הבלוג של נתניהו

על רקע פעולת צה"ל בעזה השהה בנימין נתניהו את קמפיין הבחירות לטובת המערכה על הסברת עמדתה של ישראל בעולם. לאחר למעלה מ-13 ראיונות לערוצי חדשות מרכזיים ב-48 השעות האחרונות ערך היום (יום ד') נתניהו סיור באשדוד ואשקלון בכדי לחזק את ידיהם של תושבי הדרום ולהמחיש לעיתונאים הזרים שהתלוו לסיור את מציאות החיים הבלתי אפשרית תחת איום הטילים ואת חיי האזרחים עליהם מחויבת מדינת ישראל להגן.

תחילת הסיור - אשדוד 11:00
הסיור החל במפגש ראשון עם אנשי התקשורת שהצטרפו לסיור והתגודדו בחדר ההתכנסות בבניין עיריית אשדוד, אך ההתחלה האמיתית שלו הייתה אזעקה שנשמעה רק דקות קודם לכן, ובעקבותיה נפילתם של שני טילי גראד נוספים בשכונה באשדוד וביישוב שתולים הסמוך.

נתניהו הודה לראש העיר יחיאל לסרי שהתנדב להוביל את הקבוצה מבניין העירייה למקום הנפילה והדגיש את החשיבות שהוא רואה ביום זה: "זאת הזדמנות להסביר לציבור גדול בעולם תחת איזה טרור חיים כעת אזרחי ישראל", אמר נתניהו, "נצא מכאן לאזור הנפילה ומשם נמשיך לעיר אשקלון שספגה גם היא לא מעט".

על גבעה קטנה בגן ציבורי
העיתונאים מיהרו לאוטובוס שזינב אחרי שיירת המכוניות של נתניהו למקום הנפילה בלב אשדוד. שם, לצידה של תחנת האוטובוס הגובלת במדשאה גדולה נהרגה אתמול אירית שטרית תושבת אשדוד מרסיסי טיל גראד שפגע בה בשעה שניסתה לתפוס מחסה. נתניהו עמד על גבעה לא רחוק מהתחנה השוממה. דבר בגן הירוק והשקט לא הסגיר את הזוועה שהתרחשה לידו רק שעות ספורות קודם לכן. "זה נותן לכם הבנה של מה שקורה פה", אמר נתניהו לכתבים, "עשרות אלפי ילדים בערי ישראל לא הולכים לבתי הספר, מאות אלפי אזרחים ישראלים חיים תחת טרור מתמיד."
עיתונאית זרה נדחקה לראש הדבוקה: "מאות פלסטינאים נהרגים כעת, האם פעולת צה"ל הינה פרופורציונאלית?". "בעוד הטרור עומד מאחורי אזרחים בכדי לגרום לכך שיותר אנשים יפגעו, אנחנו עושים ככל שביכולתנו בכדי להוריד את מספר חפי הפשע הנפגעים. שיפוט המתבסס על חשבון כזה יביא אותך למסקנה כי בריטניה טעתה וגרמניה צדקה במלחמת העולם השנייה, הרי מספר האזרחים הבריטים שנפלו היה קטן בהרבה".

"יש לנו 40 שניות להגיע למקלט"
מהגבעה עברה הקבוצה לתחנת האוטובוס בה ביקשה שטרית למצוא מחסה, אותו מבנה קטן שלא יכל לספק לה הגנה אל מול עוצמת פגיעתו של הגראד. " גברת שטרית ישבה פה, והטיל נכנס דרך המתכת ופגע", הסביר נתניהו לנציגי התקשורת הזרה, "אם יש עכשיו סירנה יש לנו 40 שניות להגיע למקלט, וכיוון שהמבנה הזה איננו מקלט נכון לעכשיו אתם לא תוכלו להגיע לאחד גם אם הייתם אצנים אולימפיים."

