הבלוג של נתניהו

ד"ר עמנואל נבון.

הניצחון המסתמן של ישראל מול החמאס מספק תשובה לשאלתם של תומכי הפייסנות במשך חמש עשרה השנים האחרונות. כשתומכי אוסלו נדרשו להצדיק את מדיניותם הכושלת, הם תמיד ניסו לשכנע את מבקריהם עם השאלה הרטורית הנצחית: מה האלטרנטיבה?

התשובה היא שהאלטרנטיבה לתבוסה היא הניצחון. ישראל שמה קץ לטבח היומיומי של אזרחיה עם מבצע חומת מגן באביב 2002. והיא תשים קץ לפגיעת הרקטות באזרחי הדרום רק באמצעות ניצחון נגד החמאס.

אסור לישראל לעצור את הפעולה הצבאית הנוכחית ללא ניצחון מוחלט. עלינו לעמוד איתנים מול הלחץ והביקורת הצבועה של הקהילה הבינלאומית.

כן, אנו עושים שימוש לא פרופורציונאלי בכוח - ובצדק. השימוש הלא פרופורציונאלי בכוח הוא הדרך היחידה לנצח במלחמה הזאת. אילו היינו עושים שימוש פרופורציונאלי בכוח, היינו יורים רקטות אל אזורי האוכלוסייה בתוך רצועת עזה, כמספר הרקטות הנופלות עלינו. מדיניות כזאת הייתה גם בלתי מוסרית וגם בלתי יעילה. הדרך היחידה לנטרל את החמאס היא באמצעות שימוש בלתי פרופורציונאלי בכוח.

ויש פיתרון צבאי לסכסוך. הפתרון הזה מבוסס על נטרול אויבינו תוך כדי שילוב של מדיניות אקטיבית (הרס אפילו חלקי של היכולת הצבאית שלהם) ופאסיבית (הרתעה צבאית).

הפיתרון אינו נובע מגיבוש הסכם או ממתן "תקווה," מכיוון שהתקווה האולטימטיבית של הצד השני היא השמדת ישראל, ומכיוון שכל ההסכמים שנחתמו עד כה נוצלו כדי לקדם את ה"תקווה" הזאת.

אסור לחתום על הפסקת אש בשלב זה כי איראן בודקת את יכולתנו ואת נחישותנו. אין לאפשר לאיראן להשיג בעזה היום משהיא השיגה בלבנון באוגוסט 2006.

אם האלטרנטיבה לתבוסה היא הניצחון, האלטרנטיבה לניצחון בשלב זה תהיה אסון. עם כל הכבוד והסימפטיה שאני רוכש לראש העיר שלי לשעבר ניקולה סרקוזי, אין לתת לו לנצל את ביקורו מחר כדי לכפות הפסקת אש על הצדדים. אם סרקוזי אכן לא מתכוון לוותר לאיראן ולרוסיה, כפי שהוא טוען, יש לו הזדמנות להוכיח זאת מחר תוך כדי זה שלא יפריע לישראל להשיג את מטרותיו של מבצע "עופרת יצוקה." אם לא, עלינו לומר לידידנו הצרפתי מה שהוא אמר לנו בנאומו בכנסת ביוני האחרון: "כחבר אמיתי, אני יכול להרשות לעצמי להגיד לך מה שאני באמת חושב."

איש חכם אמר לי פעם : כשאתה מתחיל להרגיש איבר פנימי בגופך, סימן שיש לך בעיה בריאותית חמורה. אני תוהה, האם אתמול נפל דבר בישראל? האם אותו איבר בגופה של המדינה שהחל להציק אתמול מעיד על כך שיש לנו בעיה חמורה ההולכת ומתעצמת?

הידיעה על אישור ההפגנה הפרובוקטיבית הזאת, זעזעה אותי והצליחה להדיר שינה מעיניי. דמיינתי לעצמי את ההפגנה ההזויה הזו יוצאת מכיכר רבין בתל-אביב תוך הנפה של דגלי הרשות הפלסטינית מתחת לאפן של משפחות שכולות שאיבדו את יקיריהן בפיגועים לא רחוק משם. בפיגועים האלה נקטלו חייהם של ישראלים רבים והותירו בלב כולנו צלקת ענקית. האם אין כאן פגיעה חמורה וצורבת ברגשות הציבור?

האם בשם חופש הביטוי מותר למפגינים להניף דגלים המייצגים את אויבנו שהם טרוריסטים צמאי דם היורים במשך 8 שנים (ברציפות) לעבר יישובים בדרום המדינה במטרה להרוג חפים מפשע ללא הבחנה ?

