הליכוד




מרכז מדיה

{**} {**}
פייסבוק טוויטר
סנוזיו-טיוב פליקר
לינקדאין פורום בתפוז
Bibi report
MySpace{* Help us win*}
//

פוסט אורח: זו אותה אירופה, מאת זלמן שובל

לפני ימים אחדים, עוד בטרם הורכבה ממשלת-ישראל החדשה בראשות בנימין נתניהו, הסבו שרי החוץ של האיחוד האירופי ולסעודת ערב בבריסל ו"הזהירו" את הממשלה העומדת לקום שאם לא תכיר בעיקרון של "שתי מדינות לשני עמים", כלומר הקמת מדינה פלשתינית, יהייה עליה לשאת בתוצאות חמורות. מבלי להתייחס כרגע לגופו של עניין, כלומר לשאלה כיצד הממשלה החדשה אכן מתכוונת לקדם את השלום ואת מטרותיה המדיניות, הביטחוניות והכלכליות כלפי הפלשתינים - באו האדונים מאירופה והודיעו לממשלה החדשה בלשון שבנקל ניתן לפרשה כאיום, איך יהייה עליה לנהוג בנושא מרכזי לעתידה ולבטחונה. במלים אחרות: לא הממשלה הניבחרת של הדמוקרטיה היחידה במזרח-התיכון, אלא המנדרינים בבריסל הם שיחליטו עבורנו - ובאותה הזדמנות הם גם הפרו התחייבות מפורשת לשדרג את יחסי האיחוד עם ישראל. ראש הממשלה התחיב, כידוע, שישראל תכבד את כל התחייבויותיה הבינלאומיות, בתנאי שהן אינן מסכנות את בטחונה של ישראל. לשון אחר, ישראל איננה מתכוונת לשלוט בפלשתינים והיא רוצה שאלה ינהלו את חייהם בעצמם - ניסוח שאיננו שונה במהות מהדברים ששמענו, למשל, ממזכירת המדינה האמריקנית הילרי רודהם קלינטון, לאמור שעל הפלשתינים "לשלוט בגורלם". הנוסחה "שתי מדינות לשני עמים" אינה, איפוא, יותר מסיסמה וכותרת שהממשלה היוצאת, ובעיקר שרת-החוץ לשעבר, "הצליחו" להפכן אצל חלק מידידינו למעין מנטרה אידיאולוגית, ואצל אויבינו לנבוט לחבוט בנו. אך מה שקובע באמת זה התוכן והאפשרויות הקונקרטיות לא הסיסמאות - שלגביהן תהייה לאובמה ולנתניהו הזדמנות לדון בעת פגישתם הקרובה בוושינגטון.ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון התבטא בזמנו ש"ישראל לא תהייה צ'כוסלובקייה" - מצער לכן במיוחד שהאקט הבלתי דמוקרטי והבלתי הוגן הזה על האיחוד האירופי נעשה דווקא בעת שצ'כייה למודת הנסיון ההיסטורי המר, מכהנת כנשיאת האיחוד. יתכן שהפוליטיקאים האירופים סברו שעמדתם תיזכה לתמיכה גם מממשל אובמה, אך מסתבר שטעו, שכן הנשיא האמריקני, אף שאמר מה שאמר כדי לצאת ידי חובה בעניין "אנאפוליס" דווקא פירסם הודעה ידידותית מאוד לממשלה החדשה בישראל - תוך שהוא מדגיש שהוא צופה לשיתוף פעולה טוב וקרוב עימה. מי שאגב כן התבטא ברוח דומה להחלטת האירופים היה הוגו שאווס, הרודן מוונצואלה וידידו הקרוב של אחמדניג'אד האירני…

מעניין, ואופייני, שבו בזמן ששרי החוץ של אירופה עוסקים במאמץ להכתיב לישראל את מדיניותה - הם מתעלמים לחלוטין לא רק מהחמא"ס ומהטרור האיסלמי שכפי שהנשיא אובמה העיר, מאיים בראש ובראשונה עליהם, אלא גם מאותה וועידה ערבית בקטאר שמשתתפיה יצאו ממש מגידרם כדי לאמץ לליבם את הנשיא הג'נוסיידי, פושע המילחמה מסודן (לזכותו של נשיא מצריים, מוברק, ייאמר שהוא סרב להשתתף באותה וועידה). אגב, את הנאום האנטי-ישראלי, האנטי-אמריקני והאנטי מערבי בכלל הקיצוני ביותר בקטאר נשא לא אחר מנשיא סוריה בשאר אסד, יעד החיזורים החדש של המערב. שרת החוץ הקודמת של ישראל השתבחה בשינוי החיובי שחל כביכל ביחסה של אירופה כלפי ישראל, וטענה שלכן יש להעניק לה תפקיד מרכזי יותר בתהליך המדיני עם הפלשתינים, אך מסתבר שהשבחים האלה היו מוקדמים - ושלפחות חלק ממדינות אירופה, ולא הבלתי חשובות ביניהן, ממשיכות לדבוק בגישתן המסורתית הידועה הנוטה לכיוון הצד הערבי, כולל הפלשתיני. (סימן נוסף לגישה הזאת הם סימני הפתיחות שאחדות מהן, לרבות בריטניה, מפגינות לאחרונה כלפי החמא"ס והחזבאללה). אמנם הנטייה הזאת איננה מאפיינת את כל חברות האיחוד האירופי, ובפרט לא את המדינות במיזרח-אירופה שחברו אליו, ועל ישראל להשתדל ולהעמיק את הקשרים עם הנ"ל, אך לפחות לפי שעה נראה שמשרדי-החוץ הוותיקים במערב ממשיכים לתת את הטון. כדאי אולי להזכיר לידידינו באירופה שישראל היא אחת הלקוחות המסחריים החשובים ביותר שלהם במזרח-התיכון - וכי אפשר לשקול הפניית חלק גדול יותר מרכישותינו לארה"ב ולמקורות נוספים?

