הבלוג של הליכוד

משנים את התמונה

ארכיון פוסטים עם התג "חינוך"

שר החינוך גדעון סער: "זה הכיוון בו נתמיד להוביל את מערכת החינוך - העמקת החינוך לערכים"

יום רביעי, 10 במרץ, 2010

נאומו של שר החינוך בישיבת הכנסת המיוחדת לזכרם של עולי הגרדום

אדוני היושב ראש,
מכובדי ראש הממשלה בנימין נתניהו,
גברתי יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני,
גברתי נשיאת בית המשפט העליון השופטת דורית בייניש,
נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט מאיר שמגר,
מכובדי מבקר המדינה השופט לינדנשטראוס,
ותיקי המחתרות הלוחמות,
משפחות עולי הגרדום.שלמה בן-יוסף, אליהו בית-צורי, אליהו חכים, דב גרונר, מרדכי אלקחי, יחיאל דרזנר, אליעזר קשאני, משה ברזני, מאיר פינשטיין, יעקב וייס, אבשלום חביב, מאיר נקר.

שמות קסומים ונוראי-הוד. שמות הגיבורים שמסרו את נפשם, ובכל זאת בני-אלמוות הם.
שמות שהם אגדות שעליהן גדלנו. שמות הלוחמים שהתוו את הדרך לתקומת-ישראל והדהימו את הכובש הזר ואת העולם כולו באומץ-ליבם. במעמד זה, אדוני היושב-ראש, פורעת כנסת-ישראל חוֹב של כבוד לִנְפילי המאבק לעצמאות עמנו, שבמשך שנים רבות הוצנע חלקם במערכה לקוממיות ישראל.

סיפורם של עולי הגרדום אינו סיפור גבורה או תעוזה של רגע. אמת, הם היו לוחמים שביצעו משימות נועזות כנגד הכובש הזר. הם עמדו בגאווה מול שופטיהם, התריסו מולם ונשבעו מחדש אמונים לדרך שבה הלכו. הם סרבו לבקש חנינה.

קריאת התגר הזאת סימלה את נחישות הרוח להביס את השלטון הזר ולהקים מדינה יהודית. במשפט השלטון-הזר הם הורשעו ונדונו למוות. ב"משפט ההיסטוריה" של תולדות ישראל רקומים שמותיהם באותיות-זהב.

על הנחשון שביניהם, שלמה בן יוסף, אמר ראש בית"ר זאב ז'בוטינסקי: "הוא היה בית"רי פשוט, שאלוקים הוציא מן השורה בעיניים עצומות. אין אני ראוי לדבר על אודותיו. ורק זאת אומַר לכם, שהעולם הבריטי כולו הזדעזע והחל להבין מה תוכנו של המושג "הדר".
בן יוסף קיים את נדרו. בתא-המוות שלו הוא כתב על הכותל: "למות או לכבוש את ההר"".

אדוני היושב-ראש, לראשונה ציינה מערכת החינוך את גבורתם של שנים-עשר עולי-הגרדום לוחמי המחתרות במסגרת תוכנית ייחודית לתלמידי כיתות ח'-ט', שכללה שיעורים המתייחסים לדמויות ולאירועים מכוננים מתקופת התקומה, כמו גם דיון בערכים של חירות, הקרבה, שליחות ואהבת הארץ.

במהלך משותף עם בית מורשת אורי צבי גרינברג, ואני רוצה להודות במיוחד למורתי, כלת פרס ישראל וחברת הכנסת לשעבר גאולה כהן, שבלי האנרגיות האדירות שלה, המפעל הזה לא היה יוצא לדרך ומצליח באופן שהוא הצליח.

התוכנית הזו, אדוני היושב ראש כללה תחרות עבודות תלמידים שעסקו בסיפורם של "עולי הגרדום". במשך תקופה קצרה, אדוני ראש הממשלה, של פחות מחודש ימים הוגשו 750 עבודות בתחומים של מלל, אומנות פלסטית ומדיה. אתמול, במרכז מורשת בגין, חילקנו את הפרסים לזוכים.

