הבלוג של הליכוד

"לא מדברים על זה כל כך, אך המציאות היא שמאז המלחמה לא רק שאין התפתחות בצפון - יש נסיגה גדולה", אומר חבר הכנסת משה כחלון, חבר הכנסת הצפוני ביותר בבית המחוקקים. יו"ר ועדת הכלכלה לשעבר, ויו"ר מרכז הליכוד ראה את מלחמת לבנון האחרונה האחרונה לא רק מספסלי הכנסת אלא גם מביתו בחיפה. מאז המלחמה הוא מציין, המצב לא השתנה אלא הפך גרוע יותר בשל חוסר הוודאות.

"הרבה מאוד חברות שתכננו להגיע ולפתוח מפעלים ועסקים בצפון ובחיפה פשוט לא מגיעות. לא מדברים על זה יותר מדי, ומחפשים תירוצים אחרים אבל בסופו של דבר הם ראו במלחמה האחרונה שטווח הטילים מגיע עד לגבולות חיפה והבינו שמאחר והחיזבאללה רק חיזק את אחיזתו והגדיל את כמות הטילים שיש ברשותו לא כדאי לעלות לצפון."

לתפיסתו של כחלון המעוניין לקדם גם פריסת תשתיות לצפון, החזרת הביטחון שאבד בתקופת הממשלה האחרונה לישובים היא בעלת חשיבות גם לביטחונם אך גם לשיגשוגו של אזור הצפון. "החזרת הביטחון לצפון יכולה לתרום מורלית וכלכלית לאזור הצפון. אם הציבור בארץ ישתכנע שהצפון הוא אזור בטוח הם יגיעו לשם, ואיתם עסקים, חברות והשקעות."

כמי שחווה את המלחמה, כחלון חש את הכשלים בניהולה על בשרו, כאחד מתושבי חיפה. "היו שני כשלונות במלחמה האחרונה : בטיפול בעורף ובניהול המלחמה. אנחנו כאזרחי חיפה זיהינו ראשונים את הכשל בעורף כששרותי החירום לא תפקדו. רק מאוחר יותר הבנו שבחזית המציאות לא הייתה שונה."

"לאורך כל התקופה האזרחים ישבו במקלטים וניחמו את עצמם בזה שהם משלמים מחיר אך כי המלחמה לא תהיה לחינם. לצערנו עם סיום המלחמה הם התאכזבו כי הכל היה לשווא. ישראל לא החזירה את החטופים, לא פירקה את החיזבאללה מנשקו ולא הסיגה אותו מהגבול. אף אחד ממה שאזרחי ישראל תפסו כיעדי המבצע לא הושג. גורמי הביטחון אף מספרים לנו כעת כי החיזבאללה שילש את כוחו."

מהפריימריס לכנסת
כחלון, שכיהן במערכת הבחירות הקודמת כיו"ר מטה הבחירות חש את השינוי הגדול בשטח. כשהסתובב בין הסניפים הוא מספר, קיבל יחס המעיד על כך שאנשים תופסים את הליכוד כמפלגת שלטון. "אנשים היו הרבה יותר מסבירי פנים לנו כחברי כנסת, ולליכוד כמפלגה", מספר כחלון,"ומהצד השני הם גם מצפים להרבה, שואלים יותר ודורשים יותר כי הם מבינים מה הולך לקרות ורואים את הליכוד חוזר לשלטון.

"אחד מהדברים שחשובים לי בחזרתי לכנסת היא המשך הטיפול בנושא של צמצום פערים וקירוב הפריפריה למרכז. בין השאר השקעה בתשתיות ובחינוך הם דברים שאני חושב שיכולים לסייע גם לצמצום פערים וגם לרווחה כלכלית". פריסת תשתיות יכולה לטענתו לקרב את ליבת העסקים והתעסוקה של ישראל לפריפריה, אך ישנם דרכים נוספות בעזרתן הוא מציע לעשות זאת.

