הבלוג של הליכוד

משנים את התמונה

ארכיון פוסטים עם התג "זאב אלקין"

תגובת יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, לדברי השופטת ביניש

יום שבת, 3 בדצמבר, 2011

יו"ר הקואליציה, זאב אלקין, מיוזמי חוק השימוע לשופטים אמר בתגובה לדברי
השופטת ביניש:"אני מצר על כך שנשיאת בית המשפט העליון שכל הזמן דיברה
בזכות הפרדת הרשויות גילתה חוסר הבנה בסיסי מהי דמוקרטיה ושכחה שהציבור
בחר את נציגיו לכנסת כדי לחוקק".
"לדידה של הנשיאה בית המשפט העליון הוא לא רק הרשות השופטת אלא כנראה

צריך להחליף גם את הרשות המחוקקת או לפחות לשמש כצנזור על מעליה. דבריה
של הנשיאה הם דוגמא מובהקת של הסתה פרועה כנגד הכנסת. אני מכבד את בית
המשפט העליון ורואה חשיבות גדולה במוסד זה ובעצמאותו השיפוטית אבל יחד עם
זה אני לא אשבר תחת מסע של איומים והפחדות ואמשיך להוביל שיח ענייני לגבי
רפורמות לגיטימיות שנחוצות במערכת המשפטית".

הכנסת אשרה היום (ד) את הצעת החוק של יו"ר הקואליציה המסדירה את פעילותם של הגופים המטפלים בשירות הלאומי בישראל.

יום רביעי, 23 בנובמבר, 2011

אושר בטרומית: יוסדרו גופי השירות הלאומי

הכנסת אשרה היום (ד) את הצעת החוק של יו"ר הקואליציה המסדירה את פעילותם של הגופים המטפלים בשירות הלאומי בישראל.

יו"ר הקואליציה,ח"כ אלקין,יוזם החוק:" ישנה חשיבות עצומה לשירות הלאומי במדינת ישראל. גופי השירות הלאומי יוסדרו על מנת שפעילותם תעוגן בחוק ותבטיח את השתלבותם הראויה של מתנדבי השירות הלאומי במקומות המתאימים להם תוך ליווי המתנדבים ופיקוח על זכויותיהם. כך נגשים את חובתינו המוסרית לאפשר למי שלא משרת בצה"ל לתרום למדינת ישראל"

ח"כ אלקין התייחס גם להתנגדותם של חברי קדימה והעבודה לחוק המוצע ואמר:"מצער שקדימה והעבודה חברו לח"כ טיבי ולח"כים הערבים שאינם מעוניינים בכך שערביי ישראל יתנדבו גם הם בשירות הלאומי. הצבעתם מוכיחה שוב את העובדה שמדובר במפלגות ללא אג'נדה חברתית ברורה שמנסות לקושש מנדטים על ידי כותרות בתקשורת."

החוק בא להבטיח את הטיפול הנאות באותם מתנדבים,איתור והתאמה של המתנדבים והמוסדות בהם יתנדבו ופיקוח על תקופת ההתנדבות. הגופים המוכרים יהיו בנוסף אחראים להבטחת הזכויות והתנאים של המתנדבים במהלך השירות הלאומי. בנוסף, במידה ומקום שיבוץ, כולל משרד ממשלתי, ידרוש כי מתנדב יעבור הכשרה על מנת לבצע את השירות כראוי, ההכשרה תתבצע באמצעות הגוף המוכר. פעולות אלו יעשו תוך התחשבות והתאמה להשקפת עולמם של המתנדבים.