אבל הדבר המעניין ביותר היה להיווכח פעם נוספת בצמא שקיים בנוער שלנו לחיבור לשורשים שלנו ולַמאבק של התנועה הלאומית להקמת מדינה יהודית. היקף ההשתתפות בתחרות מלמד שאין מקום לקטרוּג על הנוער שלנו. עלינו, על החברה הישראלית, על ההנהגה הישראלית לבחון כיצד היא נותנת כלים לחיים שיש בהם תוכן, משמעות, ערכים ואידיאלים לדור העתיד שלנו. וזה הכיוון בו נתמיד להוביל את מערכת החינוך - העמקת החינוך לערכים.

חברות וחברי הכנסת, זהו סיפורה של יציאת עם ישראל מעבדות לחרות. החרות לא הייתה מושגת בלי תעוזת הנפש של יחידים שהשליכו, פשוטו כמשמעו, חיים מנגד. מסירות הנפש לא הייתה קמה אלא על יסודות של אמונה עזה ובלתי מתפשרת גם בזכותנו לחיים של חרות ובזכותנו על הארץ הזאת.

עלינו, שזכינו בזכות אותה הקרבה לחיות במדינה יהודית בארצנו, מוטלות שלוש חובות:
האחת - לזכור את הגיבורים ואת הגבורה; השנייה - לספר לבנותינו ולבנינו פרקי זהב אלה בתולדות עמנו, וכל המרבה הרי זה משובח; השלישית - לשאת את הרעיון והאידיאלים שלמענם היו מוכנים למסור את חייהם: אהבת המולדת, אהבת ישראל ואהבת החרות.

הם חיו חיים קצרים ועלו לגרדום צעירים, אבל הם קנו לעצמם מקום בנצח. תהילת עם לעולם. מתוך "שיר לעֲדֵי עַד" של אורי צבי גרינברג:

"בוכים למת - ושוכחים. זה דינו של המת לעולם

אבל שקידש את השם, שהמוקד -בלב שרפו והוא חי,

נוטף דם לאפרו והוא עוד בעורו ולבושיו

חז חזון אל מעבר גוף החוזה בעולם.

בוכים למת - ושוכחים. זהו דינו של מת בעולם

אבל שקם בעם כקם עמוד השחר בלב העם

ונודע שלא מאתמול שמו קורן באדיר

הרוג מלכות - דינו דין חי לעולם

אין לשכוח דם זה הגוף, אין שוכחים, השוכח - בוגד".

יהי זכרם ברוך וצרוב לעד בזיכרון האומה.

"תפקיד בית הספר הוא לשנות ולהקנות ערכים"

שר החינוך בסיור בגוש עציון: "השנה נבנה יותר מוסדות חינוך ביו"ש מאשר בשנים קודמות"

יום רביעי, 24 בפברואר, 2010

שר החינוך, גדעון סער, מבקר היום בגוש עציון. במהלך הביקור חונך סער חדר תנ"ך בעיר אפרת. ביומן ערוץ 7 הוא שב וקובע: אין הקפאה בתחום מבני החינוך ביהודה ושומרון.

השר סער מציין לשבח את אופי הלימוד בישוב תקוע, שם הייתה אחת מתחנותיו היום. "יש שם עשייה מרשימה מאוד בבית הספר 'אחדות ישראל'. לומדים שם יחד ילדים דתיים וילדים שאינם כאלה, ילדים דתיים מזרמים וגישות שונות. האווירה הזו מבטאת דברים טובים שיש בעם שלנו, את המאחד ולא את המפריד".

בביקורו זה בגוש עציון רואה השר סער עדות נוספת לכך שהבניה בתחומי החינוך ברחבי השומרון ויהודה לא הוקפאה למעט מגבלות בנייה הקיימות בכל רשות מוניציפאלית אחרת ברחבי הארץ. "הבניה בתחום מבני החינוך לא פסקה ביו"ש ואין כל הקפאה בהקשר הזה", הוא אומר. עם זאת מציין שר החינוך שבאופן יחסי הבנייה בתחומי החינוך ביו"ש רבה השנה יותר משנים קודמות. "אם משווים, תהיה יותר בניה של מבנים בתחום החינוך מאשר בשנים קודמות, גם ברמה השוואתית לבניה בשאר הארץ - תהיה בניה ראויה ביהודה ושומרון".

