הבלוג של נתניהו

אני שמח לברך היום בכנסת ישראל, בירושלים המאוחדת בירת ישראל, את נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ואת רעייתו הגב' קרלה סרקוזי.
אדוני הנשיא, אני יכול לקבוע ללא היסוס: אתה ידיד אמת של ישראל!

כשאתה אומר שאתה מחוייב לביטחוננו - אתה מתכוון לזה. במהלך השנים הורגלנו למנהיגים במערב שבהבל פיהם תומכים בזכותה של ישראל להגנה עצמית, אך ברגעי אמת מגנים אותנו כל פעם שאנו נאלצים לממש זכות זו.

אתה ידיד אמת של ישראל כי הראית שיש לך מצפן מוסרי. לפני חודשים אחדים הצהרת שלא תיפגש עם מי שמסרב להכיר בקיומה של ישראל -הצהרה שמעטים ממנהיגי העולם מוכנים להתחייב לה, ועוד פחות מזה לקיימה.

כשאחמדיניג'אד מכריז באו"ם ובבירות העולם על כוונתו להשמידנו, כמעט שלא קם אף אחד שיתייצב מולו ויאמר לו את המילים הישירות ברוחו של אמיל זולא – .J’accuse אני מאשים! אבל אתה קמת ודחית אותו בתקיפות, ועל כך אנו מצדיעים לך היום!

אדוני הנשיא, אתה ידיד אמת של העם היהודי משום שאתה מוכן להתעמת חזיתית עם האנטישמיות ששוב מרימה ראש בארצך. כפי שאמרת: "המאבק נגד האנטישמיות אינו עניינה של הקהילה היהודית בצרפת, אלא עניינה של הרפובליקה הצרפתית כולה".

אתה ידיד אמת של ישראל, אדוני, כפי שאתה ידיד אמת של אמריקה. כשאתה מחזק את הקשר בין ארצך לארצות הברית, אתה מחזק את כל הדמוקרטיות. כמו במאבק נגד הנאציזם והקומוניזם, המאבק נגד האסלאם הקיצוני מחייב ברית איתנה של כל מדינות העולם החופשי. כשארה"ב וצרפת מפולגות, ברית זו נחלשת. כשהן עומדות זו בצד זו, כל הדמוקרטיות מתחזקות, כולל ישראל.

האיום הגדול ביותר על העולם החופשי נובע מניסיונה של איראן להתחמש בנשק גרעיני. אנו מעודדים ממדיניותך להתייצב יחד עם ארה"ב כדי למנוע התפתחות זו.

בסופו של דבר, העימות עם איראן ימנע רק אם איראן תבין שהקהילה הבינלאומית נחושה לעשות כל דבר כדי למנוע את התחמשותה של איראן בנשק גרעיני.

אדוני הנשיא, שינית את יחסה של צרפת לישראל, ואת יחסה של ישראל לצרפת – וזאת מבלי לגרוע מיחסי צרפת והעולם הערבי.

בזה חידשת מסורת של יחסים מיוחדים בין צרפת וישראל. בשני העשורים הראשונים לעצמאותנו, זכינו לתמיכתה החיונית של צרפת בביצור כוחנו הלאומי.

שותפות זו צמחה מן המורשת התרבותית וההיסטורית המיוחדת של צרפת. תנועת ההשכלה בצרפת הייתה המנוע העיקרי של תנועת השחרור של יהודי אירופה. בצרפת הביא הדבר להופעת שורה ארוכה של יוצרים, הוגים ואישים יהודיים כמו קמיל פיזרו וז'אק אופנבאך, אנרי ברגסון וריימונד ארון, ליאון בלום ופייר מנדס פרנס – ואינספור יהודים אחרים שתרמו לצרפת מכישרונם וגאוניותם בכל התחומים, כיאה לארץ שהעמידה מתוכה גאון כמו רש"י.

היום מהווים יהודי צרפת את הקהילה היהודית הגדולה באירופה. זוהי קהילה תוססת, חזקה וגאה – גאה בזהותה היהודית, גאה בהישגיה הרבים ובתרומתה לצרפת, וגאה באהבתה למדינת ישראל.

ידידי הנשיא, זכורים לי רגעים מרגשים בהם עמדנו יחד על אותה במה מול אלפי יהודים בצרפת. ראיתי את חיבתך אליהם, וראיתי את חיבתם אליך. אין פלא שרבים מהם תומכים במאמציך לחדש את פניה של צרפת.

ידידי, אני מאחל לך הצלחה ביוזמתך לעשות רפורמות כלכליות ואחרות בארצך. מניסיון אישי, אני יכול לומר לך – זה לא יהיה קל. אך מנהיגות נבחנת ביכולתה לשחות נגד הזרם ולקבל החלטות קשות אך הנחוצה לטובת המדינה, המעז מנצח.

