מאמר של ח"כ אופיר אקוניס בנושא הדמוקרטיה של השמאל
יום שני, 21 בנובמבר, 2011"דמוקרטיה" ע"פ השמאל:
אבירי הדמוקרטיה הזדעזעו. חסידי חופש הביטוי נדהמו. הצעת החוק להגבלת תרומות ממדינות זרות לעמותות פוליטיות בישראל שיזמתי, אושרה השבוע בועדת השרים לענייני חקיקה. 11 שרים חשבו שנכון יהיה שהמצב הנוכחי שבו מדינות זרות מזרימות כספים לעמותות פוליטיות בישראל חייב להפסק.
אין התערבות גסה יותר, בוטה ובלתי דיפלומטית בעליל מהזרמת כספים לעמותות שמקדמות אג'נדה פוליטית מובהקת. הרי ה"דמוקרטים" שלנו ודאי היו מגנים הזרמת כספים בכיוון ההפוך: למשל, לעמותות שתומכות במאבק הבסקים בספרד או בארגון ה – IRA של המחתרת האירית בבריטניה. ה"דמוקרטים" שלנו מיד היו פורצים במסע דה לגיטימציה נגד ישראל ומדיניותה (לא שעכשיו הם תורמים להסברה…).
הויכוח על חוק העמותות הוא דוגמא לויכוח הציבורי שפרץ שוב השבוע אל השיח הציבורי בישראל. בכל פעם שמתגבשת בכנסת ה- 18 חקיקה ברוח הלאומית, מזדעק השמאל הישראלי ושולף את הביטויים המוכרים והשחוקים: "פגיעה בדמוקרטיה" או "סתימת פיות". לעתים נדמה שהיוצרות התבלבלו: תפקידו של מחוקק הוא לייצג בכנסת – היכל הדמוקרטיה הישראלית – את הבוחרים ששלחו אותו בדיוק למטרה זו. להיות נציגו בכנסת. כל אחד ותפיסת עולמו.
ביום בו נבחרתי, הבטחתי למצביעי הליכוד שאייצג אותם בכנסת ואפעל על פי עקרונות התנועה. עכשיו, "הדמוקרטים" שלנו זועקים על כך שאני ממלא את שליחותי בכנסת.
שאני שומע את ההתקפות על ה"סכנה הנשקפת לדמוקרטיה שלנו" – כאשר חבריי ואני פועלים בדיוק על פי מטרותיה של דמוקרטיה ייצוגית, אני לא יכול שלא להיזכר בדבריו המסוכנים של יצחק בן אהרון ז"ל, מראשי תנועת העבודה, שאמר בליל המהפך ההיסטורי של מאי 1977 ש"אם זו ההכרעה, אינני מוכן לכבד אותה!". אז, כן היום. השמאל בישראל, שמפסיד פעם אחר פעם בבחירות דמוקרטיות, איננו מקבל את רצון העם.
הכנסת ה-18 איננה כנסת לאומנית. היא לא מבקשת לסתום פיות ובטח שאינה "פשיסטית", הביטוי החביב על השמאל הקיצוני עוד מימי בגין וז'בוטינסקי. הכנסת ה – 18 היא כנסת לאומית ומתקיימת בה חקיקה ימנית, בדיוק כפי שהכריעו רוב הבוחרים בבחירות 2009. זוהי דמוקרטיה אמיתית – דמוקרטיה במיטבה. כנראה שבשמאל הישראלי – הדמוקרטיה טובה רק כשהם מנצחים בבחירות.
המאמר פורסם ב"מקור ראשון".
כותב המאמר הינו סגן יו"ר הכנסת ויו"ר צוות התגובות של הליכוד
