הבלוג של הליכוד

בעקבות פנייתו של השר מיכאל איתן לרו"ח דורון כהן, מנהל רשות החברות הממשלתיות, פרסמה היום לראשונה רשות החברות את רשימת הדירקטורים המכהנים מטעם הציבור בדירקטוריונים של חברות הממשלתיות. הרשימה כוללת את פרטי מועד סיום כהונתם, המקומות הפנויים שטרם אוישו בדירקטוריונים של החברות, וכן רשימת מועמדים לדירקטורים, אשר טרם נכנסו לתפקידם, אך מועמדותם אושרה על-ידי השרים הממנים. רשימות אלו, לפי הסיכום, יעודכנו באתר האינטרנט של רשות החברות באופן שוטף.

השר מיכאל איתן בירך את רשות החברות, ואת העומד בראשה: "מהיום, יאפשר הפרסום לציבור הרחב להתמודד על מקומות הפנויים והמתפנים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות, ויחזק את הבקרה הציבורית על החברות הממשלתיות. זהו צעד חיוני של שקיפות, במסגרת מדיניות ממשל פתוח של ממשלת ישראל, והוא יחזק את הדמוקרטיה ואת האמון של הציבור בזרועות הממשל".

עוד אמר השר איתן כי ימשיך לקדם יוזמות מעין אלו, במגמה ליישם את עקרון השקיפות בפעולות הממשלה, והזמין את הציבור לשתף פעולה ולהציע למשרדו יוזמות דומות בתחומים שונים.

מליאת הכנסת אישרה אמש (ב') בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של יו"ר הקואליציה, ח"כ זאב אלקין וח"כים נוספים, המחייב ארגונים לדווח על קבלת כספים מיישות זרה. החוק עבר ברוב של 40 תומכים מול 34 מתנגדים. החוק החדש יחייב עמותות להצהיר על קבלת כספים ממדינות זרות, ויחול בתנאים מסוימים על עמותה רשומה או חברה לתועלת הציבור (חל"צ), המקבלת מימון כספי ממדינה זרה או חברת חוץ שרוב מימונה היה ממדינה זרה. לפי החוק החדש, חובת הדיווח חלה בתוך שבוע מסיום כל רבעון, על ידי טופס מקוון שיקבע שר המשפטים. בדיווח זה יפורטו זהות נותן התמיכה, סכום התמיכה, מטרות התמיכה או ייעודה וההתחייבויות שנתנו לישות המדינית הזרה על ידי הנתמך, בעל פה או בכתב, במישרין או בעקיפין, אם יש כאלה.

בחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה אין כדי לפגוע בחופש הביטוי, שכן איננו עוסק בתכנים כלשהם. כל שנדרש בהתאם לחוק הוא שקיפות באשר למקורות המימון להפצתם של רעיונות שמקורם בישויות מדינתיות זרות. כפי שנכתב בדברי ההסבר להצעה, חוק זה מאזן בין זכותם של ארגונים במדינה דמוקרטית לפעול בחופשיות, לבין זכותו של הציבור בישראל לדעת מי מממן את פעילותן.

בנוסף, במידה ולעמותה יש אתר אינטרנט, תחול עליה חובה לפרסם בו את פרטי הדיווח.  כמו כן, החוק מטיל אחריות על עמותות לברר את מקור התמיכות הכספיות אותן הן מקבלות. במקרה של מסע פרסום שמומן במיוחד (קמפיין), חלה חובה על העמותה לציין בפרסומים את דבר קבלת התמיכה הכספית. הקנס על עבירה לפי חוק זה עומד על 29,200 ₪.

יו"ר הקואליציה ואחד מיוזמי החוק, ח"כ זאב אלקין: "חופש הביטוי הוא ערך עליון במדינה דמוקרטית, אך עליו להיות מאוזן עם השקיפות הנדרשת במקביל. אסור למדינת ישראל לעמוד מהצד כשאינטרסים של מדינות זרות משפיעים על מדיניות כאן בישראל, בעזרת עשרות מיליוני אירו שמועברים לארגונים השונים. החוק הזה הוא לגיטימי במציאות שנוצרה, המכריחה אותנו לנהוג כדמוקרטיה מתגוננת מפני אלה הנוגסים בלגיטימציה של מדינת ישראל".

