//

הבלוג של הליכוד

משנים את התמונה

ארכיון פוסטים עם התג "קווי 1967"

על פוליטיקה, הידלדלות הרוח והמצב הבטחוני: ראיון עם בוגי יעלון

יום ראשון, 21 בדצמבר, 2008

"אותם חיילים שהובילו בתקופתי כרמטכ"ל מלחמה מוצלחת בטרור, שנלמדה בכל העולם, הם אלו שנלחמו במלחמת לבנון השנייה", מזכיר הרמטכ"ל לשעבר ומועמד הליכוד משה (בוגי) יעלון, "ראינו את ממשלת קדימה נכשלת במלחמת לבנון השנייה ובמקום לקחת אחריות, מאשימה את קודמיה ואת החיילים למטה", הוא אומר וחוזר, "היא הייתה צריכה להתפטר אחרי מלחמת לבנון השנייה, אבל פשוט לא לקחה אחריות".


בוגי רק חודשיים בפוליטיקה, אבל את הבטן המלאה שלו על ממשלת קדימה, על התנהלותה מול הפלשתינאים ועל כישלונה במלחמת לבנון הוא כבר סוחב הרבה זמן. חלק מממטרותיה של מנהיגות חדשה יהיה לתקן את הנזק הזה.

"ממשלת ליכוד צריכה לעצור את הסחף, את השיח התבוסתני, ואת המשא ומתן לנסיגה מרמת הגולן ומהשטחים", אומר בוגי ומונה את תוצאותיה של תפיסת ההתנתקות: "יש לנו את רצועת עזה שהיא הרפובליקה האיסלאמית השנייה בזירה המזרח תיכונית אחרי איראן, ועלינו להתייחס אליה כרשות עוינת, כל עוד היא משגרת רקטות לעבר אזרחנו".
עצירת הסחף והנזק, שגרמה תפיסת עולם קלוקלת שהובילה קדימה, לא נולדו לתפיסתו במלחמת לבנון, למעשה הם נטועים עמוק יותר בסדר היום שהיא ביקשה להציג, המתעלם מהניסיון וממציאות חיינו בזירה הפלשתינאית. "סדר היום שלה היה כבר בהתחלה המשך של תהליך ההתנתקות והשיח התבוסתני", אומר בוגי ושואל רטורית - מה למדנו מאוסלו ומההתנתקות? "ברור שהעניין פה הוא לא סכסוך שמתחיל ב-67′, הרי טרור פלסטינאי היה לפני, וההתנגדות הייתה לפני, אז למה אנחנו ממשיכים להשלות את עצמנו?".

"אני מסתכל על המשא ומתן עם אבו עלא ואבו מאזן ורואה איך הם מדברים על חזרה לגבולות 67′", אומר בוגי ומבטיח "הרי ברור שאם נצא משם תהיה שם חמאסטן שתאיים ברקטות על מרכז הארץ, ועל שדה התעופה בן גוריון".

"אנחנו יודעים שבממשל האמריקאי חשבו שיהיה שינוי אסטרטגי בעמדה הישראלית אחרי שהתגלו התוצאות העגומות של ההתנתקות", במקום לנצל את ההזדמנות הזאת, מציין בוגי, בחרה ממשלת קדימה רק להאיץ באותה דרך קלוקלת. "ומה אולמרט הציע במקום? לחזק את אבו מאזן, הוא וציפי ליבני הובילו לאנאפוליס, שהיא למעשה כמו אוסלו".

"ממשלת הליכוד צריכה להביא לשינוי", אומר בוגי שרואה במסירת שטחים צעד אחרון ורחוק בתהליך של פיוס, השלמה והתפכחות של החברה הפלסטינאית. "במקום להביא לשלום מלמעלה, שאין לו גיבוי בצד הפלסטינאי, צריכים להתחיל אותו מלטה. כי בעוד ואצלנו מכינים את העם לשלום אצלם מכינים ומחנכים אותו למלחמה. צריכים להביא למפת דרכים מלמטה שהיעד שלה הוא האוכלוסייה הפלסטינאית ביהודה ושומרון. תוכנית כזו צריכה לכלול ביסוס של אוטונומיה בשטחי A ו-B שתהפוך את הפלשתינאים לגורם אחראי שעושה רפורמה חינוכית, כלכלית, פוליטית, חוק וסדר וביטחון".

