הבלוג של הליכוד

"עבודה קשה, עבודת פרך", לחש הנשיא לנתניהו שהשיב, "יש קשה ממנה, אבל אין קשה כמוה". לאחר 28 ימים של משאים ומתנים עם סיעות הבית השונות פנה יו"ר הליכוד בנימין נתניהו לנשיא המדינה שמעון פרס וביקש הארכה של 14 יום נוספים. בפגישה קצרה שנערכה בין השניים הדגיש נתניהו כי הוא מבקש את ההארכה בגלל החשיבות הרבה שהוא רואה בהרכבת ממשלת אחדות לנוכח האתגרים בפניהם ניצבת ישראל.

"יכולתי עד יום ראשון להציג בפניך ובפני עם ישראל ממשלה, וממשלה טובה", אמר נתניהו לפרס וציין, "אך החלטתי לבקש ממך אורכה בכדי לנסות ולעשות כל מאמץ בכדי לנסות ולהביא לממשלת אחדות כפי שהבטחתי לעם ישראל בבחירות".

נתניהו הוסיף כי מאז שנבחר קיים פגישות במערכת הביטחון ובמשרד האוצר, וכי התמונה שקיבל חיזקה את הבחנתו כי אחדות היא צו השעה. "ניתנה לי הזכות לתת שבועיים נוספים למקרים כאלו", אמר פרס וציין כי הוא שותף לדעתו ומעריך את מאמציו של נתניהו להקים ממשלה רחבה.

"תודה שבאתם. היום אנחנו מקיימים פגישה עם נציגים של מעסיקים ובכירים במשק. מחר אפגש עם נציגים של ארגונים חברתיים", פתח נתניהו את פגישתו עם בכירי המשק.

יום ראשון, שש בערב. במלון קראון פלאזה שבמגדלי עזריאלי התכנסו ראשי המשק לפגישה עם ראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו : אנשי עסקים מובילים, טייקונים, רגולטורים ופקידי ציבור בכירים בעבר ובהווה, ראשי ענף הבנקאות ותעשיינים.

נתניהו נכנס בשעה בשש ורבע ולחץ את ידיהם של המתקהלים. לשולחן הדוברים הסבו נתניהו, עו"ד יעקב נאמן וחבר הכנסת יובל שטייניץ. כחמש דקות מאוחר יותר ניתן האות וגם אנשי התקשורת מילאו את האולם לקראת פתיחתה של מסיבת העיתונאים.

"אנחנו לא יכולים לבסס חברה חזקה בלי כלכלה חזקה. אנחנו נמצאים באחד המשברים הקשים ביותר של השנים האחרונות, אם לא הקשה ביותר", אמר נתניהו וציין, "הדרך הטובה ביותר להתמודד עם המשבר היא לשמוע את הגורמים המובילים את הכלכלה והחברה."

"אני קורא לכולכם לעשות מאמץ ולשמר את העובדים, אני יודע שעוד יחלוף זמן לפני שהספינה של המשק תשנה כיוון", אמר נתניהו, "אני קורא לכם לעשות מאמץ לסייע ולעצור את בעיית האבטלה. גם אם לא נצליח לשמור על כל עובד ועל כל מפעל, אנחנו צריכים לעשות כל מה שאנחנו יכולים בשביל לשמור על הצמיחה במשק", אמר נתניהו שציין כי בעיית האבטלה היא האתגר הגדול ביותר שעומד בפני כלכלת ישראל בתקופה הקרובה.

את דבריו סיכם נתניהו בכך שתוכנית טובה חייבת להתבסס על דיון עם כל הגורמים המעורבים. "מרגע זה אני מפסיק לדבר ומעביר את רשות הדיבור ליובל, ומאפשר גם לכם לדבר".

תודה לכל הגולשים, המשיכו לפעול באתר, אשמח לקבל את התגובות שלכם, ללא תיווכים וללא אמצעי ביניים.

פוסט אורח מאת זלמן שובל.

הפור נפל וגוש המרכז-ימין זכה ברוב - ועל-פי המצב החוקתי, ובתנאי שכל המיפלגות במחנה המרכז-ימני יעשו את מה שקהל בוחריהם מצפה מהן, תפקיד הרכבת הממשלה אכן יוטל על-ידי הנשיא פרס על בנימין נתניהו.

לפני שנים רבות העלה התיאטרון הקאמרי הצגה בשם "הערב אימפרוביזצייה". גם מערכת הבחירות היתה מעין אימפרוביזצייה או אלתור - לקראת ההצגה האמיתית שמתחילה רק עכשיו. כל עוד נמשכה מערכת-הבחירות אפשר היה לנסות, למשל, ולשכנע את הציבור התמה שבמיבצע "עופרת יצוקה" אכן הובטחה "רגיעה ארוכת טווח" (ברק) או שהושגו כל המטרות המדיניות של ישראל (לבני) - בעוד טיל גראד התפוצץ להם, או ליתר דיוק לנו, בפנים. או בעניין אחר - כשהצונאמי הכלכלי הולך וקרב אלינו, שר-האוצר (בר-און) עוד דיבר על תכניות כלכליות כביכול, שאחד מראשי המשק הגדיר אותן, ובצדק, "קישקוש" - אך החל מהשבוע תצטרך הנהגתה המתגבשת החדשה של ישראל בראשות בנימין נתניהו להיערך באופן מעשי לקראת כל האתגרים האלה בתחום הכלכלי, הביטחוני והמדיני - וסוגיית אירן שלגביה יש בקווים כלליים הסכמה בין רוב המיפלגות, בראשם.