"ליבת העשייה של ישראל מתרכזת כיום במקום מצומצם. ניתן להעביר עוגנים כמו בסיסי צה"ל, ותקשורת לפריפריה, חשיבותם גדולה מאוד והם יכולים לסייע מאוד", אומר כחלון ומציע, "אין סיבה שהבסיס של גלי צה"ל יהיה ממוקם ביפו שבמרכז הארץ."

"אותם חיילים שהובילו בתקופתי כרמטכ"ל מלחמה מוצלחת בטרור, שנלמדה בכל העולם, הם אלו שנלחמו במלחמת לבנון השנייה", מזכיר הרמטכ"ל לשעבר ומועמד הליכוד משה (בוגי) יעלון, "ראינו את ממשלת קדימה נכשלת במלחמת לבנון השנייה ובמקום לקחת אחריות, מאשימה את קודמיה ואת החיילים למטה", הוא אומר וחוזר, "היא הייתה צריכה להתפטר אחרי מלחמת לבנון השנייה, אבל פשוט לא לקחה אחריות".

בוגי רק חודשיים בפוליטיקה, אבל את הבטן המלאה שלו על ממשלת קדימה, על התנהלותה מול הפלשתינאים ועל כישלונה במלחמת לבנון הוא כבר סוחב הרבה זמן. חלק מממטרותיה של מנהיגות חדשה יהיה לתקן את הנזק הזה.

"ממשלת ליכוד צריכה לעצור את הסחף, את השיח התבוסתני, ואת המשא ומתן לנסיגה מרמת הגולן ומהשטחים", אומר בוגי ומונה את תוצאותיה של תפיסת ההתנתקות: "יש לנו את רצועת עזה שהיא הרפובליקה האיסלאמית השנייה בזירה המזרח תיכונית אחרי איראן, ועלינו להתייחס אליה כרשות עוינת, כל עוד היא משגרת רקטות לעבר אזרחנו".
עצירת הסחף והנזק, שגרמה תפיסת עולם קלוקלת שהובילה קדימה, לא נולדו לתפיסתו במלחמת לבנון, למעשה הם נטועים עמוק יותר בסדר היום שהיא ביקשה להציג, המתעלם מהניסיון וממציאות חיינו בזירה הפלשתינאית. "סדר היום שלה היה כבר בהתחלה המשך של תהליך ההתנתקות והשיח התבוסתני", אומר בוגי ושואל רטורית - מה למדנו מאוסלו ומההתנתקות? "ברור שהעניין פה הוא לא סכסוך שמתחיל ב-67′, הרי טרור פלסטינאי היה לפני, וההתנגדות הייתה לפני, אז למה אנחנו ממשיכים להשלות את עצמנו?".

"אני מסתכל על המשא ומתן עם אבו עלא ואבו מאזן ורואה איך הם מדברים על חזרה לגבולות 67′", אומר בוגי ומבטיח "הרי ברור שאם נצא משם תהיה שם חמאסטן שתאיים ברקטות על מרכז הארץ, ועל שדה התעופה בן גוריון".

"אנחנו יודעים שבממשל האמריקאי חשבו שיהיה שינוי אסטרטגי בעמדה הישראלית אחרי שהתגלו התוצאות העגומות של ההתנתקות", במקום לנצל את ההזדמנות הזאת, מציין בוגי, בחרה ממשלת קדימה רק להאיץ באותה דרך קלוקלת. "ומה אולמרט הציע במקום? לחזק את אבו מאזן, הוא וציפי ליבני הובילו לאנאפוליס, שהיא למעשה כמו אוסלו".