האם בשם חופש הביטוי מותר למפגינים להניף דגלים בשם אלו שפגעו במכוון וגרמו לקטיעת רגליו של ילד אמיץ בן 8 משדרות בשם אושר טויטו והביאו להרוגים, פצועים ומוכי טראומה רבים?
האם בשם חופש הביטוי מותר למפגינים להניף דגלים בשם חוטפיו של גלעד שליט ?

האם בשם חופש הביטוי מותר למפגינים להניף דגלים בשמו של חאלד משעל המאיים מאז אתמול לחטוף עוד חיילים ומוסיף בציניות שאלה "יארחו חברה" לגלעד שליט ?

הויתורים וההתעלמות מקולם של מי שקראו נכונה את המפה המדינית בשנים האחרונות, הובילו ממילא למצב שנוצר בדרום המדינה. האישור להפגנת השמאל רק מוסיף לויתורים שאנחנו חוזרים ומעניקים במחי יד וללא מחשבה לאויבנו ולתומכיהם. הנפת דגלי אויב בלב המדינה היא פעולה המבזה את חיילי צה"ל ומתנערת מסבלם של כמיליון תושבים שנכנסו בעל כורחם לטווח איום הרקטות. זו פעולה שמערערת את האחדות בקרבנו ויורקת לנו בפנים, פשוטו כמשמעו.

המחשבה המצמררת שהחלטה כזאת תורמת למעשה לחוסן הלאומי של האויב במקום לתמוך בחוסן הלאומי שלנו, משרתת אותו וגורמת לו להבין שהנה - הצליח לסדוק אותנו מבפנים. אנחנו כמו זכוכית סדוקה המאיימת להתנפץ לנוכח החלטות כאלו.

מה המסר שאנחנו מעבירים לילדים שלנו? מצד אחד אנחנו מחליטים סוף סוף להילחם באויבים ומצד שני מאפשרים לנציגיהם להסית נגדנו ללא הפרעה מקרבנו? האם ילדנו, כשיגדלו, ירצו לתרום למדינה שמתירה לאנשים שמפגינים חוסר נאמנות כלפיה לעשות ככל העולה על רוחם?

אני תוהה האם מדינות המערב "הנאורות" היו מתירות הפגנה שערורייתית כזו.

האם בריטניה הייתה מתירה הפגנה של תומכי המחתרת האירית או אל-קעידה תוך הנפת דגלם בלונדון או במנצ'סטר?

האם ארה"ב היתה מתירה הפגנה של תומכי אל-קעידה תוך הנפת דגלם בניו-יורק או בוושינגטון?

אז למה אנחנו בישראל צריכים להיות "יותר קדושים מן האפיפיור"?!

לו רק היו מאשרים להם להפגין בעזה, ביתם של הטרוריסטים בהם הם תומכים או לפחות בקו העימות - יישובי הדרום, תחת כיפת השמיים המארחת את ירי הרקטות ללא הפסקה. נראה אותם חכמים.

אתמול נפל דבר בישראל. בשם חופש הביטוי.

ההפגנות אתמול בתל אביב : מצאו את ההבדלים

"הטרור יגיע גם אליכם, ואם אתם רוצים לעצור אותו עכשיו עליכם לעמוד לצידנו. תמיכה בישראל בשעה זו היא עמידה לצד הצדק, המוסר, והערכים האנושיים ועמידה כנגד ברבריות" -בנימין נתניהו לנציגי התקשורת הזרה. חמ"ל אשקלון.

מאחורי בניין העירייה באשקלון מוביל גרם המדרגות למבוך משרדי קטן המהווה בימים טרופים אלו החמ"ל (חדר המלחמה) של אשקלון . ביום רביעי האחרון גדשו את החדר המרכזי והלא גדול במבוך עשרות עיתונאים זרים שהתלוו לסיורו של נתניהו באשדוד ואשקלון. מסיבת העיתונאים שהתקיימה במקום עימתה את נתניהו עם כמה מהקונספציות הנפוצות הקיימות בנוגע לסכסוך. תשובותיו הן שיעור בהסברה ישראלית - "זכותה של ישראל להגנה עצמית" גרסת נתניהו.

ססיל מנורווגיה פותחת את מסיבת העיתונאים בשאלה, האם אתה חושב שיהיה מבצע קרקעי גדול בעזה ?

"אני לא אכנס לפרטים המבצעיים עליהם אמורה להחליט ממשלת ישראל", אמר נתניהו, "אך אני חושב שאזרחי ישראל מאוחדים ברצונם לעצור את נחשול הטרור הזה", אמר נתניהו.