אין דבר מסוכן יותר לאומה מהנהגה המנותקת מהמציאות ("היונה על אדן החלון" של לבני) או כזאת שמציירת לעצמה ולקהלה תמונה שבמיקרה הטוב היא סוריאליסטית לחלוטין. ולא רק ניתוק מהמציאות איפיינה את הממשלה היוצאת, אלא שקשה להשתחרר מהרושם שגם מלאכת הדיפלומטיה והמדינאות לא כל כך היתה נהירה לה; שנה שלמה התבזבזה במהלכי סרק עם הנהגה פלשתינית חסרת סמכות ונעדרת שליטה מעבר לגבולותיה המוניציפאלים של רמאללה - כשהצד הישראלי איננו מבין מה שכל תלמיד מתחיל בתורת המשאים והמתנים כבר יודע, כלומר שכשצד אחד מציע לצד השני מראש את כל מה שיש לו - כפי שמר אולמרט והגב' לבני, על-פי הודאתם שלהם עצמם, עשו בעניין הגבולות, ירושלים, הפליטים וכ"ו - מאי נפקא מנה שזו תהייה נקודת הפתיחה בכל משא ומתן עתידי.

הפרק העגום הזה בתולדות ישראל עומד לפני סיום, ולא רגע אחד מוקדם מדי. התהליכים המדיניים בינינו לבין הפלשתינים, ובמזרח התיכון כולו, מחייבים גישה מושכלת יותר ומציאותית יותר. העיתונאי הידוע טום פרידמן אמר לפני ימים אחדים ב"כנס הרצליה" שבעצם אין לישראל פרטנר בצד הפלשתיני וכי יצטרכו תחילה לבנות את המשילות הפלשתינית לפני שאפשר יהיה לחשוב על פיתרון מדיני, וגורמים בינלאומיים התבטאו שללא צעדים כלכליים בכלל יהיה קשה לחשוב על פתרונות מדיניים. הדרך שבנימין נתניהו מציע להמשך התהליך עם הפלשתינים מכוונת בדיוק למטרות האלה, תוך שהיא נישענת בראש ובראשונה, כפי שרוב הציבור הישראלי רוצה זאת, על שיקולי ביטחון.

לא במיקרה, ניראה שגם הממשל החדש בוושינגטון איננו מתלהב מהמתכונת המדינית שניסו לקדם, ללא הצלחה, קודמיו - ושלכן הוא פתוח לרעיונות חדשים - ומן הסתם, כפי ששמענו גם מהשליח מיצ'ל, הוא איננו ממהר להחליט על צעדיו, בין היתר מפני שבחדשים הקרובים ראשו ממילא יייה נתון בעיקר לבעיות הכלכלה והפנים הדחופות יותר. אין זה מבטיח שלא יהיו וויכוחים ואפילו עימותים - ויש להניח שיהיו, כשם שהיו מדי פעם לאורך כל הפרקים של יחסי ארה"ב-ישראל - אך ברור שה"חזית" האמריקנית תצטרך לעמוד לנגד עיני ממשלת-נתניהו בכל מהלכיה בתחום המדיני והביטחוני.

רוב מאסיבי בציבור הישראלי, רוב שהוכח בבחירות שיתבטא, כך יש לקוות, בהקמת ממשלה רחבה ככל שניתן, יחד עם האינטרסים הפוליטיים והמדיניים של ממשל הנשיא אובמה - יוצרים בסיס איתן ומבטיח לשיתוף פעולה פורה בין הממשלה בראשות נתניהו לאיש היושב בבית הלבן.

(פורסם לראשונה בעיתון "ישראל היום" 14.2.09)

ישנם חברי כנסת ומועמדים שהתעוררו לבוקר יום הבחירות הרחק ממרכז הארץ. משה יעלון, המתגורר בקיבוץ גרופית שבערבה, התעורר והצביע במקום מגוריו בשמונה בבוקר ופנה צפונה לסיור בין קלפיות, אזרחים ופעילים.

"חשוב לשמור על אחוזי הצבעה גבוהים", הזכיר יעלון שוב ושוב. "מוכרחים לצאת ולהצביע עבור הליכוד, רק כך נוכל לייצר את השינוי שעם ישראל מייחל לו". מגרופית המשיך יעלון לדימונה, ומשם לשפלה שם ביקר ברחובות ורמלה. אנשים רבים התרגשו מהופעתו של הרמטכ"ל לשעבר ומקפיצתו האמיצה למים הפוליטיים וחלקם אף ציינו שלהצטרפותו היה חלק בחזרתם להצביע לליכוד. את הסיור סיים יעלון בבירה, בירושלים.
נותרו עוד שעתיים במהלכם ניתן להביא את השינוי. עוד שעתיים של הצבעות, מיסרונים, טלפונים ולחץ של הרגע האחרון בכדי להביא מהפך למדינת ישראל ולעם ישראל.
יעלון הצביע בגרופית בשמונה בבוקר, ובמהלך היום סייר בסניפים ובקלפיות בדרום הארץ : בדימונה וקריית גת, משם עבר לשפלה לרחובות ורמלה ובסופו של דבר סיים בירושלים. במקומות בהם ביקר, אנשים רבים ניגשו אליו וסיפרו על תמיכתם בו ובליכוד.