"ממשלת הליכוד צריכה להביא לשינוי", אומר בוגי שרואה במסירת שטחים צעד אחרון ורחוק בתהליך של פיוס, השלמה והתפכחות של החברה הפלסטינאית. "במקום להביא לשלום מלמעלה, שאין לו גיבוי בצד הפלסטינאי, צריכים להתחיל אותו מלטה. כי בעוד ואצלנו מכינים את העם לשלום אצלם מכינים ומחנכים אותו למלחמה. צריכים להביא למפת דרכים מלמטה שהיעד שלה הוא האוכלוסייה הפלסטינאית ביהודה ושומרון. תוכנית כזו צריכה לכלול ביסוס של אוטונומיה בשטחי A ו-B שתהפוך את הפלשתינאים לגורם אחראי שעושה רפורמה חינוכית, כלכלית, פוליטית, חוק וסדר וביטחון".

הכניסה לפוליטיקה
את המשנה הסדורה שלו פיתח בוגי הרבה לפני שהצטרף לפני כחודשיים לפוליטיקה, כשגם עליה הוא מוכן לשחרר עכשיו התרשמות ראשונית, "החוויה ראשונית עד עכשיו היא הרבה יותר טובה ממה משציפיתי", הוא אומר, "קבלת הפנים החמה של אנשי התנועה, בהנהגה בשטח הייתה מעודדת מאוד"

"שאמרתי שהראש אומר כן והלב אומר לא באמת התכוונתי לכך". ערב כניסתו לפוליטיקה סיפר בוגי על הקושי שלו בקפיצה לחיים הפוליטיים, כעת הוא חושף שתחושת האחריות ורצונו להשפיע על מה שנראה לו כתפיסות מוטעות הפכו למעשה את הקפיצה רק לשאלה זמן. "לאחר השחרור מצה"ל היה לי ברור למרות הצעות שקבלתי שאני לא הולך לעסקים, חשתי שיש לי אחריות", אומר בוגי, "ראיתי שהשיח בישראל מצריך שינוי".

ליכודניק
"בשלושים ושבע שנותיי במדים ראיתי את הפוליטיקה מהצד, כשהמדים מגינים עליי". רק לפני שלוש שנים השתחרר יעלון מצה"ל לאחר שירות ארוך, עם שחרורו פנה לעשייה חינוכית, לפעילות במסגרת מכון המחקר של מרכז שלם ולכתיבת התובנות אותן גיבש במהלך השנים בהן כיהן בדרגות בכירות בצה"ל, ונחשף בין השאר לפוליטיקה ולתקשורת.
"היום אני כבר יכול לספר שזו לא תהיה הפעם הראשונה שאני מצביע ליכוד, את המהפך הרעיוני עברתי עוד בהיותי במדים", מספר בוגי, " כמי שגדל בקריית חיים, הרקע שלי היה נטוע במפא"י ובתנועת העבודה. השינוי התרחש לאחר כניסתי לתפקיד כראש אמ"ן, אז ראיתי את הפער עצום בין המציאות לבין השיח הפוליטי-ציבורי שדיבר על כך שמצאנו פרטנר, דבר שאני כלל לא ראיתי".

"כשהתחלתי לשאול את השאלות, התחלתי לזהות את אותו פער שמאוד הדאיג אותי בנוגע למה שסיפרנו לעצמנו על הסכסוך הישראלי-פלסטינאי, לא רק אל מול החמאס אלא גם מול הפת"ח. למעשה מאז הקמתה של מדינת ישראל לא היה מנהיג פלסטינאי אחד שהכיר בקיומה של מדינת ישראל", אומר יעלון, "ההבדל בין אבו מאזן לחמאס הוא בטקטיקה, לא בטווח הארוך. הוא רוצה לנצל את המסלול המדיני בשביל להכריע את ישראל, היעד הוא אותו יעד".

הדרך שעבר מאופטימיות זהירה בתקופת אוסלו, דרך התפכחות ועד להתבוננות כואבת בהשלכות ההרסניות של אשליית השלום המהיר. התגובות שקיבל סיפרו העוסק בדרכו הרעיונית, הראו לו כי רבים מזדהים לא רק עם רעיונותיו - אלא גם עם הדרך שעבר ושעברה ישראל - ממדינה עם מפלגות בעלות סדר יום ציוני חוצה מחנות, לדגל של הליכוד. "אנשים שקראו את הספר פנו אליי ואמרו לי זאת מה שהייתה פעם מפא"י, עם כל המחלוקות, הליכוד הוא הגילום של החיבור בין מפא"י לחירות. פה נמצאים אנשים שאכפת להם מהבית היהודי".

