הבלוג של נתניהו

משנים את התמונה

ארכיון פוסטים עם התג "בנקים"

להכריז עכשיו על ערבות לחסכונות

יום שני, 13 באוקטובר, 2008

אני מאמין בכלכלה חופשית להצמחת המשק ובהתערבות ממשלתית אחראית במצבי משבר קיצוניים. דעתי בעניין זה עקבית. כשר אוצר ב-2003 הנהגתי כלכלה חופשית שהזניקה את המשק מסף התרסקות לאחד המשקים היציבים והחזקים בעולם, אבל גם התערבתי כדי להציל את הפנסיות של מאות אלפי גמלאים כשקרנות הפנסיה הותיקות של ההסתדרות עמדו בפני פשיטת רגל.

כך צריך לפעול גם היום. אין תחליף לכלכלה חופשית כדי לייצר צמיחה, ולמעורבות ממשלתית כדי להגן לפי הצורך על חסכונותיהם של אזרחי ישראל. רק הצמחת המשק היא שמבטיחה את ההגנה על האזרחים, דהיינו - צמיחה מבטיחה הגנה במצב חרום.

בניגוד למה שמנסים לייחס לי, לא הלכתי בעיניים עצומות אחר הכלכלה האמריקנית. שמרנו בקפדנות על מסגרת ההוצאות של הממשלה בשעה שארה"ב צברה גירעונות ענק. שמרנו על פיקוח הדוק על הבנקים שלנו, בשעה שארה"ב לא עשתה כן. הורדנו מסים מהר יותר מארה"ב. דווקא ישראל הראתה בשנים האחרונות מהי כלכלה חופשית ואחראית.

יש מי שמנסה לטשטש עקרונות חיוניים אלה מתוך אי הבנה או ניסיונות לניגוח פוליטי. לכן מצאתי לנכון להדגיש את העקרונות שצריכים להנחות אותנו לטיפול במשבר:

1. המדינה צריכה לפרוש רשת ביטחון לחסכונות הציבור.
יש לומר זאת היום במפורש, כי בלאו הכי במקרה הצורך הממשלה תעשה זאת. מעולם לא שללתי התערבות ממשלתית במקרה הצורך. ביוני 1996 נתתי כראש ממשלה גיבוי מלא להתערבותו של בנק ישראל להצלת קופות הגמל. ב-2003 כשר אוצר הובלתי את הלאמת קופות הפנסיה הכושלות של ההסתדרות. קרן פועלי הבניין כבר קרסה ומאות אלפי גמלאים עמדו בפני הסכנה שחסכונותיהם ירדו לטמיון, ואלמלא התערבותנו היו נותרים ללא פנסיה. הבראנו את הפנסיות ע"י הזרמה לאורך שנים של 80 מיליארד ₪ ועוד תוספת של עד 15 מיליארד ₪ כרשת בטחון. הכסף הגיע בזכות המדיניות הכלכלית שהנהגנו שהצמיחה את המשק ומילאה את קופות המדינה.

2. רשת הבטחון האמיתית לאזרח היא כלכלה חזקה.
התחייבות ממשלתית לערוב לחסכונות האזרחים ללא גב כלכלי איתן אינה שווה את הנייר שהיא כתובה עליו. פושט רגל אינו יכול לערוב לשום דבר וכך גם ממשלה על סף קריסה. ואכן, כשנכנסתי לתפקיד שר האוצר נסחרו אגרות החוב של המדינה בתעריפים הקרובים לפשיטת רגל. היום המצב שונה לחלוטין. הממשלה יכולה לערוב לקופות הגמל, לפנסיות ולבנקים כתוצאה מהצמיחה שבאה מהפחתת מיסים, ריסון הוצאות הממשלה, הסרת מונופולים וקיצוץ בבירוקרטיה – כלומר ממדיניות הכלכלה החופשית שהנהגנו. הטענה כאילו קופות הגמל הוכנסו לשוק בתקופתי כשר אוצר אינה נכונה. הן היו שם קודם לכן כשנוהלו ע"י הבנקים. הוצאתן מידי הבנקים עודדה יצירת מקורות אשראי חדשים במשק החיוניים לצמיחה.