את הרעיון לחוק יזם במקור השר מיכאל איתן, בעקבות דוחות של ארגון NGO Monitor, שהצביעו על סכומי עתק שמשקיעות מדינות זרות במימונם של ארגונים פוליטיים בישראל. פרופ' ג'רלד שטיינברג, נשיא הארגו, ציין כי "ממשלות דמוקרטיות צריכות לפעול בשקיפות בהתייחסן לדמוקרטיות אחרות. הצורך בהצבעה זו בכנסת התעורר בעקבות הסודיות הקיצונית של ממשלות אירופיות בנוגע לעשרות מיליוני אירו שמשמשים למימון פעילות פוליטית בישראל. בסופו של דבר, מדינות אירופה והאיחוד האירופי צריכים להיות שקופים, מכיוון שהם מתמרנים את הדמוקרטיה הישראלית. חוק חובת הגילוי החדש יעזור להביא לידיעת הציבור את היקף המעורבות של ממשלות זרות בישראל, מכיוון שהמסגרת הקיימת בחוק הישראלי אפשרה למספר ארגונים הולך וגדל להתחמק מהשקיפות הנדרשת".

נאומו של השר המשיב בשם הממשלה, השר מיכאל איתן בפני מליאת הכנסת, במהלך דיון על הצעות אי האמון שהגישו היום (ב') סיעות האופוזיציה:

אדוני היושב-ראש, כנסת נכבדה, אני אבקש בדברי תשובתי להתייחס לשני החלקים של הצעת האי-אמון כפי שנוסחה על-ידי חבר הכנסת אורון. בחלק הראשון אני רוצה להעיר להשגות של חבר הכנסת אורון בנושא המדיניות הכלכלית והפערים בשוויון.

קו ההסברה של חבר הכנסת אורון – הוא חזר פעם אחר פעם להראות שאנחנו, המדיניות הכלכלית שלנו הולכת הפוך. אבל אני רוצה להזכיר לו שגם התוצאות שלנו הן הפוכות - בזמן משבר, מדינות רבות בעולם, לא כולו, אבל מדינות רבות בעולם, חלקן כאלה שאתה הבאת דוגמאות מהן, נמצאות במשבר, במצב של צמיחה נמוכה. ישראל במצב הפוך - במצב שבו הצמיחה גבוהה ביותר, במצב שבו המשבר עבר בצורה החלקה ביותר, ומבלי לפגוע בכבודם של שרי אוצר שהם כיהנו לאורך כל התקופה ולכל אחד ואחד מהם יש חלק, בחלק המרכזי לטוב ולרע - נושא בנימין נתניהו כשר האוצר וכראש ממשלה. אני חושב שאת ההישג הזה אי-אפשר לקחת ממנו.

לגופו של עניין, כשאתה מדבר על הרגרסיביות בהעלאת הבלו (המס המשפיע על מחיר הדלק), ואתה מודה בהגינותך  שהממוצע של הבלו בישראל עדיין נמוך במעט מהממוצע של מערב אירופה, או של ה-OECD, אבל אתה אומר יש לי אינדיקטור לכך שמדד אי-השוויון הוא גרוע משום שהמסים העקיפים הם הגבוהים ביותר במדינת ישראל, ומאחר ומסים עקיפים מטבע בריאתם הם רגרסיביים אני אומר שהמדיניות היא לא נכונה, והעברת המיסוי מכאן לכאן גורמת לקושי נוסף על השכבות החלשות.

בקשר למדד אי-השוויון, למה חבר הכנסת אורון צריך אינדיקטורים? שייקח את המדד עצמו ויבדוק במשך השנים מתי עלו ובאיזה שיעורים מדדי השוויון, והוא ימצא שזה לא קרה בהכרח דווקא בממשלות הליכוד. ואני מקווה מאוד, וזאת מדיניות הממשלה הנוכחית - להביא לכך שאנחנו נמדוד את זה בתום תקופת כהונתה של הממשלה, וניתן דין וחשבון ראוי האם הממשלה הזאת נוקטת צעדים נרחבים על מנת לצמצם גם מבחינה חברתית את מדעי השוויון, אבל כל זה על בסיס הצורך בהגדלת הצמיחה.