"הייתי עכשיו במקלט עם ילדים, וילדה שנראתה כבת שלוש פנתה אליי ושאלה אותי מתי זה יגמר? מתי ירי הטילים יפסק? ילד כבן עשר עבר איתי על הנוהל בזמן אזעקה", סיפר נתניהו, "אני אינני חושב שילדים צריכים להיות במקום בו הם מרגישים ומתנהגים כך וזאת האחריות שלנו לוודא שהם יוכלו לחיות חיים נורמאליים", אמר נתניהו והרחיב את קליפת המציאות הקטנה שהציג למצב בו מצויה ישראל, "ברגע זה בעוד אנו מדברים שמונה מאות חמישים ואחת אלף ישראלים מצויים תחת התקפות טילים, חיים תחת טרור. הטילים האלו הורגים אנשים, מטילים מומים ומכניסים טרור לחייהם של קרוב למיליון אזרחים ומאות אלפי ילדים שאינם יכולים ללכת לבתי הספר. אין מדינה שתסבול זאת, ואנו נמשיך לתמוך במאמץ לעצור את התקפות הטרור על הערים, האזרחים והילדים שלנו."

הכתבת של AP התעניינה האם וכיצד ניתן להמשיך ולקיים מידה של נורמאליות תחת התנאים הנוכחיים?

"אנחנו נוקטים במאמצים בכדי להמשיך ולחיות תחת תנאים אלו, אך באותו הזמן לפעול בכל דרך בכדי להפסיק אותם. הדבר החשוב ביותר שיש לזכור בנוגע לזה הוא שאיננו יכולים לקבל מציאות בה אזרחינו מצויים תחת התקפות טילים."

"בנוסף לכך המטרה שלנו צריכה להיות לא רק הפסקת ההתקפות על הערים שלנו, אלא גם הסרת האיום, וזה אומר שאתה לא רוצה רק להגיע להפסקת אש אלא מבקש ליצור מצב בו החמאס לא יכול להתחמש מחדש, כך שבעימות הבא בעוד מספר חודשים הם לא יוכלו לירות על ערים נוספות בישראל, ולהגיע למשל עד לתל אביב."

הכתב של Orange County California ביקש לדעת מהי בסופו של דבר תמונות המציאות שמבקשת ישראל ליצור בפעולתה בעזה ?

"אנחנו צריכים לשים סוף לטרור. זאת המטרה הסופית שלנו, הטרור חייב להיפסק", פתח נתניהו את תשובתו, "עם זאת, נכון לעכשיו אני לא נמצא בממשלה, אני באופוזיציה והתפקיד שלי הוא לעמוד כאן ולהגיד כי במציאות הנוכחית אין למעשה כל הבדל בין אופוזיציה לקואליציה. לנוכח התנאים הנוכחיים אנחנו, וכל תושבי ישראל מאוחדים, ואנו נעשה ככל שביכולתנו בכדי לתמוך במאבק בטרור."

נתניהו ציין שתי דרכים באמצעותן הוא ותנועת הליכוד מבקשים לסייע במערכה הנוכחית: "קודם כל באמצעות תמיכה חד משמעית באזרחינו, חיילנו, אנשי השיטור והשירותים האזרחיים והדרך השנייה היא לסייע להם להיאבק בהכפשות שמוטחות בישראל על ידי פושעי מלחמה שפשעם כפול ומכופל, ומאשימים אותנו בפשעים."

"אנחנו נלחמים במלחמה צודקת ומוסרית מתוך הגנה עצמית. במלחמה זו אנו מנסים לפגוע בטרוריסטים שלא רק יורים על אזרחים וחוגגים עם כל פגיעה בהם אלא גם מסתתרים מאחורי אזרחים המשמשים להם כמגן אנושי."

"לירות על אזרחים זה פשע מלחמה, להתחבא מאחורי אזרחים זה פשע מלחמה נוסף. אנחנו לא יכולים לתת לאנשים הללו להתחמק מזה, ואנחנו לא נאפשר לקהילה הבינלאומית ללכת שולל אחרי טענות משוללות בסיס בדבר סימטריה מוסרית שהטרוריסטים הללו מנסים לכפות על העולם."

"אם הדמוקרטיות ומדינות המערב יקבלו את הסימטריה הכוזבת הזו הטרור ימשיך לגדול תוך שהוא משתמש בטקטיקה זו. לא רק הטרור המופנה נגדנו יגדל אלא גם הטרור המופנה נגדכם. אם אתם רוצים לעצור את הטרור עכשיו עימדו לצד ישראל. תמיכה בה בשעה זו היא עמידה לצד הצדק, המוסר והערכים האנושיים ועמידה כנגד ברבריות."

שאלה נוספת ביקשה באופן ישיר למדי להטיל על ישראל את האחריות למצב בעזה: "אתם מתקיפים את החמאס מה שמוביל לכך שיש כעת למעלה מאלף פצועים ברצועה. בעקבות המצב בתי החולים שם אינם יכולים לעמוד בעומס. האם ממשלת ישראל שוקלת לפתוח את הגבול בכדי לאפשר לאזרחים שנפצעו לצאת בכדי לקבל טיפול?"