"לא מזמן אמרתי למישהו שאם בן גוריון היה חי היום הוא היה מצביע ליכוד. תנועות אחרות איבדו את ההכרה בייחודיות ובצדקתה של הציונות והן מובילות את הכרסום בחוסן שלו", אומר בוגי, "בנושאים מדינים שאתה קורא את ז'בוטינסקי, בן גוריון וכצנלסון כל אחד מהם כותב אחרת אבל כולם מדברים על קיר הברזל. התנועה היחידה כיום שהיא ציונית ופרגמטית, היא תנועת הליכוד".

השיחות שקיים יעלון עם נתניהו, נדרשו בין השאר בכדי להבהיר לו מה מידת החיבור בין הרעיונות בהם האמין לאנשים האמורים לייצג אותם, "כל הזמן אומרים דברים שרואים מכאן לא רואים משם. רואים פוליטיקאים שאומרים משהו אחד ועושים דברים אחרים, רציתי להיות בטוח שהאדם שמנהיג את התנועה הולך באותה דרך, וכך גיליתי אצל נתניהו".

מקיבוץ גרופית למצודת הליכוד
איך להגדיר אותך? אני תוהה האם יעלון המפא"יניק הצעיר שהלך להגשים ציונות בהקמת קיבוץ גרופית בערבה, מקדש את אותם הרעיונות של בוגי הרמטכ"ל במילואים שהתפקד לליכוד. "אני תופס את עצמי כיהודי, ציוני וישראלי שמאמין שצריך שתהיה בעולם מדינה יהודית. ראיתי כרסום בעמדה הזאת בשמאל, ואני רואה בזה בעיה. למעשה אני לא מקבל את החלוקה שיש בין שמאל לימין", אומר בוגי המחלק את המגרש הרעיוני החדש ללאומיים ופוסט לאומיים. יעלון המפא"יניק ובוגי הרמטכ"ל מאמינים ככל הנראה באותם רעיונות.

"יצרנו בשיח שלנו א-סימטריה מסוכנת, בה הפלסטינאים מדברים על זכותם על הארץ ועל שלום מלא וצודק, ואנחנו מדברים רק על ביטחון במדינת תל אביב. התוצאות של השיח הזה הם כי כיום מקובלת על כל העולם התפיסה, כי לפלסטינאים מותר לחיות בכל הארץ הזאת בעוד ליהודים יש מקומות שאסור לחיות בהם".

גידולי מים והידלדלות הרוח
שיח, רעיונות ונרטיבים הם כלי נשק רבי עוצמה בתפיסת העולם של בוגי, שביקש לשתף אנשים נוספים בעמדותיו: "כשהשתחררתי אמרתי לעצמי שאני חייב לעסוק בזה, וכך כתבתי את הספר ופרקתי מעצמי את המטען הכבד. מה שביקשתי לעשות הוא לתאר את האיום הגדול הקיים בכרסום באמונה בישראל ובצדקתה".
למעשה נקודת חולשה מרכזית בה מתמקד בוגי הוא דווקא מצבו של החינוך היוצר לדבריו נוער חסר שורשים אותו הוא מכנה גידולי מים, "אינו יודע מהיכן אנו באים, איננו יודע מה זה להיות יהודי ציוני".

כך, הרמטכ"ל לשעבר שבחן את בעיותיה של ישראל דרך קנה הרובה, איננו חושב כי הבעיה המרכזית שלנו היא בניין כוחו של צה"ל או גודלו של תקציב הביטחון. רעיונות ואמונות הוא מזהה, הם הכוח החזק ביותר שקיים.
"העימות בינינו לבין הערבים מגיע בסופו של דבר להתנגשות של נרטיבים, ואם לא ברור לך למה הגעת לכאן אחרי אלפיים שנות גלות לא תוכל לנצח אותו. הגענו לעוצמה צבאית וכלכלית, אנחנו יכולים להיות גאים בהישגים שלנו בתעשייה, ובמדע. אין לנו בעיה של כוח פיזי".