כאשר אנחנו מדברים על הסטת תקציבים בצורה כזאת שאנחנו רוצים להקל על המגזר היצרני והמשקיע והעסקי, לעודד את הפעילות - אנחנו מביאים למצב של הגדלת הצמיחה. התוצר בישראל - אין ביקורת. אני לא שמעתי אף חבר באופוזיציה קם ואומר: אנחנו צומחים מעט מדי. כולם גומרים את ההלל על כך שבמאזן הזה הצלחנו, כלומר הצלחנו לעודד את הכוחות היצרניים, לשמר אותם בזמן משבר, לעודד אותם ולהביא לצמיחה.

כאשר יש צמיחה - אני רוצה להדגיש - נוצר מצב שלכולם יש יותר. אלא מה, יכול להיות המצב שעליו התריע חבר הכנסת אורון, שגם אם השכבות החלשות מצבן יותר טוב, אבל החזקות צומחות הרבה יותר, הפער מתרחב ויש לנו כאן בעיה מבחינה חברתית שצריך לטפל בה.  מדד אי-השוויון הוא מדד יחסי. במצב שבו נעשה יותר לשכבות החלשות, יותר טוב אבסולוטית לשכבות החלשות, אבל השכבות החזקות נעשה הרבה יותר טוב, אז מדד אי-השוויון גדֵל. זה לא אומר שלא צריך לטפל במדד אי-השוויון, אלא כל הטיעון שלי בא ואומר כך: הממשלה ערה לנקודה הזאת, והממשלה מנסה באמצעות מס הכנסה שלילי, באמצעות תוכניות נוספות - לצמצם, להתערב בתוצאות הכלכליות על מנת לעדן את הנושא, את הבעיה החברתית החריפה שאני מודה שקיימת - ואף אחד לא רווה ממנה נחת של אי-שוויון.

מה שביקשתי זה רק לומר דבר אחד: את מדדי אי-השוויון אנחנו נמדוד בתום תקופת כהונתה של הממשלה ונראה האם הממשלה הנוכחית מצליחה בכוונותיה ובמעשיה לצמצם את ממדי אי-השוויון ואני בטוח שהיא תצליח.

אני רוצה לומר לגבי החלק המדיני: חבר הכנסת אורון, אתה, פעם נוספת, אני יכול לכבד ולקבל, יכול להיות שהייתי עושה במקומך אותו דבר. תקפת את מי שמוביל את המדיניות, את בנימין נתניהו והאשמת אותו בדבר אחד שאמרת – חוסר יכולת להגיד לציבור מהי המדיניות ולהוביל אותה. אני סבור שראש הממשלה בנימין נתניהו כבר בתחילת תקופת כהונתו הלך לבר-אילן ואמר בצורה המפורשת ביותר דברים שמבחינת חברים רבים בליכוד, ואחד מהם נמצא קרוב מאוד אלי ברגע זה, היו כפירה בעיקר ועוררו מחלוקת עצומה. אבל הוא אמר: "המדיניות שלנו שאני מוביל היא להגיע לפתרון של שתי מדינות לשני עמים".

נעצום רגע את העיניים, נשכח רגע שאנחנו כאן קואליציה ואופוזיציה. אתה אדם אינטליגנטי. בוא דקה אחת נעשה תרגיל אינטלקטואלי. אני אומר: הנה, ראש הממשלה אמר, קרא והציע מדיניות. לא רק זאת, אלא כשהוא נדרש לעשות דבר עוד יותר חמור מכך - ללכת להקפאה, הוא הלך, לקח על אחריותו ועל כתפיו את המהלך ואמר נלך. מה הייתה התגובה של הפלסטינים? חודשים ארוכים של ההקפאה שיחקו במשחקים, בסופו של דבר כשעמד להסתיים, התחיל סוף כל סוף המשא ומתן הישיר, נגמרה תקופת ההקפאה, הפלסטינים נעלמו.