"האחריות לפגיעה באזרחים ברצועת עזה היא כולה של החמאס. החמאס מציב את משגרי הטילים שלו בבתים, בתי ספר, ואזורים מאוכלסים בצפיפות כיוון שלא אכפת לו מחיי אזרחים", ענה נתניהו, "לא מדובר רק באזרחים בצד שלנו, הם לא מתעניינים בגורלם של האזרחים שלהם ולמעשה נראה כי הם אפילו שמחים לפגיעה באזרחיהם כיוון שהיא מחזקת את טענתם הכוזבת לסימטריה בינינו לבינם."

"הממשלה הישראלית הראתה כי היא מתחשבת בצרכים ההומניטאריים של הפלסטינים, כשאפשרה למאות משאיות להיכנס לרצועה. בנוסף לכך במקרה והיינו רוצים להשתמש בכוחנו בצורה מלאה היינו עושים דברים אחרת. אנחנו לא השתמשנו בשבריר מכוחנו ומנסים לפגוע באופן כירורגי בטרוריסטים עצמם", אמר נתניהו והדגיש, "זה ההבדל המהותי בין מערכה צבאית לגיטימית לבין פשע מלחמה, במערכה צבאית לגיטימית אינך מטווח אזרחים באופן ישיר."

"בעוד החמאס מטווח אזרחים מתוך כוונה ורצון לפגוע בהם אנחנו מצטערים על כל אזרח שנפגע. הם שמחים, חוגגים על פגיעה באזרחים, בבתי ספר שלנו, בילדים. אסור לנו לאבד את ההבחנה הזאת, זה ההבדל בין ציביליזציה לברבריות."

לאחר סיום התדריך עלו הנוכחים לגשם שוטף והמשיכו לבית החולים ברזילי שם פגשו שניים מתושבי אשקלון שנפגעו מפגיעת קסאם, ביקור סיום לסיור במציאות חייהם של ישובי הדרום וסיומה של פעולה מוצלחת בשדה המערכה של ההסברה הישראלית.

מאת: ד"ר דורי גולד.

מידת ההבנה המוגבלת לה זוכה ישראל בקרב חוגים דיפלומטיים ותקשורתיים בעולם ביחס לפעולה הצבאית בעזה עלולה להיות קצרת מועד. בזירה הבינלאומית ישנם קולות חזקים הטוענים כי ישראל עושה שימוש בכוח לא-מידתי במאבקה בחמאס. אך לטענה זו אין יסוד משפטי.מרכזי אוכלוסיה ישראלים בדרום הארץ הפכו מאז 2001 ליעד ליותר מ-4000 טילים ואלפי פצמ"רים ששוגרו על ידי החמאס וארגוני טרור אחרים.
הטענה שישראל משתמשת בכוח לא - מידתי שבה ועולה כאשר היא נאלצת להגן על אזרחיה ממתקפותיהם של ארגוני טרור. המבצע הצבאי הנוכחי של ישראל בעזה הינו מוצדק לחלוטין מבחינה משפטית. על פי החוק הבינלאומי ישראל איננה נדרשת להתאמה מדוייקת בין השימוש בכוח לבין עוצמתו או טווח פעולתו של הנשק המופעל כנגדה.
אברהים ברזאק ואיימי טייבל כתבו עבור סוכנות איי.פי. ב-28 בדצמבר כי רוב ההרוגים הפלשתינאים היו מ"כוחות הבטחון" ומקורות פלשתינאים דיווחו כי "לפחות 15 אזרחים נמנו בין ההרוגים". הטלוויזיה של החמאס הודיעה באותו יום כי 180 הרוגים הינם מכוחות המזויינים של החמאס. נתונים אלו מצביעים בבירור על כך כי לא הייתה כל כוונה לגרימת נזק משני לא מידתי בקרב אזרחים. נקודת המוצא החיונית לבחינת חוקיות הפעולה מנקודת ראותו של המשפט הבינלאומי היא הקביעה, כי כאשר נעשה מאמץ למזער פגיעה באזרחים - הרי גם אם נגרם נזק רב בעקבות תקיפה - אשר מכוונת נגד יעד בעל חשיבות צבאית משמעותית - תהיה זו פעולה חוקית לכל דבר.
לואיס מורנו - אורמפו (Luis Moreno-Orampo) התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי הסביר כי החוק ההומניטרי הבינלאומי ואמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי "מאפשרים פעולה מידתית נגד יעדים צבאיים, גם כאשר ידוע כי ייגרמו גם פגיעות מסויימות בגוף או בנפש בקרב אזרחים" ההתקפה הופכת לפשע מלחמה כאשר היא מכוונת נגד אזרחים (כפי שאכן עושה החמאס נגד ישראל).
לאחר מיתקפת הטרור של 9/11 כאשר המערב התאחד במאמץ להפיל את שלטון הטליבאן באפגניסטן, איש לא ערך משוואה מספרית בין ההרוגים באפגניסטן ב-2001 לבין מספר ההרוגים בפיגועי אל-קעידה. ברור כי העולם אינו מצפה כי תיווצר משוואה של אחד לאחד בין ההרוגים של שני הצדדים. מי שדורש מישראל להימנע משימוש בכוח צבאי משמעותי כנגד יעדים צבאיים לגיטמיים בעזה - גוזר עליה מלחמת התשה ממושכת עם החמאס.
ברגע זה נהנית המתקפה של ישראל כנגד החמאס שהחלה ב-27/12 ממידה מסויימת של הבנה בקרב הקהילה הבינלאומית והתקשורת, אולם אין להתעלם מקולות אחרים הנשמעים מגורמים בינלאומיים, הטוענים כי ישראל עושה שימוש בכוח לא- מידתי במאבקה נגד החמאס.