 

הכניסה לפוליטיקה
את המשנה הסדורה שלו פיתח בוגי הרבה לפני שהצטרף לפני כחודשיים לפוליטיקה, כשגם עליה הוא מוכן לשחרר עכשיו התרשמות ראשונית, "החוויה ראשונית עד עכשיו היא הרבה יותר טובה ממה משציפיתי", הוא אומר, "קבלת הפנים החמה של אנשי התנועה, בהנהגה בשטח הייתה מעודדת מאוד"

"שאמרתי שהראש אומר כן והלב אומר לא באמת התכוונתי לכך". ערב כניסתו לפוליטיקה סיפר בוגי על הקושי שלו בקפיצה לחיים הפוליטיים, כעת הוא חושף שתחושת האחריות ורצונו להשפיע על מה שנראה לו כתפיסות מוטעות הפכו למעשה את הקפיצה רק לשאלה זמן. "לאחר השחרור מצה"ל היה לי ברור למרות הצעות שקבלתי שאני לא הולך לעסקים, חשתי שיש לי אחריות", אומר בוגי, "ראיתי שהשיח בישראל מצריך שינוי".

 

ליכודניק
"בשלושים ושבע שנותיי במדים ראיתי את הפוליטיקה מהצד, כשהמדים מגינים עליי". רק לפני שלוש שנים השתחרר יעלון מצה"ל לאחר שירות ארוך, עם שחרורו פנה לעשייה חינוכית, לפעילות במסגרת מכון המחקר של מרכז שלם ולכתיבת התובנות אותן גיבש במהלך השנים בהן כיהן בדרגות בכירות בצה"ל, ונחשף בין השאר לפוליטיקה ולתקשורת.
"היום אני כבר יכול לספר שזו לא תהיה הפעם הראשונה שאני מצביע ליכוד, את המהפך הרעיוני עברתי עוד בהיותי במדים", מספר בוגי, " כמי שגדל בקריית חיים, הרקע שלי היה נטוע במפא"י ובתנועת העבודה. השינוי התרחש לאחר כניסתי לתפקיד כראש אמ"ן, אז ראיתי את הפער עצום בין המציאות לבין השיח הפוליטי-ציבורי שדיבר על כך שמצאנו פרטנר, דבר שאני כלל לא ראיתי".

"כשהתחלתי לשאול את השאלות, התחלתי לזהות את אותו פער שמאוד הדאיג אותי בנוגע למה שסיפרנו לעצמנו על הסכסוך הישראלי-פלסטינאי, לא רק אל מול החמאס אלא גם מול הפת"ח. למעשה מאז הקמתה של מדינת ישראל לא היה מנהיג פלסטינאי אחד שהכיר בקיומה של מדינת ישראל", אומר יעלון, "ההבדל בין אבו מאזן לחמאס הוא בטקטיקה, לא בטווח הארוך. הוא רוצה לנצל את המסלול המדיני בשביל להכריע את ישראל, היעד הוא אותו יעד".

הדרך שעבר מאופטימיות זהירה בתקופת אוסלו, דרך התפכחות ועד להתבוננות כואבת בהשלכות ההרסניות של אשליית השלום המהיר. התגובות שקיבל סיפרו העוסק בדרכו הרעיונית, הראו לו כי רבים מזדהים לא רק עם רעיונותיו - אלא גם עם הדרך שעבר ושעברה ישראל - ממדינה עם מפלגות בעלות סדר יום ציוני חוצה מחנות, לדגל של הליכוד. "אנשים שקראו את הספר פנו אליי ואמרו לי זאת מה שהייתה פעם מפא"י, עם כל המחלוקות, הליכוד הוא הגילום של החיבור בין מפא"י לחירות. פה נמצאים אנשים שאכפת להם מהבית היהודי".

"לא מזמן אמרתי למישהו שאם בן גוריון היה חי היום הוא היה מצביע ליכוד. תנועות אחרות איבדו את ההכרה בייחודיות ובצדקתה של הציונות והן מובילות את הכרסום בחוסן שלו", אומר בוגי, "בנושאים מדינים שאתה קורא את ז'בוטינסקי, בן גוריון וכצנלסון כל אחד מהם כותב אחרת אבל כולם מדברים על קיר הברזל. התנועה היחידה כיום שהיא ציונית ופרגמטית, היא תנועת הליכוד".

השיחות שקיים יעלון עם נתניהו, נדרשו בין השאר בכדי להבהיר לו מה מידת החיבור בין הרעיונות בהם האמין לאנשים האמורים לייצג אותם, "כל הזמן אומרים דברים שרואים מכאן לא רואים משם. רואים פוליטיקאים שאומרים משהו אחד ועושים דברים אחרים, רציתי להיות בטוח שהאדם שמנהיג את התנועה הולך באותה דרך, וכך גיליתי אצל נתניהו".

