הבלוג של הליכוד

בית הכנסת נבנה בשנת 1675 ע"י מגורשי ספרד ופורטוגל, נשמר באדיקות במשך 337 שנים, ומואר באמצעות מאות נרות וללא חשמל. בבית הכנסת נישאה תפילה לשלום אזרחי ישראל והולנד.

ראש הממשלה אמר: "אני נרגש להיות כאן היום אחרי שאת הבוקר התחלתי בירושלים, בירתה הנצחית של מדינת ישראל". נתניהו הוסיף: "איראן גרעינית מסוכנת לישראל, לאזור ולעולם. אסור לאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני. הסנקציות החריפות נגד הבנק המרכזי וייצוא הנפט צריכות להיעשות עכשיו". בנושא הפלסטיני אמר: "ישראל מחויבת לשלום עם הפלסטינים. אין תנאים מוקדמים למשא ומתן. אי אפשר לסיים את השיחות לפני שמתחילים אותן. אני מוכן לפגוש את אבו מאזן בכל מקום ובכל זמן, וקורא לו אל תברח משלום, תמשיך במשא ומתן. אנחנו לא ורצים לחזור על הטעויות שעשינו בלבנון ובעזה. למקומות שעזבנו שטח, איראן נכנסה. ישראל צריכה לעמוד על הסכמי בטחון אמיתיים, לא רק הבטחות. אני לא אתפשר על בטחון ישראל, בטחון המדינה היהודית היחידה".

עוד הוסיף נתניהו: "למה תוקפים אותנו, למה תקפו אותנו ב-1920? ולפני 1948? אז לא היו פליטים. הפליטים הם תוצאה של התקפות, לא הסיבה להן. הסיבה היא הסירוב העקבי לקבל את ישראל כמדינת העם היהודי".

בהתייחסו לבית הדין הבינ"ל היושב בהאג אמר נתניהו: "מנהיגי איראן שקוראים לשואה חדשה, ומחבלי חיזבאללה וחמאס הם פושעי המלחמה. ישראל והולנד, אזרחי העם היהודי והעם ההולנדי חייבים לעמוד יחד למען האמת".

לאחר התפילה, יצא הזוג נתניהו לספריית 'עץ החיים' הסמוכה לבית הכנסת. ספריית 'עץ החיים' היא הספרייה היהודית העתיקה בעולם ובה כ-500 כתבי יד עתיקים, בהם: כתביו של הרמב"ם מ-1282, הגדת אמסטרדם מ-1695 וכ-20,000 תדפיסים וכ-30,000 ספרים בשפות רבות. כמו כן, ביקרו בחדר האוצרות שבשטח בית הכנסת ובו תשמישי קדושה נדירים, ספרי תורה וכלי יודאיקה ששימשו את הקהילה היהודית מאות בשנים.

בסיום הביקור בבית הכנסת, יצאו רה"מ ורעייתו למוזיאון בית רמברנדט המוקדש לגדולי הציירים בעולם. מנהל המוזיאון ערך לזוג נתניהו את הסיור במוזיאון.

ראש הממשלה נתניהו קורא לראשי הערים להפסיק את השביתה

בפתח דבריו עדכן ראש הממשלה את חברי סיעת הליכוד כי אמש נפגש עם ראשי ערים, נציגות של השלטון המקומי, שמע את טענותיהם וכי חלק מהדברים הם בהחלט דברים שיש לטפל בהם, וברוב אפשר לטפל תוך זמן קצר.

ראש הממשלה קרא לראשי הערים להפסיק את השביתה, להפסיק לגרום נזק מיותר לתושבים ולהיכנס להידברות והציע ארבעה שבועות לפתור את הבעיות, והודיע שהוא מקווה שכולם יעתרו להצעתו זו במהירות האפשרית.