אשקלון 13:00

לאחר הסיור באשדוד פגש נתניהו את בני וקנין בפתח מתנ"ס כצנלסון. הלימודים באשקלון הופסקו לאחר שהעיר הפכה ליעד יומיומי של מחבלי החמאס ברצועה. בכדי להמשיך עד כמה שניתן את שגרת החיים גם במצב הנוכחי, ארגנה עיריית אשקלון פעילויות לילדים בשמונה מקלטים מוגנים אליהם מגיעים מדי יום כ-1,700 תלמידים. מקלט תת קרקעי שכזה ממוקם תחת מתנ"ס כצנלסון, אך עוד לפני שנתניהו מספיק להחליף מספר מילים ולקבל סקירה מווקנין מופיע לצד נתניהו אדם חובש כיפה,שם את ידו על נתניהו ומתחיל לקרוא בקול מתוך ספר תנ"ך.

"תביא לי בבקשה את המשקפיים", אומר נתניהו לאחד מאנשי הלשכה. מעלעל בתנ"ך ופונה לבעל המצווה המזדמן, "ראה מה כתוב פה. על שלושה פשעי עזה ועל ארבעה לא ישיבנו", וקנין מתעניין ונתניהו מציין פסוק רלוונטי נוסף מספר עמוס, "שלחתי אש בחומות עזה".

במקלט עם ילדים, נחשים ועז אחת
לאחר סקירה קצרה של המצב באשקלון יורדים נתניהו, וקנין ועשרות אנשי התקשורת למקלט הגדול העמוס בעשרות ילדים, צבעי פנדה, ניירות, שני נחשים, עז ומדריכים עם חולצות ירוקות המבהירות לבאים כי הגיעו למעשה ל-"חי פארק". "הגענו לפה מגן החיות של קרית מוצקין ואנחנו מתכוונים לבקר היום בעוד חמישה מקלטים", מספרת אחת מהמדריכות, שהתנדבה להדרים מחיפה הרחוקה (כמו המדריכים האחרים) בכדי להנעים לילדים את השהות במקלט.

וקנין ממשיך את הסקירה ומספר כי חמישים טילי גראד נחתו כבר באשקלון. ההמולה התקשורתית מסיטה את תשומת הלב של הילדים מגן החיות שמעסיק אותם. בת שלוש מתעניינת אצל נתניהו עד מתי הטילים יפלו, ילד אחר מסביר לו בדיוק מה עושים במקרה של אזעקה, וקבוצת ילדים נשאלת על ידי יו"ר הליכוד: "האם אתם רוצים לחזור לבית הספר?". "לא", "כן", "הייתי רוצה שיפסיקו לזרוק עלינו טילים". מתקשים הילדים לספק תשובה חד משמעית.

על רקע איום הטילים הצליחה רוח ההתנדבות, השמחה והחיבוק שקיבלו ילדי אשקלון ממתנדבי ונחשי הצפון לעשות את הבלתי אפשרי ולהוכיח שדבר לא יכול לנצח את רוחו של עם מאוחד. גורלנו בידינו.

לנוכח החשיבות הרבה של המערכה על צדקתה של הפעולה בעזה, ועל זכותה של ישראל להגן על עצמה בזירת העולמית, יצא בנימין נתניהו למסע הסברה והעניק עד כה כ-13 ראיונות לרשתות טלוויזיה ברחבי העולם, ביניהן רשת החדשות הגדולה בארה"ב FOX, רשתות הטלוויזיה הבריטיות המובילות BBC, SKYNews ורשת החדשות העסקית בלומברג.

נתניהו, שעסק בצורה עקבית בהסברה גם במהלך מלחמת לבנון השנייה ימשיך לקחת חלק במערכת ההסברה הנוכחית עם הימשכות הלחימה והמשך הסיקור האינטנסיבי של הרשתות הזרות. הפנייה החדה שעשה הליכוד מהסברת עמדותיו פנימה, להסברה הפונה לדעת הקהל העולמית נובעת מחשיבותה של המערכה בעזה לביטחון תושבי דרום הארץ.

כדברי נתניהו, שעה שמדינת ישראל יוצאת לפעולה שמטרתה לערוב לזכותם הבסיסית של תושביה לביטחון, יש להבהיר לעולם כי אנחנו מאוחדים בעמידתנו על זכות בסיסית זו. זהו זמן שבו על המנהיגות הפוליטית ועל כלל הציבור בישראל לעמוד כתף אל כתף, האמונה בצדקתנו לצד המערכה על ההסברה יבטיחו כי העולם יכבד ויעריך את זכותה של ישראל להגן על עצמה.

