הבלוג של הליכוד

אתמול (יום ד') התקיים דיון בוועדת הכלכלה בנושא הסדר החוב של חברת דלק נדל"ן. יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד), אמר בישיבה: "מר יצחק תשובה, בעל השליטה בחברת דלק נדל"ן מציע לציבור הסדר חוב, שלא ניתן לכנותו בשם "תספורת" אלא "הגילוח" שהוא מבקש לבצע בכספי הציבור - פגיעה צרכנית אנושה בהיקף העולה על מיליארד ₪. מקובל שחברות מבצעות פעילות עסקית, במהלכה הן לעיתים מרוויחות ולעיתים מפסידות, אולם הדבר שמטריד אותי הוא שדלק נדל"ן טוענת שהכל נעשה בשקיפות, ובכל זאת הגענו לאן שהגענו. הדאגה היא כפולה ומכופלת כאשר בהליכה לכאורה בדרך המלך מגיעים למצב שמיליארד שקלים מכספי הציבור מתפוגגים. זוהי הפנסיה של כולנו! מסתבר שבנוסף לתנודות בשוק ההון, הציבור נחשף גם לסיכונים שהם תוצאה של כשלים, החל מגיוס הכספים, דרך הפיקוח על ניהול הכספים, וסופו בבקשה לתספורת על גב (או ראש) הצרכנים. הכשל הראשון היה כאשר דלק נדל"ן פנתה לגיוס הכספים מהציבור, עת בעל השליטה בה אוחז ב-2 כובעים: לווה ומלווה, כמו שאר הטייקונים - זהו כשל המוביל לקבלת החלטות בסגנון "שמור לי ואשמור לך". בנסיבות כאלה, השיקולים של תוכנית עסקית ובחינה אובייקטיבית של הסיכונים - יורדים עד כדי נעלמים. כולם היו שם, כל השחקנים הראשיים בשוק ההון דוג' מגדל, מנורה, בנק הפועלים, בנק יהב, פסגות וכו'. הכשל השני הוא אופן ניהול הכספים: פנינו לרשות לניירות ערך וביקשנו מהם להציג, בחתך שנתי, את התשלומים ששולמו על ידי דלק נדלן לנושאי משרה בה ולבעלי עניין. התמונה אשר מצטיירת מן הנתונים שקיבלנו היא מזעזעת, ואף חורגת מן הדיון הפיננסי. גם בשנים 2009-2010, שעה שהיה ברור שהספינה שוקעת, גם אז נמשכו החגיגות. הדבר דומה לסיטואציה דמיונית בה הקברניט של הטיטאניק היה מבקש בונוס, לאחר ההתנגשות בקרחון. שכר מופרז שולם, דמי ניהול בגובה 3-9 מיליוני שקלים שולמו לחברות שקשורות בבעל השליטה, אופציות בשווי מיליוני שקלים ניתנו לבעלי תפקידים, למעט בשנת 2010 - אז סוף סוף הבינו שהחגיגה נגמרה. ההמשך הוא בהעסקה של בני משפחה ותשלומים אסטרונומיים בגין שירותיהם. כל אלה ועוד מעוררים בנו סימני שאלה ביחס לניקיון הכפיים של דלק נדל"ן, שעה שזו באה לבקש הסדר חוב. יש לציין שהרשות לניירות ערך פתחה בחקירה נגד החברה כבר בשנת 2009, וזו הגישה את מסקנותיה לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה). זאת אומרת שקיים כאן חשד סביר שדברים התנהלו שלא כדין. יש להבחין בין חברה שהתנהלה הצורה מושלמת לבין חברה שהתלכלכה בעסקאות מפוקפקות - ועל זה הציבור לא צריך לשלם. אין תספורות חינם, כמו שאין ארוחות חינם. זהו עושק הציבור, ואנו כאן כדי לשנות את המצב החקיקתי המאפשר לאנשים ולחברות לנהוג הפקרות בכספי הציבור. מי שחושב שהתספורת הזו תאושר - חולם חלום. אני מציע לכל חולם להתעורר בעצמו. זה עדיף על פני מצב שאחר יעירו - אז תמיד פחות נעים. אני קורא למר תשובה למשוך באופן מיידי את הצעתו ולהודיע על כוונתו לשפרה באופן משמעותי ומהותי.

התמורות החברתיות וההתפתחויות הטכנולוגיות שחלו בעשורים האחרונים בישראל וברחבי העולם הובילו לשילובם של שני בני הזוג בשוק העבודה. לצד תהליך חיובי זה, שפתח בפני רבבות צעירים וצעירות מגוון רחב של הזדמנויות לפיתוח קריירה ולמימוש עצמי, שוק העבודה לא נערך להתאים את המערכות הממלכתיות לשילובם של שני בני הזוג באופן כזה שהתא המשפחתי יקבל מענה הולם לצרכים המשתנים.

