דברי ראש הממשלה בדיון 40 חתימות בכנסת
יום רביעי, 25 בינואר, 2012
|
|||||
|
|
|||||
|
|||||
|
|
|||||
|
|||||
|
|||||
|
|
|||||
|
|||||
|
|
|||||
|
|||||
נאום ראש הממשלה נתניהו בישיבת מליאה מיוחדת לציון יום השואה הבינלאומי 24.01
אדוני יו"ר הכנסת,
חברי השרים ובראשם השר סילבן שלום שכשר החוץ הוביל את היוזמה החשובה הזאת,
ידידיי חברי הכנסת ואורחים נכבדים,
מוקירי זיכרון השואה וניצולי השואה,
לפני 6 שנים, ביום הזיכרון הבינלאומי הראשון לשואה, טסו מטוסי חיל האוויר של ישראל מעל מחנה המוות אושוויץ-בירקנאו. כשעברו מעל המחנה אמרו הטייסים בקשר: "בשמי מחנות הזוועה קמנו מאפר מיליוני הקורבנות, נושאים את זעקתם האילמת, מצדיעים לגבורתם ומבטיחים להיות מגן לעם היהודי ולארצו – ישראל".
התמונה הזאת של מטוסים ישראלים, של צבא הגנה לישראל, מעל השער של בירקנאו, התמונה הזאת אומרת הכל. יש אמירה לפיה תמונה אחד שווה אלף מילים, אבל לפעמים תמונה אחת שווה מיליוני מילים, מיליוני קולות של ששת המיליונים שנספו וששת המיליונים שחיים היום בישראל ומיליוני יהודים אחרים ברחבי העולם. התמונה הזאת מתמצתת את השינוי הגדול שחל בתולדות עמנו; מהיותנו עם חסר ישע אל מול אויבנו והפיכתנו לעם שמגן על עצמו.
היום מעל במת כנסת ישראל של מדינת היהודים, כשהעולם כולו מציין את הטבח הנורא של שליש מעמנו לפני שבעים שנה אני מבקש בכל זאת לשאול כמה שאלות: האם באמת למד העולם את לקחי השואה והפנים אותה? האם אימת העבר מנעה השמדות עם נוספות ורציחות המונים?
אני שואל את השאלות האלה מבלי לגרוע כהוא זה מהייחודיות של שואת עמנו. לא רק משום היקף ההשמדה של מיליונים, שליש מעמנו. אלא מהשיטתיות של הרצח, המעבר מארץ לארץ, במטרה להכחיד עם מעל האדמה. השר יוסי פלד השתתף עכשיו בטקס בוילה ואנזה, שם הנאצים פרטו את יעדי ההשמדה – ובכללם 400 יהודי אלבניה. ואם רומל היה מנצח בקרב אל עלמיין והיו מגיעים הנה, גם שארית הפליטה כאן הייתה נעלמת. אם רומל היה כאן אנחנו לא היינו כאן.
אינני גורע כהוא זה מייחודיות השואה שאין שחיטה כמוה בהיסטוריה, אבל אני עדיין שואל מה לגבי השמדות עם בכלל? האם העולם למד את הלקח? הרי הקהילה הבינלאומית והאו"ם נוסדו במטרה למנוע ג'נוסייד, רצח המוני, טבח עם. האם היעד הזה הושג והאם הוא מתממש הלכה למעשה? למרבה הצער התשובה היא שלילית.
תשאלו את הקמבודים, תשאלו את הרואנדים, או את הסודנים. לפני כמה שבועות היו במשרדי נשיא דרום סודן, עם פמליה של כמה שרים. שאלתי אותם מי מכם איבד קרובים מדרגת קרבה ראשונה בשנים האחרונות? כולם הרימו את היד, בלי יוצא מן הכלל. נשיא דרום סודן סיפר לי שיש כיום בסודן 12 מיליון בני אדם, מיליון הושמדו, נרצחו, ועוד 3 מיליון נספו ברעב ובמגיפות שנלוו לו.
היו מקרים בהם העולם התערב כמו בבוסניה, אך תמיד עשה זאת באיחור, ותמיד אחרי שהמונים קיפחו את נפשם. בקנה מידה אחר לגמרי תראו מה נעשה היום בסוריה, יש שם טבח בתוך העם ויום יום נרצחים שם חמישים-מאה-לפעמים מאתיים איש.