מאת: ד"ר דורי גולד.

מידת ההבנה המוגבלת לה זוכה ישראל בקרב חוגים דיפלומטיים ותקשורתיים בעולם ביחס לפעולה הצבאית בעזה עלולה להיות קצרת מועד. בזירה הבינלאומית ישנם קולות חזקים הטוענים כי ישראל עושה שימוש בכוח לא-מידתי במאבקה בחמאס. אך לטענה זו אין יסוד משפטי.מרכזי אוכלוסיה ישראלים בדרום הארץ הפכו מאז 2001 ליעד ליותר מ-4000 טילים ואלפי פצמ"רים ששוגרו על ידי החמאס וארגוני טרור אחרים.
הטענה שישראל משתמשת בכוח לא - מידתי שבה ועולה כאשר היא נאלצת להגן על אזרחיה ממתקפותיהם של ארגוני טרור. המבצע הצבאי הנוכחי של ישראל בעזה הינו מוצדק לחלוטין מבחינה משפטית. על פי החוק הבינלאומי ישראל איננה נדרשת להתאמה מדוייקת בין השימוש בכוח לבין עוצמתו או טווח פעולתו של הנשק המופעל כנגדה.
אברהים ברזאק ואיימי טייבל כתבו עבור סוכנות איי.פי. ב-28 בדצמבר כי רוב ההרוגים הפלשתינאים היו מ"כוחות הבטחון" ומקורות פלשתינאים דיווחו כי "לפחות 15 אזרחים נמנו בין ההרוגים". הטלוויזיה של החמאס הודיעה באותו יום כי 180 הרוגים הינם מכוחות המזויינים של החמאס. נתונים אלו מצביעים בבירור על כך כי לא הייתה כל כוונה לגרימת נזק משני לא מידתי בקרב אזרחים. נקודת המוצא החיונית לבחינת חוקיות הפעולה מנקודת ראותו של המשפט הבינלאומי היא הקביעה, כי כאשר נעשה מאמץ למזער פגיעה באזרחים - הרי גם אם נגרם נזק רב בעקבות תקיפה - אשר מכוונת נגד יעד בעל חשיבות צבאית משמעותית - תהיה זו פעולה חוקית לכל דבר.
לואיס מורנו - אורמפו (Luis Moreno-Orampo) התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי הסביר כי החוק ההומניטרי הבינלאומי ואמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי "מאפשרים פעולה מידתית נגד יעדים צבאיים, גם כאשר ידוע כי ייגרמו גם פגיעות מסויימות בגוף או בנפש בקרב אזרחים" ההתקפה הופכת לפשע מלחמה כאשר היא מכוונת נגד אזרחים (כפי שאכן עושה החמאס נגד ישראל).
לאחר מיתקפת הטרור של 9/11 כאשר המערב התאחד במאמץ להפיל את שלטון הטליבאן באפגניסטן, איש לא ערך משוואה מספרית בין ההרוגים באפגניסטן ב-2001 לבין מספר ההרוגים בפיגועי אל-קעידה. ברור כי העולם אינו מצפה כי תיווצר משוואה של אחד לאחד בין ההרוגים של שני הצדדים. מי שדורש מישראל להימנע משימוש בכוח צבאי משמעותי כנגד יעדים צבאיים לגיטמיים בעזה - גוזר עליה מלחמת התשה ממושכת עם החמאס.
ברגע זה נהנית המתקפה של ישראל כנגד החמאס שהחלה ב-27/12 ממידה מסויימת של הבנה בקרב הקהילה הבינלאומית והתקשורת, אולם אין להתעלם מקולות אחרים הנשמעים מגורמים בינלאומיים, הטוענים כי ישראל עושה שימוש בכוח לא- מידתי במאבקה נגד החמאס.

