י"ב בטבת: יום ז'בוטינסקי בבתי הספר ובמוסדות החינוך
ראיון בלעדי עם מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, מר יוסי אחימאיר לציון י"ב בטבת: יום ז'בוטינסקי בבתי הספר ובמוסדות החינוך.
בשנת 2005 חוקקה הכנסת את חוק זאב ז'בוטינסקי לציון פועלו וזכרו בקרב התלמידים במוסדות החינוך ברחבי ישראל. החוק כולל שני תאריכים:
1. כ"ט בתמוז: יום הזכרון הממלכתי בהשתתפות ראשי המדינה, שרים, חברי כנסת וממשיכי דרכו
2. י"ב בטבת: יום בו תקדיש מערכת החינוך בישראל מספר שעות לימוד לציון פועלו של ז'בוטינסקי, הן במישור המדיני והן במישור החברתי.
היום, י"ב בטבת, יום ז'בוטינסקי הממלכתי לציון פועלו וזכרו במוסדות החינוך.
במסגרת מלאת 130 שנה להולדתו ו 70 שנה לפטירתו של ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי, פנינו למנכ"ל מכון ז'בוטינסקי בישראל, מר יוסי אחימאיר שנאות לספר לנו על היום המיוחד.
על אף היותו דמות שנויה במחלוקת בקרב מספר גורמים בחברה הישראלית, זכה ראש בית"ר להתנוססות שמו על גבי עשרות רחובות בערים המרכזיות בארץ. כיצד אתה, כמנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, רואה את החשיבות שבלימוד האיש ומורשתו מעבר לנשיאת שמו ברחובותיה של עיר? מדוע נבחר דווקא יום י"ב בטבת כיום הזיכרון?
חוק ז'בוטינסקי קבע את דמותו כאיש השני בחשיבותו בתנועה הציונית אחרי בנימין זאב הרצל. ז'בוטינסקי זכה לפרוץ את המסגרות המפלגתיות והחוק נועד להפוך אותו לדמות ממלכתית שכלל הציבור צריך ללמוד, לקרוא את כתביו ולהתבשם ממשנתו. מנסחי החוק ניסו למצוא תאריך הוגן בו יתקיימו לימודים בבתי הספר. המועד שנקבע ליום ז'בוטינסקי הינו י"ב בטבת. זאת, לאחר שביום הולדתו, הלא הוא יום י"ב בחשון, מצויין יום הזכרון הממלכתי להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין.
על פי חוק, יקדישו בתי הספר ומוסדות החינוך, לפחות שעה אחת ללימוד על האיש ופועלו.
שר החינוך גדעון סער, שראה את חשיבות החינוך למורשתו של ז'בוטינסקי לנגד עיניו, הקפיד להנחות את משרדו להפיץ דפי עזר למורים ברחבי הארץ, בהם מצויינים עיקרי משנתו והגותו. זאת, בכדי לעודד את בתי הספר לקיים את החוק. על אף חקיקת החוק בשנת 2005, לצערנו, רבים מבתיה"ס עדיין אינם מודעים לחוק ולחשיבות יישומו. שר החינוך מקווה שבשנה הבאה יושם דגש חזק יותר ותתקיים פעילות נמרצת ע"י משרדו בכדי שהחוק יקויים בקרב כלל בתיה"ס בארץ.
האם החוק הוא תגובה להסרת ז'בוטינסקי מספרי הלימוד והכנסת ה"נכבה"? אם לא, מדוע לדעתך מיושם החוק רק עכשיו, כמעט חמש שנים לאחר החקיקה?
החוק אושר, ללא קשר להחלטת שרת החינוך הקודמת, יולי תמיר, שעמדותיה הפוליטיות ברורות, ואשר החליטה לשנות את הדגשים במערכת החינוך לכיוון הפוסט ציוני. לעומתה, זכה עם ישראל בשר חינוך צעיר, מבטיח שעושה כל שביכולתו להכניס למערכת החינוך, את פן הלאומי, הציוני שנשכח לצערנו.
הוא אף זוכה מחוגי השמאל הפוסט-ציוניים לביקורות נוקשות על דרכו, כמו בביקורת בעיתון "הארץ".
על מה הביקורת?