עוד הוסיף ראש הממשלה נתניהו לגבי החקיקה הפופוליסטית ש"היא אכן קיימת, אנחנו צריכים לעצור אותה, בחודשים האחרונים עשר מדינות מובילות בעולם, קיבלו החלטה בדרוג האשראי שלהן, אנחנו קיבלנו העלאת דרוג האשראי. הסיבה שהעלו לישראל את דרוג האשראי זה בראש ובראשונה כי אנחנו מתנהגים בצורה אחראית, אנחנו שומרים על הקופה, איננו מפזרים כסף לכל עבר כי בסופו של דבר אנחנו יודעים שהדבר הזה יוצר חור בתקציב. יש עכשיו ניסיון לפזר כספים לכל עבר דרך השלטון המקומי ולגרום לכך שהעיריות והרשויות יצטרכו לממן הטבות פופוליסטיות לציבור שאין בכוחן לממן"

בסיום דבריו קרא ראש הממשלה לראשי הערים להפסיק את השביתה, לחזור להידברות, לנסות לפתור את הבעיות וכמו כן קרא להפסיק את החקיקה הפופוליסטית, היות והיא לא נכונה למדינת ישראל והיא לא נכונה לאזרחי ישראל

אנחנו קיבלנו אתמול החלטה תקדימית בממשלה והעברנו את ההצעה לחוק חינוך חינם לילדים מגיל 3. זו בשורה אדירה לזוגות צעירים, בשורה אדירה גם לשכבות החלשות. כל ילדי ישראל ללא יוצא מן הכלל יקבלו חינוך חינם מגיל 3.

שנית, קיבלנו החלטה להרחיב באופן משמעותי את תכנית הצהרונים, אבל הוספנו סעיף חיוני שההטבה הזאת תינתן רק להורים שעובדים, כלומר מי שעובד יותר יקבל יותר.

שלישית, החלטנו להוסיף שלושה מיליארד שקל לתקציב הביטחון. אני מזכיר לכם שצה"ל, המפקדים שלו, החיילים שלו, זה צבא העם והוא מגן על העם, זה התשתית של הכל ואני חושב שבעת הזאת במיוחד חשוב לחזק את צה"ל ואת מערכת הביטחון, משום שאנחנו עומדים בפני אתגרים חדשים ומגוונים ולכן חיזקנו את תקציב הביטחון.

רביעית, אנחנו נחוקק היום, כך אני מאמין, בעזרתך הטובה ובעזרת חברי הסיעה והקואליציה אנחנו נחוקק חוק חיוני למניעת הסתננות. אנחנו רצים קדימה בהשלמת הגדר כולל סביב אילת אבל אנחנו חייבים להשלים את הנדבך הזה שמונע את התמריץ להכנסת עובדים ולהיפך יוצר את הכלים להוצאת עובדים בלתי חוקיים שמסתננים לארץ.

חמישית, הייתי היום, קיימתי ועדת שרים בעניין אילת, אני רוצה לשתף את הסיעה בישיבה הזאת שאליה באו נדמה לי שישה שרים וזו פעולה אדירה שאנחנו עושים כדי לפתח את אילת להזניק אותה למקומות שהיא אף פעם לא הייתה בהם.

אנחנו סוללים כביש רב מסלולי לאילת, כביש הערבה שמוכר לכם, אנחנו עושים אותו כביש מופרד, אוטוסטרדה. שנית, אנחנו מתקדמים במהירות בתכנון הרכבת לאילת, הרכבת שתקשר את אילת עם תל אביב. כרגע זה מתוכנן לשעתיים וחצי. ההנחיה שלי לנסות להגיע לשעתיים. מהפכה במדינת ישראל.

אנחנו בקשר עם ממשלות נוספות לגבי הוצאת הפרויקט הזה אל הפועל על מנת לייצר את אותו גשר רכבתי, גשר יבשתי מים סוף לים התיכון. מנמל אילת, לנמל אשדוד. אנחנו מדברים גם על העתקת הנמל, אנחנו רוצים לקחת את הנמל הזה, שיושב במקום שתופס הרבה קילומטרים של חוף, להעביר אותו לפינה הצפון מזרחית ולעשות נמל פנימה בתוך הים.