ריכוזי אוכלוסיה ישראליים תחת מתקפת טילים

לעובדה שהביקורת הראשונית נגד ישראל נשמעה בקול ענות חלושה, אם בכלל, ישנן סיבות טובות. ריכוזי אוכלוסיה בדרום ישראל הפכו ליעד ליותר מ-4000 טילים ואלפי פצמ"רים ששוגרו על ידי החמאס וארגוני טרור אחרים מאז 2001. רובן של התקפות אלו התרחשו לאחר ההתנתקות באוגוסט 2005 ובשנים שבין 2005 ל-2006 חלה עלייה של 500 אחוז (מ-179 - ל-946) במספר הטילים שנפלו באזור זה.

יתר על כן, החמאס אף הגדיל לאחרונה את טווח הפגיעה של הטילים בעזרת אספקה חדשה שהגיעה מאיראן. החמאס עשה שימוש לראשונה ב-28 במרץ 2008 בטיל גראד (קטיושה) בטווח של 20.4 ק'מ , ובכך נכנסה גם העיר אשקלון לטווח הטילים. שדרוג זה העלה את מספר הישראלים תחת אש מ-200,000 אלף לחצי מיליון. ב-21 בדצמבר 2001 הודיע ראש השב"כ יובל דיסקין לממשלת ישראל כי בידי החמאס נמצאים עתה טילים המסוגלים להגיע לאשדוד, קרית גת ואפילו לפרברי באר שבע. ואכן הגראד הראשון נחת באשדוד ב-28 בדמצבר. בין ישראל לחמאס לא שררה הפסקת אש רשמית אך במהלך תקופת הרגיעה הבלתי רשמית שהוקצבה לשישה חודשים, נורו 215 טילים לעבר ישראל. ב-21 בדצמבר הכריז החמאס באופן חד צדדי על תום "התהדיה".

ביקורת נגד ישראל

ב-27 בדצמבר 2008 הודיע דוברו של מזכ"ל האו"ם באן-קי-מאן כי בעוד שמזכ"ל האו"ם מכיר ב"איום הביטחוני על ישראל עקב ירי הטילים המתמשך מעזה" הוא שב ומזכיר את "מחויבותה של ישראל לשמור על החוק הבינלאומי ההומניטרי ועל זכויות האדם". הצהרה זו ציינה במפורש כי הוא "מגנה שימוש מופרז בכוח המוביל להרג ולפגיעה באזרחים (הדגשה שלי - ד"ג)".

למחרת הודיע נבי פילאי, הנציב העליון של האו"ם לזכויות האדם כי הוא "מגנה בחריפות את השימוש הבלתי מידתי בכוח של ישראל ". נשיא צרפת , ניקולאי סרקוזי, המכהן גם כנשיא תורן של האיחוד האירופי גינה אף הוא את "השימוש הבלתי מידתי בכוח של ישראל " אך באותה עת "דרש את הפסקת מתקפת הטילים נגד ישראל ". גם קולה של ברזיל נוסף למקהלה בדברי ביקורת על "תגובתה הבלתי מידתית של ישראל". אכן כותרות העיתונים המערביים הגדולים המתארים בהרחבה את התקפות חיל האוויר הישראלי בעזה ללא הסברים להבנת הנסיבות שהובילו לכך - עשו את פעולתן.

מידתיות והמשפט הבינלאומי : הגנה על אזרחים חפים מפשע

הטענה שישראל עושה שימוש בכוח לא-מידתי שבה ועולה כל אימת שהיא נאלצת להגן על אזרחיה מפני מיתקפותיהם של ארגוני טרור. הפעולה הצבאית הנוכחית של ישראל בעזה מוצדקת לחלוטין מבחינת המשפט הבינלאומי. על פי החוק הבינלאומי ישראל איננה נדרשת להתאים במדויק את השימוש בכוח על פי עוצמתו או טווח פעולתו של הנשק המופעל כנגדה.

