בעקבות הגילוי כי צבא לבנון סולל לאורך הגבול עם ישראל כביש חדש המגיע עד לשלומי, הזמין ראש המועצה המקומית, גבי נאמן, את סגן השר לשיתוף פעולה אזורי, ח"כ איוב קרא לסיור בגבול הצפון, על מנת לעמוד מקרוב על הסכנה המתהווה מכביש זה על שלום האזור.
ח"כ קרא ערך השבוע סיור מקיף במקום ואמר בתומו: "על מנת שנוכל להיות ערוכים למלחמה אפשרית, אנו מחויבים למנוע פריסת תשתיות של חיזבאללה, שהוא הגורם שיכול להביא להסלמה באזור. סלילת הכביש עד שלומי מחייבת היערכות בטחונית מחדש, מפני שהדבר מביא לחיזוק חיזבאללה מול צה"ל ושובר את האיזון הקיים. שוב חיזבאללה מבהיר לעולם כולו כי אינו מקיים את החלטת האו"ם 1701 וממשיך לזלזל בה".
סגן השר אמר כי יפנה לראש הממשלה ולשר הביטחון ויבקש לעצור מהלך מסוכן זה, "על מנת שלא נגיע בעתיד ליום שבו נכה על חטא שלא עצרנו את ההתחזקות המתמדת של חיזבאללה".
צפו בקטע וידאו מסיורו של סגן השר, ח"כ איוב קרא, בגבול ישראל-לבנון:
לפני ימים אחדים, עוד בטרם הורכבה ממשלת-ישראל החדשה בראשות בנימין נתניהו, הסבו שרי החוץ של האיחוד האירופי ולסעודת ערב בבריסל ו"הזהירו" את הממשלה העומדת לקום שאם לא תכיר בעיקרון של "שתי מדינות לשני עמים", כלומר הקמת מדינה פלשתינית, יהייה עליה לשאת בתוצאות חמורות. מבלי להתייחס כרגע לגופו של עניין, כלומר לשאלה כיצד הממשלה החדשה אכן מתכוונת לקדם את השלום ואת מטרותיה המדיניות, הביטחוניות והכלכליות כלפי הפלשתינים - באו האדונים מאירופה והודיעו לממשלה החדשה בלשון שבנקל ניתן לפרשה כאיום, איך יהייה עליה לנהוג בנושא מרכזי לעתידה ולבטחונה. במלים אחרות: לא הממשלה הניבחרת של הדמוקרטיה היחידה במזרח-התיכון, אלא המנדרינים בבריסל הם שיחליטו עבורנו - ובאותה הזדמנות הם גם הפרו התחייבות מפורשת לשדרג את יחסי האיחוד עם ישראל. ראש הממשלה התחיב, כידוע, שישראל תכבד את כל התחייבויותיה הבינלאומיות, בתנאי שהן אינן מסכנות את בטחונה של ישראל. לשון אחר, ישראל איננה מתכוונת לשלוט בפלשתינים והיא רוצה שאלה ינהלו את חייהם בעצמם - ניסוח שאיננו שונה במהות מהדברים ששמענו, למשל, ממזכירת המדינה האמריקנית הילרי רודהם קלינטון, לאמור שעל הפלשתינים "לשלוט בגורלם". הנוסחה "שתי מדינות לשני עמים" אינה, איפוא, יותר מסיסמה וכותרת שהממשלה היוצאת, ובעיקר שרת-החוץ לשעבר, "הצליחו" להפכן אצל חלק מידידינו למעין מנטרה אידיאולוגית, ואצל אויבינו לנבוט לחבוט בנו. אך מה שקובע באמת זה התוכן והאפשרויות הקונקרטיות לא הסיסמאות - שלגביהן תהייה לאובמה ולנתניהו הזדמנות לדון בעת פגישתם הקרובה בוושינגטון.ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון התבטא בזמנו ש"ישראל לא תהייה צ'כוסלובקייה" - מצער לכן במיוחד שהאקט הבלתי דמוקרטי והבלתי הוגן הזה על האיחוד האירופי נעשה דווקא בעת שצ'כייה למודת הנסיון ההיסטורי המר, מכהנת כנשיאת האיחוד. יתכן שהפוליטיקאים האירופים סברו שעמדתם תיזכה לתמיכה גם מממשל אובמה, אך מסתבר שטעו, שכן הנשיא האמריקני, אף שאמר מה שאמר כדי לצאת ידי חובה בעניין "אנאפוליס" דווקא פירסם הודעה ידידותית מאוד לממשלה החדשה בישראל - תוך שהוא מדגיש שהוא צופה לשיתוף פעולה טוב וקרוב עימה. מי שאגב כן התבטא ברוח דומה להחלטת האירופים היה הוגו שאווס, הרודן מוונצואלה וידידו הקרוב של אחמדניג'אד האירני…
מעניין, ואופייני, שבו בזמן ששרי החוץ של אירופה עוסקים במאמץ להכתיב לישראל את מדיניותה - הם מתעלמים לחלוטין לא רק מהחמא"ס ומהטרור האיסלמי שכפי שהנשיא אובמה העיר, מאיים בראש ובראשונה עליהם, אלא גם מאותה וועידה ערבית בקטאר שמשתתפיה יצאו ממש מגידרם כדי לאמץ לליבם את הנשיא הג'נוסיידי, פושע המילחמה מסודן (לזכותו של נשיא מצריים, מוברק, ייאמר שהוא סרב להשתתף באותה וועידה). אגב, את הנאום האנטי-ישראלי, האנטי-אמריקני והאנטי מערבי בכלל הקיצוני ביותר בקטאר נשא לא אחר מנשיא סוריה בשאר אסד, יעד החיזורים החדש של המערב. שרת החוץ הקודמת של ישראל השתבחה בשינוי החיובי שחל כביכל ביחסה של אירופה כלפי ישראל, וטענה שלכן יש להעניק לה תפקיד מרכזי יותר בתהליך המדיני עם הפלשתינים, אך מסתבר שהשבחים האלה היו מוקדמים - ושלפחות חלק ממדינות אירופה, ולא הבלתי חשובות ביניהן, ממשיכות לדבוק בגישתן המסורתית הידועה הנוטה לכיוון הצד הערבי, כולל הפלשתיני. (סימן נוסף לגישה הזאת הם סימני הפתיחות שאחדות מהן, לרבות בריטניה, מפגינות לאחרונה כלפי החמא"ס והחזבאללה). אמנם הנטייה הזאת איננה מאפיינת את כל חברות האיחוד האירופי, ובפרט לא את המדינות במיזרח-אירופה שחברו אליו, ועל ישראל להשתדל ולהעמיק את הקשרים עם הנ"ל, אך לפחות לפי שעה נראה שמשרדי-החוץ הוותיקים במערב ממשיכים לתת את הטון. כדאי אולי להזכיר לידידינו באירופה שישראל היא אחת הלקוחות המסחריים החשובים ביותר שלהם במזרח-התיכון - וכי אפשר לשקול הפניית חלק גדול יותר מרכישותינו לארה"ב ולמקורות נוספים?
"אנחנו כולנו תקווה ותפילה שנתניהו יקים ממשלה גדולה וחזקה לארבע השנים הבאות ואם ירצה השם גם למעלה מזה". באחוזת דניאל שבפאתי נתיבות, התקבל נתניהו על ידי מארגני כנס תומכי הליכוד בנתיבות "כראש ממשלת ישראל אם ירצה השם". בשולחן המכובדים ישבו איציק דנינו, נציג הדרום ברשימת הליכוד, אפי איתם, ח"כ מיקי איתן והמועמדים ציפי חוטובלי, דני דנון, וגילה גמליאל.