מאת: אופיר אקוניס.

בשבוע שעבר אמרה ציפי לבני בטלוויזיה שהיא רוצה ויכולה להיות ראש ממשלה. אז אמרה. גם השכן שלי מקומה ראשונה אמר. לא ציפי ולא השכן היקר שלי יכולים להיות ראש ממשלה בישראל. כדי לזכות באמון העם לתפקיד החשוב הזה, צריך להיות מנהיג ולהוכיח עשייה. ללבני , אין את זה!

ציפי לבני מתרוצצת בין אולפני הטלוויזיה ומזיעה מאורות הזרקורים. אין תוכנית שהיא לא מופיעה בה. מופיעה וכהרגלה לא אומרת כלום. כמו כוכבת הילדים ציפי שביט שקיבלה תוכנית בטלוויזיה הלימודית בתחילת שנות השמונים: ציפיטפוט. מפטפטת ומפטפטת, אך לא אומרת דבר משמעותי אחד.

לבני ישבה בממשלות ישראל מאז מרץ 2001. מה היא השיגה בשמונה שנים ליד שולחן הממשלה. שרת קליטה? לא קולטת. שרת חקלאות? לא נטעה, לא שתלה, לא קטפה. פיתוח אזורי? לא פיתחה מאומה. שרת המשפטים? פטפטה כמה מילים. שרת החוץ? בהסברת המדינה בחו"ל- ישראל בחוץ.

ואולי, היא כן עשתה משהו בימיה כשרה בממשלה? לאחר פישפוש קצר בזכרוני אני נזכר: לבני קשורה בשתיים מהטרגדיות הגדולות ביותר בתחום הביטחון והחוץ שהובילה קדימה בשלוש השנים האחרונות.
הראשונה, ההתנתקות שהסתכמה בגשם של רקטות וטרור תלול מסלול מרצועת עזה לאשקלון, שדרות, קיבוצי ומושבי הנגב המערבי וחבל אשכול.

השנייה, החלטה 1701 בה מתגאה לבני בכל מקום כצעד החשוב ביותר בקריירה הפוליטית שלה. החלטה מדינית אומללה של שרת חוץ חסרת ניסיון ומנהיגות, על רקע מלחמה שנוהלה בצורה אומללה לא פחות. לפני שנה אמר קצין בכיר באמ"ן "הגדיל החיזבאללה כמותית ואיכותית את טווח וכמות הרקטות שלו בהשאווה למה שהיה בידיו ערב המלחמה". תארו לעצמכם, מה המצב כיום.
שגריר ארצות הברית באו"ם לשעבר הוסיף ואמר ש"חיזבאללה לא פורק מנשקו…הוא עדיין איום על ישראל כמו בעבר". האם על כל אלה יש לציפיטפוט במה להתגאות.

ציפי לבני יכולה להמשיך ולפטפט. אבל איך אומרים החבר'ה ב"שבוע סוף"? היא רק טפט. מדקלמת סיסמאות שמכתיבים לה קופירייטרים ממשרד פרסום בתל אביב. זוהי לא מנהיגות. אלה לא עמדות של מי שמבקש להנהיג שבעה מיליון ישראלים. אין לה יכולת ביצוע. אין לה את זה.

מדינת ישראל צריכה, הייתי אומר חייבת, את המנהיגות של הליכוד בראשות בנימין נתניהו כדי להחזיר אותנו לדרך בטוחה ושפויה. הדרך שישראל ראויה לה!

תת אלוף במילואים מירי רגב, הצטרפה לאחרונה לליכוד ומתמודדת ברשימה הארצית של התנועה לכנסת. רגב כיהנה כדוברת צה"ל וכצנזורית הראשית, וכן כמתאמת מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה בתקופתו של אריאל שרון.