שר החינוך מתייחס בדבריו גם להחלטת הממשלה אתמול לאשר את תכנית מורשת האתרים ברחבי הארץ, וההחלטה שהתקבלה ברגע האחרון להוספת קבר רחל ומערת המכפלה לרשימת האתרים. לדבריו "ברמה הערכית לא יכול להיות ספק שמערת המכפלה היא נדבך יסודי במורשת שלנו", הוא אומר ודוחה את הטענות על פוליטיזציה של מפת האתרים כפי שנשמעה על ידי ארגוני שמאל שונים "זו אמירה מופרכת", הוא קובע. "לכן שמחתי שראש הממשלה הבהיר כבר בתחילת הישיבה שקבר רחל ומערת המכפלה יהיו חלק מהתכנית הזו. זה מבטא דעה של רבים".

ובאשר לעצם ההחלטה הראשונית שלא לכלול את שני האתרים הללו ברשימת האתרים מעדיף השר סער להעריך שהצוות בראשותו של מזכיר הממשלה התכוון לכלול את קידמום ופיתוחם במסגרת אחרת. "אני לא יודע אם הכוונה הייתה לטפל במקומות הללו דרך תכנית אחרת", הוא אומר ומוסיף כי משיחותיו עם מזכיר הממשלה הידוע כתומך ההתיישבות וחפץ בפיתוחה - אין לו ספק שלא הייתה לו כוונה לדחוק את מעמדם ההיסטורי של מקומות אלו.

 לכתבה המלאה שפורסמה בערוץ שבע, לחץ כאן

שר החינוך סער: "נושא בינוי מוסדות חינוך ביו"ש אינו שנוי במחלוקת"

יום רביעי, 10 בפברואר, 2010

השר החל את ביקורו בבית הספר "יקיר". בהמשך ביקר בבית הספר שבי שומרון שם צפה בהופעה של כיתות המוסיקה בבית הספר.

לאחר ישיבת עבודה מקצועית ביקר השר בישוב ברקן, שם הניח יחד עם ראש המועצה גרשון מסיקה אבן פינה לארבעה גני ילדים במסגרת החינוך הממלכתי בישוב.

מגילת היסוד, שנגללה לתוך אבן הפינה, נחתמה ע"י שר החינוך גדעון סער, ראש המועצה גרשון מסיקה, מנהל אגף החינוך במועצה יוחאי דמרי, יו"ר ועד הישוב בקרן יוסי בכר ומנהלת מחוז מרכז של משרד החינוך ד"ר סולי נתן.

נוסח המגילה הוקרא על ידי הילד ענבר ברג, בן 5 תושב הישוב ברקן: "זוכים אנו להניח אבן פינה לגן ילדים בישוב ברקן במעמד שר החינוך ,ראש המועצה ונציגי ישובי השומרון. אנו ילדי הישוב ברקן יחד עם כלל ילדי השומרון ותושביו, מניחים אבן זו מתוך תפילה ותקווה כי גן זה יבנה יחד עם עוד מאות ואלפי בתים, גנים ובתי ספר שישמשו את תושבי השומרון אשר רק ילך ויגדל יחד עם כל חלקי ארץ ישראל השלמה".

שר החינוך סער התייחס בדבריו למצוקת מוסדות החינוך ואמר: "הנושא של בינוי מוסדות חינוך הוא לא נושא פוליטי, הוא איננו שינוי במחלוקת. יש בנושא הזה מחוייבות של הממשלה כלפי האזרחים ואני מתכווןן לעמוד על כך שהצרכים יקבלו מענה".

לאחר הטקס התקיימה בחדר המליאה במועעצת שומרון ישיבה מיוחדת של שר החינוך בהשתתפות ראשי המועצות וראשי מועצת יש"ע.

סוף מעשה במחשבה תחילה: תוכנית מאה הימים משאירה חותם

יום ראשון, 19 באפריל, 2009

על רקע האתגרים הרבים והמורכבים העומדים בפני הממשלה הנכנסת ביקש בנימין נתניהו משר האוצר (חבר הכנסת דאז), ד"ר יובל שטייניץ, להכין תוכנית פעולה וסדרי עדיפויות לפעילות הממשלה בחודשים הראשונים לכהונתה. פעולותיה האחרונות (ולמעשה הראשונות) של ממשלת נתניהו מצביעות על כך שעבודתה של הוועדה משמשות להתווית דפוס פעולה נמרץ ונחוש. הנורמה השלטונית החדשה שהציג צוות מאה הימים מוכיחה את עצמה.