עכשיו לאן זה מחזיר אותי? אני רוצה לקרוא לכם את הכותרות של המסקנות של אהוד אולמרט שישב מול הפלסטינים, ניהל איתם משא ומתן, היה מוכן לויתורים מפליגים, ואז הוא אומר לאבו מאזן, הכותרת – "גם לי זה קשה, קח את העט ותחתום עכשיו" - משאלת לב. בהמשך מה קרה? אומר לו אבו מאזן - "תן לי כמה ימים". אומר אולמרט שאבו מאזן אמר: "תן לי כמה ימים. אני לא מתמצא במפות. אני מציע כי כבר מחר", כך אומר לו אבו-מאזן, "ניפגש עם שני מומחים למפות, אחד מהצד שלכם ואחד מהצד שלנו. אם הם יגידו לי שהכול בסדר, נוכל לחתום". "כבר מחר ניפגש", כך הוא אומר לאולמרט.

מספר אולמרט שלמחרת התקשרו ואמרו שאבו מאזן שכח שהוא צריך להיות באותו יום בעמאן, והם ביקשו לדחות את הפגישה בשבוע. ומוסיף אולמרט ואומר: מאז לא נפגשנו, המפה נשארה אצלי. מה אני רוצה לומר? אולי נחשוב לרגע אחד שנתניהו הלך לבר-אילן, הלך להקפאה, ביקש שיחות ישירות, הפלסטינים ניצלו את ההזדמנות, את העילה הזאת שנגמרה תקופת ההקפאה והם לא מעוניינים לחתום. ואז, הם "שיחקו אותה", אמרו בגלל ההקפאה. אם לא היה בגלל ההקפאה, זה היה בגלל סיבה אחרת.

ואני שואל איפה הפרופורציות? אם הבנייה היתה נמשכת עוד כמה חודשים והיו בינתיים יכולים להגיע באמת לרגע החתימה ולהגיע להסכם או לפחות לעמוד עם שתי הצעות, אחת מול השנייה, פעם אחת שהעולם ואנחנו נדע. מה אתם רוצים? להתחמק? לברוח? להאשים את ישראל? לשים אותה כל פעם בפינה כסרבנית? מי הסרבן?

ובכל אופן, אני גם חייב להתייחס לאירועים שאנחנו חווים. כל אחד יכול לראות ולהסיק את המסקנות. כולנו מאוחדים בצורך להבטיח את ביטחונה של מדינת ישראל, ואני בטוח שאף אחד לא ייקח סיכון, כפי שראיתי גם בעמדות של אולמרט, שהוא עשה ויתורים מרחיקי לכת, אבל ענייני הביטחון עמדו, ואני בטוח שהם יעמדו מול כל מנהיג ערבי מצדו של כל ראש ממשלה ישראלי. אבל אני רוצה לומר שהיום שיקולי הביטחון נוטים למחשבה נוספת, כשאנחנו רואים שאנחנו נמצאים במצבים שבהם היציבות רחוקה מאוד. ישראל היא אי של יציבות לא רק ביחס לעצמה, כמדינה דמוקרטית עם שלטון יציב ומשטר יציב, היא אי יציבות לא רק לתושביה, היא לא רק לקהילייה הדמוקרטית העולמית, היא אי של יציבות שעל היציבות הזאת נשענות מדינות מתונות באזור כאן. אנחנו לא רק צרכני סמים של ארצות הברית, כמו שניסה לתאר את זה עיתונאי יהודי כמובן, שלוקחים, כביכול, כל מיני הטבות. אנחנו חיים כאן, אנחנו מקיימים כאן משטר דמוקרטי, אנחנו כאן אי של יציבות, שמשפיע על כל האזור והדבר הזה בולט היום.

על מנת שנמשיך להיות אי של יציבות, אנחנו צריכים להמשיך ולחתור לשלום. להמשיך ולקיים את המדיניות ששואפת להגיע לפתרונות עם שכנינו אבל אנחנו צריכים גם להיות זהירים, מדודים ואת הסיכונים שאנחנו צריכים לקחת, לקחת במחשבה ובמסורה, והכי חשוב, לא לשכוח לתבוע גם מהפרטנרים שלנו לעשות מעשים ולא רק לדבר דיבורים.