כולנו מאחלים גם להצלחתך ביוזמתך החשובה ליצור מסגרת של שיתוף פעולה בין מדינות הים התיכון, שלישראל מקום טבעי בה.

אין זה אומר שלא יהיו בינינו חילוקי דעות. כפי שאתה נוהג לומר: "חילוקי דעות יכולים להתקיים בין ידידים. אבל ברגעי מבחן, ידידים מתייצבים בשורה אחת זה בצד זה".

ואכן, ישראלים רבים רואים את הדברים בפרספקטיבה שונה ממה שמצטייר לעיתים בקהילה הבינלאומית. עם ישראל רוצה בשלום בכל מאודו. גם הוכחנו שאנו מוכנים לשלם מחירים עבור השלום. אבל למדנו מניסיון השנים האחרונות להבחין בין שלום אמיתי לשלום מדומה, שטומן בחובו סכנות חמורות.

הנסיגות החד-צדדיות מלבנון וחבל עזה לא קירבו את השלום אלא יצרו בסיסים איראנים בגבולנו, מהם נורו עד היום על יישובינו אלפי טילים.

הביטחונות שקיבלנו מן הקהילה הבינלאומית, כולל החלטת מועצת הביטחון 1701, כשלו לחלוטין במניעת התחמשותם מחדש של החיזבאלה והחמאס.

ואילו אצל הפלשתינאים המתונים יותר אנו מגלים לצערנו אוזלת יד וחוסר נכונות לעשות את הצעדים המינמליים הדרושים לכינון שלום אמת.
הם אינם מוכנים להלחם בטרור, להכיר בישראל כמדינה יהודית ולוותר על הדרישה להציף את ישראל במיליוני פלשתינאים.

כדי שנוכל להתקדם לשלום אמת, כל זה חייב להשתנות. אם למדנו משהו מן ההיסטוריה הרי זה שהשלום מבוסס על עוצמה ולא על חולשה.
עלינו לשמור את הביטחון בידינו ולהיאבק בטרור ללא הפסקה וללא הפוגה. הבטחון הוא התנאי הראשון והבסיסי ביותר לקיום הסדרי שלום.

בצד זה עלינו לקדם שלום כלכלי עם שכנינו – לא כתחליף להסדר מדיני אלא כפרוזדור אליו. צמיחה כלכלית תחזק את המתונים ותחליש את הקיצוניים ע"י יצירת מקומות עבודה, שיפור רמת חייהם וקידום יוזמות כלכליות, תוך בניית עתיד של שגשוג ותקווה. אדוני הנשיא, אנו מקווים שתקדם יוזמות אלה במרץ האופייני לך בתקופת נשיאותך הקרובה של האיחוד האירופי.

ידידים יקרים, הגיע הזמן להגיד לעולם את האמת ההיסטורית בקול ברור וחזק: המכשול האמיתי לשלום היה והינו הסירוב להכיר במדינת ישראל בגבולות כלשהם.

ישראל הותקפה פעם אחר פעם בקווי 67 מיהודה, שומרון, עזה ורמת הגולן, כשלא הייתה אפילו התיישבות אחת בשטחים אלה. וכשנסוגונו עד הסנטימטר האחרון מלבנון ומרצועת עזה, ממשיכים אויבינו לתקוף אותנו מן השטחים הללו.

הם מסבירים שמטרתם היא לשחרר את "כל חלקי פלשתין הכבושה": את "חיפה הכבושה", "אשקלון הכבושה", "יפו הכבושה" וכו' - כלומר לחסל את מדינת ישראל בקווי 67 המצומקים.

הם אינם רוצים מדינה פלשתינאית בצד ישראל. הם רוצים מדינה פלשתינית במקום ישראל.

על כן עלינו לדרוש הכרה אמיתית בזכותנו לחיות כעם חופשי ובטוח בארצנו. ועלינו לעמוד על גבולות בני הגנה כדי שנוכל לחיות כאן.

לא נחזור לקווי 67 ולא נרד מרמת הגולן!

אין לנו כוונה לחזור ולשלוט בריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית, אבל גם לא נחזור לגבולות שלא יאפשרו הגנה על מדינתנו , תוך ויתור חסר אחריות על מחוזות שהם נחלת אבותינו.

נפוליאון היה בין אלה שעמדו על הקשר העמוק בין עם ישראל לארצו.
במסעו בארץ ישראל ב-1799 קרא ליהודים, אותם כינה "היורשים החוקיים" של הארץ, להצטרף לצבאו ו"להחזיר מה שנלקח מכם". במנשר ששלח להם שכתובתו ירושלים הוא מצטט מדברי הנביא ישעיהו: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון".