כחלק מהשקפתו לחינוך ציוני ולאומי, מבקש שר החינוך להכניס את עולי הגרדום, שמסרו נפשם על הגנת העם והארץ, לתכנית הלימודים. היסטוריונים עלומי שם מפנים ביקורת קשה על ההחלטה. כואב לדעת שהסופר מאיר שלו, בנו של משורר לאומי, מעז להשוות את עולי הגרדום לשאהידים פלשתינאים. יש צורך בחיזוק ידיו של שר החינוך, שרוצה ללמד ולהפיץ את מורשת ז'בוטינסקי, את גבורתם וקדושתם של עולי הגרדום ושאר המחתרות ולוחמי צה"ל. הגיע הזמן שהם יהיו נחלת כלל הציבור, ללא עניינים פוליטיים ודעות מסולפות.
איזה מקום תופס לדעתך מכון ז'בוטינסקי בחינוך של בני הנוער והפצת משנתו של ראש בית"ר?
מכון ז'בוטינסקי עוסק בכך כבר שבעים שנה. חוק ז'בוטינסקי אמור לסייע למכון בפעולה של הפיכת שנת 2010 לשנת ז'בוטינסקי. 130 שנה להולדתו, 70 שנה לפטירתו, לערוך אירועים ממלכתיים: ימי עיון באוניברסיטאות, מופעים, טקסים והוצאות ספרים. כך מסתייע המכון בחוק ז'בוטינסקי שמצויין היום, י"ב בטבת.
ללא מכון ז'בוטינסקי, לא תהיה הנצחת ז'בוטינסקי, לא היה מתקיים חוק ז'בוטינסקי או שימור ולימוד מורשתו. כאן, במכון, נמצאים כל כתבי היד, המכתבים והצילומים, המאמרים והנאומים. המכון מאגד בתוכו את כלל הארכיונים של הגופים והאישים שפעלו בהשראתו.
ז'בוטינסקי, בעיניהם של צעירים ובני נוער, נתפס כעוד שם המופיע על שלט רחוב. מה הם הדרכים לדעתך להעביר לדור הבא את מורשתם של אבות האומה, ביניהם ז'בוטינסקי, הרצל, בן גוריון ואחרים?
לצערי הרב, קיים בור עמוק, חור בהשכלתם ובחינוכם של בני הנוער, דור העתיד. צעירים, אינם יודעים מי היה בן-גוריון. שאל נער על בנימין זאב הרצל - והוא ודאי יגיד שזהו רחוב בירושלים. לשר החינוך, עבודה קשה. למשרד החינוך - תפקיד למלא את החלל והפער שנוצר, להחדיר ערכים ומורשת. על כל בני הנוער לדעת מדוע אנחנו כאן, על מה אנחנו נאבקים.
לגבי הרצל וז'בוטינסקי - אני מקווה שהמצב ילך וישתפר. אני רואה צעירים בתנועת בבית"ר המנסים להמשיך את דרכו, קבוצת צעירים בליכוד אשר הקימה את "שדולת החינוך בליכוד" - הם קמו כדי לעשות פעולה. חשוב שיינתנו התקציבים הנכונים למוסדות מעין אלו וכמובן לטובת חינוך לאומי וציוני.
אני מרגיש צורך לחזק את ידי שר החינוך גדעון סער ולשבח את מאמציו. הוא צעיר שמבין את לב הצעירים. יש לו הבנה, והוא מנצל את סמכותו להקניית ערכים ומורשת. עם הזמן, כולי תקווה, שז'בוטנסקי לא יהיה עוד שם של רחוב, אלא דמות השראה והערכה.
האם מורשתו של ז'בוטינסקי אקטואלית לימינו?
איתן, אין לך מנהיג ציוני שנפטר כבר לפני שבעים שנה, אשר דעותיו כתביו ומורשתו מתאימים כל כך לימינו. הוא כתב על משא ומתן, על צבא, על היחס שבין אדם לאדם, על מדיניות ומדינה, על נימוסין וערכים, על היחס לאישה, על שיווין - גם לערבים, אלו שרוצים לחיות איתנו בשלום. ז'בוטינסקי איננה דמות מן העבר, מן הנוסטלגיה של לפני הקמת המדינה. הוא אקטואלי בכל צעד, החלטה או נושא, כתביו כאילו קמים לתחיה מחודשת בימינו אנו.
ומה עם ממשיכי דרכו של היום? הפוליטיקאים? אנשי הציבור?