"הניסיון מוכיח, שתוכניות לביצוע שינויים משמעותיים צריכות להתחיל במאה הימים הראשונים של הממשל הנכנס", כתב אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה כבר במאה הקודמת. ואכן ההיסטוריה מוכיחה כי בכדי לחולל שינויים אמיתיים, יש לנצל את ימי החסד המעטים להם זוכות ממשלות בישראל, לפעלתנות וקביעת עובדות בשטח שמעצבות במידה רבה את אופיו של המשטר.

"השאיפה לתכליתיות הובילה להתמקדות בשבעה נושאים", פותח שטייניץ את חוברת מסקנות הוועדה ומציין בנוסף כי דחיפותם של הנושאים נכפתה על ידי הנסיבות. כותב ומפרט: "העברת תקציב 2009; הטיפול במשבר האשראי; יצירת הממשק עם הממשל החדש בוושינגטון, ונושאים שדחיפותם נובעת מהכוונה לזרז את הגשמת הרפורמות שגובשו ע"י מר נתניהו: התנעת הרפורמות בתחומי החינוך וביטחון הפנים; הגשמת הרפורמה לייצוב המשטר והגברת המשילות; הגשמת הרפורמה בתחום מנהל מקרקעי ישראל וועדות התכנון והבניה; והתנעת "השלום הכלכלי" עם הרשות הפלסטינית".

ממשלה על פי הספר
"הצורך להתמודד בדחיפות עם המצב הנוכחי הוביל להצבת סוגיית התקציב בראש הרשימה", במילים אלו, נפתח פרק א' העוסק בסוגיה הבוערת של הנהגת הכלכלה הישראלית בתקופה זו. התוכנית מוגשת לנתניהו בטקס חגיגי בסוף מרץ (26.03), ואכן כבר ב-06.04, פחות משבועיים לאחר מכן מעביר שטייניץ (הפעם כשר אוצר) את המלצות הוועדה בישיבת הממשלה ומעריך את התקופה העומדת לרשות הממשלה בהעברת התקציב מ-45 ל-106 יום. החלטה זו מאפשרת לממשלה ולשר האוצר להתאים תקציב דו שנתי שיענה על צרכי המשק אל מול המשבר העולמי וכן, להוסיף על כך רפורמות וצעדים נחוצים.

מספר ימים לאחר מכן עולה לסדר היום גם רפורמה להגברת הביטחון האישי. במסגרת מערכת הבחירות האחרונה העלה הליכוד על נס את נושא המלחמה באלימות ובפשיעה, ונושא זה נידון אף הוא במסגרת הוועדה. על פי ההמלצות של צוות מאה הימים, יושג יעד זה על ידי הקמת משטרות עירוניות שיתגברו את הרחובות בנוכחות של כחולי מדים. שר ביטחון הפנים יצחק אהרונוביץ' כבר סמך ידיו על התוכנית ופרויקט חשוב נוסף יצא לדרך.

רשימת המשימות והאתגרים בפניהם עומדים הממשלה והעם בישראל אינסופית, והטיפול בהם רק החל. אך בהמולת המרכבה והמעש של השלטון החדש מבצבצת כבר תובנה אחת - צוות מאה הימים הוכיח שככל הנראה אין תחליף למחשבה תחילה.

נתניהו : חובתנו לעשות את כל הנדרש כדי להבטיח את בטחונה, חוסנה ושגשוגה של מדינתנו

יום שלישי, 31 במרץ, 2009

 אווירה חגיגית מילאה את אולם מליאת הכנסת. באולם התכנסו מכובדים ומוזמנים שבאו מקרוב ומרחוק כדי לקחת חלק באירוע השבעת הממשלה החדשה. 
לאחר שנים באופוזיציה, מערכת בחירות ארוכה ותהליך ממושך של יצירת הסכמים קואליציוניים, תצא היום לאוויר העולם ממשלת האחדות של נתניהו. על סדר היום - "הודעת הממשלה על קווי היסוד של מדיניותה, על הרכבה ועל חלוקת התפקידים בין השרים", מודיע הטקסט על גבי המסכים האלקטרוניים.
הקהל עמד על רגליו שעה שנשיא המדינה שמעון פרס נכנס. סופה של דרך ארוכה ותחילתה של דרך חדשה לישראל.