ובכן, מאז ברוך השם התקיימו דברי הנביא, וחזרנו בהמונינו לציון!

ידידי הנשיא, הפלשתינאים מאמינים שעם ישראל שהתפלל במשך אלפיים שנה לחזור לירושלים יוותר על חלקים מירושלים, לרבות הר הבית.

הם טועים.
זה לא יקרה!

לעולם לא נחלק את ירושלים!

כפי שאיש לא יעלה על דעתו לחלק את פריז מסיבות אתניות או דמוגרפיות, לא ניתן לאיש לחלק את ירושלים.

בירת הנצח של עם ישראל אינה עומדת לחלוקה או למכירה!
ירושלים המאוחדת תחת ריבונות ישראלית היא הערובה היחידה להמשך שמירת חופש הפולחן לבני כל הדתות בעיר - מוסלמים, נוצרים ויהודים.

ידידי הנשיא, אני רוצה לומר לך בנימה אישית: זו לא הפעם הראשונה ששנינו נפגשים כאן בירושלים, ומן הסתם גם לא הפעם האחרונה.

אבל אני שמח במיוחד לקבל אותך כאן כנשיא הרפובליקה הצרפתית.

ועוד יותר אני שמח שכל אדם בישראל יודע היום מה שצפיתי לפני שנים: שכמדינאי תחזיר את צרפת למרכז הבמה העולמית, ושאתה ידיד אמת של מדינת ישראל ושל עם ישראל.

ברוך בואך לירושלים!

ראיון עם ראש ממשלת ישראל לשעבר

מאת ג´ימס טרנטו
ניו יורק. 26 מאי 2007

כשהגיע בנימין נתניהו לפגישה עמי בחדרו במלון במנהטן, סיפר לי שקיבל זה עתה שיחה מהבית. "החמאס שיגר 15 טילים לתוך ישראל היום", אמר נתניהו, "אחד מהם פגע במכונית, והרג אישה בת 32, שיראל פרידמן שמה, שהייתה בדרכה לבקר את אימה…"

כל אירוע כזה מהווה הוכחה כואבת לצדקת דרכו של נתניהו עת פרש מממשלתו של שרון באוגוסט 2005, בשל התנגדותו ליציאה חד צדדית מעזה. "היה לי ויכוח גדול עם שרון בעניין זה", אומר נתניהו. "הוא חשב שנוכל להגיב בחופשיות ובתמיכה בינלאומית להתקפות כאלה מעזה. אני טענתי שתמיכת הקהילייה הבינלאומית כמוה ככיסוי של סדין דק מקרח, ובשעת מבחן היא תעמוד מנגד ונגדנו. אולם העובדה המדאיגה ביותר היא, שהטרור האיסלמי ואיראן קיבלו בסיס חדש קילומטרים מעטים מתל אביב, עם יכולת שיגור רקטות לעבר דרום ומרכז מדינת ישראל".

חמש שנים קודם לכן יצא אהוד ברק, רוה"מ דאז, באופן דומה מלבנון ויצר גן עדן מוגן לחיזבאללה. התוצאה הייתה ירי רקטות על צפון המדינה. "בשני המקרים", אומר נתניהו, "המנהיגים הישראלים היו שבויים בקונספציה מוטעית שנרוויח בטחון באמצעות נסיגה, שהדרך להפסיק את המתקפות על ישראל היא בכך שנשבה את לב אויבינו על ידי נסיגה חד צדדית שתבטל כביכול את המניע להתקפות עלינו. בפועל הנסיגה פורשה כחולשה, שאיפשרה מתקפות חוזרות ונישנות עלינו".

"אין הבדל משמעותי בין חמאס לחיזבאללה", אומר נתניהו."שניהם נתמכים על ידי איראן, מצויידים על ידי איראן, ומקבלים ממנה השראה והרשאה. יש להם מטרות משותפות – להוציא אותנו משטחים נוספים, לאו דווקא אלה הנקראים ´שטחים כבושים´. עבורם כל דונם בישראל הוא אדמה כבושה, ו´השחרור´ יתרחש רק כאשר מדינת ישראל תפסיק להתקיים".
"נשיא איראן, אחמניג´אד, הבהיר כבר ב-2005 ש´יש למחוק את ישראל מהמפה´, והדגיש כי ארצו מחפשת נשק המסוגל לבצע זאת", ממשיך ואומר נתניהו. "התפתחות זו יכולה להביא למשטר הראשון בעולם עם יכולת גרעינית הנשלט על-ידי אידיאולוגיה פנאטית ושאינו בר-הרתעה – מדובר בקבוצה אפוקליפטית משיחית, עם יכולת גרעינית המסוגלת לפגוע באנושות כולה".