החוק מסמיך את השר שימונה לצורך ביצוע חוק זה לקבוע תנאי סף להכרה בגופים מוכרים חדשים בין היתר ייבחן ניסיון הגוף בהפעלת מתנדבים וחוסן כלכלי, וכי מטרות הגוף המוכר יתאמו את ערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

המהלך הגדול לשינוי שיטת בחירת השופטים יוצא לדרך- הכנסת לבג"ץ: "מינוי שופטים לעליון רק באישורנו"

יום רביעי, 9 בנובמבר, 2011

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום א' בהצעת החוק של יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין ויו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין הקובעת כי בחירת שופטי העליון תעשה רק לאחר קיום שימוע פומבי בוועדת החוקה של הכנסת

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום א' הקרוב (13.11.11) בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון - שקיפות בהליכי מינוי שופטים לבית המשפט העליון ובמינוי הנשיא והמשנה לנשיא בית המשפט העליון).

על פי הצעת החוק, כל מינוי של נשיא בית המשפט העליון ושל שופטי העליון יותנה בשימוע פומבי למועמדים בוועדת החוקה של הכנסת. במידה ותפסול הוועדה את מועמדותו של מועמד, לא יוכל אותו מועמד לכהן כנשיא בבית המשפט העליון. בדרך זו, החוק יקנה לכנסת זכות וטו על מינוי שופטים לעליון ועל מינוי נשיא בית המשפט לעליון, ובכך יאזן את זכות הווטו הנתונה היום רק לשופטים בוועדת לבחירת שופטים, כאשר שלושת נציגי השופטים יכולים להטיל וטו ולמנוע כל מינוי שאינו מקובל עליהם.

להצעת החוק חשיבות מיוחדת על רקע העובדה שבחודשים הקרובים עתידים להיבחר שופטים חדשים לבית המשפט העליון. קידום הצעת חוק זו והצעת החוק לבחירת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה  בכוחן להכין את הקרקע לשינוי המיוחל בשיטת בחירת השופטים בישראל.

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ לוין, יוזם החוק: ""זהו הקץ לשלטון משפטני השמאל הרדיקאלי ותחילת שיקום מערכת המשפט כולה. היום יצא לדרך מהלך היסטורי שיביא לשינוי מן היסוד של שיטת מינוי השופטים ויקבע באופן ברור כי רצון הציבור גובר על האליטה המשפטית אשר ניהלה עד היום את מערכת המשפט בשיטת "חבר מביא חבר".  החוק יביא לגיוון מלא של הרכב בית המשפט העליון ושעריו יפתחו בפני שופטים בני עדות המזרח, שופטים מהמגזר הרוסי ומהציבור הלאומי. וימנע את מינוים של שופטים בעלי אג'נדות פוסט-ציוניות"

יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, יוזם החוק: "הצעת החוק באה לתת לציבור מעורבות גדולה יותר בתהליך בחירת השופטים לבית המשפט העליון, על מנת להגביר את אמון הציבור במוסד של בית המשפט. אין כל שחר להאשמות שהושמעו על כך שהצעת החוק תביא למעורבות פוליטיקאים בבית המשפט , כיון שכבר היום פוליטיקאים מעורבים בכל התהליך דרך הוועדה למינוי שופטים. הצעת החוק באה למעשה לחשוף את עולם הדילים שנרקמים במחשכים לאור היום ולדיון ציבורי פתוח כפי שמקובל בדמוקרטיות נוספות בעולם המערבי. השקיפות יכולה רק לחזק את הדמוקרטיה ואת אמון הציבור במערכת המשפט בישראל"

*להלן נוסח הצעת החוק

החלפת סעיף 8

1.

בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, במקום סעיף 8 יבוא:

מינוי נשיא בית המשפט העליון

8.

(א)

נשיא בית המשפט העליון יתמנה על ידי הכנסת.

(ב)

מועמד לכהונת נשיא בית המשפט העליון יהא בעל ותק של 3 שנים לפחות כשופט בבית המשפט העליון.

(ג)

חדל נשיא בית המשפט העליון מכהונתו או שכהותנו עתידה להסתיים בתוך פרק זמן שלא יעלה על ארבעה חודשים, יודיע יו"ר הכנסת במליאת הכנסת את המועד בו תתקיים בחירת נשיא בית המשפט העליון, וכן יודיע במליאת הכנסת את המועד האחרון בו ניתן יהיה להגיש מועמדות לתפקיד, ובלבד שפרק הזמן להגשת המועמדות לא יפחת משבועיים ימים ממועד הודעת יו"ר הכנסת.

