הבלוג של הליכוד

משנים את התמונה

ארכיון פוסטים עם התג "גדעון סער"

שר החינוך גדעון סער: "זה הכיוון בו נתמיד להוביל את מערכת החינוך - העמקת החינוך לערכים"

יום רביעי, 10 במרץ, 2010

נאומו של שר החינוך בישיבת הכנסת המיוחדת לזכרם של עולי הגרדום

אדוני היושב ראש,
מכובדי ראש הממשלה בנימין נתניהו,
גברתי יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני,
גברתי נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש,
נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר,
מכובדי מבקר המדינה השופט לינדנשטראוס,
ותיקי המחתרות הלוחמות,
משפחות עולי הגרדום.שלמה בן-יוסף, אליהו בית-צורי, אליהו חכים, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, משה ברזני, מאיר פינשטיין, יעקב וייס, אבשלום חביב, מאיר נקר.

שמות קסומים ונוראי-הוד. שמות הגיבורים שמסרו את נפשם, ובכל זאת בני-אלמוות הם.
שמות שהם אגדות שעליהן גדלנו. שמות הלוחמים שהתוו את הדרך לתקומת-ישראל והדהימו את הכובש הזר ואת העולם כולו באומץ-ליבם. במעמד זה, אדוני היושב-ראש, פורעת כנסת-ישראל חוֹב של כבוד לִנְפילי המאבק לעצמאות עמנו, שבמשך שנים רבות הוצנע חלקם במערכה לקוממיות ישראל.

סיפורם של עולי הגרדום אינו סיפור גבורה או תעוזה של רגע. אמת, הם היו לוחמים שביצעו משימות נועזות כנגד הכובש הזר. הם עמדו בגאווה מול שופטיהם, התריסו מולם ונשבעו מחדש אמונים לדרך שבה הלכו. הם סרבו לבקש חנינה.

קריאת התגר הזאת סימלה את נחישות הרוח להביס את השלטון הזר ולהקים מדינה יהודית. במשפט השלטון-הזר הם הורשעו ונדונו למוות. ב"משפט ההיסטוריה" של תולדות ישראל רקומים שמותיהם באותיות-זהב.

על הנחשון שביניהם, שלמה בן יוסף, אמר ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי: "הוא היה בית"רי פשוט, שאלוקים הוציא מן השורה בעיניים עצומות. אין אני ראוי לדבר על אודותיו. ורק זאת אומַר לכם, שהעולם הבריטי כולו הזדעזע והחל להבין מה תוכנו של המושג "הדר".
בן יוסף קיים את נדרו. בתא-המוות שלו הוא כתב על הכותל: "למות או לכבוש את ההר"".

אדוני היושב-ראש, לראשונה ציינה מערכת החינוך את גבורתם של שנים-עשר עולי-הגרדום לוחמי המחתרות במסגרת תוכנית ייחודית לתלמידי כיתות ח'-ט', שכללה שיעורים המתייחסים לדמויות ולאירועים מכוננים מתקופת התקומה, כמו גם דיון בערכים של חירות, הקרבה, שליחות ואהבת הארץ.

במהלך משותף עם בית מורשת אורי צבי גרינברג, ואני רוצה להודות במיוחד למורתי, כלת פרס ישראל וחברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, שבלי האנרגיות האדירות שלה, המפעל הזה לא היה יוצא לדרך ומצליח באופן שהוא הצליח.

התוכנית הזו, אדוני היושב ראש כללה תחרות עבודות תלמידים שעסקו בסיפורם של "עולי הגרדום". במשך תקופה קצרה, אדוני ראש הממשלה, של פחות מחודש ימים הוגשו 750 עבודות בתחומים של מלל, אומנות פלסטית ומדיה. אתמול, במרכז מורשת בגין, חילקנו את הפרסים לזוכים.

אבל הדבר המעניין ביותר היה להיווכח פעם נוספת בצמא שקיים בנוער שלנו לחיבור לשורשים שלנו ולַמאבק של התנועה הלאומית להקמת מדינה יהודית. היקף ההשתתפות בתחרות מלמד שאין מקום לקטרוּג על הנוער שלנו. עלינו, על החברה הישראלית, על ההנהגה הישראלית לבחון כיצד היא נותנת כלים לחיים שיש בהם תוכן, משמעות, ערכים ואידיאלים לדור העתיד שלנו. וזה הכיוון בו נתמיד להוביל את מערכת החינוך - העמקת החינוך לערכים.