כאשר מומחים למשפט בינלאומים משתמשים במונח "שימוש לא מידתי בכוח" הם מתכוונים למשמעות מסויימת ביותר. כפי שציינה רוזלין היגינס, נשיאת בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ )- מידתיות "איננה יכולה להיות יחסית לפגיעה קודמת ספציפית ; עליה להיות יחסית למטרה הלגיטימית הכוללת של הפסקת האלימות " ;כלומר אם מדינה, כמו ישראל מתמודדת עם תוקפנות, נוגעת המידתיות בשאלה האם ישראל עושה שימש בכוח על מנת לשים קץ למתקפה הצבאית כנגדה. ניתן להסיק מכך כי השימוש בכוח נחשב מופרז כאשר הוא מיועד למטרה אחרת, כמו למשל גרימת נזק בלתי נחוץ לאזרחים. נקודת המפתח לפסיקה לגבי כוח מופרז היא הכוונה המנחה את מפקד הכוח הצבאי. בהקשר זה יש לבחון את כוונותיו של המפקד לגבי נזק משני לאזרחים.

באשר לדיווחים על נפגעים בנפש בקרב אזרחים , ישנן סוכניות ידיעות בינלאומיות אשר הדגישו כי רוב ההרוגים בשלב הראשון של הפעולה הנוכחית בעזה היו אנשי חמאס. איברהים ברזאק ואיימי טייבל כתבו עבור סוכנות איי. פי. ב-28 בדצמבר כי רוב 230 ההרוגים הפלשתינאים היו "אנשי כוחות הביטחון" ומקורות פלשתינאים אמרו כי לפחות 15 אזרחים נמנו בין ההרוגים". הטלוויזיה של החמאס הודיעה באותו יום כי 180 הרוגים הינם מהכוחות המזויינים של החמאס. עדיין מוקדם להעריך את מספר הנפגעים הפלשתינאים , אך גם אם מספרם יגדל, ברור כי נתונים אלה מצביעים בבירור על כך כי אין כל כוונה לגרימת נזק משני לא מידתי בקרב אזרחים.

במהלך מלחמת לבנון השניה ניהל פרופ' מייקל ניוטון מאוניברסיטת ונדרבילט תכתובת במייל עם ויליאם ספייר מה"ניו יורק טיימס" לגבי מידתיות ומשפט בינלאומי : ניוטון צוטט על ידי הוועדה ליחסי חוץ כאשר הציע את המבחן הבא לקביעת מידתיות : "אם מישהו מכה בפניך באגרוף לא תשרוף בתגובה את ביתו". ניוטון שירת בבגדד כמומחה למשפט הפלילי הבינלאומי ופעל לתקן את הרושם המתקבל מציטוט זה. לדבריו, אף מפקד צבאי אחראי אינו פוגע במכוון באזרחים וכך אכן פועלת ישראל. הנקודה המכריעה על פי המשפט הבינלאומי היא השאלה האם נעשה מאמץ ל"מזער פגיעה באזרחים - שכן במקרה שכזה גם אם מתקפה גורמת לנזק רב - אך היא מכוונת כנגד יעד בעל ערך צבאי משמעותי - הרי היא חוקית לחלוטין". לא המספרים קובעים אלא הכוונה מאחורי השימוש בכוח. ישראל טוענת כי היעדים להתקפותיה הם מיתקנים המשרתים את משטר החמאס ומאפשרים את ירי הטילים המתמשך על ישראל : מפקדות, מיתקני אימונים, מחסני נשק, חפ"קים, רשתות תקשורת ומנהרות להברחת נשק. באופן זה מכבדת ישראל את הדרישה הבינלאומית למידתיות.

לעומת זאת, חוסר מידתיות עשוי להתרחש כאשר הצבא מבקש לתקוף יעד בעל ערך שולי עם סיכון עצום לנזק משני אזרחי. נקודה זו הועלתה על ידי לואיס מורנו -אורמפו, התובע הראשי של בית הדין הפלילי הבינלאומי ב-9 בפברואר 2006. כאשר ניתח את המלחמה בעירק. הוא הסביר כי החוק ההומניטרי הבינלאומי ואמנת רומא של בית הדין הפלילי הבינלאומי "מאפשרים לבצע מתקפות מידתיות ( ההדגשה שלי - ד"ג ) כנגד יעדים צבאיים גם כאשר ברור כי כתוצאה מכך ייפגעו או ייפצעו מספר אזרחים", המתקפה הופכת לפשע מלחמה כאשר היא מכוונת כנגד אזרחים (כפי שאכן עושה החמאס), או כאשר "הפגיעות האקראיות באזרחים יהיו מופרזות באופן ברור ביחס לתועלת הצבאית הצפויה" . בפועל , מומחי משפט בישראל לאורך כל שדרת הפיקוד בתוך צה"ל עושים שקלול זה לפני כל פעולה צבאית מסוג זה.