(ד) הצעת מועמד תיעשה בכתב לידי יו"ר הכנסת  בחתימת 10 חברי כנסת לפחות. חזרו בהם מחתימתם אחד או יותר מחברי הכנסת שחתמו על הצעת המועמדות, לא יהא בכך כדי לפגוע בהצעה, אלא אם חזרו בהם כל המציעים מחתימתם.

(ה) בתום המועד להגשת המועמדים יפנה יו"ר הכנסת למועמדים על מנת לקבל את הסכמתם להיות מועמדים לתפקיד.

(ו) היה מספר המועמדים שהוגשו ליו"ר הכנסת ונתנו את הסכמתם להיות מועמדים נמוך משניים, יציג יו"ר הכנסת מועמדים נוספים אשר נתנו את הסכמתם להיות מועמדים, באופן שמספר המועמדים שיובאו לבחירה לא יפחת משניים. יו"ר הכנסת יהא רשאי להציע מועמד העונה על תנאי הכשירות הקבוע בסעיף קטן (ב) או מועמד העונה לאחד מתנאי הכשירות הבאים:

(1) מי שכיהן כנשיא של בית משפט מחוזי, ומילא תפקיד זה תקופה שלא תפחת מחמש שנים ממועד הגשת המועמדות.

(2) משפטן בעל תואר שלישי במשפטים, אשר במועד הגשת המועמדות מחזיק ברישיון עריכת דין תקף אשר ניתן לו לפחות 35 שנים טרם מועד הגשת המועמדות.

(ז)

בחירת נשיא בית המשפט העליון תיעשה במליאת הכנסת בישיבה שתיוחד לעניין זה בלבד, בהצבעה חשאית, ובסיבוב בחירה אחד. המועמד שקיבל את רוב הקולות של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה הוא הנבחר. זכו שני מועמדים או יותר במספר שווה של קולות שהינו מספר הקולות הרב ביותר שניתן למועמד בהצבעה, תיערכנה ביניהם בחירות חוזרות בישיבה מיוחדת של הכנסת שתכונס בשבוע שלאחר המועד בו התקיימה ההצבעה הראשונה. הכנסת תקיים מספר סבבי הצבעה ככל שיידרש עד שתתקבל הכרעה לטובת אחד המועמדים.

(ח) נשיא בית המשפט העליון יכהן בתפקידו עד תום תקופת הכהונה הקבועה בסעיף 8ב או עד הגיעו לגיל פרישה כקבוע בחוק, על פי המוקדם מביניהם.

הוספת סעיף 8א: מינוי המשנה לנשיא בית המשפט העליון

2.

לאחר סעיף 8 יבוא:

8א. (א) בחירת המשנה לנשיא בית המשפט העליון ומשך כהונתו יהיו בדרך הקבועה בסעיף 8 ביחס לנשיא בית המשפט העליון.

(ב) התקיימו בחירות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון באותו מועד, לא יהא מועמד רשאי להתמודד על שני התפקידים.

הוספת סעיף 8ב

2.

לאחר סעיף 8 יבוא:

משך כהונת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא

(א)

כהונת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא תהא לתקופה של חמש שנים.

(ב)

נשיא בית המשפט העליון אשר סיים את כהונתו יפרוש מכס השיפוט.

(ג) משנה לנשיא בית המשפט העליון אשר סיים את כהונתו וטרם הגיע לגיל פרישה ישוב לכהן כשופט בבית המשפט העליון, ויהא רשאי להתמודד לכהונת נשיא בית המשפט העליון.

דברי הסבר

מטרת הצעת תיקון זה לחוק הינה להסדיר בחקיקה ראשית את הליך בחירתם של נשיא בית המשפט העליון ושל המשנה לנשיא.