למה החלטת להצטרך לתנועת הליכוד ולפוליטיקה ?
"הליכוד מבחינתי תמיד היה הבית, האוהל הגדול ששיקף את המגוון שקיים במדינת ישראל, הליכוד תמיד שיקף את עמדותיי בכל הנוגע לנושאי הליבה, כגון שמירת אחדותה של ירושלים, ועמדה ברורה וחד משמעית בנוגע לכך שאין להחזיר שטחים ושילוב בין כלכלה חופשית ורגישות חברתית", פותחת רגב שהשירות הצבאי מנע ממנה עד לאחרונה הבאת דעה פוליטית או חברות במפלגה.

"אני חושבת שאנשים טובים שיש להם קבלות של עשייה ואלטרנטיבה מחוץ לפוליטיקה, נכון שינסו להשפיע דרך הפוליטיקה ולקדם נושאים משמעותיים באמצעות אותם גופים שמקבלים את ההחלטות במדינת ישראל. ישנה
חשיבות שאנשים שצמחו מלמטה והגיעו לעמדות בכירות במערכת הבטחונית ובמערכות הציבוריות, ושיש להם ניסיון בהסברה, בביטחון יחד עם רגישות חברתית יובילו תהליכים בפוליטיקה הישראלית."

אילו נושאים תהיי מעוניינת לקדם בכנסת ?
רגב שהתגוררה בשנותיה הראשונות בישראל במעברה ומתגוררת כיום בקרית גת כואבת את הפערים בין המרכז לפריפריה. "אני מעוניינת לעסוק בנושאים החברתיים ומאמינה שעלינו לקדם את התפיסה הדוגלת בשוויון הזדמנויות לכל בדגש על פריפרייה, שכונות נשים וצעירים". לתפיסתה, תפקיד המדינה לדאוג לרווחת תושביה ולמנוע היקלעות שלהם למעגל העוני, "אני מאמינה שאנו צריכים לתת לאנשים חכות ולא דגים ובכך לאפשר להם לבנות את חייהם כאנשים עצמאיים ולא להיסמך על שולחנו של אחר."

"אם הגיעי לכנסת בכוונתי לחוקק חוק שיקדם העדפה מתקנת בתעסוקה לפריפרייה במשרדים ממשלתיים. במקומות אלו קיימים משרות בכירות כדוגמת דירקטורים, והייתי רוצה שתהיה מכסה מינימלית של 10% לאנשים מישובי פריפריה או מהשכונות", אומרת רגב ומוסיפה, "כמו כן, כפי שמשריינים כיום מקומות באוניברסיטאות למיעוטים, הייתי רוצה לראות שיריון של מקומות גם לאנשים הבאים מהפריפריה ו לחיילים המסיימים שירות קרבי, שלמעשה לא יכלו להקדיש חלק משירותם בשיפור נקודת הזינוק שלהם לאוניברסיטה."

כדוברת צה"ל בעברה, לרגב ניסיון רב בתחום ההסברה והדוברות, היא רואה בשיפור ההסברה הישראלית מטרה חשובה. "הגיע הזמן שסוגיית ההסברה תרוכז בצורה מקצועית מחוץ ללשכת ראש הממשלה, אך בסמוך אליה". שינוי זה ישפר את ההסברה הישראלית. "יש להעביר את המסרים שחשובים לעם היהודי ולעם ישראל, לאורך שנים לא עסקנו בסוגיית ההסברה הלאומית בצורה ראויה ורצינית, והגיע הזמן לעסוק גם בנושא חשוב זה, בעידן של תקשורת מודרנית וחוצת גבולות, בהם הפלאפון והאינטרנט הופכים להיות כלי מרכזי של מידע לאזרחי העולם."