3.ישראל יכולה לצאת מחוזקת מהמשבר ע"י האצת הצמיחה.
החוכמה היא לערוך שינויים מבניים הנחוצים לצמיחה דווקא בעת משבר. עשינו זאת ב-2003 והדבר אפשרי גם היום. צריך להוריד מסים, ולא להקפיאם כפי שמציעה ממשלת קדימה. הורדת מס החברות תמשוך השקעות זרות, תפתח עסקים ותייצר מקומות עבודה במקום אבטלה. יש לחדש את תנופת פיתוח התשתיות שנעצרה מאז עזיבתי את האוצר. פיתוח רכבות וכבישים מהירים לנגב ולגליל יאיצו את הצמיחה. הנהגת רפורמות יסודיות במנהל מקרקעי ישראל ובועדות התכנון והבנייה תוריד את מחירי הדירות לחיילים, לסטודנטים ולזוגות צעירים ותאפשר להם לבנות את חייהם כאן. היא גם תסייע בפיתוח עסקים חדשים, שהם מנוע צמיחה מרכזי בכל כלכלה.

זהו המרשם ליציאה מהמשבר. אבל כדי שנלך בדרך זו דרושה מנהיגות שמגלה חזון, יכולת ביצוע ואומץ לב הדרושים להחזרת התקווה והביטחון לכלכלת ישראל.

מקור: ידיעות אחרונות, גיליון ערב חג סוכות, 13 אוקטובר, 2008.

אנחנו יכולים לצאת מחוזקים מהמשבר

יום רביעי, 17 בספטמבר, 2008

מאת: אריאל אטיאס. התמונה באדיבות אתר Bizportal.
"אנחנו יכולים לצאת מחוזקים מהזעזועים הגדולים שפוקדים את השווקים ואנחנו יכולים לצאת חלשים", כך פתח יו"ר האופוזיציה בנימין (ביבי) נתניהו בפתיחת נאומו בכנס פורום cfo היום באילת. "משק קטן יכול לצאת מהחוף שנשטף ע"י הצונאמי, אך אם אנחנו נמשיך לדשדש לפני הצונאמי לא נצליח לצאת מחוזקים בזמן", אומר נתניהו ומוסיף, כי "לפני שיש חזון, קודם כל צריך להבין את הבעיה".
נתניהו, ראש ממשלה ושר אוצר לשעבר, חזר על דברים שאמר ב-27 במארס השנה: "הממשלה פסיבית וצריכה לנקוט בצעדים כדי לחזור לצמיחה של 5%. המשבר העולמי הוא הזדמנות, צריך לנצל אותו כדי להגדיל את מיקומנו בשוק העולמי. אנו יכולים לשפר את התחרות שלנו, ולהימצא במקום טוב יותר כאשר המשק יחזור לעצמו".

נתניהו סקר את ההתפתחויות האחרונות ואמר, כי "בנק ישראל עשה נכון שבדק את המוסדות הפיננסים בישראל ויהיה נכון להקים גם רשת ביטחון, כפי שמנסה ועושה ה'פד' בארצות הברית. בנוסף לכך, את בדיקת החשיפה חשוב להרחיב לגופים אחרים, כך שהצרכן הישראלי ידע וירגיש בטוח יותר".

פרסום"הדבר השני, שצריך לעשות כך שנוכל לנצל את המשבר וגם להיחלץ ממנו שידנו על העליונה, אנחנו חייבים לגבש מדיניות של צמיחה מהירה, דבר שהינו אפשרי גם שהמצב הכלכלי קשה", אמר נתניהו.