מידתיות כסוגיה אסטרטגית

מעבר לשאלות המשפטיות - יש לבחון בקפדנות את הטענה שישראל משתמשת בכוח לא מידתי כתוצאה מדיווחים על נפגעים פלשתינאים. ישראלים רבים הרהרו בינם לבין עצמם במהלך שבע השנים האחרונות כי ישראל תפעל בסופו של דבר נגד החמאס רק לאחר פגיעה ישירה בבית ספר או בגן ילדים. תרחיש זה מעלה את השאלה, האם הדוקטרינה של מידתיות מחייבת כי ישראל תמתין לאסון כזה או מאפשרת לה לפעול לאור היכולות הקטלניות של החמאס, הצהרות הכוונות המתלהמות של מנהיגיו והנכונות המוכחת לשימוש בפועל בטילים. פרופ' אלן דרשוביץ ציין לפני שנתיים כי "יש להגדיר מידתיות על פי האיום מצד האוייב ולא על פי הנזק שהוא זורע בפועל". לדבריו כאשר ישראל ממתינה לנפילה של טיל החמאס על בית ספר, היא מאפשרת לאויביה לשחק ברולטה רוסית עם ילדיה .

לאחר המתקפה על ארה'ב ב-9/11 התאחדו מדינות המערב למאמץ משותף להפיל את שלטון הטליבאן באפגניסטן ; איש לא השווה בין מספר ההרוגים האפגניים ב-2001 עם מספר ההרוגים במתקפת אל קעידה. מכיוון שאל קעידה שאפה להשיג יכולות לא-קונבנציונליות היה צורך חיוני לשלול ממנה את המקלט ממנו נהנתה באפגניסטן - גם אם המלחמה נמשכת עד לעצם ימים אלו. מידתיות התגובה של המערב, נמדדה לפי היקף האיום העתידי של אל-קעידה ולא לפי היקף הפיגוע שבוצע.

האם ישנה מידתיות נגד כוחות צבא ?

רוב הצבאות עוסקים במאבק נגד הטרור, שואפים להשיג ניצחון צבאי על ידי תבוסה של היכולות הצבאיות של היריב - ביעילות רבה ככל האפשר. ברור כי אין כל ציפיה בינלאומית כי ההרוגים בקרב כוחות הצבא הלוחמים יהיו על בסיס של אחד לאחד. רוב הצבאות מעוניינים לחסל לוחמי אויב רבים ככל האפשר ולמזער באותה עת את מספר הנפגעים בקרב יחידותיהם. ישנן חברות בנאט"ו המבקרות את "השימוש הבלתי מידתי בכוח של ישראל" בעוד צבאות נאט"ו מתפארים ב"שיעורי ההרג" (kill ratio) נגד הטליבאן באפגניסטן. יתר על כן, לפעולה צבאית משמעותית נגד התוקפן ישנה תועלת נוספת : הגדלת ההתרעה. הציפיה מישראל לאיפוק ושימוש מוגבל בכוחה הצבאי נגד מטרות צבאיות לגיטימיות בעזה פירושה לגזור עליה מלחמת התשה ממושכת עם החמאס.

אבדן חיי אזרחים אכן מצער. ישראל ביטלה מבצעים צבאיים רבים עקב החשש מפגיעה באזרחים, אך אם נפגעים אזרחים על אף המאמצים הכנים של ישראל למנוע זאת, האחריות איננה נופלת על כתפיה של ישראל. כפי שהעיר הפילוסוף המדיני מייקל וולצר ב-2006 : "כאשר מחבלים פלשתינאים משגרים טילים מתוך ריכוזים אזרחיים - הם אחראים בעצמם ולא איש מלבדם - לאזרחים הרוגים עקב אש נגדית של צה"ל".