למרות הקדמה, הטכנולוגיה וזרימת המידע, העולם אינו עוצר מלכת למראה גברים, נשים וילדים שנרצחים ללא אבחנה.
ועל רקע זה אני מבקש לשאול: האם אנחנו יכולים לומר בבטחה שהעולם לא ישב בשקט מול ניסיונות מחודשים להשמיד את עמנו, העם היהודי? אני אומר זאת שוב, מבלי לגרוע מהחשיבות של התאחדות המדינות המובילות בקהילה הבינלאומית היום, כדי לציין את שואת העם היהודי לפני שבעים שנה. אבל מבקש דווקא ביום הזה לשאול איך מגיב העולם לקריאות להשמדת עמנו שנשמעות היום?
שבעים שנה אחרי השואה, רבים בעולם שותקים אל מול הצהרות איראן למחוק את ישראל מעל פני האדמה. רבים בעולם שותקים אל מול קריאות החזבאללה לחיסולה של מדינת ישראל וגם מול פעולותיו הרצחניות. רבים שותקים אל מול קריאות החמאס לרצוח יהודים באשר הם.
בימים אלה ממש, שותקות מרבית מממשלות העולם אל מול קריאות המופתי הפלסטיני להרוג את היהודים באשר הם. מה שהכי מצמרר, היא העובדה שיש פה מורשת של שנאה והשמדה, כי המופתי הזה בא בעקבות המופתי ההוא. חאג' אמין אל-חוסייני היה אחד מהארכיטקטים המובילים של הפתרון הסופי. הוא נסע לברלין, הוא שידל את היטלר והפציר בהיטלר, כפי שנאמר במשפטי נירנברג על ידי סגנו של אייכמן, וזה תועד גם במקומות אחרים. הוא שכנע אותו יותר מכל אדם אחר לבצע את הפתרון הסופי, לא לתת ליהודים לצאת, כי חלילה היו מגיעים הנה, אלא שיושמדו, שישרפו שם. הוא הקים פלוגות SS מוסלמיות בבלקנים. הוא שידר והטיף להשמדת יהודים, והרעיל יותר מכל אדם אחר את מנהיגי ערב נגד הציונות ונגד העם היהודי. והנה ממשיכו, היום, במקום לקרוא לשלום ולהתפייסות, קורא להשמדת היהודים באשר הם.
אני שומע שמגנים אם יש בית בגילה ומרפסת ברמות. את זה אני שומע מכולם. איפה הגינוי למופתי? לא המופתי של אז, למופתי של היום?
יום השואה הבינלאומי, הוא היום שבו צריך העולם לעמוד מאחורי המילים 'לעולם לא עוד'. זו לא סיסמא או גיבוב של מילים. יש לזה משמעות עמוקה. זהו יום שבו מנהיגי העולם צריכים להתחייב שלא ייתנו לבצע השמדת עם נוספת. לא את השמדת העם היהודי ולא השמדתם של עמים אחרים. זהו יום שבו העולם צריך להתאחד שנשק להשמדת המונים לא ייפול בידי משטרים אפלים, ובראשם משטר האייתולות באיראן.
שלחתי ברכות למנהיגים מובילים של אירופה על הפעולה החשובה של נקיטת הסנקציות נגד איראן, וחשוב שמדינות אחרות בעולם יצטרפו לפעולה זו. אני מתכוון לסין, ליפן, להודו, לדרום קוריאה. כפי שאמרתי פעמים רבות, רק שילוב של סנקציות משתקות ואיום אמין על איראן שכל האופציות באמת על השולחן, יכול לגרום לאיראן לשקול מחדש את תוכנית הגרעין שלה. דבר שהיא לא עשתה עד לרגע זה.
אבל גם אנחנו צריכים לשאול את עצמנו: האם אנחנו למדנו את לקחי השואה?
האם אנחנו מתייחסים לאיומי השמדה ברצינות, או שאולי כמו דורות רבים של יהודים איננו רוצים לראות את מלוא גודל הסכנה שלפנינו?