כדי להגדיל את הצמיחה, קובע נתניהו 3 צעדים מיידים שיש לבצע. הראשון, הפחתת מיסים, הפחתה רחבה, גם בחברות וגם בקרב הצרכנים. "איש לא המציא מנוע טוב יותר ובכלכלה הגלובלית זהו צעד חשוב ומתבקש". צעד שני, הגדלת מיקור חוץ במדינה. הדבר השלישי והאחרון, יש להגדיל את הרפורמות לתחרות, "דבר שהינו הכרחי כדי לחלק את העוגה בין כולם ולא רק בקרב המונופולים. אנחנו צריכים לשחרר את הריכוזיות, כך נקבל צמיחה חזקה מאוד", אמר נתניהו.

יו"ר האופוזיציה טוען, שאנחנו לא צריכים להסתפק בקצב צמיחה של 5-6%. "היעד שלי הוא להגיע ל7%. יש טוענים שזה בלתי אפשרי ורק מדיניות אסיאתיות יכולות להגיע לשיעור צמיחה כזה. אני אומר שלא, כיוון שאנחנו עדיין ריכוזיים וע"י פרוק הריכוזיות אנחנו נצמח בקצב מהיר יותר".

"נמחק טריליון אחד, עוד טריליון וחצי בוודאי גם ימחק", אמר נתניהו בעוד הוא חוזר על כך שאנחנו צריכים לבצע מהלכים שיקדמו את המשק ויעניקו אפשרות לצאת מחוזקים.

"אנחנו עומדים מול אתגרים גדולים מאוד. אנחנו נצטרך לעשות השקעות ענקיות, הרבה מעבר למה שהציבור מכיר", אמר נתניהו בעוד הוא מתייחס לשלושת היסודות עליהם נשענת מדינת ישראל – חינוך, ביטחון וכלכלה.

"חברי מפלגת קדימה נכשלו כמו הנהלת ליהמן ברדרס", עונה נתניהו לשאלה על השפעת הבחירות בקדימה ומוסיף, כי "הם נכשלו בכל דבר שעשו. שמישהו יבדוק מה הם עשו למען המדינה".

מקור: Bizportal

השפעתו של פישר על המט"ח - מוגבלת; אשמח לראות לצידי את זליכה ובכר כשאבחר לרה"מ

יום שני, 21 ביולי, 2008
שירות גלובס
"אני לא רואה בחירות בפתח, כי חברי הקואליציה מראים יכולת מרשימה לדבוק בכיסא. יש פה סוג חזק של דבק שמשאיר אותם על הכיסא בשעה שהציבור צריך לבחור. אם נגיע לבחירות, התפקיד שאני מבקש עבורו את אמון הציבור זה תפקיד ראש הממשלה".

"יש לעשות 3 דברים גדולים - לדאוג לשיקום הביטחון, לחידוש תנופת הצמיחה הכלכלית ולמהפיכה בחינוך. אני לא אחזיק ב-3 התיקים ואולי לא באף אחד, אבל אדאג שהאנשים יבצעו את המדיניות הדרושה. באוצר צריך מישהו שמבין בשווקים הגלובליים" - כך אמר בנימין נתניהו, שהתארח אתמול (א') בפורום בורסה ושוק ההון ב"תפוז", בהנחיית סגן עורך אתר "גלובס", רן רימון.

* אתה מתגעגע לתיק האוצר?

"אני מתגעגע לחוויית העשייה בה אתה לוקח את המשק הישראלי והופך אותו לנמר הישראלי - כמו הנמרים האסיאתיים. יש מדינות שהיו מאחורינו וזינקו למעלה".

"היו עשרות רפורמות, אבל הריכוז הביא לעשייה. אני מתגעגע לתוצאה, שיש שם שיפור של מדינת ישראל. ייצבנו את הכלכלה. אני רוצה להחזיר את הביטחון ולהקפיץ את החינוך, כי זה אבסורד שעם הספר נמצא בעשירייה הרביעית בעולם".

