הבלוג של הליכוד

מדינת ישראל ניצבת היום מול אתגרים עצומים. המשבר הכלכלי מאיים על מקומות העבודה וחסכונות אזרחי ישראל. מערכת החינוך כושלת. תושבי שדרות, הנגב המערבי ואשקלון סובלים מהתקפות טרור יומיומיות. אמהות חוששות לשלוח את ילדיהן לסרט, קשישים מוכים באכזריות, ארגוני הפשיעה משתוללים והאלימות ברחובות גואה.רק מנהיגות חזקה עם דרך ברורה תחלץ את ישראל מן המשבר הכלכלי העולמי, תיתן מענה לאיומים הבטחוניים, תשקם את מערכת החינוך ותחזיר את הביטחון האישי של אזרחי ישראל. אני מאמין שהנבחרת שהליכוד יעמיד לבחירות הקרובות תסייע לי להביא את המנהיגות שתנהיג כראוי את המדינה.

לשם כך אני זקוק לעזרתכם. הדמוקרטיה הישראלית שייכת לכולנו, וכל אחד ואחד מכם יכול לתרום ולהבטיח שהבחירות הקרובות יבשרו שינוי. אני מבקש מכם להצטרף אלי ולחברי בתנועת הליכוד, להתפקד, להתנדב ולקחת חלק במסע לשינוי פניה של החברה, החינוך, הכלכלה והבטחון של כולנו.

הצטרפו אלינו בשבועות הקרובים למסע הבחירות שיהפוך את מדינת ישראל לחזקה, משגשגת ובטוחה יותר. יחד נצליח!

המשבר הכלכלי העולמי הביא את ראשי המדינות המפותחות להתגייס לגיבוש התוכנית הכלכלית. המטרה להתמודד כראוי עם הצונאמי העולמי. אצלנו, החליטו אחרת. החליטו להמתין ובזבזו זמן יקר.
כאשר הבינו באוצר שהמשבר אינו בר חלוף והשפעתו על המשק הישראלי עלולה להיות חמורה, הציגו בפנינו תוכנית כלכלית. מעט מדי ומאוחר מדי.

בתוכנית לא היה מענה אמיתי לחוסכים בקופות הגמל וקרנות הפנסיה, לגידול הצפוי באבטלה, למיתון שהולך ליפול עלינו ולענפים שעומדים בפני קריסה. והנה היום, מנסה הממשלה להפיל על הליכוד את המשבר בכלכלה. איפה הם היו שלוש שנים? אם הם כל כך בטוחים שמה שעשינו לא נכון, למה הם לא תיקנו זאת? הם לא עשו דבר כי המשק היה בצמיחה והתשואות מקופות הגמל וקרנות הפנסיה היו בשיאן.

כן, יש מה לתקן , יש מה לשפר אבל היום מה שחשוב זה לתת רשת ביטחון ולהפסיק את גרירת הרגליים. חייבים להחזיר את אמון הציבור ואני מאמין שזה אפשרי.

ביבי הוא אות הקלון של השמאל, ותזכורת לאובדן הרלוונטיות שלו לציבור הישראלי בגלל מסכת טעויותיו וכשליו בניתוח המציאות המזרח תיכונית.
כמו אלרגיות אביב מצויות, גם הביביפוביה מתפרצת כשמעמדו של בנימין נתניהו בסקרים בפריחה. לא ברור אם ביבי השתנה, אבל די ברור שהתקשורת לא השתנתה, ואם לשפוט לפי העיסוק התקשורתי המאסיבי ביו"ר האופוזיציה בשבועות האחרונים, הבעיה האמיתית של מדינת ישראל היא לא הקסאמים בדרום, התעצמות החמאס בעזה, או המשבר בבורסה, אלא הוצאותיו הפרטיות של בנימין נתניהו במסע ההסברה שלו בלונדון, או העובדה שיש פוליטיקאי במדינת ישראל שמשלם מכיסו הפרטי לראש לשכתו, במקום מכספי הציבור.