אנחנו מקדמים את שדה התעופה החדש בתמנע, כמה עשרות קילומטרים צפונית לאילת, אנחנו משנים את פני אילת, משנים את פני הנגב, משנים את פני מדינת ישראל.

כל זה מתרחש כמו שאר הדברים, איננו מדברים, אנחנו עושים. בהזדמנות זו אני גם מדבר על כך, אני מספר לכם, אבל אלה שינויים עצומים

ולבסוף אני מבקש לשלוח ברכה מיוחדת לשופטים החדשים, ארבעת השופטים החדשים של בית המשפט העליון, זה חיזוק מאוד משמעותי של בית המשפט העליון.

זו המדיניות שלנו והיא מתבצעת הלכה למעשה.

תודה רבה לכם.

בשבועות האחרונים אנו עדים למחאה חברתית מתרחבת, שאותה מובילים הצעירים בישראל. לכאורה, מדובר בהתנגשות אינטרסים בין הממשלה לבין אזרחי המדינה. לכאורה, מדובר פה ב"משחק סכום אפס", שבו כל הוצאה ממשלתית לסבסוד והקלה בתחום מסוים באה על חשבון תחום אחר. לכאורה.

אני רוצה להציע דרך חשיבה אחרת, שיכולה גם לספק פתרונות אמיתיים למעמד הביניים הנשחק וגם לשמש מנוע צמיחה של המשק בשנים הקרובות. במילים אחרות, במקום להיאבק על נתחים של אותה "עוגה", אני מציעה להגדיל את "העוגה".

המפתח טמון בהבנה כי הפניית משאבים ממשלתיים ארוכי טווח לטובת אוכלוסיית הצעירים היא השקעה - ולא הוצאה. השקעה, בניגוד להוצאה, אמורה לשאת פירות בטווח הבינוני והארוך. מכאן נשאלת השאלה, כיצד הופכים את הפניית המשאבים לאוכלוסיית הצעירים, שהם השדרה המרכזית של מעמד הביניים, להשקעה?

יש לממשלה תוכנית כזו. ביוני 2009, הצגתי בפני ראש הממשלה תוכנית אסטרטגית לקידום הצעירים בישראל, והיא אומצה על ידו. לפי התוכנית, שני מנועי הצמיחה החזקים ביותר הם השכלה ותעסוקה. מחקרים כבר הוכיחו כי קיים קשר מובהק בין השכלה לבין תעסוקה, הן במניעת אבטלה והן בהיבט של גובה השכר ורמת החיים. לפיכך, השקעה של המדינה בשני תחומים אלה תניב את התרומה המרכזית לצמיחתה של כלכלת ישראל.

רכישת השכלה גבוהה מבטיחה שכר גבוה יותר ותעסוקה רציפה יותר. שני מרכיבים אלה תורמים להגדלת התמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש. אם בנוסף תפחית המדינה את נטל המס ואת מחירי הנדל"ן והמזון, ותבנה תשתית של תחרות אמיתית - כל אלה יחד יגדילו באופן משמעותי את ההכנסות של האזרחים. כיום, יודע כל סטודנט לכלכלה, רוב ההכנסה בקרב מעמד הביניים מופנית לצריכה פרטית ולא לחיסכון. לכן, הגדלת ההכנסה בקרב המעמד הבינוני יכולה לשמש אחד ממנועי הצמיחה החזקים ביותר לכלכלת ישראל.