חוק-יסוד: השפיטה קובע כי דרכי מינוי נשיא בית המשפט העליון וכן המשנה לנשיא, ייקבעו בחוק.

בפועל, נוצר נוהג, לפיו העניין נותר בתחום סמכות הוועדה לבחירת שופטים. זאת בעוד שהוועדה, למעשה, איננה מפעילה שיקול דעת, אלא ממנה באופן טכני ואוטומטי את הנשיא ומשנהו לפי ותק הכהונה על כס השיפוט בבית המשפט העליון (שיטה הידועה בכינויה "שיטת הסניוריטי").

ספק רב אם נוהג זה עומד בדרישות חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984, משום שהשיטה הנוכחית איננה עומדת בדרישות הדין המחייב הפעלת שיקול דעת ובחינת ההתאמה לתפקיד, מאחר וברי כי לא קיים בהכרח קשר בין ותק לבין התאמה.

מצב דברים זה יוצר חוסר סבירות מוחלטת במינויים של נשיא בית המשפט העליון ומשנהו.

ראוי להוסיף, כי במדינות שונות בעולם, נשיא בית המשפט העליון נבחר בהליך פוליטי-דמוקרטי, על-ידי בית הנבחרים באותה מדינה. הסדר דומה לזה הנוהג כעת במדינת ישראל, בו נבחר נשיא בית המשפט העליון על-ידי השופטים עצמם, קיים  בדנמרק בלבד. (ראה: "מסמך רקע בנושא: מינוי נשיא בית-משפט עליון – סקירה משווה", שהוגש לח"כ גלעד ארדן ביום י"ב באייר תשס"ג, 14.5.2003 על-ידי מרכז מחקר ומידע של הכנסת).

בימים אלו, הצורך בהסדרת הליך ראוי לבחירת נשיא בית המשפט העליון ומשנהו, הפך נחוץ אף יותר. זאת, מאחר ואמון הציבור במערכת המשפט, ובראשה – בבית המשפט העליון, הולך ויורד. בהיות נשיא בית המשפט העליון ומשנהו גורמים משפיעים ומשמעותיים במדינה, מניהול סדרי הדין בבית המשפט העליון, ועד הטמעת מדיניות ורוח שיפוטית, ראוי כי ייבחרו בהליך מיוחד ודמוקרטי ככל הניתן, ויוחלפו בכל פרק זמן קבוע.

הליכי בחירת השופטים במדינת ישראל, הנעשים באמצעות הועדה לבחירת שופטים,  הינם ייחודיים, ומקנים משקל רב ויוצא דופן לעמדת שופטי בית המשפט העליון. זאת, בין היתר לאור העובדה שלשופטי בית המשפט העליון ייצוג רב יותר בוועדה מאשר לגורמים האחרים המיוצגים בה, ולאור הוראת החוק המונעת ביצוע מינויים לבית המשפט העליון ללא רוב של שבעה חברים, באופן המעניק לשופטי בית המשפט העליון זכות וטו ביחס לכל מינוי. בה בעת, במרבית הדמוקרטיות בעולם נהוגה שיטת בחירת שופטים המשקפת באופן נאמן יותר את רצון הציבור והשקפותיו, בין בדרך של בחירה ישירה על ידי הציבור ובין בדרך של בחירה באמצעות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

ההסדר המוצע בא לאזן את משקל היתר שניתן לשופטי בית המשפט העליון בהליכי מינוי השופטים, על ידי העברת הליכי בחירת נשיא בית המשפט העליון ומשנהו לידי הכנסת. זאת,בדומה לאופן שבו נבחרים בעלי תפקידים אחרים דוגמת נשיא המדינה ומבקר המדינה. דרך מינוי זו תבטיח מתן ביטוי הולם להשקפות הרווחות בציבור ותחזק את כוחה של הכנסת מול הרשות השופטת, באופן שישפר את האיזון בין הרשויות השונות, איזון אשר נפגע כתוצאה מהיחלשות הכנסת ומגישתם של חלק מראשי מערכת המשפט שבאה לידי ביטוי בטשטוש קו הפרדת הרשויות ובפלישה מתמשכת של הרשות השופטת לתחומיהן של הרשות המחוקקת והמבצעת.