מאות אנשים גדשו את האולם כשראש עיריית נתיבות יחיאל זוהר פתח את האירוע ורתם בנאום מחשמל את הנוכחים להתנדבות למען הליכוד בשבוע שנותר עד לבחירות. "המטרה של הכנס הזה היא לארגן את כולם, את ראשי הסניפים… לצאת מכאן ולהכין את הרשימות, את הרכבים, את הפעילים ולעשות את העבודה". זוהר הוסיף ופנה לנתניהו : "אלה אנשים שנשארו איתך ועם הליכוד. יחד נוביל את הליכוד לנצחון בעזרת השם ביום שלישי הקרוב. הסקרים לא מביאים את הנצחון אלא כל אחת ואחד מכם".
לקול ג'ינגל הליכוד המתנגן בעוצמה, הזמין הכרוז את "ראש ממשלת ישראל" לשאת דברים.
"את היום פתחתי באשקלון," סיפר נתניהו. "עמדתי במרכז העיר במקום בו נפל טיל גראד. התקהלו שם אזרחים, אתם יכולים להבין מה הם הרגישו. אך בניהם שבתה את ליבי אמא עם ילדה בת שנתיים שאמרה לי 'תציל אותנו נתניהו', תציל את הבת שלי". זה קרע את ליבי", אמר נתניהו, "איפה אנחנו חיים?"
"לפני שלוש שנים הליכוד ירדו במספר המנדטים לעשרה אחוז מהכנסת כי אמרנו שאשקלון ואשדוד יחטפו טילים. ציפי ליבני וקדימה אמרו שאנחנו הוזים הזיות. הם לא ראו, הם לא הבינו, הם לא עשו כלום", אמר נתניהו, "הם יצרו מבצר לטרור המוסלמי האיראני ואחרי כל זה הם פרצו את הציר (פילדלפי) ונתנו לאוטוסטרדת הטילים להכנס לעזה. כל הדברים שאמרנו התקיימו אחד לאחד."
"בסופו של דבר נאלצנו לפעול וצה"ל פעל יוצא מן הכלל. וכשצה"ל עמד לכרות את ראש הנחש מה הם עשו?", "הפסיקו", נשמע קריאה מהקהל. "הפסיקו." הסכים נתניהו. "הרבה מממשלות אירופה ייחלו שנעשה את זה."
"הבחירות האלה הן קודם כל על השאלה מי ישלים את המלאכה ואת זה נעשה. אנחנו - לא אף אחד אחר, רק הליכוד".
"אני לא רוצה להגזים בגודל האתגרים העומדים לפנינו", אמר נתניהו וציין את שני "מבצרי הטרור" של החיזבאללה והחמאס ואת מבצר הטרור שיצר אותם: "איראן."
"יש גם איום כלכלי חמור מאוד, וגם את זה הם (קדימה) לא יודעים לעשות", אמר נתניהו, "אין להם אפילו תוכנית. אנחנו חייבים להציל את החלשים, את מקומות העבודה של מאות אלפים", אמר נתניהו, "לשמור על מקומות העבודה ולשמור על החלשים."
נתניהו פנה לקהל ושאל אותו איך יכול להיות שהגענו למצב בו אנו סובלים מחולשת דעת כזאת. "זה מתחיל באתגר השלישי, בחינוך", "אנחנו נוציא את הנאקבה מתוכנית הלימוד ונכניס בחזרה את מורשת ישראל והציונות. בסופו של דבר הכל מתנקז לדברים האלה : לצדק, לזכות. כשאדם יודע שהוא נלחם על ארצו ומולדתו - אין גבול לכוחו של העם שלנו."
"יש רק גורם אחד שיצוק את מורשת ישראל ואהבת הארץ, יחזיר את הביטחון ויאושש את הכלכלה. רק הליכוד. אתם צריכים להגיד לכולם, לכל הידידים והידידות, החברים והחברות. בעזרתכם, בעזרת כל אחד מכם אנחנו ננצח ועם ישראל ינצח."
במוקד הפגישה שהתקיימה הבוקר בין יו"ר הליכוד בנימין נתניהו, לבין מזכ"ל נאט"ו יאפ דה הופ סחפר במלון דן בתל אביב, עמדה הסוגייה האיראנית.