הכרזה על הקמת הממשלה - נאום ראש הממשלה בנימין נתניהו

משורר תהילים אמר "אדוני, לא גבה ליבי ולא רמו עיניי, ולא הילכתי בגדולות ובנפלאות ממני". חברי הכנסת, לא בצהלת מנצחים אני עומד לפניכם היום, אלא בתחושת אחריות כבדה.

אבל אלה אינם ימים רגילים. אני מבקש את אמונכם, בשעה של משברים עולמיים שלא היו כמותם זה שנים, בתחושה של דאגה, אבל גם של תקווה ואמונה - ובעיקר, תחושה של כובד ראש בשעת מבחן.

ישראל ניצבת בפני שני מבחני ענק - כלכלי ובטחוני. שני המשברים הללו הם תולדה של התפתחויות בינלאומיות כבירות, סופות רעמים גדולות המתחוללות סביבנו.

לא מעשינו או מחדלינו בעבר הם שורש המשברים הללו, אבל מעשינו והכרעותינו בעתיד הקרוב יקבעו אם נעבור אותם בשלום.

ביום הזה אני מבקש לבטא את בטחוני המלא שעם ישראל יוכל להתמודד בהצלחה עם האתגרים שלפניו.

מדינת ישראל קמה מתוך שעת מבחן קשה כשבאוזניה מהדהדות המילים של מגילת העצמאות: "בארץ ישראל קם העם היהודי, בה עוצבה דמותו הרוחנית… בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל-אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר-הספרים. לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע, שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו, ולא חדל מתפילה ומתקווה לשוב לארצו ולחדש בה את חירותו המדינית".

חברי הכנסת,

אין מסע מופלא יותר במרחבי הזמן ממסעו של העם היהודי. אין מאבק צודק יותר ממאבקו לשוב אל מולדתו ולבנות בה את חייו כאומה חופשית וריבונית. אין סימן שאלה - לא על הזכות, לא על הצדק, ולא על הקיום של עם ישראל ומדינתו. אין סימן שאלה - ולא נניח לשום אדם ולשום מדינה להציב סימן שאלה על קיומנו.

המאה העשרים הבהירה היטב שעתידו של העם היהודי תלוי בעתידה של מדינת ישראל. ועל כן חובתנו לעשות את כל הנדרש כדי להבטיח את בטחונה, חוסנה ושגשוגה של מדינתנו.
בכוחנו לעשות זאת ולגבור על כל מעצור ומיצר, כל עוד רצוננו יהיה נחוש וכל עוד נהייה מאוחדים.

על כן הייתה זו שאיפתי הכנה והמוצהרת לכונן בשעת מבחן זו ממשלה שתאחד את כל הכוחות המרכזיים בעם. ראיתי בכך את צו השעה והשקעתי מאמצים רצופים ועקביים לשם השגת יעד זה.

אני שמח שמפלגת העבודה, תנועה עמוקת שורשים ועתירת זכויות בהיסטוריה של הציונות וההתיישבות, קיבלה בסופו של דבר את ההחלטה האחראית והטובה למדינה לשלב ידיים עם תנועת הליכוד ועם שותפינו האחרים.

אני רוצה להביע הוקרה לחברי הבית הזה שהבינו את שעת האחריות העצומה שבה אנו עומדים, והחליטו - לא בקלות ראש ולא בלי התלבטות - להושיט יד ולתת כתף לממשלת האחדות.
חברי הכנסת,

המשבר הבטחוני שאנו עומדים בפניו מקורו בעלייתו והתפשטותו של האסלאם הקיצוני באזורינו ובחלקים אחרים של העולם.

הסכנה הגדולה ביותר לאנושות ולישראל נובעת מן האפשרות שמשטר רדיקלי יתחמש בנשק גרעיני, או שנשק גרעיני יתחמש במשטר רדיקלי.

צריך לבדל את האיסלם הקיצוני מכלל העולם המוסלמי והערבי, שגם הוא מאויים על ידי הקיצונים.

