טור אישי: כנסת לאומית - לא לאומנית
יום שני, 18 ביולי, 2011שוב פרצו לשיח הציבורי הביטויים המוכרים: "פשיזם", "סתימת פיות", "פגיעה בדמוקרטיה" וכמובן "עריצות הרוב" ו"כנסת קיצונית".
התבערה הגדולה מזכירה שוב שמי שאינם מבינים מהי דמוקרטיה, שאינם מקבלים את תוצאות הבחירות זה העשור הרביעי ברציפות ושאינם מבדילים בין שלטון הרוב לבין הניסיון הבלתי פוסק ל"עריצות המיעוט", הם דווקא אלה שרוממות שלטון החוק וחופש הביטוי זועקים מגרונם אך נכשלים במבחן המציאות: אנשי השמאל בישראל.
אין דבר וחצי דבר שהוא אנטי דמוקרטי, לאומני או סותם פיות ב"חוק החרם" שאני אחד מיוזמיו. נהפוך הוא: זהו חוק שנאבק בחרם שהכריזו "הדמוקרטים שלנו" על מאות אלפי ישראלים שחיים, מתפרנסים, לומדים ומלמדים - וגם צורכים תרבות ביהודה ושומרון. או החוק למניעת תרומות ממדינות זרות לעמותות פוליטיות, שהנחתי לאחרונה על שולחן הכנסת: זהו חוק שרק יחזק את הדמוקרטיה הישראלית. זאת, משום שאחריו לא יוכלו מדינות זרות - למשל גרמניה, הולנד, אירלנד ואחרות - להזרים סכומי עתק לעמותות שבהן "שוברים שתיקה", "רופאים למען זכויות אדם", או "בצלם", שמקדמות רדיפה אחרי חיילי צה"ל. חוק זה בוודאי יהיה מסקנתה של ועדת החקירה הפרלמנטרית לבדיקת מימון ארגוני השמאל, שאצביע בעדה השבוע במליאת הכנסת.
מבקרי הפעילות הפרלמנטרית "מגייסים" למאבקם את מנהיגי הימין, ז'בוטינסקי ובגין. פתאום הם מדברים עליהם בגעגועים עזים ובערגה. בצביעותם הם שכחו שגם אותם כינו פשיסטים, מתנגדי הדמוקרטיה, אנשים מסוכנים והגדיל לעשות בן-גוריון שכינה את יו"ר האופוזיציה דאז בגין, "מנהיג בסגנון היטלריסטי". כעת הם מטיפים לנו, ממשיכי דרכם. כבר שכחו שהניפו במלחמת לבנון הראשונה שלטים ועליהם הכתובת "בגין רוצח"?!
כאז כן עתה: החקיקה אינה לאומנית - היא לאומית. היא אינה קיצונית, היא פשוט ימנית, כפי שרצה רוב הציבור בבחירות 2009. היא אינה סתימת פיות, משום שאינה קובעת לאיש מה לחשוב ואיך צריך לפתור את הסכסוך. היא פשוט מונעת פגיעה באחרים, רק משום שאינם מסכימים לרודנות המחשבתית של השמאל הישראלי. הניסיון להפחיד אותנו מלחוקק חוקים שמעדיפים את מדינת ישראל, את אזרחיה ואת חייליה - לא יצלח. תפקידנו לייצג את בוחרינו ולפעול ברוח העקרונות של התנועה שבשמה נבחרנו.
(הטור פורסם בעיתון "ישראל היום", 17 ביולי 2011).



