מבקריה של ישראל בעולם עשויים לנסח הודעות מאוזנות המחלקות את האשמה בסכסוך הנוכחי בין שני הצדדים . אך במקום להשקיע את מאמציהם בתרגילים כאלה עדיף להבחין באופן ברור ומפורש בין הצד התוקפן דהיינו החמאס, לבין הצד המתגונן ומנסה להביס את התוקף - ישראל.

פורסם לראשונה באתר המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה

במושב מיוחד על פעולות צה"ל בעזה והמצב בדרום, קרא בנימין נתניהו לעמידה משותפת מאחורי פעולת צה"ל בדרום של כלל תושבי המדינה יהודים וערבים, ולשינוי במדיניות שיחזיר את כושר ההרתעה למדינת ישראל. "על שלושה פשעי עזה, ועל ארבעה לא אשיבנו", פתח נתניהו את נאומו במליאת הכנסת בציטוט דבריו של הנביא עמוס.

"על ירי על אזרחים, על הסתתרות מאחורי אזרחים, על גרימת סבל לאזרחינו, וכן על גרימת סבל לאזרחיהם נגמול לטרור המחבלים בעזה מנה אחת אפיים", אמר נתניהו ופירט את פשעי החמאס, "על הרס ישובינו, והרס התקוות נגמול ביד חזקה, יד ישראל, כדברי הנביא ושלחתי אש בחומות עזה"

"אין אומה בעולם שהייתה פועלת אחרת", אמר נתניהו וציין, "כבר שנים שאנחנו אומרים שהרגיעה היא אשליה ושצריכים לעבור מפאסיביות לאקטיביות, אבל כעת זו העת להתמקד בהווה ובעתיד"

"אין לנו דרך להחזיר את השנים של אובדן השקט לילדי הדרום, אך יש לנו אפשרות ליצור מציאות אחרת", אמר נתניהו, "וטוב עשה ראש הממשלה שהחליט לעבור מספיגה פאסיבית ליוזמה אקטיבית"

"אנחנו מחזקים את תושבי הדרום שעומדים תחת האש המתמשכת וכעת עומדת לפנינו מטרה כפולה: הפסקת הירי על ישובינו והסרת איום הטילים. השגת המטרה הראשונה יכולה להסתיים תוך זמן קצר, אך המטרה השנייה תושג רק עם הפלת שלטון החמאס"

"כמו כן ישנו יעד נוסף שהוא השבת כושר ההרתעה של ישראל שבלעדיו אין לנו קיום. השבת כושר ההרתעה לא תתרחש בעקבות מבצע אחד. אויבינו ראו לפניהם במשך שנים ארוכות מהקמת המדינה ישראל חזקה, וממלחמה למלחמה מספרם של אויבינו פחת, מדיניות זו היא שפילסה את הדרך לשלום עם מצרים. בשנים האחרונות טעויות מדיניות וחולשה הובילו לכך שתפיסתם השתנתה"

"שינוי זה לא יתחולל בשבוע אחד, בחודש אחד, אפילו לא בשנה אחת. ניתן לאבד את כושר ההרתעה בזמן קצר אך כדי להחזירו דרושות שנים רבות", אמר נתניהו וציין כי החזרתו הינה חיונית להשגת השלום.

"כושר ההרתעה שלנו יוחזר כשניישם מדיניות שיטתית של מאבק מתמשך בטרור, שנקבע את הקווים האדומים שלנו ושנגבה מחירים גבוהים על חציית קווים אדומים אלו, ומי שאומר אחרת אמר גם כי לא נוכל לגדוע את טרור המתאבדים"
"עלינו להימנע משגיאות מדיניות שנתנה פרס לטרור והעניקה לו בסיסי התקפה בצפון ובדרום, עלינו לשמור בידינו גבולות בני הגנה כגון רמת הגולן, בקעת הירדן וכל ירושלים"