התרבות האיסלאמית היא תרבות גדולה ועשירה, שיש לה ענפים רבים גם בתולדות עמנו, ושידעה תקופות פריחה של יהודים וערבים שחיו יחד ויצרו יחד.

מאז ומתמיד, והיום יותר מתמיד, ישראל שואפת להשיג שלום מלא עם כל העולם הערבי והמוסלמי, והיום שאיפה זו מגובה גם באינטרס משותף של ישראל ומדינות ערב אל מול הנחשול הפנאטי שמאיים על כולנו.

האיסלאם הקיצוני אינו מאיים רק עלינו, אבל הוא קודם כל מאיים עלינו.

נכון, הוא שואף למגר את כל המשטרים הערביים, ולהכפיף את המוסלמים בעולם למשטר מחשבות עריץ וחשוך. נכון, הוא חותר לאיים בטרור ובטילים קטלניים על ממשלות במערב ובמזרח כאחד. אבל לכל פלגיו השונים יש מטרה אחת משותפת: למחוק את מדינת ישראל מעל פני האדמה.

זו תעודת עניות לאנושות, שכמה עשרות שנים אחרי השואה, קריאותיו של מנהיג איראן להשמיד את ישראל מתקבלות על ידי העולם בקול ענות חלושה - ללא גינוי תקיף, ללא מעשים החלטיים, כמעט כדבר שבשגרה.

אבל העם היהודי הוא למוד לקח. הוא אינו יכול להרשות לעצמו להקל ראש ברודנים מגלומנים המאיימים להשמידו. ובניגוד לטראומה הנוראה שחווינו במאה הקודמת כשהיינו חסרי ישע וחסרי מדינה, היום איננו חסרי מגן.

יש לנו מדינה, ואנו יודעים כיצד להגן עליה.
הדאגה לבטחוננו הלאומי היא הסיבה הראשונה והעיקרית שהניעה אותי ואת חברי לחתור ולהשיג אחדות לאומית בעת הזאת.

האסלאם הקיצוני מבקש ללפות אותנו בזרועות טרור מצפון ומדרום. אנו נחושים לבלום את הטרור מכל כיוון שהוא ולהלחם בו עד חורמה. הרוצה בשלום ילחם בטרור.

אבל כדי שיהיה שלום השותף הפלשתיני צריך להלחם בטרור, לחנך את ילדיו לשלום, ולהכין את עמו להכרה בישראל כמדינת העם היהודי.

בשני העשורים האחרונים, שישה ראשי ממשלה בישראל לא הצליחו להגיע להסדר של שלום, ולא באשמתם.

אני אומר למנהיגי הרשות הפלשתינית: אם אתם באמת רוצים שלום, אפשר להשיג שלום.

מול הרשות הפלשתינית הממשלה בראשותי תפעל להשיג שלום בשלושה מסלולים מקבילים: הכלכלי, הבטחוני והמדיני.

אנו שואפים לסייע בפיתוח מואץ של הכלכלה הפלשתינית והקשרים הכלכליים בינה לבין ישראל.

אנו נתמוך במנגנון בטחון פלשתיני שיילחם בטרור.

ואנו נקיים משא ומתן רצוף לשלום עם הרשות הפלשתינית תוך שאיפה להשיג הסדר קבע.
איננו רוצים לשלוט בעם אחר, איננו רוצים לשלוט בפלשתינים.
בהסדר הקבע יהיו בידי הפלשתינים כל הסמכויות הנחוצות להם למשול בעצמם, זולת אלו שמאיימות על קיומה ובטחונה של מדינת ישראל.

המסלול המשולב - הכלכלי, הבטחוני, והמדיני - הוא הדרך הנכונה להשגת השלום.

כל הניסיונות עד כה לעשות בו קיצורי דרך הביאו לתוצאה הפוכה - לטרור מוגבר ויתר שפיכות דמים.

אנו נלך בדרך מפוכחת, ברוח חיובית, ותוך כוונה כנה להביא לקץ הסכסוך בינינו לבין שכנינו.
ובאשר למשבר הכלכלי העולמי - הוא אכן חסר תקדים בהיקפו. המשבר פוגע בכל אחד מאתנו, ומאיים על מקומות העבודה של רבבות ישראלים.