כדי להמחיש את הפוטנציאל הטמון באסטרטגיה זו, בואו נניח כי באמצעות השקעה בהשכלה גבוהה וביצירת מקומות תעסוקה יגדל התמ"ג לנפש, ובעקבותיו יגדל השכר הממוצע במשק ב-12 אחוזים, ובמונחים כספיים, ב-1,000 שקלים בחודש (השכר הממוצע כיום הוא 8,700 שקלים). כעת נניח כי באמצעות שכלול התחרות במשק, מה שיביא להוזלת יוקר המחיה, ובאמצעות הפחתת מחירי הנדל"ן, תעלה ההכנסה ב-1,000 שקלים בחודש. מספר השכירים במשק עומד כיום על כ-3 מיליון. חישוב פשוט מראה כי סך ההכנסה הנוספת במשק (2,000 שקלים כפול 3 מיליון) יעמוד על 6 מיליארד שקלים בחודש, או 72 מיליארד שקלים בשנה. גם אם רק 80 אחוזים מזה יופנו לצריכה פרטית, מדובר בפוטנציאל של כ-58 מיליארד שקלים בשנה שיחזרו למשק ויזניקו את כלכלת ישראל.

אם זה נשמע לכם דמיוני, הנה נתון שיראה כי מדובר פה בהערכה זהירה. השכר הממוצע בארה"ב עומד על פי 1.5 מזה שבישראל, ובבריטניה הוא עומד על פי 1.8. תוסיפו על כך את המחירים במדינות האלה, מחירים נמוכים פי שניים ויותר ביחס לישראל, ותבינו כי פוטנציאל הצמיחה גבוה הרבה יותר. זאת כאשר הבאנו בחשבון רק את השכירים (ללא בעלי העסקים הקטנים ובעלי החברות). המצב כיום הוא שאת מרבית הרווחים והמשאבים גורפת קבוצה מצומצמת מאוד של טייקונים, שמפנה את מרבית הרווחים לחיסכון ולא לצריכה פרטית, וגרוע מכך - היא מעבירה את הכסף מחוץ לישראל.

תפקידה של הממשלה וחובתה הכלכלית, החברתית והמוסרית הם ליצור שני תהליכים אסטרטגיים בו בזמן: הראשון - הוזלת יוקר המחיה באמצעות פירוק המונופולים, יצירת תחרות אמיתית, הידוק הפיקוח הממשלתי במקרים שבהם נדרשת התערבות ממשלתית ורפורמות מרחיקות לכת במינהל מקרקעי ישראל ודומיו. התהליך השני טמון בהגדלת התמ"ג באמצעות השקעה בשני מנועי הצמיחה - השכלה גבוהה ותעסוקה. יישום מוצלח של שני תהליכים אלו יוביל לשינוי אמיתי ובר קיימא בחברה הישראלית.

ועדת הכנסת הצביעה היום (ג') על הקמת ועדה משותפת לכלכלה ולפנים להצעת חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים (הוראת שעה), התשע"א-2011, המוכרת כחוק הוד"לים. בראש הוועדה המשותפת יעמוד ח"כ כרמל שאמה הכהן- יו"ר ועדת הכלכלה. בוועדה המשותפת יהיו 12 חברים (שישה חברים מוועדת הכלכלה ושישה מוועדת הפנים). ההרכב אושר ברוב של 11 ח"כים.
 
ח"כ כרמל שאמה הכהן, יו"ר הועדה המשותפת אמר כי "חוק הוד"לים הוא משימה כלכלית חברתית לאומית. זהו הצעד המשמעותי ביותר של הממשלה ליצירת דירות חדשות, בניגוד לצעדים הקודמים שנועדו בעיקר לויסות ודיכוי ביקושים על ידי האוצר ובנק ישראל. עם ישראל מחכה לנתיב מהיר שיעקוף את כל הבירוקרטיה והסרבול של מערכת התכנון הקיימת. לכן, החקיקה בועדה תהיה רציפה ואינטנסיבית כדי למצות דיון אמיתי בכל הטענות עד לתום הכנס הנוכחי", אמר ח"כ שאמה הכהן, שהוא שמאי מקרקעין ושימש כיו"ר הועדה לחוק מנהל מקרקעי ישראל.