אלימות נגד נשים: להרחיק את הגברים המכים
השבוע מציינים ברחבי העולם את יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים. הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת מקיימת דיון מרכזי בנושא זה, בצל שנה מזעזעת שבה נרצחו 16 נשים בידי בני זוגן, כפול ממספר הנשים שאיבדו את חייהן בשנה שעברה.
מאחורי נתוני הרצח המזעזעים, הזוכים לכותרות ולעיסוק ציבורי נרחב, קיימת מציאות קשה של אלפי נשים וילדים החיים במציאות אלימה. נשים אלו אינן מקבלות הגנה מספקת מהמדינה בשל תפיסה חברתית שגויה, המרחיקה את נפגעות האלימות מסביבתן הטבעית במקום לטפל בגברים האלימים.
במדינת ישראל חיות יותר מ־140 אלף נשים מוכות, מיעוטן מעז להגיש תלונה למשטרה. רק 8,545 משפחות מטופלות ב־85 מרכזי הסיוע הקיימים ברחבי הארץ. אישה שנפגעת מאלימות נאלצת במצב הקיים היום לעזוב את ביתה, לעיתים קרובות גם את עיר מגוריה, ולנדוד כפליטה לאחד מ־13 המקלטים לנשים מוכות ברחבי הארץ.
בתהליך הזה, האישה נאלצת לעקור את ילדיה מסביבתם הטבעית ומבתי הספר שלהם, ולחיות כפליטה. במצב כזה, שבו האישה נאלצת לשלם את המחיר פעמיים, לא קשה להבין מדוע נשים רבות נותרות בתוך מלכודת האלימות שבמקרים רבים הופכת למלכודת מוות.
בעולם מתוקן, הבעל התוקפן והאלים הוא זה שהיה צריך להיות מורחק מסביבתו הטבעית, ולשלם את המחיר על התנהגותו האלימה.
בארץ קיימים רק שני הוסטלים לשיקום גברים אלימים, "בית נועם" בהרצליה, והוסטל "מפתחות" בראשל"צ. מדובר במקומות קטנים, שאליהם מגיע אחוז קטן מבין הגברים האלימים. כל עוד לא יתהפכו היוצרות ומרכז הכובד של הטיפול באלימות יתמקד בהרחקת הגברים האלימים ממשפחתם, רוב הנפגעות לא תוכלנה להינצל מחיי הפחד.
בעיה שנייה, חמורה לא פחות, שמהווה מחסום מפני טיפול בנשים מוכות, היא חוסר היכולת של גורמים מקצועיים לדווח למשטרה על מקרי אלימות, כאשר האישה הנפגעת מסרבת להתלונן.
אישה החיה בפחד מתמיד מפני אלימות, ויודעת שבמקרים רבים מחיר התלונה הוא עזיבת הבית, לא תלך להתלונן, אף שנשקפת סכנה לחייה. עובדות סוציאליות המלוות משפחות שבהן האישה והילדים הם קורבנות אלימות לא יכולות להגיש תלונה במשטרה על פי המצב החוקי הקיים.
החוק הישראלי עיגן חובת דיווח רק כשמדובר בחשש שנעברו עבירות מין בילדים ובבני נוער. המצב הקיים אינו מספק כלים לאותם עובדים סוציאליים, ואנשי רווחה, לערב את המשטרה כאשר הם מעריכים שנשקפת סכנה ממשית לביטחונה של האישה.
בכוונתי לתקן את החוק כך שגם עובדים סוציאליים הנחשפים לאלימות במשפחה יוכלו להגיש תלונה במשטרה, כדי להגן על נשים וילדים הסובלים מאלימות.
שני הכלים הבסיסיים האלה, עיגון חובת הדיווח על אלימות במשפחה לצד תפיסה שתפעל להרחקת הגברים ולשיקומם, יוכלו לסייע באופן משמעותי במניעת הרצח הבא.
(הטור פורסם הבוקר בעיתון "ישראל היום").
פוסטים אחרונים מאת ציפי חוטובלי
- מחזקים את ירושלים: הצעת חוק ירושלים-רבתי
- "העולם הערבי לא מקבל את ויתורי ממשלת קדימה"
- "הפלסטינים דחו הצעות קדימה הנדיבות - והם מאשימים אותנו בהיעדר שלום"
- אושר בקריאה טרומית: איסור צילום נפגעי עבירת מין
- "פעולה חד צדדית ע"י הפלסטינים תראה כי פניהם אינם לשלום"
- ח"כ חוטובלי במליאת הכנסת: "יהודה ושומרון אינם שטח כבוש"
- ח"כ חוטובלי: איך מונעים את רצח האישה הבאה?
- ח"כ חוטובלי: "עובדות ניקיון מסתובבות כמו צל של עצמן"
- האם תופסק אפליית המורות במעונות?
- ח"כ חוטובלי: "מול טרור צריך להגיב ביד קשה, ללא ויתורים"
תגים: אלימות, אלימות נגד נשים, אנשי רווחה, בית נועם, בני נוער, גברים מכים, הוועדה לקידום מעמד האישה, הוסטל מפתחות, החוק הישראלי, חובת דיווח, חובת הדיווח על אלימות במשפחה, יום המאבק הבינלאומי באלימות כלפי נשים, מרכזי סיוע, משטרה, משפחות, נפגעות תקיפה מינית, נשים מוכות, עבירות מין בילדים, עובדים סוציאליים, קורבנות אלימות, רצח נשים, תלונות, תקיפה מינית