כמו כן, מתקנת הצעת חוק זו את המצב הקיים לפיו מתמנה נשיא בית המשפט העליון עד לגיל פרישתו. על-מנת להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט באמצעות יישומם של כללי מנהל תקין, וכן על-מנת לעודד פלורליזם מחשבתי וריבוי דעות בבית המשפט העליון, מוצע בזאת כי נשיא בית המשפט העליון ומשנהו יתמנו לתקופת כהונה קצובה של חמש שנים בלבד.

הצעות חוק בעניין זה הונחו על שולחנה של הכנסת במהלך השנים האחרונות (ראה למשל: במהלך הכנסת השש-עשרה: פ/1023 על-ידי חברי הכנסת דוד טל ואליעזר כהן, פ/3976 על-ידי חבר הכנסת איוב קרא, וכן במהלך הכנסת השבע-עשרה: פ/88/17 על-ידי חבר הכנסת דוד טל).

הצעת חוק זו גובשה ביוזמה משותפת עם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל.

[1] ס" התשמ"ד, עמ' 198.

לפרטים נוספים: מיכל גרסטלר, דוברת ח"כ לוין- 0544574381

נגה רפפורט, דוברת ח"כ אלקיו- 0544900294

המהלך הגדול לשינוי שיטת בחירת השופטים יוצא לדרך- הכנסת לבג"ץ: "מינוי שופטים לעליון רק באישורנו"

יום רביעי, 9 בנובמבר, 2011


ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום א' בהצעת החוק של יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ יריב לוין ויו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין הקובעת כי בחירת שופטי העליון תעשה רק לאחר קיום שימוע פומבי בוועדת החוקה של הכנסת

ועדת השרים לענייני חקיקה תדון ביום א' הקרוב (13.11.11) בהצעת חוק בתי המשפט (תיקון - שקיפות בהליכי מינוי שופטים לבית המשפט העליון ובמינוי הנשיא והמשנה לנשיא בית המשפט העליון).

על פי הצעת החוק, כל מינוי של נשיא בית המשפט העליון ושל שופטי העליון יותנה בשימוע פומבי למועמדים בוועדת החוקה של הכנסת. במידה ותפסול הוועדה את מועמדותו של מועמד, לא יוכל אותו מועמד לכהן כנשיא בבית המשפט העליון. בדרך זו, החוק יקנה לכנסת זכות וטו על מינוי שופטים לעליון ועל מינוי נשיא בית המשפט לעליון, ובכך יאזן את זכות הווטו הנתונה היום רק לשופטים בוועדת לבחירת שופטים, כאשר שלושת נציגי השופטים יכולים להטיל וטו ולמנוע כל מינוי שאינו מקובל עליהם.

להצעת החוק חשיבות מיוחדת על רקע העובדה שבחודשים הקרובים עתידים להיבחר שופטים חדשים לבית המשפט העליון. קידום הצעת חוק זו והצעת החוק לבחירת נציגי לשכת עורכי הדין לוועדה  בכוחן להכין את הקרקע לשינוי המיוחל בשיטת בחירת השופטים בישראל.

יו"ר ועדת הכנסת, ח"כ לוין, יוזם החוק: ""זהו הקץ לשלטון משפטני השמאל הרדיקאלי ותחילת שיקום מערכת המשפט כולה. היום יצא לדרך מהלך היסטורי שיביא לשינוי מן היסוד של שיטת מינוי השופטים ויקבע באופן ברור כי רצון הציבור גובר על האליטה המשפטית אשר ניהלה עד היום את מערכת המשפט בשיטת "חבר מביא חבר".  החוק יביא לגיוון מלא של הרכב בית המשפט העליון ושעריו יפתחו בפני שופטים בני עדות המזרח, שופטים מהמגזר הרוסי ומהציבור הלאומי. וימנע את מינוים של שופטים בעלי אג'נדות פוסט-ציוניות"

יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין, יוזם החוק: "הצעת החוק באה לתת לציבור מעורבות גדולה יותר בתהליך בחירת השופטים לבית המשפט העליון, על מנת להגביר את אמון הציבור במוסד של בית המשפט. אין כל שחר להאשמות שהושמעו על כך שהצעת החוק תביא למעורבות פוליטיקאים בבית המשפט , כיון שכבר היום פוליטיקאים מעורבים בכל התהליך דרך הוועדה למינוי שופטים. הצעת החוק באה למעשה לחשוף את עולם הדילים שנרקמים במחשכים לאור היום ולדיון ציבורי פתוח כפי שמקובל בדמוקרטיות נוספות בעולם המערבי. השקיפות יכולה רק לחזק את הדמוקרטיה ואת אמון הציבור במערכת המשפט בישראל"

*להלן נוסח הצעת החוק

החלפת סעיף 8

1.

בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, במקום סעיף 8 יבוא:

מינוי נשיא בית המשפט העליון

8.

(א)

נשיא בית המשפט העליון יתמנה על ידי הכנסת.

(ב)

מועמד לכהונת נשיא בית המשפט העליון יהא בעל ותק של 3 שנים לפחות כשופט בבית המשפט העליון.

(ג)

חדל נשיא בית המשפט העליון מכהונתו או שכהותנו עתידה להסתיים בתוך פרק זמן שלא יעלה על ארבעה חודשים, יודיע יו"ר הכנסת במליאת הכנסת את המועד בו תתקיים בחירת נשיא בית המשפט העליון, וכן יודיע במליאת הכנסת את המועד האחרון בו ניתן יהיה להגיש מועמדות לתפקיד, ובלבד שפרק הזמן להגשת המועמדות לא יפחת משבועיים ימים ממועד הודעת יו"ר הכנסת.

(ד) הצעת מועמד תיעשה בכתב לידי יו"ר הכנסת  בחתימת 10 חברי כנסת לפחות. חזרו בהם מחתימתם אחד או יותר מחברי הכנסת שחתמו על הצעת המועמדות, לא יהא בכך כדי לפגוע בהצעה, אלא אם חזרו בהם כל המציעים מחתימתם.

(ה) בתום המועד להגשת המועמדים יפנה יו"ר הכנסת למועמדים על מנת לקבל את הסכמתם להיות מועמדים לתפקיד.

(ו) היה מספר המועמדים שהוגשו ליו"ר הכנסת ונתנו את הסכמתם להיות מועמדים נמוך משניים, יציג יו"ר הכנסת מועמדים נוספים אשר נתנו את הסכמתם להיות מועמדים, באופן שמספר המועמדים שיובאו לבחירה לא יפחת משניים. יו"ר הכנסת יהא רשאי להציע מועמד העונה על תנאי הכשירות הקבוע בסעיף קטן (ב) או מועמד העונה לאחד מתנאי הכשירות הבאים:

(1) מי שכיהן כנשיא של בית משפט מחוזי, ומילא תפקיד זה תקופה שלא תפחת מחמש שנים ממועד הגשת המועמדות.

(2) משפטן בעל תואר שלישי במשפטים, אשר במועד הגשת המועמדות מחזיק ברישיון עריכת דין תקף אשר ניתן לו לפחות 35 שנים טרם מועד הגשת המועמדות.

(ז)

בחירת נשיא בית המשפט העליון תיעשה במליאת הכנסת בישיבה שתיוחד לעניין זה בלבד, בהצבעה חשאית, ובסיבוב בחירה אחד. המועמד שקיבל את רוב הקולות של חברי הכנסת המשתתפים בהצבעה הוא הנבחר. זכו שני מועמדים או יותר במספר שווה של קולות שהינו מספר הקולות הרב ביותר שניתן למועמד בהצבעה, תיערכנה ביניהם בחירות חוזרות בישיבה מיוחדת של הכנסת שתכונס בשבוע שלאחר המועד בו התקיימה ההצבעה הראשונה. הכנסת תקיים מספר סבבי הצבעה ככל שיידרש עד שתתקבל הכרעה לטובת אחד המועמדים.