אסור לנו לטמון את ראשנו בחול. המשטר האיראני קורא בגלוי להשמדת מדינת ישראל, הוא מתכנן את השמדת ישראל והוא פועל להשמדת ישראל. שליחיו חזבאללה וחמאס כבר ירו למעלה מ-12 אלף טילים על ערי ישראל. הם אינם מסתירים את כוונתם להרוג כמה שיותר מבני עמנו. אבל כשיש כאלה שמנסים למזער את האיום האיראני או להגחיך או לבטל את אלה שמתריעים בפני הסכנה - אז אולי באמת מסתבר שיש בתוכנו כאלה שלא למדו את הלקח במלואו.
מה אומר הלקח?
הלקח אומר שצריך לעורר את מדינות העולם, ככל שזה ניתן, כדי להתארגן נגד פשעים מסוג זה. הלקח אומר שצריך לייצר בריתות רחבות ככל שאפשר לפעול נגד האיום הזה מבעוד מועד. ביום הזה כשאומות העולם זוכרות את השואה, כשמדינות אירופה מטילות אמברגו נפט על איראן, אנחנו לא רק מברכים על כך, אנחנו פועלים בדרכים רבות כדי להעמיק ולהרחיב ככל האפשר את החזית הבינלאומית נגד איראן. זהו דבר שאני עוסק בו לפחות 15 שנה.
אבל דווקא ביום הזה של שיתוף פעולה בינלאומי, ושל הישג חשוב מול איראן, אני מבקש להזכיר לכולנו את הלקח העיקרי של שואת עמנו.
בסופו של דבר, כשמדובר באיום על עצם קיומנו, אסור לנו להפקיר את עתידנו בידי אחרים. כשמדובר בגורלנו, חובתנו לסמוך רק על עצמנו.
השבוע אנחנו נציין את יום הזיכרון הבינלאומי לקורבנות השואה. ההחלטה על יום הזיכרון הזה הועברה באו"ם ביוזמת ממשלת ישראל ושר החוץ דאז סילבן שלום, והיא החלטה חשובה. היא מייצרת מסגרת בינלאומית לדון בנושא השואה, בוודאי בכמה מדינות שחשוב לעשות זאת, לא באירופה.
הייתי עכשיו בהולנד והתרשמתי שהנושא הזה קיים וגם מטופל ויש צורך להעמיק את זה. במקביל, ממשלות ישראל, ממשלת ישראל, החליטה לקבוע באותו שבוע את יום המלחמה באנטישמיות- מאבק שמוביל חברנו השר יולי אדלשטיין. הוא מוביל את זה בדרכים חדשות ויצירתיות וחשובות, משום שהרי דבר שזור בדבר.
נמצאים פה גם יו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל לאו וגם יו"ר יד ושם אבנר שלו - העבודה שלכם מכה גלים בכל העולם, וכך גם הסיוע שניתן על ידי הסוכנות היהודית בהנהגתו של חברנו נתן שרנסקי במאבק כולל.
אנחנו מציינים בימים אלה 70 שנה לועידת ונזה. לפני 70 שנה בווילה מהודרת על שפת אגם פסטורלי באחד הפרברים של ברלין, נפגשו חמישה עשר פקידים בכירים של הרייך הגרמני והחליטו על ארוחת בוקר להשמיד את העם היהודי. הם קבעו גם את הדרכים להשמיד את העם היהודי.
בטקס השבוע נכח חברנו יוסי פלד, שהוא עצמו ניצול שואה, כילד. לימים היה לאלוף פיקוד צפון בצבא הגנה לישראל, והיום הוא משרת כשר בממשלת ישראל.
העם היהודי לפני 70 שנה היה חסר ישע, לא הייתה לו שום יכולת, לא פוליטית, לא צבאית, לא מדינית, לארגן את הגנתו, ואכן שליש מעמנו הושמד. השוני בין 1942 ל-2012 הוא לא בהעדרם של הצוררים, אותו רצון להשמיד את העם היהודי, קודם כל את מדינתו שקמה - הרצון הזה קיים ולא השתנה. מה שהשתנה זה היכולת שלנו להגן על עצמנו והנחישות שלנו לעשות זאת.
לעם היהודי, לממשלת ישראל יש הזכות, החובה והיכולת למנוע השמדה נוספת של העם היהודי או פגיעה במדינתו.
רה"מ בנימין נתניהו נפגש הבוקר עם יו"ר בית הנבחרים ויו"ר הסנאט של הולנד.