חשוב שאלו המניעים את התנועה, השרים, חברי הכנסת, ראשי הערים, חשוב מאוד כי ידעו וילמדו את מורשתו של ראש בית"ר, יתבשמו מכתביו ו"ייוועצו" עם ז'בוטינסקי בקבלת החלטותיהם. חייבים להמשיך את החינוך, חייבים להמשיך את המורשת.
איך משתמש המכון במדיה המתקדמת להעברת תכניו ומורשתו של ראש בית"ר?
שאלה מצויינת. אתר האינטרנט של מכון ז'בוטינסקי, כולל בתוכו עשרות אלפי מסמכים שנסרקו והועלו לרשת. הכל נגיש באתר. אין עוד צורך בנסיעה ארוכה ובביקורים ממקומות רחוקים בכדי לעיין בכתביו. השימוש במדיית האינטרנט, מאפשר נגישות לכלל האוכלוסיה מכל רחבי העולם. במידה ואין המידע מספיק, מוזמנים כולם להגיע למכון ז'בוטינסקי ולעיין במסמכים. אני מזמין את כולם לגלוש לאתר המכון: http://www.jabotinsky.org ולהרגיש את ראש בית"ר חי וקיים, ממש לנגד עינינו, במציאות של ימינו אנו.
בעוד שנתיים-שלוש יוקם - זו התקוה - מרכז ז'בוטינסקי הבינלאומי ברמת גן. בניין חדש, גדול ומושקע, בו יוקם בית ספר להכשרת מדריכים ומנהיגים ללוחמה באנטישמיות, בו תהיה ספריה גדולה שתכלול את מגוון כתביו ומורשתו של ז'בוטינסקי.
בנוסף, מתחיל המכון בעריכת ובהפקת מהדורה מחודשת של כל כתבי ז'בוטינסקי. המהדורה תכלול 12-20 כרכים, בהדפסה חדשה ומודרנית. בפעם האחרונה, יצאו כתבי ז'בוטינסקי לאור בסוף שנות הארבעים של המאה הקודמת. מאז, נמצאו מאות אלפים של מכתבים ותמונות, מסמכים ומאמרים. חשוב לציין את סיועם המסור של שר החינוך גדעון סער, , יו"ר הכנסת רובי ריבלין וחברי הכנסת זאב אלקין, ציון פיניאן ואופיר אקוניס, שפעלו רבות בכדי להשיג את התקציב הייעודי לצורך העניין. גם חבר הכנסת יריב לוין מסייע בכל ליבו למכון.
לסיום, מה היית רוצה למסור לכלל בתי הספר והתלמידים המציינים את יום ז'בוטינסקי?
חשיבות רבה עומדת לנגד עיניהם של בתי הספר - חינוך. כחלק מן החינוך שמים בתי הספר דגש על קיום חוקי המדינה, על שלטון החוק. במסגרת החינוך לקיום שלטון החוק, על בתי הספר לקיים גם את סעיף חוק ז'בוטינסקי משנת 2005, בו מחוייבים הם לציין את יום ז'בוטינסקי בי"ב בטבת, לדון וללמוד, להתווכח ולהתבשם מהגותו של מנהיג ציוני דגול, שנתן את מירב שנותיו לחינוך ולהחייאת המדינה היהודית הזאת.
יום ז'בוטינסקי פורה לכולם! תל-חי!
פוסטים אחרונים מאת הליכוד
- זלמן שובל: העולם המדיני על הצעות לוועידות שלום
- כנס הסברה: הליכוד למען הדרום
- ערב חגיגי לציון יום הולדתו ה-129 של אבי מסדרנו זאב ז'בוטינסקי
- קורס דירקטורים במצודת זאב יוצא לדרך
- פעילות מתוכננת לחברי תנועת הליכוד
- נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו בעצרת האומות המאוחדות בשפה האנגלית
- הזמנה לציון יום ז'בוטינסקי בכנסת
- דברי ראש הממשלה באזכרה הממלכתית לזכר חוזה המדינה בנימין זאב הרצל
- טקס חלוקת פרסי לימודים ומחקר מקרנות מכון ז'בוטינסקי לשנת תשס"ט
- נאום ראש הממשלה במרכז בגין-סאדאת באוניברסיטת בר-אילן
תגים: אופיר אקוניס, איתן בכר, בית"ר, בנימין זאב הרצל, גדעון סער, זאב אלקין, זאב ז'בוטינסקי, חוק ז'בוטינסקי, י"ב בטבת, יוסי אחימאיר, יריב לוין, מכון ז'בוטינסקי