(ח) נשיא בית המשפט העליון יכהן בתפקידו עד תום תקופת הכהונה הקבועה בסעיף 8ב או עד הגיעו לגיל פרישה כקבוע בחוק, על פי המוקדם מביניהם.

הוספת סעיף 8א: מינוי המשנה לנשיא בית המשפט העליון

2.

לאחר סעיף 8 יבוא:

8א. (א) בחירת המשנה לנשיא בית המשפט העליון ומשך כהונתו יהיו בדרך הקבועה בסעיף 8 ביחס לנשיא בית המשפט העליון.

(ב) התקיימו בחירות לתפקיד נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא בית המשפט העליון באותו מועד, לא יהא מועמד רשאי להתמודד על שני התפקידים.

הוספת סעיף 8ב

2.

לאחר סעיף 8 יבוא:

משך כהונת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא

(א)

כהונת נשיא בית המשפט העליון והמשנה לנשיא תהא לתקופה של חמש שנים.

(ב)

נשיא בית המשפט העליון אשר סיים את כהונתו יפרוש מכס השיפוט.

(ג) משנה לנשיא בית המשפט העליון אשר סיים את כהונתו וטרם הגיע לגיל פרישה ישוב לכהן כשופט בבית המשפט העליון, ויהא רשאי להתמודד לכהונת נשיא בית המשפט העליון.

דברי הסבר

מטרת הצעת תיקון זה לחוק הינה להסדיר בחקיקה ראשית את הליך בחירתם של נשיא בית המשפט העליון ושל המשנה לנשיא.

חוק-יסוד: השפיטה קובע כי דרכי מינוי נשיא בית המשפט העליון וכן המשנה לנשיא, ייקבעו בחוק.

בפועל, נוצר נוהג, לפיו העניין נותר בתחום סמכות הוועדה לבחירת שופטים. זאת בעוד שהוועדה, למעשה, איננה מפעילה שיקול דעת, אלא ממנה באופן טכני ואוטומטי את הנשיא ומשנהו לפי ותק הכהונה על כס השיפוט בבית המשפט העליון (שיטה הידועה בכינויה "שיטת הסניוריטי").

ספק רב אם נוהג זה עומד בדרישות חוק-יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984, משום שהשיטה הנוכחית איננה עומדת בדרישות הדין המחייב הפעלת שיקול דעת ובחינת ההתאמה לתפקיד, מאחר וברי כי לא קיים בהכרח קשר בין ותק לבין התאמה.

מצב דברים זה יוצר חוסר סבירות מוחלטת במינויים של נשיא בית המשפט העליון ומשנהו.

ראוי להוסיף, כי במדינות שונות בעולם, נשיא בית המשפט העליון נבחר בהליך פוליטי-דמוקרטי, על-ידי בית הנבחרים באותה מדינה. הסדר דומה לזה הנוהג כעת במדינת ישראל, בו נבחר נשיא בית המשפט העליון על-ידי השופטים עצמם, קיים  בדנמרק בלבד. (ראה: "מסמך רקע בנושא: מינוי נשיא בית-משפט עליון – סקירה משווה", שהוגש לח"כ גלעד ארדן ביום י"ב באייר תשס"ג, 14.5.2003 על-ידי מרכז מחקר ומידע של הכנסת).