רגב ש"חרשה" בשבועות האחרונים את הארץ ופגשה פעילים וביקרה בסניפים רבים, מודה כי חווית הפריימריס ריגשה אותה. "במהלך שלושת השבועות האחרונים הכרתי אנשים חמים רבים, פשוטים ואמיתיים שאהבת הארץ, האדם והמסורת היא נר לרגליהם, והתקבלתי בהרבה מאוד אהבה ותמיכה. אני גאה להיות חלק ממפלגה שארץ ישראל, ירושלים עקרונות המסורת והדמוקרטיה כה חשובים לה, ומאמינה כי מתפקדי הליכוד יבחרו את הנבחרת הטובה ביותר, בה יבחר עם ישראל להנהיג את המדינה."

מאת: רותם סלע

"אני כבר לא יכול לתרום כלוחם בסיירת מטכ"ל, אחרי הכל גילי הוא כגילה של המדינה, אך אני אוכל לתרום בעשייה פרלמנטארית". אהוד יתום מתמודד ברשימת הליכוד אחרי הפסקה כפויה בכנסת האחרונה. "לא עזבתי את הזירה הפוליטית ואת הבית הליכודי גם לאחר שלא נבחרתי לכנסת ולמרות שהציעו לי תפקידים בכירים במפלגות אחרות". יתום, ששילם מחיר יקר בשל עמידתו על עקרונותיו בתקופת ההתנתקות, מבקש לשוב ולתרום מניסיונו בתחום הבטחוני ובעיקר בתחום הטרור. בראיון שכלל שאלות וסוגיות שביקשו להעלות הגולשים פעילי הליכוד, הוא פרש את תפיסת עולמו הבטחונית.

מה הכשלים של ישראל במדיניותה בזירה הצפונית?
"גילינו איפוק וחוסר נחרצות בכל הטיפול בסוגיית דרום לבנון וחיזבאללה, וזה מתחיל בליל הבריחה הגדולה של אהוד ברק מלבנון", פותח יתום, "אני יכול להגיד שכל זמן שנכנענו למקסם שווא של שקט תיירותי, שהתעלמנו מפיגועים של החמאס ושל החיזבאללה תמיד הפסדנו"

"אחרי חמש שנים של שקט מדומה בגבול הצפון, נכפתה עלינו מלחמה בצפון ופתאום גילינו שהחיזבאללה בנה עיר תחתית של טרור והתחפר בלבנון, ובנה לעצמו עיר תחתית של טרור", מצב זה, טוען יתום, הוביל את ישראל למלחמה הראשונה שלא נצחנו בה", אמירה אותה מבקש יתום לגבות.

לא הגענו למטרות

"לא נצחנו במלחמה משני טעמים, הראשון לא הגענו למטרות אותן הגדירה ממשלת ישראל, ביניהן החזרת הבנים וסילוק חיזבאללה על ציודו וגיסיותיו מרצועת הביטחון, והשני הוא שנכפתה עלינו הפסקת אש. לאחר שלא השלמנו את הפסקת האש, גם היום האחרון גבה מאיתנו קורבנות רבים, וכשנכנסה הפסקת האש לתוקפה לא השגנו אף אחת ממטרותינו"

התוצאות על פי יתום עגומות, "נכון לרגע זה, הדגלים של חיזבאללה שוב מתנוססים וארגון הטרור שילש וריבע את כוחותיו ואמצעי הירי שלו לעבר ישובינו ואף הגדיל את הטווחים כך, שלא רק שלא ניצחנו במלחמה, אנו הרבה יותר מאוימים". כמו מציין יתום, "החיזבאללה הוא רק חתיכה אחת בפאזל הטרור, מורה הדרך למחבלי החמאס והג'יאהד האיסלאמי שמכינים את עצמם למלחמה נגדנו, בבניית תשתיות".

