות בנושא הזה - נעזור בדיור, בחינוך, בתעסוקה, בדת, ברווחה, בקליטה. אבל אני חושב שהדבר החשוב ביותר זה ללמד את כל ילדי ישראל על מורשת יהדות אתיופיה, המורשת העתיקה והמורשת של הזמן החדש, על המסע ועל ההקרבה, על האהבה שאתם חשים למדינה והאהבה שאנחנו חשים כלפיכם. אתם חלק מאיתנו, אתם חלק מההיסטוריה שלנו והעתיד שלכם הוא העתיד של כולנו.

תודה רבה לכם.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מביע צער עמוק על פטירתו של חבר הכנסת גדעון עזרא.

נתניהו: "גדעון שירת נאמנה את ארץ ישראל במשך כל חייו. תרומתו לביטחון המדינה הייתה גדולה, וברובה המוחלט תישאר עלומה בשל חשאיותה. רעייתי ואני שולחים תנחומים לרעייתו ובני משפחתו. יהי זכרו ברוך."

ראש הממשלה בנימין נתניהו ייצא מחר לביקור עבודה בן יום אחד בצ'כיה (פראג). הביקור יתקיים במסגרת מפגש שני של התייעצות בין ממשלתית ישראל-צ'כיה, לאחר שהמפגש הראשון התקיים בספטמבר 2011 בירושלים.

במהלך הביקור ייפגש ראש הממשלה נתניהו עם עמיתו, ראש ממשלת צ'כיה פטר נקאס, עם נשיא צ'כיה ואצלב קלאוס, ויבקר בבית הכנסת היהודי ובבית הקברות בעיר. שרי הממשלה ייפגשו עם מקביליהם הצ'כים, ובסיום הפגישות תכונס ישיבת ממשלה משותפת. ראשי הממשלות יחתמו על הצהרה משותפת המדגישה את השותפות ההיסטורית בין המדינות, התמיכה ההדדית האיתנה והשאיפה להמשיך ולחזק את היחסים הקרובים בין שני העמים, הצ'כי והיהודי, המושתתים על זיקה בת אלף שנה.

בין ההסכמים שייחתמו במהלך הביקור: העמקת שיתוף הפעולה בתחומי החוץ והביטחון וקידום הסחר והתיירות בין המדינות. קידום שיתופי פעולה בתחום ביטחון הפנים והמלחמה בטרור, ההגנה על העורף וסיוע במצבי חירום. בנוסף, ייחתמו הסכמים לשיתוף פעולה בתחום התחבורה, הרווחה, הבינוי התרבות והחינוך, ובכלל זה הגדלת משלחות חילופי הנוער בין המדינות, השקעה בהשכלה גבוהה והוראת השואה באמצעות הכשרת מורים ב"יד ושם".

חברי הממשלות שישתתפו בהתייעצויות:

מהצד הישראלי: ראש הממשלה בנימין נתניהו; סגן ראש הממשלה ושר החוץ אביגדור ליברמן; שר התעשייה, המסחר והעבודה שלום שמחון; שר המדע והטכנולוגיה דניאל הרשקוביץ'; שר הרווחה והתקשורת משה כחלון; שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והביטחון בדרכים ישראל כץ; ושרת התרבות והספורט לימור לבנת.

מהצד הצ'כי: ראש הממשלה פטר נקאס; סגן ראש הממשלה ושר החוץ קארל שווצנברג; שר התעשייה והמסחר מרטין קובה; שר החינוך, הנוער והספורט פטר פיאלה; שר העבודה והרווחה ג'ארומיר דראבק; שר התחבורה פאבל דובש; השר לפיתוח אזורי קמיל יאנקובסקי; ושרת התרבות אלנה הנקובה.

קטעים מתוך ההצהרה המשותפת עליה יחתמו ממשלות ישראל צ'כיה בתחום יחסי החוץ:

צ'כיה תומכת בזכותה של מדינת ישראל להגן על עצמה מול התקפות טרור ושותפה לדאגה הכלל עולמית ממאמציה של איראן להעשיר אורניום למטרות צבאיות תוך שהיא מאיימת להשמיד את מדינת ישראל.

צ'כיה וישראל מחדשות את מחויבותן לחזק את השותפות האסטרטגית ביניהן ולקדם את יחסיה של ישראל עם האיחוד האירופי. שתי הממשלות מכירות בחשיבות ובתועלת ההדדית, הן לישראל והן לאיחוד האירופי, הטמונות בהמשך פיתוח השותפות ביניהם במסגרת ה-ENP (European Neighborhood Policy).

בזירה הבינלאומית ובזירת האו"ם, צ'כיה וישראל יקדמו ביחד את הערכים עליהם נוסדו שתי המדינות. בהקשר זה, ימשיכו צ'כיה וישראל לשתף פעולה באופן הדוק בפורומים בינלאומיים.

שתי הממשלות מצהירות מפורשות שהקריאות להשמדת מדינת ישראל והכחשות השואה לסוגיהן הן לחלוטין בלתי נסבלות.

ממשלת צ'כיה שותפה לממשלת ישראל בהתנגדותה התקיפה נגד כל ביטוי של דה-לגיטימציה וחרמות על מדינת ישראל.

צ'כיה וישראל שותפות לאמונה שפתרון צודק ובר-קיימא לסכסוך הישראלי-פלסטיני חייב ויכול להיות מושג רק באמצעות משא ומתן ישיר.

פתרון שכזה חייב להיות מבוסס על עקרון שתי המדינות ולשקף את זכותם של העם היהודי והעם הפלסטיני להגדרה עצמית ולחיים זה לצד זה בשלום, ביטחון והכרה הדדית.

בתחום הביטחון:

הממשלות רואות בשיתוף הפעולה בתחום ההגנה והביטחון תחום מפתח ביחסי צ'כיה-ישראל. לאור הקשרים הצבאיים ההיסטוריים בין שתי המדינות, כמו גם מזכר ההבנות העקרוני בין משרדי הביטחון של שתי המדינות, צ'כיה וישראל נחושות לקדם ולהעמיק את שיתוף הפעולה האסטרטגי ביניהן.

על בסיס עקרונות ההדדיות ופרויקטים משותפים בתחום של טכנולוגיה עילית בעלת ערך מוסף גבוה, יבחנו מומחי הצבא והביטחון של שני הצדדים הזדמנויות בתחומים של הכשרה וחינוך, תכניות מודרניזציה תעשייתית ומחקר ופיתוח. תחומי העניין המשותף יכללו בעיקר ציוד רובוטי, הגנה על המרחב האווירי, ביטחון אווירי, מיגון כוחות, מערכות ארטילריה, וכוחות מיוחדים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס לנושא התחרות בשוק הסלולר ואמר:

"אני בעד תחרות. אמרתי תמיד שהתחרות זה הידיד של הצרכן. אנחנו הכנסנו כמה חברות סלולאריות נוספות לשוק הטלפונים הסלולאריים. המחירים צונחים, בשיחת טלפון אחת - אתם יכולים לשמור על מספר הטלפון שלכם ולחסוך מאות שקלים בחודש. אז נצלו את ההזדמנות".