ריכוזי אוכלוסיה ישראליים תחת מתקפת טילים

לעובדה שהביקורת הראשונית נגד ישראל נשמעה בקול ענות חלושה, אם בכלל, ישנן סיבות טובות. ריכוזי אוכלוסיה בדרום ישראל הפכו ליעד ליותר מ-4000 טילים ואלפי פצמ"רים ששוגרו על ידי החמאס וארגוני טרור אחרים מאז 2001. רובן של התקפות אלו התרחשו לאחר ההתנתקות באוגוסט 2005 ובשנים שבין 2005 ל-2006 חלה עלייה של 500 אחוז (מ-179 - ל-946) במספר הטילים שנפלו באזור זה.

יתר על כן, החמאס אף הגדיל לאחרונה את טווח הפגיעה של הטילים בעזרת אספקה חדשה שהגיעה מאיראן. החמאס עשה שימוש לראשונה ב-28 במרץ 2008 בטיל גראד (קטיושה) בטווח של 20.4 ק'מ , ובכך נכנסה גם העיר אשקלון לטווח הטילים. שדרוג זה העלה את מספר הישראלים תחת אש מ-200,000 אלף לחצי מיליון. ב-21 בדצמבר 2001 הודיע ראש השב"כ יובל דיסקין לממשלת ישראל כי בידי החמאס נמצאים עתה טילים המסוגלים להגיע לאשדוד, קרית גת ואפילו לפרברי באר שבע. ואכן הגראד הראשון נחת באשדוד ב-28 בדמצבר. בין ישראל לחמאס לא שררה הפסקת אש רשמית אך במהלך תקופת הרגיעה הבלתי רשמית שהוקצבה לשישה חודשים, נורו 215 טילים לעבר ישראל. ב-21 בדצמבר הכריז החמאס באופן חד צדדי על תום "התהדיה".

ביקורת נגד ישראל

ב-27 בדצמבר 2008 הודיע דוברו של מזכ"ל האו"ם באן-קי-מאן כי בעוד שמזכ"ל האו"ם מכיר ב"איום הביטחוני על ישראל עקב ירי הטילים המתמשך מעזה" הוא שב ומזכיר את "מחויבותה של ישראל לשמור על החוק הבינלאומי ההומניטרי ועל זכויות האדם". הצהרה זו ציינה במפורש כי הוא "מגנה שימוש מופרז בכוח המוביל להרג ולפגיעה באזרחים (הדגשה שלי - ד"ג)".

למחרת הודיע נבי פילאי, הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם כי הוא "מגנה בחריפות את השימוש הבלתי מידתי בכוח של ישראל ". נשיא צרפת , ניקולאי סרקוזי, המכהן גם כנשיא תורן של האיחוד האירופי גינה אף הוא את "השימוש הבלתי מידתי בכוח של ישראל " אך באותה עת "דרש את הפסקת מתקפת הטילים נגד ישראל ". גם קולה של ברזיל נוסף למקהלה בדברי ביקורת על "תגובתה הבלתי מידתית של ישראל". אכן כותרות העיתונים המערביים הגדולים המתארים בהרחבה את התקפות חיל האוויר הישראלי בעזה ללא הסברים להבנת הנסיבות שהובילו לכך - עשו את פעולתן.