* האם זה היה נכון לפגוע בציבור הנכים והאימהות החד-הוריות?

"לא נגעתי בקצבאות הנכים והזקנה - אני הוספתי להם. ב-2005 כבר הוספנו 2.5% לקצבאות הזיקנה. אני הוספתי להן בניגוד למה שנאמר - זה סטריאוטיפ, וכשחוזרים עליו מספיק פעמים - הוא כמו עובדות יבשות".

"היתה הפחתה - קיצוץ - אצל האימהות החד-הוריות, והתברר לנו שאם חד-הורית שעובדת 12 שעות בשבוע מרוויחה יותר מהישראלי הממוצע, וזה דבר שהיה צריך לתקן. הפיתרון היה לענות על הבעיה האמיתית של האימהות האלה".

"אנחנו ניתן מעונות-יום חינם, אנחנו צריכים לאפשר לכל אישה בישראל ולכל הורה בישראל ללכת לעבוד. זה לא רק חברתי, זה דבר כלכלי-חברתי גם יחד. במקרה של האימהות החד-הוריות - יש לעזור להן לעבוד. הדבר הוציא אותן בהדרגה לשוק העבודה. האימהות הנשואות נכנסו לשוק העבודה, והחד-הוריות יצאו משוק העבודה. התיקון הזה היה מאוד כואב, אבל הוא נכון. הוטחו בי האשמות, אבל אתה רואה שהעוני צומצם".

* לגבי הדולר - הנגיד פישר התערב במסחר. מה דעתך?

"יש לי דעה טובה על הנגיד פישר, הייתי צריך לשכנע אותו להגיע. אני חושב שהוא עושה כמיטב יכולתו. השפעתו מוגבלת - אני ממשיל את זה לגלי הים: אתה יכול לבנות סכר קטן אבל תנועת האוקיינוס חזקה ביותר. אכן זה היה צעד דרמטי, טוב מה שהוא עשה, אבל זה יעזור לא לאורך זמן. היתה כאן תזוזה גדולה שמשקפת עלייה של כלכלות אחרות".

"אני חושב שמנסים לתקן נקודתית, אבל יש גבול למה שעושים. הפגיעה העיקרית היא ביצואנים. פישר עושה את מה שהוא יכול. ממשלה אקטיביסטית שמקטינה עלויות יכולה לשחרר כלכלה משליטת הממשלה. אנחנו במצב טוב כי עשינו את הרפורמות".

"ניתן להוריד מעלויות אחרות - להוריד מס. ההצעה של בר-און להורדת מס היתה טובה, אבל לא היה צורך לכרוך אותה במיסוי קרנות ההשתלמות. ניתן היה להעביר זאת ללא מיסוי קרנות השתלמות".

"דווקא עכשיו צריך ללכת על הפחתת מסים של המשק. זה הזמן הנכון. שיעור המס בישראל גבוה מאוד".

* ומה עם מעמד הביניים?

"תוריד את המיסוי לכולם, גם למעמד הביניים. אני אומר שאם אפחית את שיעורי המס, יהיו הרבה יותר תקבולי מסים - בתקופתי הקופה גדלה".

"אין לנו דרך לממן את צרכי הביטחון בלי כלכלה שצומחת מהר - צמיחה של 7% בעשור זה מה שאנחנו צריכים. אם לא נמשיך ברפורמות, אנחנו נרד מ-5% ל-3%, ואולי ל-1% ונפסיד את ההישג".

"אנשים מדברים על דבר שאיננו קיים יותר. מה למדנו ב-20 השנים האחרונות? יש בעצם כלכלה נכונה שהיא כלכלה חופשית שמממנת צרכים חברתיים".

* מה לגבי החינוך? אולי הוא מעל הביטחון?