חברות וחברי הכנסת, זהו סיפורה של יציאת עם ישראל מעבדות לחרות. החרות לא הייתה מושגת בלי תעוזת הנפש של יחידים שהשליכו, פשוטו כמשמעו, חיים מנגד. מסירות הנפש לא הייתה קמה אלא על יסודות של אמונה עזה ובלתי מתפשרת גם בזכותנו לחיים של חרות ובזכותנו על הארץ הזאת.

עלינו, שזכינו בזכות אותה הקרבה לחיות במדינה יהודית בארצנו, מוטלות שלוש חובות:
האחת - לזכור את הגיבורים ואת הגבורה; השנייה - לספר לבנותינו ולבנינו פרקי זהב אלה בתולדות עמנו, וכל המרבה הרי זה משובח; השלישית - לשאת את הרעיון והאידיאלים שלמענם היו מוכנים למסור את חייהם: אהבת המולדת, אהבת ישראל ואהבת החרות.

הם חיו חיים קצרים ועלו לגרדום צעירים, אבל הם קנו לעצמם מקום בנצח. תהילת עם לעולם. מתוך "שיר לעֲדֵי עַד" של אורי צבי גרינברג:

"בוכים למת - ושוכחים. זה דינו של המת לעולם

אבל שקידש את השם, שהמוקד -בלב שרפו והוא חי,

נוטף דם לאפרו והוא עוד בעורו ולבושיו

חז חזון אל מעבר גוף החוזה בעולם.

בוכים למת - ושוכחים. זהו דינו של מת בעולם

אבל שקם בעם כקם עמוד השחר בלב העם

ונודע שלא מאתמול שמו קורן באדיר

הרוג מלכות - דינו דין חי לעולם

אין לשכוח דם זה הגוף, אין שוכחים, השוכח - בוגד".

יהי זכרם ברוך וצרוב לעד בזיכרון האומה.

"תפקיד בית הספר הוא לשנות ולהקנות ערכים"

שר החינוך בסיור בגוש עציון: "השנה נבנה יותר מוסדות חינוך ביו"ש מאשר בשנים קודמות"

יום רביעי, 24 בפברואר, 2010

שר החינוך, גדעון סער, מבקר היום בגוש עציון. במהלך הביקור חונך סער חדר תנ"ך בעיר אפרת. ביומן ערוץ 7 הוא שב וקובע: אין הקפאה בתחום מבני החינוך ביהודה ושומרון.

השר סער מציין לשבח את אופי הלימוד בישוב תקוע, שם הייתה אחת מתחנותיו היום. "יש שם עשייה מרשימה מאוד בבית הספר 'אחדות ישראל'. לומדים שם יחד ילדים דתיים וילדים שאינם כאלה, ילדים דתיים מזרמים וגישות שונות. האווירה הזו מבטאת דברים טובים שיש בעם שלנו, את המאחד ולא את המפריד".

בביקורו זה בגוש עציון רואה השר סער עדות נוספת לכך שהבניה בתחומי החינוך ברחבי השומרון ויהודה לא הוקפאה למעט מגבלות בנייה הקיימות בכל רשות מוניציפאלית אחרת ברחבי הארץ. "הבניה בתחום מבני החינוך לא פסקה ביו"ש ואין כל הקפאה בהקשר הזה", הוא אומר. עם זאת מציין שר החינוך שבאופן יחסי הבנייה בתחומי החינוך ביו"ש רבה השנה יותר משנים קודמות. "אם משווים, תהיה יותר בניה של מבנים בתחום החינוך מאשר בשנים קודמות, גם ברמה השוואתית לבניה בשאר הארץ - תהיה בניה ראויה ביהודה ושומרון".

שר החינוך מתייחס בדבריו גם להחלטת הממשלה אתמול לאשר את תכנית מורשת האתרים ברחבי הארץ, וההחלטה שהתקבלה ברגע האחרון להוספת קבר רחל ומערת המכפלה לרשימת האתרים. לדבריו "ברמה הערכית לא יכול להיות ספק שמערת המכפלה היא נדבך יסודי במורשת שלנו", הוא אומר ודוחה את הטענות על פוליטיזציה של מפת האתרים כפי שנשמעה על ידי ארגוני שמאל שונים "זו אמירה מופרכת", הוא קובע. "לכן שמחתי שראש הממשלה הבהיר כבר בתחילת הישיבה שקבר רחל ומערת המכפלה יהיו חלק מהתכנית הזו. זה מבטא דעה של רבים".

