מתגעגעת לשיעור חברה
יום חמישי, 11 בדצמבר, 2008
פעם…
לפני הרבה שנים… היה דבר שנקרא "שיעור חברה", (אני יודעת שחלק מכם מרימים עכשיו גבה ותוהים בת כמה הכותבת, אבל לצורך העניין, נניח שהכותבת מספיק מבוגרת כדי לזכור את שיעורי החברה).
שיעורי החברה בבתי הספר (יסודיים ועל יסודיים כאחד) הוקדשו על פי רוב לפעילות חברתית, שתפקידה היה בעיקר ליצור גיבוש בין תלמידי הכיתה. גיבוש שכזה, העניק לתלמידים הזדמנות להתנסות בחוויה של חיים בקהילה כמו המבוגרים - הכרות עם הסביבה הקרובה, התיידדות עם השכנים ויצירת מערכות יחסים המהוות את אבני היסוד לקהילה פעילה, בריאה וערכית.
הפועל היוצא של שיעורי החברה והגיבוש הקהילתי היה, בין אם במישרין או בעקיפין, הגברת תחושת האכפתיות וההדדיות בין תלמידי הכיתה. תחושה זו הועתקה גם אל מחוץ לכותלי בית הספר ולא פעם היו מתגייסים תלמידי הכיתה לטובת חבר או חברה שנזקקו להם (לא, זה לא מיתוס, יש כמה וכמה סיפורים מרגשים שאף הגיעו לעיתונות בזמנם, המעידים בדיוק על כך).
עם השנים השתנתה מערכת החינוך, צומצמו שעות הלימוד ושיעורי החברה נעלמו ממערכת השעות של התלמידים. אלו הוחלפו עם הזמן בשיעורים מיוחדים עם יועצת בית הספר, המכונים לפעמים "ידע עולם" וניתנים רק בחלק משנות בית הספר היסודי. מטרתם של שיעורים אלו היא להקנות לילדים - כמובן - מיומנויות חברתיות, ידע טריוויאלי והרחבת אופקים, מה שהיה יכול לקרות באופן טבעי - אם ילדינו היו קוראים…
עולות מספר שאלות: מדוע יש צורך בשיעור מיוחד, בהנחיית יועצת בית הספר, להקניית מיומנויות חברתיות קהילתיות, במיוחד לאור העובדה ששיעורי החברה הישנים והטובים, הניבו את אותה התוצאה?
ואיני יכולה שלא לתהות אף על קנקנו של הקיצוץ - אם אכן יש צורך בהקניית מיומנויות חברתיות, מדוע תלמידי המערכת העל יסודית אינם זוכים לאותם שיעורים?
נדמה שהחברה הישראלית הופכת להיות מנוכרת יותר ויותר. מנוכרת מחבריה, מנוכרת מהערכים הישנים והטובים… כבר היום מוכרים לנו ביטויים כמו "מדינת תל אביב", המעידים על הנתק החברתי - תרבותי בין אזורים גיאוגרפיים שונים במדינתנו. הייתכן שהדבר נעוץ גם בהעדרם של אותם שיעורי חברה? אולי, במסגרת רפורמה יסודית שתיערך במערכת החינוך, נזכה לראותם שוב.
















