ביוני 1992 מימשתי לראשונה את זכותי הדמוקרטית היסודית ביותר כאזרח במדינת ישראל: הצבעתי לכנסת. בחרתי "ליכוד" . לצערי העמוק – הפסדנו. יצחק רבין קיבל מנדט מן העם להרכיב ממשלה. לרגע לא חשבתי לומר משפט כמו ״אם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה״. במהפך הראשון, במאי 1977, כך אמרו ראשי "מפלגת העבודה״, לאחר שנודע שלראשונה בתולדות המדינה העם בחר בליכוד להוביל את המדינה. נדמה שהיום, כמו אז, מנהיגי השמאל אינם מאמינים שבדמוקרטיה העם מכריע! רצון העם בא לידי ביטוי בבחירות ואז ישנה "אפשרות" להחליף שלטון.
ב- 2008 הצגתי מועמדותי לרשימת הליכוד לכנסת. נבחרתי, באופן דמוקרטי, והבטחתי לבוחריי לייצגם ולקדם חקיקה ״על פי עקרונות התנועה הלאומית״. זוהי דמוקרטיה במיטבה: נבחר ציבור מהליכוד, מייצג את בוחריו ופועל על פי דרכה של התנועה ששלחה אותו לכנסת. כך צריך לעשות גם נבחר ציבור מן הצד השני של המפה הפוליטית: זוהי דמוקרטיה ייצוגית. אני שליח של ציבור שבחר בי כדי לייצג עמדות זהות לשלו בבניין הכנסת. לא דעות של האחר: לזה יש את נציגים ממפלגות אחרות, עם תפיסות אחרות.
לאחרונה, כך נדמה, דווקא ״אבירי הדמוקרטיה״ שוכחים את מטרותיה ואת תפקידם של נבחרי ציבור בדמוקרטיה ייצוגית. כל הצעת חוק, גם הדמוקרטית ביותר, נתקלת במקהלה מתוזמרת ומאורגנת על ״סתימת פיות״ ו״פגיעה בדמוקרטיה״. למשל, הצעת החוק שיזמתי להגבלת המימון של מדינות זרות לעמותות פוליטיות בישראל: הרי ההתערבות הגסה של מדינות רבות בשיח הפוליטי בישראל,תוך הזרמה מסיבית של כספים לעמותות פוליטיות (רק מהשמאל, אגב) היא-היא הפגיעה בדמוקרטיה!! אינני מנסה לומר לאיש כיצד לחשוב על סיום הסכסוך עם הפלשתינים או להכתיב לאחר דעה על ההתיישבות ביו״ש. דעותיי ידועות. ההצעה ודאי אינה פוגעת בחופש ההתאגדות. בסך הכול מבקשת הצעת החוק שמדינות זרות לא תתערבנה בשיח הפנימי בישראל. זה מחזק את הדמוקרטיה שלנו או מחליש אותה?
לשיא הצביעות מגיעים "הדמוקרטים" שלנו, כאשר מטיפים על "דרכו של מנחם בגין". מי מטיף? אלה שעשו קריירה מלקרוא לו "מחרחר מלחמה" או "הפאשיסט הגדול"? או אלה שהחדירו לשיח הפוליטי בישראל את המונח המזעזע "בגין רוצח"!? הרי אותם אנשים ממש - לעיתים, גם אותם פרשנים – אמרו עליו שהוא "סכנה לדמקורטיה". כעת, הם מחבקים אותו ומנסים באמצעות מורשתו ל"חנך" את ממשיכי דרכו בכנסת.
לא כל יוזמת חקיקה שמציע הימין היא אוטומטית ״פשיסטית״ או ״סותמת פיות״. איש ציבור שמגיע לכנסת, כדי לשמר את הסטטוס קוו ולא לייצג את בוחריו - שלא יבוא לחיים הציבוריים. משום שהגעתו, בשם אלפי בוחרים, להיכל הדמוקרטיה הישראלית, לכנסת - כדי לשמר מצב קיים, היא לא קיום שליחותו הציבורית, היא פגיעה בה!
*הכותב הוא סגן יו"ר הכנסת ויו"ר צוות התגובות של הליכוד