"יש משולש של ביטחון כלכלה וחינוך. זה משולש שווה-שוקיים כשכל צלע נתמכת על-ידי האחרת. כלכלה תומכת בביטחון, וחינוך טוב תומך בשניהם. אין ספק שאם אתה רוצה לצמצם פערים, אתה חייב לעשות מהפכה בחינוך ולתת לילדים את החכות ולא את הדגים. שלכל ילד תהיה החכה".

* מה לגבי תוכנית ההפרטה? איפה אנחנו עומדים?

"זה נעצר במידה רבה. הדברים האלה נעצרו. תלך על הבנקים - מאז ועדת בייסקי הוחלט להוציא את הבנקים מידי המדינה. זה לקח זמן - הפרטנו את הבנקים וזה עדיין לא הושלם, אבל המפתח הוא שברור כי ניהול מהסקטור הפרטי תמיד יותר יעיל. צריך להגדיל את התחרות בכל הסקטורים".

"כשיש מונופולים לא רווחיים והממשלה מחזיקה אותם כאילו בשביל הציבור, מי שסובל הוא הציבור. התחרות הוא נשמת-אפה של התחרות, אבל לא כל דבר אפשר להפריט. לא הייתי מפריט את הצבא, את בתי המשפט…"

* מחליפייך לא נהגו בדרכך?

"הם לא המשיכו, לא עצרו. יש לנו מצב אבסורדי - למעלה מ-90% מתושבי המדינה הם לא בעלי הדירות שלהם, הם למעשה חוכרים. למה שלא יהיו בעלי הדירות?".

* יכול להיות שנראה אותך כשר אוצר בקרוב?

"אני לא חושב. אני אנהיג את המדיניות מתוך משרד ראש הממשלה ואנהיג מדיניות של קו אחד. כל מי שיבוא בחשבון יצטרך להאמין בכלכלה חופשית ומדיניות חברתית. החלקים הקשים ביותר מאחורינו. חייבים להמשיך ברפורמות והממשלה הזו הפסיקה לעשות זאת. הפחתת המסים יכלה להתבצע על-ידי בר-און. ממני לא שמעת ביקורת שזה כלכלת בחירות מה שהוא עושה. השיח הציבורי הוא סטנדרטי, שבלוני ולא מעניין".

* מה לגבי צוות האוצר לשעבר - ירון זליכה, יוסי בכר, חבריך למהפיכות - האם נראה אותם לידך?

"אני מאוד הערכתי את האנשים שציינת. פישר אמר לי שהוא היה בהרבה מדינות והוא לא ראה אף פעם צוות טוב יותר, והוא אמר זאת לפני שדיברתי איתו על תפקיד הנגיד. זה היה צוות של אידיאליסטים מקצוענים".

"אני חושב שיוסי בכר הוביל רפורמה חשובה ביותר. אמרתי לו שאם יעשה רק את זה - זה יספיק לי… ירון זליכה עשה שינויים חשובים ביותר ליצור שקיפות. הוא פתח את המכרזים באינטרנט - דבר שהוצאנו עליו סכומי-עתק. בזכותי הוא הביא את שיטת המכרז ההפוך. אם הם יהיו מוכנים לצלול לתוך המים האלה שוב, אני אשמח לראות אותם לצדי".

* אתה מתגעגע לימים באוצר?

"אתה לא יכול לעשות דבר בלי ביקורת. שום רפורמה לא באה בלי ביקורת - אם רפורמות היו קלות הן היו מתבצעות מאליהן, ואתה צריך מנהיגות שתעשה. ידעתי שאפגע פוליטית, והיה לי חשוב להציל את כלכלת ישראל. היו 40 רפורמות, ואני מתכנן לעשות עוד 40″.

"אני יודע מה אני רוצה לעשות - למשל מהפכה שלמה בחינוך… אפשר לעזור ליציאה לעבודה מכל מקום. אני רוצה למעשה לבטל את הפריפריה על-ידי קירוב למרכז של כולם בתחבורה נכונה. נאפשר לאנשים לצאת לעבודה. זו מדינה כל-כך קטנה, אז למה שתהיה פה פריפריה".