מידתיות והמשפט הבינלאומי : הגנה על אזרחים חפים מפשע

הטענה שישראל עושה שימוש בכוח לא-מידתי שבה ועולה כל אימת שהיא נאלצת להגן על אזרחיה מפני מיתקפותיהם של ארגוני טרור. הפעולה הצבאית הנוכחית של ישראל בעזה מוצדקת לחלוטין מבחינת המשפט הבינלאומי. על פי החוק הבינלאומי ישראל איננה נדרשת להתאים במדויק את השימוש בכוח על פי עוצמתו או טווח פעולתו של הנשק המופעל כנגדה.

כאשר מומחים למשפט בינלאומים משתמשים במונח "שימוש לא מידתי בכוח" הם מתכוונים למשמעות מסויימת ביותר. כפי שציינה רוזלין היגינס, נשיאת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ )- מידתיות "איננה יכולה להיות יחסית לפגיעה קודמת ספציפית ; עליה להיות יחסית למטרה הלגיטימית הכוללת של הפסקת האלימות " ;כלומר אם מדינה, כמו ישראל מתמודדת עם תוקפנות, נוגעת המידתיות בשאלה האם ישראל עושה שימש בכוח על מנת לשים קץ למתקפה הצבאית כנגדה. ניתן להסיק מכך כי השימוש בכוח נחשב מופרז כאשר הוא מיועד למטרה אחרת, כמו למשל גרימת נזק בלתי נחוץ לאזרחים. נקודת המפתח לפסיקה לגבי כוח מופרז היא הכוונה המנחה את מפקד הכוח הצבאי. בהקשר זה יש לבחון את כוונותיו של המפקד לגבי נזק משני לאזרחים.

באשר לדיווחים על נפגעים בנפש בקרב אזרחים , ישנן סוכניות ידיעות בינלאומיות אשר הדגישו כי רוב ההרוגים בשלב הראשון של הפעולה הנוכחית בעזה היו אנשי חמאס. איברהים ברזאק ואיימי טייבל כתבו עבור סוכנות איי. פי. ב-28 בדצמבר כי רוב 230 ההרוגים הפלשתינאים היו "אנשי כוחות הביטחון" ומקורות פלשתינאים אמרו כי לפחות 15 אזרחים נמנו בין ההרוגים". הטלוויזיה של החמאס הודיעה באותו יום כי 180 הרוגים הינם מהכוחות המזויינים של החמאס. עדיין מוקדם להעריך את מספר הנפגעים הפלשתינאים , אך גם אם מספרם יגדל, ברור כי נתונים אלה מצביעים בבירור על כך כי אין כל כוונה לגרימת נזק משני לא מידתי בקרב אזרחים.

במהלך מלחמת לבנון השניה ניהל פרופ' מייקל ניוטון מאוניברסיטת ונדרבילט תכתובת במייל עם ויליאם ספייר מה"ניו יורק טיימס" לגבי מידתיות ומשפט בינלאומי : ניוטון צוטט על ידי הוועדה ליחסי חוץ כאשר הציע את המבחן הבא לקביעת מידתיות : "אם מישהו מכה בפניך באגרוף לא תשרוף בתגובה את ביתו". ניוטון שירת בבגדד כמומחה למשפט הפלילי הבינלאומי ופעל לתקן את הרושם המתקבל מציטוט זה. לדבריו, אף מפקד צבאי אחראי אינו פוגע במכוון באזרחים וכך אכן פועלת ישראל. הנקודה המכריעה על פי המשפט הבינלאומי היא השאלה האם נעשה מאמץ ל"מזער פגיעה באזרחים - שכן במקרה שכזה גם אם מתקפה גורמת לנזק רב - אך היא מכוונת כנגד יעד בעל ערך צבאי משמעותי - הרי היא חוקית לחלוטין". לא המספרים קובעים אלא הכוונה מאחורי השימוש בכוח. ישראל טוענת כי היעדים להתקפותיה הם מיתקנים המשרתים את משטר החמאס ומאפשרים את ירי הטילים המתמשך על ישראל : מפקדות, מיתקני אימונים, מחסני נשק, חפ"קים, רשתות תקשורת ומנהרות להברחת נשק. באופן זה מכבדת ישראל את הדרישה הבינלאומית למידתיות.

לעומת זאת, חוסר מידתיות עשוי להתרחש כאשר הצבא מבקש לתקוף יעד בעל ערך שולי עם סיכון עצום לנזק משני אזרחי. נקודה זו הועלתה על ידי לואיס מורנו -אורמפו, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי ב-9 בפברואר 2006. כאשר ניתח את המלחמה בעירק. הוא הסביר כי החוק ההומניטרי הבינלאומי ואמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי "מאפשרים לבצע מתקפות מידתיות ( ההדגשה שלי - ד"ג ) כנגד יעדים צבאיים גם כאשר ברור כי כתוצאה מכך ייפגעו או ייפצעו מספר אזרחים", המתקפה הופכת לפשע מלחמה כאשר היא מכוונת כנגד אזרחים (כפי שאכן עושה החמאס), או כאשר "הפגיעות האקראיות באזרחים יהיו מופרזות באופן ברור ביחס לתועלת הצבאית הצפויה" . בפועל , מומחי משפט בישראל לאורך כל שדרת הפיקוד בתוך צה"ל עושים שקלול זה לפני כל פעולה צבאית מסוג זה.