בימים אלו, הצורך בהסדרת הליך ראוי לבחירת נשיא בית המשפט העליון ומשנהו, הפך נחוץ אף יותר. זאת, מאחר ואמון הציבור במערכת המשפט, ובראשה – בבית המשפט העליון, הולך ויורד. בהיות נשיא בית המשפט העליון ומשנהו גורמים משפיעים ומשמעותיים במדינה, מניהול סדרי הדין בבית המשפט העליון, ועד הטמעת מדיניות ורוח שיפוטית, ראוי כי ייבחרו בהליך מיוחד ודמוקרטי ככל הניתן, ויוחלפו בכל פרק זמן קבוע.

הליכי בחירת השופטים במדינת ישראל, הנעשים באמצעות הועדה לבחירת שופטים,  הינם ייחודיים, ומקנים משקל רב ויוצא דופן לעמדת שופטי בית המשפט העליון. זאת, בין היתר לאור העובדה שלשופטי בית המשפט העליון ייצוג רב יותר בוועדה מאשר לגורמים האחרים המיוצגים בה, ולאור הוראת החוק המונעת ביצוע מינויים לבית המשפט העליון ללא רוב של שבעה חברים, באופן המעניק לשופטי בית המשפט העליון זכות וטו ביחס לכל מינוי. בה בעת, במרבית הדמוקרטיות בעולם נהוגה שיטת בחירת שופטים המשקפת באופן נאמן יותר את רצון הציבור והשקפותיו, בין בדרך של בחירה ישירה על ידי הציבור ובין בדרך של בחירה באמצעות הרשות המבצעת והרשות המחוקקת.

ההסדר המוצע בא לאזן את משקל היתר שניתן לשופטי בית המשפט העליון בהליכי מינוי השופטים, על ידי העברת הליכי בחירת נשיא בית המשפט העליון ומשנהו לידי הכנסת. זאת,בדומה לאופן שבו נבחרים בעלי תפקידים אחרים דוגמת נשיא המדינה ומבקר המדינה. דרך מינוי זו תבטיח מתן ביטוי הולם להשקפות הרווחות בציבור ותחזק את כוחה של הכנסת מול הרשות השופטת, באופן שישפר את האיזון בין הרשויות השונות, איזון אשר נפגע כתוצאה מהיחלשות הכנסת ומגישתם של חלק מראשי מערכת המשפט שבאה לידי ביטוי בטשטוש קו הפרדת הרשויות ובפלישה מתמשכת של הרשות השופטת לתחומיהן של הרשות המחוקקת והמבצעת.

כמו כן, מתקנת הצעת חוק זו את המצב הקיים לפיו מתמנה נשיא בית המשפט העליון עד לגיל פרישתו. על-מנת להגביר את אמון הציבור במערכת המשפט באמצעות יישומם של כללי מנהל תקין, וכן על-מנת לעודד פלורליזם מחשבתי וריבוי דעות בבית המשפט העליון, מוצע בזאת כי נשיא בית המשפט העליון ומשנהו יתמנו לתקופת כהונה קצובה של חמש שנים בלבד.

הצעות חוק בעניין זה הונחו על שולחנה של הכנסת במהלך השנים האחרונות (ראה למשל: במהלך הכנסת השש-עשרה: פ/1023 על-ידי חברי הכנסת דוד טל ואליעזר כהן, פ/3976 על-ידי חבר הכנסת איוב קרא, וכן במהלך הכנסת השבע-עשרה: פ/88/17 על-ידי חבר הכנסת דוד טל).

הצעת חוק זו גובשה ביוזמה משותפת עם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל.

[1] ס" התשמ"ד, עמ' 198.

לפרטים נוספים: מיכל גרסטלר, דוברת ח"כ לוין- 0544574381

נגה רפפורט, דוברת ח"כ אלקיו- 0544900294

צפו בכתבה בערוץ 10 על יו"ר הקואליציה זאב אלקין

יום שבת, 5 בנובמבר, 2011

בכתבה בערוץ 10 נסקרה עבודתו של יו"ר הקואליציה זאב אלקין.

הכתבה נערכה בסימן מושב החורף של הכנסת שנפתח השבוע.

ניתן לצפות בכתבה של ערוץ 10 באתר נענע בקישור שלהלן:

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=844034