ובאשר לעצם ההחלטה הראשונית שלא לכלול את שני האתרים הללו ברשימת האתרים מעדיף השר סער להעריך שהצוות בראשותו של מזכיר הממשלה התכוון לכלול את קידמום ופיתוחם במסגרת אחרת. "אני לא יודע אם הכוונה הייתה לטפל במקומות הללו דרך תכנית אחרת", הוא אומר ומוסיף כי משיחותיו עם מזכיר הממשלה הידוע כתומך ההתיישבות וחפץ בפיתוחה - אין לו ספק שלא הייתה לו כוונה לדחוק את מעמדם ההיסטורי של מקומות אלו.

 לכתבה המלאה שפורסמה בערוץ שבע, לחץ כאן

שר החינוך סער: "נושא בינוי מוסדות חינוך ביו"ש אינו שנוי במחלוקת"

יום רביעי, 10 בפברואר, 2010

השר החל את ביקורו בבית הספר "יקיר". בהמשך ביקר בבית הספר שבי שומרון שם צפה בהופעה של כיתות המוסיקה בבית הספר.

לאחר ישיבת עבודה מקצועית ביקר השר בישוב ברקן, שם הניח יחד עם ראש המועצה גרשון מסיקה אבן פינה לארבעה גני ילדים במסגרת החינוך הממלכתי בישוב.

מגילת היסוד, שנגללה לתוך אבן הפינה, נחתמה ע"י שר החינוך גדעון סער, ראש המועצה גרשון מסיקה, מנהל אגף החינוך במועצה יוחאי דמרי, יו"ר ועד הישוב בקרן יוסי בכר ומנהלת מחוז מרכז של משרד החינוך ד"ר סולי נתן.

נוסח המגילה הוקרא על ידי הילד ענבר ברג, בן 5 תושב הישוב ברקן: "זוכים אנו להניח אבן פינה לגן ילדים בישוב ברקן במעמד שר החינוך ,ראש המועצה ונציגי ישובי השומרון. אנו ילדי הישוב ברקן יחד עם כלל ילדי השומרון ותושביו, מניחים אבן זו מתוך תפילה ותקווה כי גן זה יבנה יחד עם עוד מאות ואלפי בתים, גנים ובתי ספר שישמשו את תושבי השומרון אשר רק ילך ויגדל יחד עם כל חלקי ארץ ישראל השלמה".

שר החינוך סער התייחס בדבריו למצוקת מוסדות החינוך ואמר: "הנושא של בינוי מוסדות חינוך הוא לא נושא פוליטי, הוא איננו שינוי במחלוקת. יש בנושא הזה מחוייבות של הממשלה כלפי האזרחים ואני מתכווןן לעמוד על כך שהצרכים יקבלו מענה".

לאחר הטקס התקיימה בחדר המליאה במועעצת שומרון ישיבה מיוחדת של שר החינוך בהשתתפות ראשי המועצות וראשי מועצת יש"ע.

גדעון סער: "נפעל לפי האינטרסים שלנו, לא מתוך לחץ"

יום חמישי, 14 בינואר, 2010

שרי הממשלה הגיבו בנחישות לאפשרות שארה"ב תפגע בערבויות הכלכליות לישראל

שרי הממשלה הגיבו הבוקר (ראשון) לדברי השליח האמריקאי ג'ורג' מיטשל, בהם העלה אפשרות לפיה ארצות הברית תלחץ על ישראל להתקדם בתהליך המדיני על ידי פגיעה בערבויות הכלכליות שהממשל האמריקאי נותן לה.

שר החינוך גדעון סער הבהיר כי "בנושא המדיני, ישראל תפעל לפי האינטרסים הלאומיים שלה וזו לא פונקציה של לחצים. אני לא חושב שזה יעלה לנו בערבויות", אמר סער.