השאלה היא כמובן כיצד לנהוג באיום הגרעיני האיראני. לדעתו של נתניהו, לאור הסיבוכים הכרוכים בפעולה צבאית נגד איראן, פעולה כזו צריכה להיות האפשרות האחרונה. עובדה זו יחד עם התוצאות הדלות של הלחץ הדיפלומטי שהופעל על איראן בשנים האחרונות, מחייבת לאמץ דרך פעולה שלישית נגד איראן. המשטר האיראני פגיע מבחינה כלכלית, ונתניהו נמצא בארה"ב בימים אלה בדיוק מסיבה זו - על מנת לקדם יוזמות חקיקה מקומיות וברמת המדינות בארה"ב, האוסרות על קרנות פנסיה להשקיע בחברות שיש להן עסקים עם איראן. "הפסקת ההשקעות של קרנות פנסיה בחברות שיש להן עסקים עם איראן עשויה לתת מענה מסויים לאיום האיראני", אומר נתניהו. "מדובר בחברות שרגישות לתנודות במחירי מניותיהן. חבילות השכר של המנכ"לים של חברות אלו קשורות למחירי המניות. הפסקת ההשקעות במניות של חברות אלו תחייב את החברות לבחון מחדש את מדיניותן באופן מיידי. מהלך זה יביא גם להפעלת לחץ על האליטות הכלכליות של איראן, אשר מה שמניע אותן הוא כסף ולא אידיאולוגיה. האליטה הזו מממנת הרבה פוליטיקאים, וכאשר הם יבינו שאחזקותיהם ועסקיהם נתונים בסכנה, הם ילחצו על המשטר לרסן את תוכנית הגרעין או יפעלו להחלפת המשטר".

נתניהו שאב השראה מהצלחת הסנקציות הכלכליות נגד החברות שעשו עסקים עם משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, והיו הגורם שהניע את תהליך הפלת המשטר. לדברי נתניהו, מאחורי מסך האיומים האיראניים נתקלת הכלכלה האיראנית בקשיים יסודיים: תפוקת הנפט באיראן צונחת כל שנה ב- 7%, רמת האבטלה קרובה ל- 20%, וניצני הסנקציות הכלכליות של המערב כבר השפיעו לרעה על השקעות של חברות זרות בשדות הנפט האיראניים, ואת הלחץ הזה צריך להכביד.

"העם האיראני בחר באחמדיניג´אד בגלל הבטחתו לעתיד כלכלי טוב יותר. עכשיו מתגלים שם סימני אכזבה, ומפלגתו של הנשיא כבר נחלה תבוסה ראשונה בבחירות ביניים שהתקיימו לאחרונה", מציין נתניהו, ומוסיף "אני מאמין שאמריקנים מכל קצוות הקשת הפוליטית יתאחדו סביב עיקרון פשוט: משטר התומך בהשמדת עם אינו יכול להנות מכספי משלם המיסים האמריקאי".

בחודש שעבר אישר בית המחוקקים של מדינת פלורידה הצעת חוק המחייבת קרנות פנסיה ציבוריות להימנע מהשקעה בחברות שיש להם קשרים עסקיים עם איראן וסודאן. הסנאטור הדמוקרטי ברק אובמה והסנאטור הרפובליקאי סם בראונבק מקדמים הצעת חוק בקונגרס אשר תיצור רשימה פדרלית של חברות שמושקעות באיראן, ותעניק למנהלי השקעות הגנה מפני תביעות משפטיות עתידיות במידה שהם יחסלו מרצונם את אחזקותיהם בחברות אלו.

"לפני כמה שבועות שוחחתי עם מושל מדינת קליפורניה, ארנולד שוורצנגר, והוא אמר שבכוונתו לבחון את העניין," אמר נתניהו, בהתייחסו להצעת חוק שתחייב את קרן הפנסיה של עובדי מדינת קליפורניה - המנהלת נכסים בהיקף של כמעט רבע מיליארד דולר - להימנע מהשקעות בחברות שמחזיקות בקשרים עסקיים עם איראן. שגרירות ישראל בוושינגטון הודיעה לי כי בעקבות פנייתו של נתניהו אמר המושל שוורצנגר כי החוק יובא לאישור עד סוף הקיץ.

ובנושא אחר, שאלתי את מר נתניהו אם ארה"ב טעתה בשחרור עיראק. נתניהו אמר כי ארה"ב לא טעתה. "אני חושב שנכון היה להפיל את סאדאם חוסיין, אשר רצח מאות אלפי אנשים חפים מפשע." אומר נתניהו, ומחזיר את השיחה לנושא האיראני. "היה זה נכון להמשיך ולהרחיב את הצלחתה של ארה"ב בעיראק ולכפות על איראן פרוק תוכניות הגרעין. כך הושג לגבי תוכניות הגרעין של לוב, שהייתה במצב מתקדם הרבה מעבר למה שהעולם חשב…ניתן היה למנף את ההצלחה בעיראק גם כלפי איראן."