צריך להסיר הפריווילגיות שיש לבנקים…

יום שני, 17 בספטמבר, 2007
נתניהו: צריך להסיר פריווילגיות שיש לבנקים הגדולים וליצור תנאי תחרות שווים. מאת: אתי אפללו
שנתיים עברו מאז פרסום המלצות ועדת בכר שיצרה מהפכה בשוק ההון, והאיש שיזם אותה, שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו, לא מרוצה. "אבל אני אף פעם לא מרוצה, זה לא אומר כלום", הוא אומר בנימה מבודחת. רגע לפני ההסתערות המחודשת שלו על כיסא ראש הממשלה אומר נתניהו כי למרות המחיר האישי ששילם בעקבות מאבקו ליישום ההמלצות והתייצבותו מול הבנקים הגדולים, "אם אתה יודע לאן אתה רוצה ללכת, זה שווה את זה. ועובדה: הצמיחה היא לא מקרית, כל המערכות במדינה משתנקות או משותקות, רק הכלכלה עובדת".

נתניהו התייחס להשלכות של המלצות וועדת בכר במסגרת פרויקט של TheMarker המציין שנתיים להמלצות הוועדה, שיפורסם כאן בימים הקרובים.

בימים האחרונים מנסה שר האוצר הנוכחי, רוני בר און, לעשות כותרות על הגב של ועדת בכר. הוא מצוטט כמי שאומר שיש לעשות רפורמה שתתקן את הרפורמה ההיא. לעת עתה זה נראה כמו ספין מוצלח ולא יותר. נכון שיש מה לשפר, אבל גם בר און יודע שרפורמת בכר היא אחת הרפורמות המוצלחות שנעשו כאן. אבל אם אפשר, למה לא לזרוק קצת בוץ על נתניהו.

גם נתניהו לא טוען שמדובר ברפורמה מושלמת. רפורמת בכר היא חלק מסדרת שינויים שעוברים על שוק ההון, ועל כן הוא לא מודד את הצלחותיה או כישלונותיה כיחידה אחת. לדבריו, יש עוד הרבה עבודה, בייחוד בתחום הבנקאות הקמעונאית. "המהפכה בשוק ההון החלה למעשה בהחלטה על הסרת מגבלות על מטבע חוץ ב-98′. ההסרה יצרה ניידות בשקל, הזרימה הון לישראל ואיפשרה לעסקים ישראליים לעבור משברים על ידי השקעות בחו"ל. היום קשה להאמין שבסוף שנות ה-90 היה צורך באישור מבנק ישראל כדי להוציא לחו"ל 200 שקל. היינו כמו מדינת עולם שלישי".

השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים".

השלב השלישי, לדעת נתניהו, היה הכנסת עושי שוק שאיפשרו הבאת הון זול ויעיל יותר למשק והבטיחו זרימת אשראי במחירים נגישים: "אשראי זה כמו חמצן. זה הסבר קריטי להתרחבות שמתרחשת היום במשק".

על רקע זה באה החוליה הנוספת בשרשרת - ועדת בכר - שיצרה תחרות במוצרי החיסכון, הן ארוך הטווח והן קצר הטווח. בסך הכל, לדעת נתניהו, המהפכות הללו שינו את פני שוק ההון הישראלי. "הוא יעיל יותר, שקוף יותר ועמוק יותר". אך עם זאת, נתניהו מציין כי כאשר מערכת הבנקאות בישראל נראית כפי שהיא נראית כיום, אין סיבה להיות מרוצים. "הריכוזיות במערכת הבנקאות עדיין גבוהה מדי. רגולציה לא תפטור את זה, צריך להשלים הכנסה של בנקים נוספים שיתחרו במערכת".

למה שבנקים זרים ירצו לפעול כאן?