 

מקיבוץ גרופית למצודת הליכוד
איך להגדיר אותך? אני תוהה האם יעלון המפא"יניק הצעיר שהלך להגשים ציונות בהקמת קיבוץ גרופית בערבה, מקדש את אותם הרעיונות של בוגי הרמטכ"ל במילואים שהתפקד לליכוד. "אני תופס את עצמי כיהודי, ציוני וישראלי שמאמין שצריך שתהיה בעולם מדינה יהודית. ראיתי כרסום בעמדה הזאת בשמאל, ואני רואה בזה בעיה. למעשה אני לא מקבל את החלוקה שיש בין שמאל לימין", אומר בוגי המחלק את המגרש הרעיוני החדש ללאומיים ופוסט לאומיים. יעלון המפא"יניק ובוגי הרמטכ"ל מאמינים ככל הנראה באותם רעיונות.

"יצרנו בשיח שלנו א-סימטריה מסוכנת, בה הפלסטינאים מדברים על זכותם על הארץ ועל שלום מלא וצודק, ואנחנו מדברים רק על ביטחון במדינת תל אביב. התוצאות של השיח הזה הם כי כיום מקובלת על כל העולם התפיסה, כי לפלסטינאים מותר לחיות בכל הארץ הזאת בעוד ליהודים יש מקומות שאסור לחיות בהם".

 

גידולי מים והידלדלות הרוח
שיח, רעיונות ונרטיבים הם כלי נשק רבי עוצמה בתפיסת העולם של בוגי, שביקש לשתף אנשים נוספים בעמדותיו: "כשהשתחררתי אמרתי לעצמי שאני חייב לעסוק בזה, וכך כתבתי את הספר ופרקתי מעצמי את המטען הכבד. מה שביקשתי לעשות הוא לתאר את האיום הגדול הקיים בכרסום באמונה בישראל ובצדקתה".
למעשה נקודת חולשה מרכזית בה מתמקד בוגי הוא דווקא מצבו של החינוך היוצר לדבריו נוער חסר שורשים אותו הוא מכנה גידולי מים, "אינו יודע מהיכן אנו באים, איננו יודע מה זה להיות יהודי ציוני".

כך, הרמטכ"ל לשעבר שבחן את בעיותיה של ישראל דרך קנה הרובה, איננו חושב כי הבעיה המרכזית שלנו היא בניין כוחו של צה"ל או גודלו של תקציב הביטחון. רעיונות ואמונות הוא מזהה, הם הכוח החזק ביותר שקיים.
"העימות בינינו לבין הערבים מגיע בסופו של דבר להתנגשות של נרטיבים, ואם לא ברור לך למה הגעת לכאן אחרי אלפיים שנות גלות לא תוכל לנצח אותו. הגענו לעוצמה צבאית וכלכלית, אנחנו יכולים להיות גאים בהישגים שלנו בתעשייה, ובמדע. אין לנו בעיה של כוח פיזי".

 

בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים מיוחדת: "עידן החולשה עומד להסתיים"

יום רביעי, 17 בדצמבר, 2008

שעות אחדות לפני טיסתו לצרפת לפגישה עם ניקולא סרקוזי, כינס נתניהו מסיבת עיתונאים בה פרש את תפיסתו בנוגע לשינויים הנדרשים בהתנהלותה המדינית והבטחונית של ישראל, אל מול הפלסטינאים ולנוכח התקפות הקסאמים הבלתי פוסקות על הישובים בדרום הארץ.

"אני יוצא לצרפת שם אפגוש מחר את נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, אני הולך להבהיר לו שם דבר אחד מרכזי. שעידן החולשה של ממשלת לבני-אולמרט הולכת להסתיים", "מה שתושבי ישראל רואים בחודשים האחרונים זה חולשה מתמשכת, נכונות לוותר על הכל תמורת לא כלום"

"רק היום נפלו תשעה קסמאים ונוחת גשם של קסאמים במשך חודשים על תושבי אשקלון ועל ישובי הנגב, ללא כל מענה", אמר נתניהו וציין כי הממשלה הנוכחית לא רק שלא הגיבה בפעולה, אלא הציעה ויתורים מרחיקי לכת. "הממשלה משחררת אלף מחבלים ללא קבלת שום תמורה, היא מוותרת בירושלים, היא מוותרת וחוזרת לקווי 67 ומוכנה לוותר על כל האזורים, והדבר הלא יאומן, שהיא מוכנה להכניס אלפי פליטים פלסטינאים לתחומה של מדינת ישראל. אני אבהיר לנשיא סרקוזי, ולכל ידידינו ואויבנו בעולם, המדיניות הזאת עומדת להסתיים"