"בל יטעו אויבנו. אל מול הפעולה בעזה נדרשת עמידה מאוחדת של כל תושבי המדינה. אינני מתכוון בכך שכל אזרח ואזרח חייב לתמוך באופן אוטומטי בכל צעד של הממשלה, אך בלתי נסבל הוא שיתמכו באויבנו, שעה שצה"ל נלחם באויבי החמאס"
"לא יתכן כי יהיו כאלו בינינו שירימו את דגלי החמאס ויחזרו על הסיסמאות שקוראות להשמידנו. לערביי ישראל אני אומר הקיאו את הקיצונים מתוככם, עזרו לשמור על מרקם החיים הקיים בינינו. לקיצונים אני אומר היזהרו לכם, ננהג ביד ברזל כלפי תומכי החמאס בתוכנו"

"אזרחות מעניקה הרבה זכויות אך היא כרוכה גם בחובות. והחובה הראשונה והבסיסית ביותר היא נאמנות למדינה, אותה אנו תובעים מכלל אזרחי ישראל", אמר נתניהו וקרא לראש הממשלה אולמרט לפטר את השר מג'דאלה שהחרים את ישיבת הממשלה שנגעה לפעולה בעזה. "אני קורא לכלל אזרחי ישראל יהודים וערבים כאחד: עמדו לצד המדינה במלחמה הצודקת הזאת".

לקריאת הנאום המלא לחצו כאן

מאת: סילבן שלום

 ביום שבת האחרון פתחה ישראל בפעולה מוצדקת וחשובה שמטרתה להחזיר את הביטחון לתושבי עוטף עזה, שדרות ואשקלון, ואת כושר ההרתעה לישראל. המעבר למדיניות אקטיבית של תקיפה היא מהלך מתבקש של מדינה העומדת על זכותה הטבעית לספק לאזרחיה ביטחון. מענה מתבקש של חברה דמוקרטית, המבקשת להגן על עצמה מפני תוקפנותו המשתוללת של החמאס, המכוון לפגוע במרקם חייהן של קהילות ומשפחות בישראל באמצעות טרור הטילים.
אך הפעולה הצבאית בעזה איננה רק מערכה צבאית, היא גם מערכה הסברתית. על ישראל להבהיר לעולם, כי בפעולה זו היא חוזרת ומנכסת לעצמה את זכותה הטבעית להגן על עצמה ועל תושביה. בכדי שנוכל לנצח גם במערכה על הסברה עלינו לזכור כי לא די בלהיות צודקים, וכי כלי הנשק של משרד החוץ וזרועות ההסברה של ישראל הם דימויים ותמונות - לא פחות משהם טיעונים.

בכדי שהעולם יבין ויזדהה עם מטרות הפעולה שלנו ברצועת עזה, עלינו להראות לו את תוצאותיה של תוקפנות בלתי נסבלת: את חייהן של המשפחות בשדרות, ובישובי עוטף עזה, את הירידות למקלטים, את הפחד ואת חוסר הוודאות שלא זכה זמן כה רב למענה. אם נשכיל להראות לעולם את המציאות היום-יומית של אזרחים שביקשו חיים שלווים וזכו למטחי טילים, כך נגביר את סיכויינו לשכנע את אותו בצדקתנו.

משיחות עם מנהיגים ברחבי העולם אני מרגיש כי ישנה הבנה לעמדתה ולפעולתה של ישראל, ונראה כי ישנו סיכוי טוב כי ישראל תגיע להישגים נאים במערכת ההסברה, אך בראש ובראשונה ובמנותק ממה שחושב עלינו העולם, עלינו להיות מאוחדים.

על רקע הפעולה בעזה עלינו לשים בצד את קמפיין הבחירות ואת החלוקה לקואליציה ואופוזיציה ולעמוד מאחורי צה"ל ותושבי הדרום. הפעולה בעזה היא צעד ראשון בדרך להפלת החמאס ולהחזרת חוסננו הלאומי. גודל השעה קורא למנהיגות הפוליטית כמו גם לכלל אזרחי ישראל להניח בצד מחלוקות ישנות ולעמוד כתף אל כתף במערכה הצבאית, ההסברתית והלאומית שאנו נקראים אליה. אחרי הכל, נצחונו של צה"ל והשגת ביטחון לתושבי הדרום הם ההצלחה של כולנו.