גם אם נראה שנתניהו עסוק באיראן, הרי שאינו זונח את שאר האיומים, ובכלל זה את אל קאידה. "משניהם איראן יותר מסוכנת, מאחר שהכוחות המזויינים הסונים עוד לא שמו ידם על תוכניות לנשק גרעיני", הוא אומר. "אם הטאליבן ישתלט על פקיסטאן וחימושה הגרעיני, הייתי אומר שהם יהיו מסוכנים יותר מאיראן, או מסוכנים באותה מידה. בשלב זה קיימת ביניהם תחרות לגבי השליטה בלבנון. אל קאידה בצפון לבנון, וחיזבאללה בדרומה. וצריך לזכור כי לשניהם היסטוריה של מתקפות מתאבדים, של פולחן הרג, ושל שימוש בכוח ללא מעצורים נגד האויב הנבחר". עם זאת נתניהו מבחין בין האיסלאם המיליטנטי לאוכלוסיה המוסלמית הרחבה. "האיסלאם המיליטנטי הורג ופוגע קודם כל במוסלמים, המוגדרים על ידו ככופרים וכבוגדים באיסלאם ובתורתו. בשל כוחו המאיים שמחליש חברות ומוסדות בחברה הערבית, אני חושב שזו טעות לדחוק בחברות ערביות מסוימות לעבור מהר מדי למשטר דמוקרטי, כמו החברה הפלסטינית בה השתתף החמאס בבחירות האחרונות."

נתניהו מוסיף כי יש לתמוך, לחזק ולהרחיב את הכלכלה החופשית בחברות אלה. "לעיתים, הפיכתן לכלכלות חופשיות חשובה ומשמעותית יותר ממתן חופש פוליטי לחברה ללא מוסדות ותרבות דמוקרטיים". שאלתי את נתניהו אם הוא יכול להצביע על דוגמא חיובית בעולם הערבי בעניין זה, ונתניהו השיב: "מה עם דובאי? מה עם מדינות המפרץ? מה שאתה רואה שם מפתיע למדי, וזה מוכיח שערבים ומוסלמים אינם מתוכנתים גנטית להתנגד לשוק החופשי. זו הרי שטות. עם שיטה נכונה ומומרצת של כלכלה חופשית רואים שם צמיחה אדירה, שלמען האמת אני מעריך מאד".

שאלתי את נתניהו אודות המצב הפוליטי בישראל, לאחר מלחמת לבנון, ובעת שראש הממשלה אולמרט הגיע לשפל של 3% תמיכה בצבור הישראלי. "האסטרטגיה הנכונה הייתה להשתמש בעליונות צבאית נגד הנקודות הפגיעות והכואבות ביותר של אויבינו. היה עלינו להפעיל כוח קרקעי על מנת למחוק את בסיסי החזבאללה, ודבר מזה לא נעשה. הציבור הישראלי מבין את המקור לטעויות ולכישלונות, ולכן הוא רוצה להחליף את הממשלה". נתניהו מאשים את הממשלה ב"חוסר ניסיון, חוסר החלטיות, חוסר מנהיגות" והוא מודאג מאיומים משלוש חזיתות – לבנון, עזה וסוריה המתחמשת בקדחתנות.

שאלתי האם נראה קאמבק שלו בקרוב, ונתניהו השיב: "אני מקווה שהבחירות יתקיימו בהקדם האפשרי, אולם החלטה זו חייבת להתקבל על ידי 61 מתוך 120 חברי הכנסת, והם לא ייפרדו בקלות מכיסאם".

אהרון כהן- מוהליבר -יועץ כלכלי לרוה"מ לשעבר בנימין נתניהו

"על פי ההערכות הפומביות של ראש המוסד נותרו לכל היותר שלוש שנים עד להתחמשותה של אירן בנשק גרעיני, והיום הוא יום אחד פחות". באלה המילים משתמש רה"מ לשעבר בנימין נתניהו על מנת לדרבן לפעולה אישים עימם הוא נפגש, יהיו אלה מושלים, סנאטורים, חברי קונגרס, מועמדים לנשיאות, עיתונאים בכירים וקובעי דעת קהל ומדיניות בארה"ב. בשנה האחרונה ליוויתי את בנימין נתניהו בעשרות שיחות כאלו, שיחות שנועדו למנוע מהמשטר האיראני להתחמש בנשק גרעיני.