לכתבה המלאה שפורסמה באתרו של השר גדעון סער לחץ כאן

שר החינוך גדעון סער: "אני מייחס חשיבות רבה לטיפול בילדי המפונים"

יום ראשון, 10 בינואר, 2010

 

"אני מייחס חשיבות רבה לטיפול בילדי המפונים"

שר החינוך גדעון סער: "משרד החינוך הקצה בשנת תש"ע כ-18 מליון ש"ח לטובת תוכניות חינוכיות ותפעוליות לילדי המפונים מגוש קטיף. אני מייחס חשיבות רבה לטיפול בילדי המפונים"

  •  בין השנים 2005-2009: הקצה המשרד לטובת תוכניות חינוכיות כ- 210 מיליון ₪
  • התוכניות כוללות: תגבור מערך יועצים חינוכיים ופסיכולוגים, תרפיות בהבעה ויצירה, תוכניות העשרה, פעולות הדרכה, הסעות, תוכנית להארכת יום הלימודים ותגבור המערך הלימודי

 דיווח בנושא יימסר מחר בדיון משותף של ועדת הכלכלה והועדה לזכויות הילד
משרד החינוך מלווה את הטיפול בילדי גוש קטיף מאז פונו בשנת 2005 באמצעות שורה של פעילויות חינוכיות - ייעוץ חינוכי, פסיכולוגי, פעולות העשרה, הדרכה ועוד. זאת, במטרה לסייע לתלמידים להתמודד עם הקשיים העומדים בפניהם וכן, לסייע בהסתגלות למסגרות החדשות.

שר החינוך, גדעון סער, מסר כי הוא מייחס חשיבות רבה לטיפול בילדי המפונים, וכי זו חובה מוסרית של הממשלה בנוגע לקיומן של הפעילויות, שתכליתן מתן כלים להתמודדות עם משבר העקירה והשתלבות במסגרות החיים החדשות - הן בהיבט הלימודי והן בהיבט החברתי והקהילתי. יוזכר, כי בחודש יולי 2009 השר סער הביא בפני הממשלה החלטה שהתקבלה, לפיה גם בשנת הלימודים הנוכחית (תש"ע) יובטח המשך הפעילויות הפרטניות אשר נעשות עם הילדים. בהתאם לזאת, הוקצה לטובת הפעילויות סכום כולל בהיקף של כ- 13 מיליון ₪.

בין הפעילויות הפרטניות:
הגדלת שעות הייעוץ והפסיכולוגיה החינוכית הניתנות לתלמידים במסגרת הבית ספרית וכן תגבור זמינותם של הגורמים הטיפוליים העומדים לרשות התלמידים.
תרפיות בהבעה ויצירה מסגרות קבוצתיות ואישיות לעבודה רגשית במסגרת הבית ספרית.
פרוייקט "מעצימים" תלמידים בוגרים חונכים תלמידים צעירים כדי לחזק את תחושת המסוגלות באמצעות הנתינה לאחר.
מימון הסעות התלמידים לבתי הספר הקודמים שלהם. הדבר נועד לשמר את הרציפות החינוכית שלהם, ובכך להקל עליהם את ההסתגלות למציאות החיים החדשה.
העמדת מדריכי נוער ועריכת פעולות העשרה והדרכה כדי לסייע לתלמידים להתמודד עם הקשיים העומדים בפניהם וכן לסייע בהסתגלות למסגרות החדשות.
תקצוב תוכניות קר"ב ומיל"ת, שעניינן הארכת יום הלימודים. במסגרת החלטת הממשלה ימומן חלקם של ההורים בתוכניות אלו, ובכך תובטח המשך הפעלתן בקרב התלמידים.

מאז 2005 ועד 2009 (תשס"ה- תשס"ט) הקצה משרד החינוך כ- 210 מיליון ₪ לטובת הפעילויות החינוכיות לילדי גוש קטיף וצפון השומרון.

בין הפעילויות:

  • תקציב בינוי מוסדות חינוך עבור ילדי המפונים החל משנת 2005 (תשס"ה תחילת תשס"ו) - 102,600,000 ₪. סה"כ 171 כיתות לימוד.
  •  תקציב ההסעות החל מ תחילת תשס"ו - 33,735,827 ₪.
  • תקציב הפעילות הבלתי פורמאלית החל מסוף שנת תשס"ה ₪.
  • תקציב שפ"י - שירות פסיכולוגי ייעוצי (תוספת שעות ייעוץ, תוספת שעות פסיכולוגים, טיפול באמצעות תרפיה) החל משנת תשס"ה - 23,386,290 ₪.
  • תוספת שעות לימוד שבועיות - תגבור לימודי החל משנת תשס"ה - 13,316,900 ₪.
  •  קרן קרב משנת תשס"ו - 4,000,000 ₪.
  •  מיל"ת החל משנת תשס"ז - 1,450,000 ₪.