נטישה רשלנית

זירה נוספת שעל נטישתה אנו משלמים את המחיר היא רצועת עזה, "עשינו טעות חמורה ביציאה החד צדדית, לא רק שיצאנו ללא תמורה תוך כדי גירוש 10,000 יהודים, אלא גם הפקרנו את נושא הביטחון של מה שנותר. עזבנו את התוחמת הצפונית של אלי סיני, דוגית וניסנית ובכך אפשרנו לחמאס להתקרב עד לגדר של נתיב העשרה ולירות לעבר אשקלון שקיימת סכנה גם לאשדוד בשל הגדלת טווח הגראדים, ובנוסף נטשנו ברשלנות, את ציר פילדלפי ובכך הפקרנו את גורלנו בידיים מצריות ופלסטיניות, והתוצאה לא אחרה לבוא, החדרות בלתי פוסקות של אמצעי לחימה תחת עיניהם של המצרים ובמנהרות מעל ומתחת לגדר", טעויות העבר עשויות לגבות מאיתנו מחיר כבד בעתיד, "התשתית החבלנית של החמאס כיום, בתוך האוכלוסייה הפלסטינית הופכת את זירת הקרב העתידית לקשה מסובכת ומורכבת, דבר שהתרחש בשל הנטישה של רצועת עזה"

מה יש לעשות

"אנו מפגינים מדיניות של איפוק וחוסר אונים ויש לבצע פעולות אקטיביות, בעיקר עכשיו ברצועת עזה, שמהכיוון של הרצועה אין רגע דל של הפסקת ירי הקסאמים, פעולות שצריכות להיות מושתתות גם על אוויר וים אך גם באמצעים יבשתיים, שחייבים לעמוד לרשותינו לפעולות ממוקדות כנגד תשתיות טרור", אומר יתום, "יתכן וניאלץ לפעול ולקיים פעולה כוללת לא של כיבוש של רצועת עזה, אך של כיבוש זמני בכדי לעבור מנהרה מנהרה ותשתית טרוריסטית אחת לאחת בכדי להרוס אותה, לדכא אותה וליצור מצב שבו שכנעזוב השטח יהיה נקי. אני לא משלה את עצמי שכשנעזוב לא תהיה תשתית טרוריסטית חדשה אך זה יקח להם שנים"

"בחזית הצפונית עלינו להיות דרוכים, לא הייתי מציע היום לפתוח במלחמה בצפון מיוזמתנו, אך אנו חייבים להגיב על כל פעולה של החיזבאללה, יש להגיב על כל מהלך כזה בנחרצות וצריך לפעול לכך שראשי המחבלים ובראשם נאסרללה יהיו תחת איום תמידי. לא יעלה על הדעת שמנהיג כמו נאסרללה ימשיך להנהיג ארגון טרור שכזה מבלי שנפעל כנגדו כפי שעשינו לקודמו מוסאווי", אומר יתום, "יתכן ויקום מנהיג אחריו, אך כוח ההרתעה הישראלי ישוב, מי שקם להורגך השכם להורגו"

מטייל, כותב ובעיקר, רוצה לסייע

בשלוש השנים האחרונות ניצל יתום את הזמן בכדי להוציא לאור שני ספרים על אהבת הארץ והרצאות בנושא המאבק בטרור ומנהיגות. "היה לי הרבה יותר נוח להשאר בבית, להרצות ולהמשיך לטייל ולהגיש פינה ברדיו אך חשתי שאני יכול לתרום ולסייע"

בפריימריס הוא בחר במסע בחירות מינימלי מלווה באישתו ובלי עוזרים ומנגנון. הוא מנסה להגיע לחברי מרכז ופעילים בכל הארץ ומקבל תגובות חמות."אנחנו נמצאים לקראת סוף המערכה של הפריימריס, שהתקיימו לפני פחות משבוע, אני פוגש, מטלפן ורואה הרבה אנשים, זה קשה להגיע ל-98,000 איש. המצב הכלכלי לא מאפשר, גם מטעמים של דוגמא אישית לנהל מערכת בחירות שהיא פחות מצנועה". מעודד מהתגובות הוא אופטימי, "אני שומע דברים מאוד טובים מהאנשים שאני פוגש בשטח, אנשים מבינים שהדרך אותה הובלתי בכנסת ה-16 היא הדרך הנכונה".