מאז הצטרפתי ללשכתו כיועץ כלכלי לפני כשנתיים, עוסק נתניהו בנושא האיום האיראני, הרבה לפני שהעיסוק בו הפך למרכיב מרכזי במדיניות החוץ של הממשלה. נתניהו פועל בשלושה מישורים: משפטי, כלכלי ומדיני. לפני כשמונה חודשים השקנו בפרלמנט הבריטי "קמפיין" בינלאומי לבידודו המשפטי של אחמדיניג´אגד. הרעיון היה פשוט - מי שקורא להשמדת עם שלם הוא פושע בינלאומי על פי האמנה נגד רצח עם של האו"ם. הרשעתו של אחמדיניג´אד בפשעים נגד האנושות תעביר מסר ברור לאיראנים על השלכות מעשיהם. באותה עת התחלנו לפעול לבידודה הכלכלי של איראן, והפעלת לחץ על חברות להפסיק לסחור עם איראן על ידי משיכת כספי קרנות הפנסיה האמריקאיות מכל חברה שעושה פעילות עסקית בה. לשני מאמצים אלה מתלווה המאמץ המתמשך לבודד את איראן מדינית.
מטרתה של הנסיעה הנוכחית הייתה לקדם את הקמפיין למשיכת ההשקעות מחברות שסוחרות עם איראן. בעבר הלא רחוק לחץ כזה מוטט את משטר האפרטהייד בדרום אפריקה, והאפקטיביות של מהלך כזה יכולה להיות גבוהה גם במקרה של איראן, שעיקר הכנסותיה מגיעות מנפט וגז. בשלוש השנים האחרונות ירדה תפוקת הנפט ב-כעשרים אחוזים, דבר שמעצים את הצורך של איראן בהשקעות חדשות.

ההישגים במאבק למשיכת ההשקעות עד כה הם מרשימים. תוך תקופה קצרה התחילו מדינות רבות בהליכי חקיקה להוצאת כספי קרנות הפנסיה שלהן מחברות שסוחרות עם איראן. סטייט סנטור צעיר ונמרץ בשם ג´דסון היל העביר חקיקה כזו במדינת ג´ורג´יה, סטייט סנטור טד דויטש העביר הצעת חוק שנחתמה על ידי המושל בפלורידה בעקבות שיחות שקיים מר נתניהו עם קבוצה של מחוקקים בבית הנבחרים של פלורידה. חקיקות נוספות מקודמות בלואיזיאנה, אוהיו, מיזורי ובקליפורניה, שלה קרן הפנסיה הגדולה בעולם. נתניהו גם שוחח השבוע עם מושל טקסס ג´יימס ריצ´רד פרי ועובד איתו להעביר חקיקה דומה בטקסס.
בביקורים קודמים בניו יורק נפגש נתניהו עם רודי ג´וליאני המתמודד על נשיאות ארצות הברית שהבטיח לתמוך בחרם כלכלי על איראן. נתניהו נפגש גם עם מייקל בלומברג ראש עריית ניו יורק (והבעלים של חברת החדשות הכלכליות "בלומברג"). בלומברג הציע שנפגש עם גזבר מדינת ניו יורק, החולש על קרנות פנסיה בהיקף אדיר, 140 מיליארד דולר (בין קרנות הפנסיה הגדולות בעולם) ונבקש שימשוך את השקעותיו מחברות שסוחרות עם איראן. נפגשנו עם הגזבר, תומאס דינאפולי ביום רביעי שעבר, ועם הסנאטורית מניו יורק (והמועמדת לנשיאות) הילרי קלינטון יום לאחר מכן. שניהם השתכנעו בחשיבות העניין, הבטיחו להירתם למשימה, ולהתחיל בהליכים למשיכת ההשקעות מהקרן.
מאוחר יותר באותו יום נפגשנו עם פרד תומפסון, התובע ב "חוק וסדר" שמכהן גם (ובעיקר) כסנטור של מיזורי. תומפסון טרם הכריז על מועמדותו לנשיאות, אולם על פי הסקרים הנוכחיים, הוא יהיה מהמובילים בהתמודדות. גם תומפסון וגם הילרי קלינטון הבטיחו שניהם לדאוג להגברת הלחץ על איראן ונראה כי הם יסייעו להעלות את המודעות לסכנה האיראנית לסדר היום בארה"ב. שניהם מבינים שהעולם אינו יכול להשלים עם איראן גרעינית או עם אל-קעידה עם יכולות גרעיניות. בסוף היום נפגש נתניהו עם סגן הנשיא צייני ושוחח עימו באריכות על האיום האיראני. נתניהו דיבר עם מושל קליפורניה שוורצנגר ואנחנו מקווים שתוך מספר חודשים ימשכו גם ניו יורק וגם קליפורניה את קרנות הפנסיה שלהן מחברות שסוחרות עם איראן.