כמו כל אדם, ביבי לא חף מפגמים, וראוי למתוח ביקורת על בעית מראית העין הציבורית שבראוותנות האישית, אבל כמנהיג פוליטי, הוא ניחן בכישורים מוכחים בשלושת תחומי ההנהגה המרכזיים החשובים למנהיג- ראיה מדינית מפוכחת וארוכת טווח, חזון כלכלי שאפשר את הצמיחה של הכלכלה הישראלית בשנים האחרונות, וכישורים דיפלומטיים הסברתיים שהם כלי העבודה המרכזי של מנהיג ישראלי בזירה הבינלאומית. ביבי הוא מי שחזה את נפילת הקסאמים באשקלון, והוכתר בשל כך כמפחיד הלאומי. ביבי חולל רפורמה כלכלית אנטי פופוליסטית, שכיום ברור עד כמה היתה חיונית ליציבות הכלכלה הישראלית, והוא זה שהתגייס למסע הסברה אינטנסיבי בתקופת מלחמת לבנון השניה, שהחליף את משרד החוץ ושרת החוץ שנפקדן מהזירה. בנוסף, בשונה מראש הממשלה המכהן, וזה שקדם לו, לא נחשד ביבי בשחיתות אישית, ותדמיתו הציבורית נותרה נקיה.

כשמסתכלים על המאזן הזה בפרופורציה להאשמות האישיות שהוא סופג על בעיות התנהלות, שברק ואולמרט לוקים בהם באותה מידה, חייבים להודות כי נתניהו הוא היחיד שמסוגל לתת מענה של ממש לוואקום המנהיגותי ולכשל המדיניות המתמשך במדינת ישראל. במובנים רבים נתניהו הוא המדינאי היחיד שקיים במדינת הגמדים של הפוליטיקה הישראלית הנוכחית שמורכבת מעסקנים ופרקליטים. את העובדה הזאת רוב הציבור הישראלי כבר הבין, ולכן היה רוצה לראות את נתניהו כראש ממשלה.

אז למה בכל זאת כל כך אוהבים לשנוא את ביבי, ולמה כל כך נהנים להשמיץ ולהלעיג את דמותו? יש שיגידו שזו תסמונת השנאה של הילד המוצלח של הכיתה, שגם יודע להגיד לכולם "אמרתי לכם". אבל זה יותר עמוק מזה, כי שובו של ביבי מחזיר לשמאל את אות הקלון שלו, על כל טעויותיו, וכשליו, בניתוח המציאות המזרח תיכונית. ביבי הוא תזכורת לשמאל על אובדן הרלוונטיות שלו לציבור הישראלי, והוא בעיקר מאיים כי חוץ מלתקוף אותו על הוצאות עיצוב השיער של שרה, אין טענות עינייניות של ממש כנגד נתניהו ותפיסתו המדינית. וכשזאת התחמושת היחידה, זה אומר שהשמאל באמת במצוקה.

השבוע יצא משרד האוצר בראשות השר בר און בכותרות מרעישות ובחגיגה תקשורתית מאופיינת אודות "התוכנית הכלכלית" להצלת המשק הישראלי על רקע המשבר הכלכלי העולמי הסוחף אותנו בחודשים האחרונים.

כן, אותו השר בראון שטען בשבועות האחרונים כי ישראל יציבה וכי המשק הישראלי אינו נגוע ב"מגפה הכלכלית" העולמית הפושטת על השווקים בארה"ב, אירופה, רוסיה, מזרח אירופה ואסיה, החולפת לידנו ללא כל פגע מתחיל להבין כי הנחה זאת שגויה מייסודה וכי האוצר אחראי באופן ישיר על יציבותה של המערכת הכלכלית הישראלית מרמת בנק ישראל , המערכת הבנקאית, הגופים המוסדיים ועבור לבתי ההשקעות, מנהלי קופות בגמל וקרנות הפנסיה וסיים בגברת כהן מחדרה וחסכונותיה אשר התכווצו בחודשים האחרונים בשיעורים מדהימים.

ראשי המדינות בעולם החל מארה"ב, בריטניה, ראשי מדינות אחרים בעולם כולו, יוצאים בתוכניות ובהצהרות אשר מטרתן לייצב את השווקים ולהבטיח כי חסכונות הציבור הרחב לא יפגעו למרות המשבר, הצהרות אלו נועדו להרגיע את הציבור ולהקרין לגביו תחושה כי השלטון המרכזי מודע לתהליך, לסיכונים הקיימים במפולות בשווקים והחשוב מכל לדעת שהוא לא ייתן לפגוע בכספו של המשקיע הקטן, יבטיח את חסכונותיו במכשירים הקיימים והחשוב מכל ידאג לו זקנתו, כלומר ידאג לתשלומי הפנסיה והפיצויים אשר מהווים לגבי רוב הציבור את הביטחון הכלכלי היחיד הקיים ברשותו לזקנה מכובדת ומקיימת בכבוד .