לאחר הפגישה נפגש נתניהו גם עם חסיד אומות העולם פרופ' יוהאן ואן-הולסט (Johan Van Hulst). והעניק לו ספר תנ"ך כאות הוקרה. ואן הולסט, בן ה-101, ניהל במהלך מלחמת העולם השנייה מוסד אקדמי בסמוך לבית ילדים באמסטרדם שבו הוחזקו ילדים יהודים, בנפרד מהוריהם, לפני גירושם למחנות. באומץ לב ובגבורה הבריח במהלך המלחמה למעלה ממאתיים ילדים למקומות מסתור שונים ובכך הציל את חייהם. בשנת 1970 הכיר בו יד ושם כחסיד אומות עולם.
ואן הולסט סיפר לנתניהו על הרגעים הקשים בחייו בהם לא יכול היה להציל את כל הילדים שרצה.
רה"מ השיב לו "אומרים שכל המציל נפש אחת כאילו הציל עולם שלם ואתה הצלת מאות. אני רוצה להודות לך בשם העם היהודי ובשם האנושות כולה".
ואן הולסט הודה לנתניהו על ספר התנ"ך וסיפר לו שבמהלך השנים הוא קורא בתנ"ך ומחכים ממנו ורה"מ השיב לו "אני עובד שישה ימים בשבוע ועונג השבת שלי הוא ללמוד תנ"ך".
בית הכנסת נבנה בשנת 1675 ע"י מגורשי ספרד ופורטוגל, נשמר באדיקות במשך 337 שנים, ומואר באמצעות מאות נרות וללא חשמל. בבית הכנסת נישאה תפילה לשלום אזרחי ישראל והולנד.
ראש הממשלה אמר: "אני נרגש להיות כאן היום אחרי שאת הבוקר התחלתי בירושלים, בירתה הנצחית של מדינת ישראל". נתניהו הוסיף: "איראן גרעינית מסוכנת לישראל, לאזור ולעולם. אסור לאפשר לאיראן לפתח נשק גרעיני. הסנקציות החריפות נגד הבנק המרכזי וייצוא הנפט צריכות להיעשות עכשיו". בנושא הפלסטיני אמר: "ישראל מחויבת לשלום עם הפלסטינים. אין תנאים מוקדמים למשא ומתן. אי אפשר לסיים את השיחות לפני שמתחילים אותן. אני מוכן לפגוש את אבו מאזן בכל מקום ובכל זמן, וקורא לו אל תברח משלום, תמשיך במשא ומתן. אנחנו לא ורצים לחזור על הטעויות שעשינו בלבנון ובעזה. למקומות שעזבנו שטח, איראן נכנסה. ישראל צריכה לעמוד על הסכמי בטחון אמיתיים, לא רק הבטחות. אני לא אתפשר על בטחון ישראל, בטחון המדינה היהודית היחידה".
עוד הוסיף נתניהו: "למה תוקפים אותנו, למה תקפו אותנו ב-1920? ולפני 1948? אז לא היו פליטים. הפליטים הם תוצאה של התקפות, לא הסיבה להן. הסיבה היא הסירוב העקבי לקבל את ישראל כמדינת העם היהודי".
בהתייחסו לבית הדין הבינ"ל היושב בהאג אמר נתניהו: "מנהיגי איראן שקוראים לשואה חדשה, ומחבלי חיזבאללה וחמאס הם פושעי המלחמה. ישראל והולנד, אזרחי העם היהודי והעם ההולנדי חייבים לעמוד יחד למען האמת".
לאחר התפילה, יצא הזוג נתניהו לספריית 'עץ החיים' הסמוכה לבית הכנסת. ספריית 'עץ החיים' היא הספרייה היהודית העתיקה בעולם ובה כ-500 כתבי יד עתיקים, בהם: כתביו של הרמב"ם מ-1282, הגדת אמסטרדם מ-1695 וכ-20,000 תדפיסים וכ-30,000 ספרים בשפות רבות. כמו כן, ביקרו בחדר האוצרות שבשטח בית הכנסת ובו תשמישי קדושה נדירים, ספרי תורה וכלי יודאיקה ששימשו את הקהילה היהודית מאות בשנים.
בסיום הביקור בבית הכנסת, יצאו רה"מ ורעייתו למוזיאון בית רמברנדט המוקדש לגדולי הציירים בעולם. מנהל המוזיאון ערך לזוג נתניהו את הסיור במוזיאון.