הביקור שלנו מדגיש את העובדה שהמלחמה בטרור היא נושא המאחד קואליציה ואופוזיציה, שמאל וימין, ובארה"ב גם דמוקרטים כמו הילרי קלינטון וברק אובאמה, ורפובליקאים כמו רודי ג´וליאני ופרד תומפסון. גם מספסלי האופוזיציה נתניהו ממשיך לעשות כל שביכולתו כדי להחליש את המשטר האיראני, ולא לאפשר לו להתחמש בנשק גרעיני.
ההצלחות משמעותיות, אך העבודה עוד רבה. להערכתי, פעילותנו במישור הכלכלי גרמה למשיכת השקעות במינון משמעותי מכמה חברות מרכזיות שסוחרות עם איראן. במישור המשפטי התבשרנו כי משהקונגרס האמריקאי העביר החלטה להעמיד לדין את אחמדיניג´אד על פשעי מלחמה בשל קריאתו להשמדתה של ישראל, ובמישור המדיני מספר הולך וגדל של מנהיגים נענו לקריאתו של נתניהו לבודד את איראן.
עם חזרתם של בתי המחוקקים האמריקאיים מהפגרה נמשיך את עבודתנו למשיכת ההשקעות של קרנות הפנסיה מחברות שסוחרות עם איראן. אני מקווה שתוך מספר חודשי עבודה ימשכו קליפורניה וניו יורק את השקעותיהם, ויביאו את הסך הכולל של הקרנות שאסור להן להשקיע באיראן ל חצי טריליון דולר.

רשמים ממסעי האחרון בארה"ב
בביקוריי האחרונים בבריטניה, צרפת וארה"ב, המשכתי במאמציי להפנות את תשומת לבה של דעת הקהל העולמית והאמריקנית לסכנות הנובעות מחימושה הגרעיני של איראן.

במהלך פגישותיי בארה"ב, בהן נפגשתי עם סגן נשיא ארה"ב ריצ´רד צ´ייני ונציגים בכירים של הממשל האמריקני, עם מועמדים בולטים של שתי המפלגות במרוץ לנשיאות, רודי ג´וליאני וברק אובמה, עם סטודנטים וקהל גדול של תומכי ישראל נלהבים, שבתי והדגשתי את חשיבותו ומשקלו של לחץ כלכלי ודיפלומטי על המשטר בטהרן. עמדתי על כך שיש לפעול במהירות כל עוד יש משמעות לפעילות זו.

מצאתי אוזן קשבת בקרב מנהיגים רפובליקנים ודמוקרטים כאחד, המכירים בסכנה המוחשית של איראן מחומשת בנשק גרעיני. מצאתי אצלם אף נכונות לפעול לסיכול סכנה זו, בהאמינם שלחץ כלכלי אכן יכול לגרום לאיראן או לנטוש את תוכניות הגרעין שלה או לערער את המשטר של אחמדיניג´אד עצמו.

לחצים כלכליים – האופציה המיידית
בשיחותיי עימם, שבתי והבהרתי שבנושא האיראני פתוחות בפני הקהילה הבינלאומית שלוש דרכים:
האחת, "שב ואל תעשה", מה שיבטיח שאיראן תפתח נשק גרעיני. זו היא אופציה שבשום מצב איננו יכולים לקבלה או להשלים עמה.
השנייה, שימוש באמצעים צבאיים לעצור את תוכנית הגרעין האיראנית. בעוד שאין לבטל אפשרות זאת, יש לשמרה כאופציה אחרונה.
השלישית, היכולת להפעיל לחצים חזקים שאינם צבאיים והם כלכליים בעיקרם.

המשטר האיראני רגיש ביותר ללחצים כלכליים אלה. למעלה מ-60% מהכנסות הממשלה מתקבלות מיצוא הנפט; ייצור הנפט התכווץ בכ-10% בשנים האחרונות, וזקוק נואשות להשקעות חדשות. איראן מסבסדת בשיעור ניכר את הגז לאוכלוסיה; והתעשייה האיראנית זקוקה להשקעות הון וטכנולוגיות חיצוניות זרות. כשבוחנים נתונים אלה, מגיעים למסקנה שהמשק האיראני פגיע מאוד.

לפני שלושה חודשים נקט האו"ם צעד עונשי מזערי, בהטילו סנקציות מוגבלות על איראן. אך אפילו סנקציות מוגבלות אלו חשפו את פגיעותה של הכלכלה האיראנית. כתוצאה מכך, ספג אחמדינאג´ד ביקורת חסרת תקדים מבית, מפלגתו הפסידה מכוחה בבחירות למועצה האיראנית העליונה, ומחיריהם של מוצרים רבים האמירו.