ובישראל ראש הממשלה ושר האוצר לא עושים דבר!!

ואני אומר כן, מגיע לכל הציבור הזה פנסיה מכובדת, מקיימת ואמיתית, זאת היא לא זכות, זאת היא חובתנו!!

חזרה לתוכנית האוצר, הרבה סיסמאות כלליות, הבטחות בסגנון "יהיה בסדר , נשקיע בתשתיות, בפיתוח, נקים קרנות לעסקים בינוניים", אולם מאחורי הצהרות בומבסטיות אלו לא מסתתר בפועל כלום, פשוט דיבורים בעלמה, והעובדה היא ששוק ההון מצביע בדרך הכי יעילה וברור הנגד התוכנית: המשך תהליך החוסר אימון, המשך פדיונות , המשך ירידות ושחיקה נמשכת של ערכי החברות והגופים הכלכליים עד כדי חשש אמיתי ליציבות המערכת הכלכלית הישראלית.

אני מאמין במעשים ולא בהצהרות, שוק ההון על ציבור המשקיעים בו צריך תחילה להאמין באופן אמיתי כי חסכונותיו הפנסיוניים לא יפגעו, על הממשלה להודיע בדחיפות על הבטחת כספי החוסכים, רבותי במוקדם או במאוחר הממשלה תעשה זאת, לכן עדיף מוקדם לפני שיהיה מאוחר , על ראש הממשלה להיכנס לאבי הקורה ולהקים פורום מומחים הכולל אף גורמים מחוץ למערכת האוצר אשר יגבש סידרת צעדים אמיתית אשר בראשה ההכרזה על רשת הגנה ממשלתית לקופות הגמל, הפנסיה, לאגחי"ם הקונצרנים ועל סיוע לעשרות אלפי עסקים קטנים בכל רחבי המדינה אשר עוברים תהליך מדהים בעוצמתו של התכווצות הפעילות הכלכלית עד כדי חשש אמיתי לעצם קיומם.

גם ההסתדרות מודעת לתהליך ויוצאת בחריפות נגד תוכנית האוצר, מעט מידי, מאוחר מידי וחוסר התייחסות לחסכונות הציבור, זו היא הביקורת העיקרית ואכן מי שקרא את דעותיי בחודשים האחרונים רואה כי טענתי והנני ממשיך לטעון כי יש לגלות מעורבות ישירה ועמוקה יותר של הממשלה והאוצר בתהליך שיקום הכלכלה הישראלית.
אני משוחח עם עשרות אנשי עסקים המייצגים מגזרים ועסקים בעלי גדלים והיקפי מסחר דגולים כקטנים, רבותי עולה כי התמונה קשה ואם לא ייבצע תהליך מהיר של מעורבות ממשלה כמו גם תהליכים מאיצי צמיחה נגלוש למיתון החריף ביותר בו ישראל נמצאה בעשרות השנים האחרונות.

אנו בליכוד מאמינים כי נזכה בבחירות הבאות ונקים ממשלה בישראל, אני מבטיח כי על הפרק נעמיד את נושאי הכלכלה בעדיפות רבה במיוחד על רקע המתרחש בעולם ובישראל בעת האחרונה, אנו נפעל כפי שפעלנו בעבר בנחרצות להתגברות על המשבר הכלכלי הקיים תוך הבנה עמוקה של צרכי הציבור הרחב לצד אילוצי המערכת הפיננסית כולה, אני מקווה שעד הבחירות לא יירדמו אנשי האוצר על משמרתם ויכנסו באופן מיידי כבר עתה לפעולה אמיתית לפתרון המשבר, קיימת חובה להשקיע במשק הישראלי עכשיו והרבה, גם אם נכנס לגרעון חריג בתקציב המדינה, ובתנאי שהוצאות עודפות אלו יוקצו להאצת תהליכי צמיחה, לצד מאמצים לחיזוק חברות ועסקים קטנים, כמו גם רשת ביטחון להבטחת חסכונות הציבור הרחב.