מידתיות כסוגיה אסטרטגית

מעבר לשאלות המשפטיות - יש לבחון בקפדנות את הטענה שישראל משתמשת בכוח לא מידתי כתוצאה מדיווחים על נפגעים פלשתינאים. ישראלים רבים הרהרו בינם לבין עצמם במהלך שבע השנים האחרונות כי ישראל תפעל בסופו של דבר נגד החמאס רק לאחר פגיעה ישירה בבית ספר או בגן ילדים. תרחיש זה מעלה את השאלה, האם הדוקטרינה של מידתיות מחייבת כי ישראל תמתין לאסון כזה או מאפשרת לה לפעול לאור היכולות הקטלניות של החמאס, הצהרות הכוונות המתלהמות של מנהיגיו והנכונות המוכחת לשימוש בפועל בטילים. פרופ' אלן דרשוביץ ציין לפני שנתיים כי "יש להגדיר מידתיות על פי האיום מצד האוייב ולא על פי הנזק שהוא זורע בפועל". לדבריו כאשר ישראל ממתינה לנפילה של טיל החמאס על בית ספר, היא מאפשרת לאויביה לשחק ברולטה רוסית עם ילדיה .

לאחר המתקפה על ארה'ב ב-9/11 התאחדו מדינות המערב למאמץ משותף להפיל את שלטון הטליבאן באפגניסטן ; איש לא השווה בין מספר ההרוגים האפגניים ב-2001 עם מספר ההרוגים במתקפת אל קעידה. מכיוון שאל קעידה שאפה להשיג יכולות לא-קונבנציונליות היה צורך חיוני לשלול ממנה את המקלט ממנו נהנתה באפגניסטן - גם אם המלחמה נמשכת עד לעצם ימים אלו. מידתיות התגובה של המערב, נמדדה לפי היקף האיום העתידי של אל-קעידה ולא לפי היקף הפיגוע שבוצע.

האם ישנה מידתיות נגד כוחות צבא ?

רוב הצבאות עוסקים במאבק נגד הטרור, שואפים להשיג ניצחון צבאי על ידי תבוסה של היכולות הצבאיות של היריב - ביעילות רבה ככל האפשר. ברור כי אין כל ציפיה בינלאומית כי ההרוגים בקרב כוחות הצבא הלוחמים יהיו על בסיס של אחד לאחד. רוב הצבאות מעוניינים לחסל לוחמי אויב רבים ככל האפשר ולמזער באותה עת את מספר הנפגעים בקרב יחידותיהם. ישנן חברות בנאט"ו המבקרות את "השימוש הבלתי מידתי בכוח של ישראל" בעוד צבאות נאט"ו מתפארים ב"שיעורי ההרג" (kill ratio) נגד הטליבאן באפגניסטן. יתר על כן, לפעולה צבאית משמעותית נגד התוקפן ישנה תועלת נוספת : הגדלת ההתרעה. הציפיה מישראל לאיפוק ושימוש מוגבל בכוחה הצבאי נגד מטרות צבאיות לגיטימיות בעזה פירושה לגזור עליה מלחמת התשה ממושכת עם החמאס.

אבדן חיי אזרחים אכן מצער. ישראל ביטלה מבצעים צבאיים רבים עקב החשש מפגיעה באזרחים, אך אם נפגעים אזרחים על אף המאמצים הכנים של ישראל למנוע זאת, האחריות איננה נופלת על כתפיה של ישראל. כפי שהעיר הפילוסוף המדיני מייקל וולצר ב-2006 : "כאשר מחבלים פלשתינאים משגרים טילים מתוך ריכוזים אזרחיים - הם אחראים בעצמם ולא איש מלבדם - לאזרחים הרוגים עקב אש נגדית של צה"ל".

מבקריה של ישראל בעולם עשויים לנסח הודעות מאוזנות המחלקות את האשמה בסכסוך הנוכחי בין שני הצדדים . אך במקום להשקיע את מאמציהם בתרגילים כאלה עדיף להבחין באופן ברור ומפורש בין הצד התוקפן דהיינו החמאס, לבין הצד המתגונן ומנסה להביס את התוקף - ישראל.

פורסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

במושב מיוחד על פעולות צה"ל בעזה והמצב בדרום, קרא בנימין נתניהו לעמידה משותפת מאחורי פעולת צה"ל בדרום של כלל תושבי המדינה יהודים וערבים, ולשינוי במדיניות שיחזיר את כושר ההרתעה למדינת ישראל. "על שלושה פשעי עזה, ועל ארבעה לא אשיבנו", פתח נתניהו את נאומו במליאת הכנסת בציטוט דבריו של הנביא עמוס.

"על ירי על אזרחים, על הסתתרות מאחורי אזרחים, על גרימת סבל לאזרחינו, וכן על גרימת סבל לאזרחיהם נגמול לטרור המחבלים בעזה מנה אחת אפיים", אמר נתניהו ופירט את פשעי החמאס, "על הרס ישובינו, והרס התקוות נגמול ביד חזקה, יד ישראל, כדברי הנביא ושלחתי אש בחומות עזה"

"אין אומה בעולם שהייתה פועלת אחרת", אמר נתניהו וציין, "כבר שנים שאנחנו אומרים שהרגיעה היא אשליה ושצריכים לעבור מפאסיביות לאקטיביות, אבל כעת זו העת להתמקד בהווה ובעתיד"

"אין לנו דרך להחזיר את השנים של אובדן השקט לילדי הדרום, אך יש לנו אפשרות ליצור מציאות אחרת", אמר נתניהו, "וטוב עשה ראש הממשלה שהחליט לעבור מספיגה פאסיבית ליוזמה אקטיבית"

"אנחנו מחזקים את תושבי הדרום שעומדים תחת האש המתמשכת וכעת עומדת לפנינו מטרה כפולה: הפסקת הירי על ישובינו והסרת איום הטילים. השגת המטרה הראשונה יכולה להסתיים תוך זמן קצר, אך המטרה השנייה תושג רק עם הפלת שלטון החמאס"

"כמו כן ישנו יעד נוסף שהוא השבת כושר ההרתעה של ישראל שבלעדיו אין לנו קיום. השבת כושר ההרתעה לא תתרחש בעקבות מבצע אחד. אויבינו ראו לפניהם במשך שנים ארוכות מהקמת המדינה ישראל חזקה, וממלחמה למלחמה מספרם של אויבינו פחת, מדיניות זו היא שפילסה את הדרך לשלום עם מצרים. בשנים האחרונות טעויות מדיניות וחולשה הובילו לכך שתפיסתם השתנתה"

"שינוי זה לא יתחולל בשבוע אחד, בחודש אחד, אפילו לא בשנה אחת. ניתן לאבד את כושר ההרתעה בזמן קצר אך כדי להחזירו דרושות שנים רבות", אמר נתניהו וציין כי החזרתו הינה חיונית להשגת השלום.

"כושר ההרתעה שלנו יוחזר כשניישם מדיניות שיטתית של מאבק מתמשך בטרור, שנקבע את הקווים האדומים שלנו ושנגבה מחירים גבוהים על חציית קווים אדומים אלו, ומי שאומר אחרת אמר גם כי לא נוכל לגדוע את טרור המתאבדים"
"עלינו להימנע משגיאות מדיניות שנתנה פרס לטרור והעניקה לו בסיסי התקפה בצפון ובדרום, עלינו לשמור בידינו גבולות בני הגנה כגון רמת הגולן, בקעת הירדן וכל ירושלים"

"בל יטעו אויבנו. אל מול הפעולה בעזה נדרשת עמידה מאוחדת של כל תושבי המדינה. אינני מתכוון בכך שכל אזרח ואזרח חייב לתמוך באופן אוטומטי בכל צעד של הממשלה, אך בלתי נסבל הוא שיתמכו באויבנו, שעה שצה"ל נלחם באויבי החמאס"
"לא יתכן כי יהיו כאלו בינינו שירימו את דגלי החמאס ויחזרו על הסיסמאות שקוראות להשמידנו. לערביי ישראל אני אומר הקיאו את הקיצונים מתוככם, עזרו לשמור על מרקם החיים הקיים בינינו. לקיצונים אני אומר היזהרו לכם, ננהג ביד ברזל כלפי תומכי החמאס בתוכנו"

"אזרחות מעניקה הרבה זכויות אך היא כרוכה גם בחובות. והחובה הראשונה והבסיסית ביותר היא נאמנות למדינה, אותה אנו תובעים מכלל אזרחי ישראל", אמר נתניהו וקרא לראש הממשלה אולמרט לפטר את השר מג'דאלה שהחרים את ישיבת הממשלה שנגעה לפעולה בעזה. "אני קורא לכלל אזרחי ישראל יהודים וערבים כאחד: עמדו לצד המדינה במלחמה הצודקת הזאת".

לקריאת הנאום המלא לחצו כאן