למרות שעדיין לא ברור אם האו"ם ימשיך בהרחבת מדיניות הטלת הסנקציות, בשל אי שיתוף הפעולה של סין ורוסיה בתהליך בידודה של איראן, עדיין יש מקום לעידודה של לפעילות בינלאומית מסוג זה.

משרד האוצר האמריקני מנסה להנהיג מערכת בנקאות בינלאומית שתעריך מחדש את הסיכונים שחברות נוטלות על עצמן בעשיית עסקים עם איראן. מהלך זה זוכה להצלחה רבה ומצר את הפעילות הכלכלית של זרים באיראן.

מנקודת ראותי, יש מכשיר נוסף שיכול להוליד לחץ כלכלי עצום על איראן, והוא - משיכת ההשקעות מאיראן.

המסר לארה"ב – למנוע השקעות באיראן
אזרחים אמריקנים רבים מושקעים היום באיראן באורח עקיף , באמצעות קרנות הפנסיה ותוכניות חיסכון. כסף אמריקני מושקע באיראן גם באמצעות חברות אירופיות הסוחרות עם איראן. אם תופנה תשומת ליבו של הציבור האמריקני לעובדה זו, והוא מצידו יתבע שהשקעותיו לא תגענה לאיראן, יהיה בכך מסר חזק ואפקטיבי מאוד נגד הכלכלה האיראנית.

המשמעות המעשית של לחץ מסוג זה לגבי איראן - משיכת ההשקעות - יכולה להיות הרסנית. יותר ויותר חברות תחסלנה את פעילותן הכלכלית באיראן, ופחות חברות תיכנסנה לפעילות כלכלית בה. כתוצאה מכך תפחתנה גם השקעות ההון החיצוני והטכנולוגיות המושקעות בה. איראן תועמד בפני הברירה הקשה לקיים את מדיניותה או להסתכן בקריסה כלכלית. יש להבין, שמהלך זה יכול להיות אפקטיבי כבר בטווח הקצר.

מעט אנשים במערב יודעים שהם תומכים באופן עקיף במשטר הטרור האיראני, המסית להשמדת-עם (ג´נוסייד). אין בלבי ספק שכשאנשים אלה יגלו את מידת מעורבותם במשק האיראני, הם ישאפו להפסיק תמיכה עקיפה זו.

מאמצים ברוח זו נעשים כיום ע"י הממשל האמריקני כלפי מדינת רשע נוספת – סודן.
בדרפור מתרחש בעצם ימים אלה מרחץ דמים איום שתוצאתו הקונקרטית היא - השמדת-עם.

משיכת ההשקעות מאיראן ומסודן היא מוצדקת, ממש כשם שעשויה הייתה להיות מוצדקת, לו ניתנה לנו אז הברירה, כלפי המשטר הנאצי בשנות ה-30. עלינו לפעול היום כלפי איראן מתוך זיכרון מצב הדברים המר שבו להורינו ולסבינו לא הייתה בחירה. היום יש לנו בחירה ויש לנו כושר פעולה.

הסנדלר אינו יכול להיות יחף
נוכל לתבוע מאחרים להימנע מהשקעות באיראן רק אם נתבע זאת קודם כל מעצמנו. הסנדלר במקרה זה אינו יכול ללכת יחף. לפיכך, הבאתי בפני הכנסת הצעת חוק שתוציא אל מחוץ לחוק השקעות ישראליות בחברות המשקיעות באיראן.

יש החוששים מקמפיין ישראלי של משיכת השקעות ברוח זו בטענה שנשק זה הופנה פעם כלפי ישראל, ושבעמדתנו זו אנו יוצרים תקדים שבמוקדם או במאוחר יופנה כלפינו שוב. אבל לא הנשק פסול אלא היעד שכלפיו הוא הופנה.

בניגוד לסודן ואיראן, מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ושוחרת שלום, המנסה להגיע להסדרי שלום עם אויביה במשך כל השנים. לא ממנה צריך למנוע השקעות אלא מאלה שרוצים למחוק אותה מעל פני האדמה.

לכן, עלינו להניע את העולם החופשי לעימות עם הסכנה הטמונה במדיניותה הגרעינית של איראן כל עוד הדבר בידינו. זהו מהלך שעיקרו בחירה בחיים ובשלום.

המסר של נסיעתי לארה"ב היה בהיר וחד: משיכת ההשקעות מאיראן הוא לחץ כלכלי מעשי, מהיר ובר ביצוע, שיכול לאלץ את איראן לעבור למדיניות אחרת, ובדרך זו לחזק את בטחון ישראל והעולם.