"ממשלת ליכוד בראשותי תחזיר את הביטחון לתושבי ישראל, תחזיר את הגאווה והתקיפות לעמדות שלנו. בכל מסגרת מדינית אנחנו נעמוד בתקיפות על ירושלים מאוחדת, ועל גבולות ברי הגנה ולא נסכים אפילו שפליט אחד מפליטי 48′ יכנס לתחומה של מדינת ישראל לא לאשקלון, לא ליפו, לא לעכו לא לשום מקום", הדגיש נתניהו, "עידן החולשה עומד להסתיים וחברי בליכוד ואני נשנה אותו ונחזיר בחזרה את הביטחון לאזרחי מדינת ישראל", סיכם נתניהו.

בתשובה לשאלות הכתבים התייחס נתניהו להתנהלותה של ישראל אל מול החמאס: "את המצב בעזה נשנה ממעבר למדיניות פאסיבית למדיניות אקטיבית. היום אין לישראל יכולת הרתעה יש יכולת ספיגה", ציין נתניהו והדגיש כי העולם יקבל את רצונה להגן על עצמה במילים "העולם מכבד עם שמכבד את עצמו".

נאום לרגל ביקורו של נשיא צרפת, ניקולא סרקוזי

יום שני, 23 ביוני, 2008

אני שמח לברך היום בכנסת ישראל, בירושלים המאוחדת בירת ישראל, את נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ואת רעייתו הגב' קרלה סרקוזי.
אדוני הנשיא, אני יכול לקבוע ללא היסוס: אתה ידיד אמת של ישראל!

כשאתה אומר שאתה מחוייב לביטחוננו - אתה מתכוון לזה. במהלך השנים הורגלנו למנהיגים במערב שבהבל פיהם תומכים בזכותה של ישראל להגנה עצמית, אך ברגעי אמת מגנים אותנו כל פעם שאנו נאלצים לממש זכות זו.

אתה ידיד אמת של ישראל כי הראית שיש לך מצפן מוסרי. לפני חודשים אחדים הצהרת שלא תיפגש עם מי שמסרב להכיר בקיומה של ישראל -הצהרה שמעטים ממנהיגי העולם מוכנים להתחייב לה, ועוד פחות מזה לקיימה.

כשאחמדיניג'אד מכריז באו"ם ובבירות העולם על כוונתו להשמידנו, כמעט שלא קם אף אחד שיתייצב מולו ויאמר לו את המילים הישירות ברוחו של אמיל זולא – .J’accuse אני מאשים! אבל אתה קמת ודחית אותו בתקיפות, ועל כך אנו מצדיעים לך היום!

אדוני הנשיא, אתה ידיד אמת של העם היהודי משום שאתה מוכן להתעמת חזיתית עם האנטישמיות ששוב מרימה ראש בארצך. כפי שאמרת: "המאבק נגד האנטישמיות אינו עניינה של הקהילה היהודית בצרפת, אלא עניינה של הרפובליקה הצרפתית כולה".

אתה ידיד אמת של ישראל, אדוני, כפי שאתה ידיד אמת של אמריקה. כשאתה מחזק את הקשר בין ארצך לארצות הברית, אתה מחזק את כל הדמוקרטיות. כמו במאבק נגד הנאציזם והקומוניזם, המאבק נגד האסלאם הקיצוני מחייב ברית איתנה של כל מדינות העולם החופשי. כשארה"ב וצרפת מפולגות, ברית זו נחלשת. כשהן עומדות זו בצד זו, כל הדמוקרטיות מתחזקות, כולל ישראל.

האיום הגדול ביותר על העולם החופשי נובע מניסיונה של איראן להתחמש בנשק גרעיני. אנו מעודדים ממדיניותך להתייצב יחד עם ארה"ב כדי למנוע התפתחות זו.

בסופו של דבר, העימות עם איראן ימנע רק אם איראן תבין שהקהילה הבינלאומית נחושה לעשות כל דבר כדי למנוע את התחמשותה של איראן בנשק גרעיני.

אדוני הנשיא, שינית את יחסה של צרפת לישראל, ואת יחסה של ישראל לצרפת – וזאת מבלי לגרוע מיחסי צרפת והעולם הערבי.

בזה חידשת מסורת של יחסים מיוחדים בין צרפת וישראל. בשני העשורים הראשונים לעצמאותנו, זכינו לתמיכתה החיונית של צרפת בביצור כוחנו הלאומי.