"כשהמצב בכלכלה טוב, גופים בינלאומיים מתעניינים במשק. בתקופת הרפורמות, היו גורמים חיצוניים שנכנסו לשוק הישראלי. רצו לקנות את דיסקונט. ברונפמן הגיע לכאן, סרברוס התעניינו. צריך להביא עוד. ובמקביל צריך להוריד את עומס החקיקה, לאפשר ביתר קלות לבנות סניפים וירטואליים, להסיר פריווילגיות שיש לבנקים הגדולים - למשל, היכולת להיכנס לשוק הנדל"ן - וליצור תנאי תחרות שווים".

בתקופה שבה פעלה ועדת בכר הבנקים הפעילו לחצים גדולים, וגם כיום אנחנו רואים את פעילות הלובינג שלהם. איך מתמודדים עם לחצים מגופים כמו מערכת הבנקאות?

"בתקופת ועדת בכר הבנקים ערמו הרבה קשיים, ונוצר שיתוף פעולה מוזר בינם לבין הוועדים הגדולים שהתנגדו לרפורמה. היום זה שאריות של לחצים, כי הרוב פחות או יותר סגור. אלה לא גופים שקל לעמוד מולם. שילמתי על זה מחיר אישי, גם באובדן מנדטים, אבל אם יודעים מה צריך לעשות, אז עושים את זה, והמחיר שווה את זה - כי כרגע, כשכל המערכות בישראל משותקות ומשתנקות, הדבר היחיד שעובד זו הכלכלה, וזה לא מקרי. ריכוז הרפורמות בזמן קצר ודבקות במדיניות הובילו לזה. אבל צריך להבין שאם ננוח על זרי הדפנה, הצמיחה תישחק. צריך להמשיך ולהשלים רפורמות".

אתה לא חושש שהיציאה נגד הבנקים תפגע בך ובליכוד גם במערכת הבחירות הקרובה?

"שום גורם כלכלי לא יכול לאיים עלי. אני לא מקבל מהם כלום ומעולם לא קיבלתי, ואני לא מתרשם מהלחצים של הבנקים. אני מקדם את מה שאני מאמין בו. בקרוב נראה גם בצרפת תהליך דומה של שינוי מדיניות כלכלית בעקבות חזון של מנהיג".

לא רק אתה שילמת מחיר אישי על היציאה נגד מערכת הבנקאות. גם שאר חברי ועדת בכר לא השתלבו, למשל, במערכת הבנקאות. איך מגייסים את הפקידים לוועדה הבאה שתעסוק ברפורמה בשוק הבנקאות, כשהם יודעים שזה ירחיק מהם את ג'וב חלומותיהם?

"הפקידים במערכת הרגולציה הישראלית הם חבורה מאוד מוכשרת, צעירה ונמרצת, ואם תהיה מנהיגות מתאימה ויהיה חזון מתאים - הם ילכו איתו, כפי שהם הלכו בוועדת בכר. הוועדה הבאה תקום. יש צורך ברפורמות לא רק בשוק הבנקאות, אלא גם בחינוך ובקרקעות, ומה שהפקידים יעשו או לא תלוי במנהיגות".

אמנם ברפורמת בכר יצאת נגד הבנקים הגדולים, אבל בתקשורת אתה מצטייר כמי שגוזל קצבאות מקשישים. למעשה יצאת קירח מכאן ומכאן.

"העיתונות שאני מקבל פחות טובה ממה שהייתי רוצה. אני חושב שההכרח לכלכלה טובה הוא שמי שיכול לעבוד יעבוד, ובעזרת צמיחה נעזור לחלשים באמת. למרות התדמית שיצאה לי, בתקופתי העודף שנוצר הופנה גם לצרכים סוציאליים, כגון סבסוד צהרונים. לדעתי, העם משנה את עמדותיו כשהוא רואה שהכלכלה צומחת".

מקור: אתר דה מרקר