כדי לעמוד בהצלחה בשינויים המתבקשים, יש שלושה מרכיבים שיישום נכון ומלא שלהם ייתן את המענה הדרוש. אלה ישלימו את המלצות ועדת טרכטנברג ויובילו את מדינת ישראל לעמוד בשורה אחת עם המובילות במדינות ה-OECD בכל הנוגע למתן מענה של המדינה לאתגרי המשפחה המודרנית.

המרכיב הראשון הוא הרחבת חוק חינוך חינם. לכל אזרח במדינה צריכה להינתן היכולת לרכוש השכלה מגיל שלושה חודשים ועד סיום תואר ראשון. החלת חוק חינוך חובה תצמצם את נטל ההוצאה של זוגות צעירים, שנאלצים לשלם סכומים לא מבוטלים המהווים חלק עיקרי ממשכורתם לגנים ולמטפלות לילדיהם.

עד אשר חוק חינוך חובה לא יחול בשלמותו על כלל האוכלוסייה, עלינו להכיר בהוצאות עבור מטפלות ומעונות לילדים כהוצאה מוכרת לצורכי מס. על ידי כך נוכל להקל, לפחות באופן זמני, את חלק מנטל ההוצאות הגבוהות של התא המשפחתי.

המרכיב השני קשור לשילוב של קריירה והורות וקידוש ערך המשפחה באמצעות הטמעת תרבות עבודה תומכת-משפחה במגזר הציבורי והפרטי כאחד. יש לאמץ במקומות עבודה תרבות של איזון בין הרצון לתפוקה מקסימלית של העובדים לבין הצורך ביצירת סביבה הנותנת מקום לחיי משפחה ראויים.

מחקרים רבים כבר הוכיחו כי יש הלימה בין שני כוחות אלה. עובדים הנמצאים בסביבת עבודה תומכת-משפחה מתגלים כאפקטיביים יותר בזכות המוטיבציה החיובית ושביעות הרצון הגבוהה שלהם. נכון להיום, לפי מדד איכות החיים של ה-OECD, המשקף את רמת האיזון בין עבודה לפנאי, ישראל מדורגת במקום ה-31 מתוך 34.

המרכיב השלישי הוא החלת יום לימודים ארוך במוסדות החינוך. לפי נתוני ה-OECD, שיעור האמהות העובדות לאחר שילדיהן החלו ללמוד בבית ספר עומד בישראל על 55 אחוזים, וזאת מול ממוצע של 66 אחוזים במדינות ה-OECD. הפתרון לפער זה טמון בהחלתו של חוק יום לימודים ארוך, חוק אשר נחקק כבר בשנת 1997 אולם נדחה שוב ושוב.

יישומו של החוק יחסוך הוצאות עתידיות רבות, בין השאר בטיפול בפשיעה ובאלימות בני נוער המידרדרים לאפיקים אלו בשל היעדר מסגרת ערכית תומכת.

יישום מוצלח של שלושת מרכיבים אלו יוביל לתרומה משמעותית לתמ"ג, יחזק את כלכלת ישראל ויקל את הנטל הכבד של הוצאות המחיה של בני הזוג, רובם צעירים וצעירות בני מעמד הביניים.

להלן קישור למאמר

http://www.israelhayom.co.il/site/newsletter_opinion.php?id=7346&hp=1

סגן השר איוב קרא ערך ביום רביעי האחרון, ביקור במועצה מקומית ראמה לאחר שנבחר לעמוד בראש המועצה מר שוקי אבו לטייף , בביקור השתתפו עוזר שר החינוך סאהר אסמאעיל, נציג הרשויות ברשות לפיתוח הגליל מר שוגן אשמוס, נציג המועצה לשימור אתרים מר אמיר מזאריב, נציג שר התחבורה מר חאלד פארס, יועץ משפטי של המועצה עו"ד יוסף פארס.

בישיבה סוכם על שיתוף פעולה בין לשכת סגן השר קרא, הרשות לפיתוח הגליל ונציגי משרדי הממשלה השונים כדי להבריא את המועצה שגרעונה עומד על יותר מ- 50 מליון ₪.

ראש המועצה הודיע באותו מעמד על נכונותו להשתלב בפורום ראשי רשויות דרוזיות וצ'רקסיות , ועל הצטרפותו לפעילות בתנועת הליכוד, זאת כדי לקדם את האינטרסים של כלל תושבי הכפר ראמה על כל עדותיו.