איננו יודעים עדיין כיצד ומתי יסתיים. אבל בדבר אחד אני משוכנע: למשק הישראלי יתרונות ברורים שמאפשרים לו להתמודד עם המשבר טוב יותר מכלכלות רבות אחרות.
היתרונות העיקריים הם היוזמה והחדשנות, בצד היכולת להשתנות במהירות. במקרה זה, דווקא היותנו מדינה קטנה הוא המנוף להיחלצות מהירה יותר מהמשבר, בהיפוך של יתרון הגודל. המשק הישראלי משול לסירת מרוץ קטנה השטה בין אוניות גדולות. קל יותר לשנות כיוון של סירת מרוץ זריזה מאשר של ספינה גדולה.

את שינוי הכיוון הזה אני מתכוון להוביל. אני אקבע ואנווט את האסטרטגיה הכלכלית של מדינת ישראל.

הממשלה הזו מקבלת על עצמה:
להגן ככל האפשר על מקומות העבודה,
לפתור את משבר האשראי,
ולשמור על מדיניות מקרו כלכלית אחראית.

אלה אינם שלושה יעדים סותרים, למרות שיש ביניהם לא מעט התנגשויות וחיכוך.

אפשר להשיג את שלושתם בעזרת שיתוף פעולה והידברות בין כל הגורמים המרכזיים במשק - הממשלה, ההסתדרות, המעסיקים והארגונים החברתיים - ובלבד שהכוח המניע את כולם הוא טובת המדינה.

בעת הזאת, יותר מתמיד, ניתן את ליבנו למובטלים, לקשישים, לחלשים. לנגד עינינו עומד העובד שפוטר ערב החג, שמטה לחמו נשבר, שפרנסת משפחתו מדירה שינה מעיניו.

הצורך לטפל במשבר הכלכלי והחברתי היא הסיבה השנייה שהניעה אותי ואת חברי לחתור ולהשיג אחדות לאומית.

וישנם אתגרים נוספים שנעמיד בסדרי העדיפות של ממשלתנו. הגיע הזמן לבצע מהפיכה אמיתית במערכת החינוך.

אנו עם הספר. מתלמידי החדר ועד חתני פרס נובל, אין עם שתרם יותר יחסית לגודלו ליידע ולתרבות האנושית. איננו יכולים לקבל זאת שילדינו לא יהיו בין המובילים בין תלמידי העולם. על כן, היעד שאנו מציבים היום הוא להחזיר את ילדי ישראל תוך עשר שנים לעשירייה הפותחת בעולם במבחנים הבינלאומיים.

יחד עם מצוינות נחזיר גם את הציונות.

נלמד את ילדינו את ערכי הנצח של עם ישראל, וניצוק ערכים של תרבות יהודית וישראלית בנוף הרוחני של ארצנו.

שינוי יסודי נחולל גם בבטחון הפנים.

העם היהודי הוא שהנחיל לעולם את הדיברות לא תגנוב ולא תרצח.
גם בהיותנו מפוזרים במאה גלויות שמרנו על רמה גבוהה של מוסר בין אדם לחברו ובין היחיד לקהילה.

על כן הדעת איננה סובלת שכשחזרנו להיות עם חופשי וריבוני בארצנו, דווקא אז יצוצו בתוכנו ארגוני פשע וסינדיקטים עברייניים, שעוסקים בשוד, ברצח ובסחר נשים, ושנלחמים אלה באלה בנשק חם ברחובות ערינו.

לא ייתכן שהורים יחששו לשלוח את ילדיהם לבית הספר או לחוף הים.

צריך לשים לזה קץ.

נחמיר את הענישה כלפי עבריינים, נקדם רפורמות במשטרה, ונחזק אותה במלחמתה בפשיעה.

בתחילת דבריי הזכרתי את קטע הפתיחה של מגילת העצמאות. אני מחוייב למגילה בשלמותה, כולל ההבטחה לשוויון מלא בין כל אזרחי המדינה ללא הבדל דת, מין וגזע. דאגתנו תהיה נתונה לכל אזרחי ישראל - יהודים, ערבים, דרוזים, מוסלמים, נוצרים וצ'רקסים.