נתניהו שב והזהיר כי זו היתה ונשארה הבעיה המרכזית של ארה"ב, נאט"ו והקהילייה הבינלאומית. נתניהו ציין שחמסטאן בעזה הוא מוצב קדמי של התחמשותה הגרעינית של איראן, כמו גם חיזבאללה בלבנון. נתניהו הוסיף ואמר כי: "השתיים הן גרורות איראניות וצריך לטפל בשורש הבעיה. קיים הבדל תהומי אם מדינת האם נותנת החסות היא בעלת יכולת גרעינית."
בשבוע שעבר אמרה ציפי לבני בטלוויזיה שהיא רוצה ויכולה להיות ראש ממשלה. אז אמרה. גם השכן שלי מקומה ראשונה אמר. לא ציפי ולא השכן היקר שלי יכולים להיות ראש ממשלה בישראל. כדי לזכות באמון העם לתפקיד החשוב הזה, צריך להיות מנהיג ולהוכיח עשייה. ללבני , אין את זה!
ציפי לבני מתרוצצת בין אולפני הטלוויזיה ומזיעה מאורות הזרקורים. אין תוכנית שהיא לא מופיעה בה. מופיעה וכהרגלה לא אומרת כלום. כמו כוכבת הילדים ציפי שביט שקיבלה תוכנית בטלוויזיה הלימודית בתחילת שנות השמונים: ציפיטפוט. מפטפטת ומפטפטת, אך לא אומרת דבר משמעותי אחד.
לבני ישבה בממשלות ישראל מאז מרץ 2001. מה היא השיגה בשמונה שנים ליד שולחן הממשלה. שרת קליטה? לא קולטת. שרת חקלאות? לא נטעה, לא שתלה, לא קטפה. פיתוח אזורי? לא פיתחה מאומה. שרת המשפטים? פטפטה כמה מילים. שרת החוץ? בהסברת המדינה בחו"ל- ישראל בחוץ.
ואולי, היא כן עשתה משהו בימיה כשרה בממשלה? לאחר פישפוש קצר בזכרוני אני נזכר: לבני קשורה בשתיים מהטרגדיות הגדולות ביותר בתחום הביטחון והחוץ שהובילה קדימה בשלוש השנים האחרונות.
הראשונה, ההתנתקות שהסתכמה בגשם של רקטות וטרור תלול מסלול מרצועת עזה לאשקלון, שדרות, קיבוצי ומושבי הנגב המערבי וחבל אשכול.
השנייה, החלטה 1701 בה מתגאה לבני בכל מקום כצעד החשוב ביותר בקריירה הפוליטית שלה. החלטה מדינית אומללה של שרת חוץ חסרת ניסיון ומנהיגות, על רקע מלחמה שנוהלה בצורה אומללה לא פחות. לפני שנה אמר קצין בכיר באמ"ן "הגדיל החיזבאללה כמותית ואיכותית את טווח וכמות הרקטות שלו בהשאווה למה שהיה בידיו ערב המלחמה". תארו לעצמכם, מה המצב כיום.
שגריר ארצות הברית באו"ם לשעבר הוסיף ואמר ש"חיזבאללה לא פורק מנשקו…הוא עדיין איום על ישראל כמו בעבר". האם על כל אלה יש לציפיטפוט במה להתגאות.
ציפי לבני יכולה להמשיך ולפטפט. אבל איך אומרים החבר'ה ב"שבוע סוף"? היא רק טפט. מדקלמת סיסמאות שמכתיבים לה קופירייטרים ממשרד פרסום בתל אביב. זוהי לא מנהיגות. אלה לא עמדות של מי שמבקש להנהיג שבעה מיליון ישראלים. אין לה יכולת ביצוע. אין לה את זה.
מדינת ישראל צריכה, הייתי אומר חייבת, את המנהיגות של הליכוד בראשות בנימין נתניהו כדי להחזיר אותנו לדרך בטוחה ושפויה. הדרך שישראל ראויה לה!
