התמורות החברתיות וההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בעשורים האחרונים בישראל וברחבי העולם הובילו לשילובם של שני בני הזוג בשוק העבודה. לצד תהליך חיובי זה, שפתח בפני רבבות צעירים וצעירות מגוון רחב של הזדמנויות לפיתוח קריירה ולמימוש עצמי, שוק העבודה לא נערך להתאים את המערכות הממלכתיות לשילובם של שני בני הזוג באופן כזה שהתא המשפחתי יקבל מענה הולם לצרכים המשתנים.
כדי לעמוד בהצלחה בשינויים המתבקשים, יש שלושה מרכיבים שיישום נכון ומלא שלהם ייתן את המענה הדרוש. אלה ישלימו את המלצות ועדת טרכטנברג ויובילו את מדינת ישראל לעמוד בשורה אחת עם המובילות במדינות ה-OECD בכל הנוגע למתן מענה של המדינה לאתגרי המשפחה המודרנית.
המרכיב הראשון הוא הרחבת חוק חינוך חינם. לכל אזרח במדינה צריכה להינתן היכולת לרכוש השכלה מגיל שלושה חודשים ועד סיום תואר ראשון. החלת חוק חינוך חובה תצמצם את נטל ההוצאה של זוגות צעירים, שנאלצים לשלם סכומים לא מבוטלים המהווים חלק עיקרי ממשכורתם לגנים ולמטפלות לילדיהם.
עד אשר חוק חינוך חובה לא יחול בשלמותו על כלל האוכלוסייה, עלינו להכיר בהוצאות עבור מטפלות ומעונות לילדים כהוצאה מוכרת לצורכי מס. על ידי כך נוכל להקל, לפחות באופן זמני, את חלק מנטל ההוצאות הגבוהות של התא המשפחתי.
המרכיב השני קשור לשילוב של קריירה והורות וקידוש ערך המשפחה באמצעות הטמעת תרבות עבודה תומכת-משפחה במגזר הציבורי והפרטי כאחד. יש לאמץ במקומות עבודה תרבות של איזון בין הרצון לתפוקה מקסימלית של העובדים לבין הצורך ביצירת סביבה הנותנת מקום לחיי משפחה ראויים.
מחקרים רבים כבר הוכיחו כי יש הלימה בין שני כוחות אלה. עובדים הנמצאים בסביבת עבודה תומכת-משפחה מתגלים כאפקטיביים יותר בזכות המוטיבציה החיובית ושביעות הרצון הגבוהה שלהם. נכון להיום, לפי מדד איכות החיים של ה-OECD, המשקף את רמת האיזון בין עבודה לפנאי, ישראל מדורגת במקום ה-31 מתוך 34.
המרכיב השלישי הוא החלת יום לימודים ארוך במוסדות החינוך. לפי נתוני ה-OECD, שיעור האמהות העובדות לאחר שילדיהן החלו ללמוד בבית ספר עומד בישראל על 55 אחוזים, וזאת מול ממוצע של 66 אחוזים במדינות ה-OECD. הפתרון לפער זה טמון בהחלתו של חוק יום לימודים ארוך, חוק אשר נחקק כבר בשנת 1997 אולם נדחה שוב ושוב.
יישומו של החוק יחסוך הוצאות עתידיות רבות, בין השאר בטיפול בפשיעה ובאלימות בני נוער המידרדרים לאפיקים אלו בשל היעדר מסגרת ערכית תומכת.
יישום מוצלח של שלושת מרכיבים אלו יוביל לתרומה משמעותית לתמ"ג, יחזק את כלכלת ישראל ויקל את הנטל הכבד של הוצאות המחיה של בני הזוג, רובם צעירים וצעירות בני מעמד הביניים.
להלן קישור למאמר
http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=7346&hp=1