לאזרחי ישראל הערבים אני מבקש לומר - תמצאו בי שותף נאמן לשילובכם בחברה ובכלכלה הישראלית. אני מאמין בזה, ואני אפעל בכיוון זה.

זוהי שעת משבר במובנים רבים.
שיטת הממשל שלנו אינה מותאמת לשעת מבחן כזו. ממדיה הגדולים של הממשלה המוצגת לפניכם היום, משקפים את הצורך באחדות לאומית המתחייב מן השעה הזו, אבל הם משקפים גם כשל מסויים בשיטת הממשל הקיימת. כשל שאפשר לתקנו, ואנחנו נעשה זאת.

ועם זאת, לממשלה שתנהיג את ישראל בשנים הבאות לא מצפים לא שררה ולא מנעמים - רק אחריות עצומה, ענקית, וחובה להכריע בצלילות דעת בנושאים שיקבעו את גורלנו.

אני מבקש להודות לראש הממשלה היוצא אהוד אולמרט על שירותו למדינה. כשרק נבחרת, אהוד, אמרתי לך שמהר מאוד תגלה אלו קשיים ומשקולות יונחו על כתפיך. אכן גילית. בכמה וכמה צמתים חשובים שהציבור אינו מכירם במלואם עדיין, פעלת היטב למען בטחון ישראל, וקיבלת החלטות אמיצות. תודה לך, אהוד.

חברי הכנסת, אנו עומדים בפני חג הפסח וליל הסדר.

בשולחננו הלאומי ישנו כסא ריק, כיסאו של גלעד שליט. אעשה כל שביכולתי להשיבו במהרה בריא ושלם לחיק משפחתו. כן נפעל להחזיר כל נעדר מנעדרינו.

אזרחי ישראל,
שאלתי את עצמי מה ייטיב לבטא את עומק רגשותיי במעמד זה ערב חג הפסח תשס"ט.

בחרתי לקרוא קטע מאחד ממכתביו האחרונים של אחי יוני ז"ל, כשנה לפני נפילתו במבצע הצלת החטופים באנטבה.

…"מחר חג הפסח. תמיד ראיתי בו את חגנו המופלא מכולם. זהו חג חירות עתיק יומין. כשאני מפליג לאחור בנבכי ההיסטוריה אני עובר דרך שנים ארוכות של סבל, של דיכוי, של שחיטה, של גיטאות, של נידוי, של השפלה:
שנים רבות שבפרספקטיבה היסטורית אין בהן אף קרן אור - ולא כך הדבר.
כי העובדה שהרעיון נשאר, שהתקווה התקיימה, שהאידיאה של החירות המשיכה לבעור דרך קיום מסורת זאת של חג עתיק יומין - היא בשבילי עדות לנצחיות שאיפת החופש בישראל והמשכיות רעיון החירות".
"חג הפסח מעורר בי זיקה רגשית גם בגלל הסדר, שכמו אצל כולנו הוא מזכיר נשכחות מהעבר האישי שלנו, שלי. אני זוכר בבירור את הסדר שקיימנו בתלפיות בירושלים, כשהייתי בן שש. בין המסובים היו לבני זקן כמו רבי בנימין ופרופסור קלאוזנר, וגם אבא שלי היה שם, והיה שולחן גדול והייתה אורה…"

"אני מוצא את עצמי בתוך עברי", כותב יוני "אבל אני מתכוון לא רק לעברי האישי, אלא לצורה בה אני רואה את עצמי כחלק בלתי נפרד, כחוליה בשרשרת קיומנו ועצמאות ישראל".

אזרחי ישראל,
בשעת מבחן זו נראה כולנו את עצמנו כחלק בלתי נפרד, כחוליות בשרשרת קיומנו ועצמאות ישראל.
מעל במה זו בירושלים, בירתנו הנצחית, אני נושא תפילה לריבונו של עולם, שתהיה ברכה במעשה ידינו, ושהאחדות שבה התחלנו את הדרך, תהיה אות לטובה, וראשיתה של רוח גדולה להבטחת עתידנו.

חג חרות שמח!

נאום הקמת הממשלה בראשות נתניהו, 31.3.09

נאום הקמת הממשלה בראשות נתניהו, 31.3.09