הממשלה אישרה את תוכניתו של השר איתן לרפורמה בשירות הממשלתי לציבורבין עקרונות התוכנית הפעלת מדד שירות ממשלתי, הקמת מערך שירות לקוחות, ומרכז מידע ממשלתי

הממשלה אישרה את עקרונות הביצוע של התוכנית לשיפור השירות הממשלתי לציבור. על פי התוכנית יבנה ויופעל מדד השירות הממשלתי לציבור, תוקם יחידה לשירות לקוחות ויופעל פיילוט למרכז שירות ממשלתי (נמ"ל) אשר יכלול מרכז שירות טלפוני, ופורטל שירותים ראשי, במסגרת שער הממשלה (gov.il). החלטת הממשלה קובעת כי תוקם ועדה בינ-משרדית ליישום הרפורמה אשר תגיש את מסקנותיה עד ה- 1/10/10. התוכנית תתוקצב ב- 16 מיליון ₪ בשנת 2011 וב- 34 מיליון ₪ בשנת 2012.

השר מיכאל איתן אמר היום כי: "כאשר יצאתי מלשכת רה"מ באפריל 2009 אמרתי כי קיבלתי מעטפה ריקה, ואשתדל למלא אותה בתוכן. במהלך השנה האחרונה הפכה המעטפה למזוודה וכעת אישרה הממשלה פה אחד את התוכנית.

שיפור השירות הממשלתי לציבור הוא חלק ממהלך כולל שנועד ליצור מערכת של יחסי אמון בין האזרח לממשלה, המבוססת על שקיפות, אחריותיות ודיווחיות, ונשענת על עקרונות של ממשל פתוח. התוכנית אותה תאשר הממשלה תשפר את השירות הממשלתי, תצמצם חסמים ותאפשר לאזרחים לנהל את ענייניהם מול הרשויות בקלות רבה הרבה יותר".

התוכנית המוגשת לממשלה מבוססת על פי העקרונות הבאים:
• מדד השירות הממשלתי, ימדוד וישווה את שירותי הממשלה המרכזיים על פי קריטריונים כמותיים ואיכותיים כגון:
o מהירות מתן השירות,
o יעילות השירות (לרבות מס' הפניות הנדרשות ליחידה),
o זמינות השירות,
o נגישות המידע הממשלתי,
o שביעות הרצון מהשירות ועוד.
המעבר למערך של מדידת הביצועים יהווה מהפכה בתחום. תוצאות המדד יפורסמו פעמיים בשנה ויהוו גורם מחולל שינוי. המדד ישמש גם ככלי ניהולי למשרדי הממשלה במסגרת מאמציהם לקדם את השירות לאזרח.
• נמ"ל, נקודת מפגש לאזרח: הפרויקט יספק לאזרח שער כניסה אחיד לשירותי הממשלה- בטלפון, באינטרנט בקיוסקי מידע ועוד. תהליכי השירות יישארו תחת סמכותן ואחריותן של יחידות הממשלה. ציבור הפונים יוכל לקבל במספר טלפון אחד, ואתר אינטרנט אחד מידע מדויק על:
o זהות הגורם המטפל בשירות המבוקש,
o דרכי ההתקשרות עמו,
o התהליך הנדרש לקבלת שירות ועוד.
בשלב מתקדם יותר של הפרויקט יוכל האזרח:
o לפתוח תהליכי שירות במוקד הממשלתי המרכזי,
o להזמין תורים למשרדי הממשלה,
o לסרוק את מסמכים
o ולקבל עדכון על מצב הטיפול בפנייה.
עם כניסתם לשימוש של אמצעי זיהוי מתקדמים ניתן יהיה להשלים חלק מתהליכי השירות במוקד הממשלתי המרכזי.
• יחידת מטה מרכזית לשירות לקוחות: במסגרת התוכנית תוקם יחידת מטה מצומצמת אשר תפעל מול משרדי הממשלה ותנחיל את מדיניות השירות הממשלתי, באמצעות מערך מדידה ובקרה ובאמצעות פרסום מדד השירות הממשלתי לציבור. כמו כן, תגדיר היחידה סטנדרטים שירותיים עבור יחידות הממשלה ותפעל לפישוט ושיפור תהליכי שירות קיימים.