סגן השר קרא הבטיח לפתור את בעיית התשתיות במקום ובהקצאת משאבים ראויים כדי לפתור את מצוקת המים והביוב בכפר , וכן בקרוב תתקיים פגישה עם המשנה לראש הממשלה השר סילבן שלום ומנכ"לית המשרד כדי לקדם פרויקטים שיסייעו לכפר ראמה, ומאידך הבטיח לפעול מול משרד האוצר והפנים לקידום תוכנית הבראה לכפר.

ועדת הריכוזיות הניחה היום תשתית רחבה ומבוססת לפתרון בעיית הריכוזיות, שמצד אחד היא מס עקיף שהטייקונים גובים מכולנו, שלעיתים אף גבוה מהמע"מ הרשמי, ומצד שני מהווה בלם ליוזמה וצמיחה הפוגע בכלכלה כולה. רוב הציבור אינו בקיא ברזי בעית הריכוזיות ואפילו לא מזהה את קיומה אך אין ספק שמרגיש אותה יום יום דרך יוקר המחיה.

בניגוד לרוב השיח הציבורי שהיה רווי בסיסמאות, הניחה היום הועדה יסודות לצדק חברתי יסודי ומעשי.

בעבר שועבד עם ישראל על ידי הפרעונים לבניית הפירמידות במצרים, בשנים האחרונות בנו הטייקונים פירמידות פיננסיות ומאז כולנו משועבדים להם, ולכן פירוקן והפיכת אחזקתן ליקרה ובלתי כדאית לטייקונים הם תרופה ראויה, כל מסקנה צימחונית בה הועדה בחרה לתפוס פוזיציה של כח משקיפים מהאו״ם יחייב את המחוקק להכריע הכרעה יסודית ומהותית בעניין.

האחזקות הצולבות או המקבילות של הטייקונים בתאגידים פיננסיים, ריאליים ותקשורתיים הן שיטת השקשוקה האמיתית במדינת ישראל החותרת תחת יעילות הדמוקרטיה הישראלית והתחרותיות במשק. כפיית היפרדות הטייקונים מחלק מסויים לפי בחירתם ובטווח זמן סביר הוא בהחלט הבסיס לפתרון הבעיה עם כל הדרסטיות הגלומה בו ברושם ראשוני.

עד כאן החלק הקל שבעניין, תרגום המסקנות לחוק מחייב בישראל הוא המבחן האמיתי, עד אז עוד שימוע לפנינו והחלטת ממשלה להגיש הצעת חוק ממשלתית. בחקיקת מסקנות ששינסקי עמדו האינטרס הציבורי הרחב ונבחרי הציבור שתמכו בו, מול אוגדת יצחק תשובה ואוגדת קובי מימון בחזית אחת, הפעם המסקנות מאיימות על כל הטייקונים וייגיסו את כולם עד האחרון שבהם למאבק בו יוכרעו סופית הטענות לחיבור הון שלטון ולשלטון ההון במדינת ישראל.

יישום המסקנות בחקיקה יעניק מנוע צמיחה חדש לכלכלה הישראלית שאינו נופל במשמעותו וחשיבותו מאלו המושכים קדימה את המשק היום. כמו כן יוסר איום הדומינו לפיו בכל פעם שטייקון משתעל כל המשק הישראלי רועד.

המסקנות נוגעות למרכז העצבים של הכלכלה הישראלית, ההכרעה לגבי המסקנות ויישומן אינו פחות רגיש ומסובך מניתוח נוירולוגי, עלינו לפעול רק לאחר הסרת ובחינת כל ספק סביר לגרימת נזק שעולה על התועלת, טייקונים מתמוטטים ופושטי רגל לא פחות מסוכנים לכלכלה ממצבם היום.

בכוונתי לפנות עוד היום ליור ועדת הכספים לתאם ישיבה משותפת של ועדות הכלכלה והכספים בעניין ההמלצות. בהיעדר אפשרות לישיבה משותפת, ועדת הכלכלה תתכנס ביום ראשון הקרוב כדי לדיון ראשוני בהמלצות הועדה.

"מה שנדרש כעת הוא איזון נכון בכלכלה: רגישות חברתית עם אחריות לאומית. לא כלכלה קפיטליסטית פרועה, אבל גם לא כלכלה ברוח סובייטית". מתוך מאמר של ח"כ אופיר אקוניס שהתפרסם אתמול ב"ישראל היום".

להגדלה יש ללחוץ על גבי המאמר שלהלן