פוסטים אחרונים מאת הליכוד



תגים: , , , , , , , , , , , ,

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום שישי, 1 במאי, 2009 בשעה 13:40 תחת הקטגוריות ביטחון. אתה יכול להשאיר תגובה

27 תגובות לפוסט "פוסט אורח: זו אותה אירופה, מאת זלמן שובל"

  1. מאת תומר 35 תל אביב:
    1 במאי, 2009 בשעה 15:51

    מדיניות אירופה.

    למדינות אירופה, כקבוצה וכל אחת לחוד, יש אינטרסים בלעדיים וקבוצתיים.

    על פי אינטרסים אלה נקבעים מדיניות החוץ, מדיניות הפנים, בטחון, כלכלה, וכו'.

    הם אמנם מעודדים דמוקרטיה, אך ניתן להבחין כי דיקטטורות שמוכיחות נאמנות מתקבלות בסבר פנים יפות(מצרים, לוב, סעודיה וכו'), ואילו דמוקרטיות לא נאמנות מקבלות יחס צונן.

    זה לא עניין של דיקטטורה ודמוקרטיה. זה עניין של מי מרוויח ומה יוצא לנו מזה.

  2. מאת שחר:
    3 במאי, 2009 בשעה 11:28

    ריח ישן של אנטישמיות נודף מהנסיון לאולטימטום אירופאי על ישראל, לוותר עוד ויתורים חד צדדיים חסרי תוחלת לפלסטינים שיסכנו את קיומה. כשם שפעם היהודים היוו את השעיר לעזעזל בכל הצרות של מדינות אירופה, כאשר האשימו אותם בכל. מבקשים האירופאים גם עכשיו להקריב את היהודים במדינתם, כדי לזכות אולי באהדה מהערבים, ושירווח להם.
    ברגע שהאירופאים מנסים לכפות "פתרון" על ישראל, מסתיים תפקידם כמתווכים דמוקרטיים הוגנים בסכסוך. והם הופכים להיות לכלי שרת בידי מדינות ערב.
    על מדינת ישראל לעמוד בתוקף על האינטרסים הביטחוניים שלה במקרה זה.

    לכתוב תגובה

  3. מאת טוביה:
    3 במאי, 2009 בשעה 20:39

    מסכים ב-100%, אבל חשוב לתרגם כתבה זו לאנגלית ולשגר אותה לחברי הפרלמנט האירופי. כאזרח באיחוד האירופי (שבדיה) אני בקרוב הולך לכלפי, ודאגתי למצוא את המועמד הכי ידידותי לישראל שיכולתי למצוא (גונאר הוקמרק משבדיה, ראש ארגון "אירופאים ידידי ישראל" http://www.efi-eu.org/ וראש המשלחת של האיחוד לישראל).
    אני ממליץ לדאוג לקשר הדוק עם ארגון זה ועם חברי הפרלמנט באיחוד שהוכיחו נאמנות לנו. הם נציגינו בפרלמנט הזה.

  4. מאת מיקי:
    6 במאי, 2009 בשעה 23:37

    אירופה זקוקה לנו יותר משאנו זקוקים לה מבחינה כלכלית (כבר הוכח בחרמות שקבוצות אירופאיות מנסות להטיל) ובפני אירופה ניצבים משברים חמורים מאוד- הכוחות האיסלאמים מסכנים את אירופה יותר ויותר. המדיניות הפייסנית שלהם רק מובילה לעוד פיגועים ועימותים והם עוד לא התעוררו. הם אולי נראים משמעותים אבל הכח שלהם הולך ופוחת- יותר מעניין מה יחסינו עם הודו או סין - צריך להטיל את יהבנו שם יותר

לכתוב תגובה

חזרה לבלוגים »