• שיתוף עובדי המדינה: עובדי המדינה הם חלק אינטגרלי בביצוע התוכנית. במסגרת התוכנית יתבקשו עובדי המדינה לעבור הכשרות לסביבת העבודה הטכנולוגית החדשנית, דבר שיוביל בסופו של דבר גם לשיפור מעמדם ותנאי העסקתם, כאשר שיפור השירות ושיתוף העובדים בהישגי התוכנית ייעשה תוך שיתוף פעולה בין הממשלה וארגוני העובדים. קיימת הסכמה עקרונית של יו"ר הסתדרות עובדי המדינה, אריאל יעקובי ושל הממונה על השכר להיכנס למו"מ בנושא מייד עם אישור הרפורמה.

• ממשל זמין: היחידה תפעל לקידום פרויקטים טכנולוגיים שירותיים, תגדיר סטנדרטים טכנולוגים למערכות המידע הממשלתיות, וכן סטנדרטים לאימוץ שירותים מקוונים ביחידות הממשלה.

בעקבות פניית השר מיכאל איתן: דיוני הועדות יוקלטו ושיתוף הציבור ישופר

ועדת השרים לענייני הרפורמה בתכנון ובנייה אישרה היום חלק מההצעות אותן יזם השר מיכאל איתן בתחום השקיפות ושיתוף הציבור ברפורמה בתכנון ובנייה. בין השאר נתקבלה עמדתו של השר איתן כי יש להמשיך ולהקליט את דיוני ועדות התכנון והבנייה, בניגוד למה שתוכנן בחוק המקורי. עוד קיבלה הועדה חלקית את עמדתו של השר איתן בנושא שיתוף הציבור: הועדה החליטה כי יוכנס בהנחיות הפנימיות למשרדים כי הציבור ישותף במידע על התוכניות כבר בשלבי גיבושן ויוזמן להביע את דעתו. הדבר יאפשר למוסדות התכנון להתייחס להשגות הציבור עוד לפני גיבוש התוכנית, לשפרן ולצמצם את ההתנגדויות המגיעות בשלבים מאוחרים יותר. על פי יוזמת השר איתן, בימים אלה מוקם אתר ממשלתי ראשון מסוגו שייחוד לשיתוף הציבור בנושאים שונים וביניהם פרויקטים לאומיים בנושאי תכנון ובנייה.הועדה קיבלה חלקית את הצעתו של השר איתן לפיה במקרים בהם יש ערך מוסף לשמיעת התנגדות בפני ועדה, לא תחסם דרכם של המתמודדים בדיון אצל החוקר הממונה על בדיקת ההתנגדויות.

עוד קיבלה הועדה את הצעת השר לפיה כאשר מגיש ההתנגדות לתוכנית הוא אירגון שעימו נמנה הנציג לועדת התכנון לא יוכל אותו נציג להשתתף בדיון אולם זכות ההשתתפות בדיון לא תישלל מארגוני סביבה אחרים כפי שנקבע בהצעת החוק המקורית. בכך ניתן פתחון פה לארגוני הסביבה, לא רק ביכולת להגיש התנגדות אלא להביע את דעתם בדיון בהתנגדות עצמה.

בנושא הגשת ההתנגדויות נרשם הישג ולמתנגדים לתוכניות השונות תינתן האפשרות להעלות הערות שלא פורטו בהתנגדות הכתובה, על דרך של תיקון כתב ההתנגדות עד שבוע לפני הדיון בניגוד למצב בחוק המקורי.

בתום ישיבת ועדת השרים אמר השר מיכאל איתן כי: "בסך הכל שיפרנו חלק מהליקויים בתחום השקיפות ושיתוף הציבור, אך אני מצפה להתקדמות משמעותית הרבה יותר בתחום זה ובכל התחומים שבמערכת היחסים שבין האזרח לממשלה".