שותפות זו צמחה מן המורשת התרבותית וההיסטורית המיוחדת של צרפת. תנועת ההשכלה בצרפת הייתה המנוע העיקרי של תנועת השחרור של יהודי אירופה. בצרפת הביא הדבר להופעת שורה ארוכה של יוצרים, הוגים ואישים יהודיים כמו קמיל פיזרו וז'אק אופנבאך, אנרי ברגסון וריימונד ארון, ליאון בלום ופייר מנדס פרנס – ואינספור יהודים אחרים שתרמו לצרפת מכישרונם וגאוניותם בכל התחומים, כיאה לארץ שהעמידה מתוכה גאון כמו רש"י.

היום מהווים יהודי צרפת את הקהילה היהודית הגדולה באירופה. זוהי קהילה תוססת, חזקה וגאה – גאה בזהותה היהודית, גאה בהישגיה הרבים ובתרומתה לצרפת, וגאה באהבתה למדינת ישראל.

ידידי הנשיא, זכורים לי רגעים מרגשים בהם עמדנו יחד על אותה במה מול אלפי יהודים בצרפת. ראיתי את חיבתך אליהם, וראיתי את חיבתם אליך. אין פלא שרבים מהם תומכים במאמציך לחדש את פניה של צרפת.

ידידי, אני מאחל לך הצלחה ביוזמתך לעשות רפורמות כלכליות ואחרות בארצך. מניסיון אישי, אני יכול לומר לך – זה לא יהיה קל. אך מנהיגות נבחנת ביכולתה לשחות נגד הזרם ולקבל החלטות קשות אך הנחוצה לטובת המדינה, המעז מנצח.

כולנו מאחלים גם להצלחתך ביוזמתך החשובה ליצור מסגרת של שיתוף פעולה בין מדינות הים התיכון, שלישראל מקום טבעי בה.

אין זה אומר שלא יהיו בינינו חילוקי דעות. כפי שאתה נוהג לומר: "חילוקי דעות יכולים להתקיים בין ידידים. אבל ברגעי מבחן, ידידים מתייצבים בשורה אחת זה בצד זה".

ואכן, ישראלים רבים רואים את הדברים בפרספקטיבה שונה ממה שמצטייר לעיתים בקהילה הבינלאומית. עם ישראל רוצה בשלום בכל מאודו. גם הוכחנו שאנו מוכנים לשלם מחירים עבור השלום. אבל למדנו מניסיון השנים האחרונות להבחין בין שלום אמיתי לשלום מדומה, שטומן בחובו סכנות חמורות.

הנסיגות החד-צדדיות מלבנון וחבל עזה לא קירבו את השלום אלא יצרו בסיסים איראנים בגבולנו, מהם נורו עד היום על יישובינו אלפי טילים.

הביטחונות שקיבלנו מן הקהילה הבינלאומית, כולל החלטת מועצת הביטחון 1701, כשלו לחלוטין במניעת התחמשותם מחדש של החיזבאלה והחמאס.

ואילו אצל הפלשתינאים המתונים יותר אנו מגלים לצערנו אוזלת יד וחוסר נכונות לעשות את הצעדים המינמליים הדרושים לכינון שלום אמת.
הם אינם מוכנים להלחם בטרור, להכיר בישראל כמדינה יהודית ולוותר על הדרישה להציף את ישראל במיליוני פלשתינאים.

כדי שנוכל להתקדם לשלום אמת, כל זה חייב להשתנות. אם למדנו משהו מן ההיסטוריה הרי זה שהשלום מבוסס על עוצמה ולא על חולשה.
עלינו לשמור את הביטחון בידינו ולהיאבק בטרור ללא הפסקה וללא הפוגה. הבטחון הוא התנאי הראשון והבסיסי ביותר לקיום הסדרי שלום.

בצד זה עלינו לקדם שלום כלכלי עם שכנינו – לא כתחליף להסדר מדיני אלא כפרוזדור אליו. צמיחה כלכלית תחזק את המתונים ותחליש את הקיצוניים ע"י יצירת מקומות עבודה, שיפור רמת חייהם וקידום יוזמות כלכליות, תוך בניית עתיד של שגשוג ותקווה. אדוני הנשיא, אנו מקווים שתקדם יוזמות אלה במרץ האופייני לך בתקופת נשיאותך הקרובה של האיחוד האירופי.

ידידים יקרים, הגיע הזמן להגיד לעולם את האמת ההיסטורית בקול ברור וחזק: המכשול האמיתי לשלום היה והינו הסירוב להכיר במדינת ישראל בגבולות כלשהם.

ישראל הותקפה פעם אחר פעם בקווי 67 מיהודה, שומרון, עזה ורמת הגולן, כשלא הייתה אפילו התיישבות אחת בשטחים אלה. וכשנסוגונו עד הסנטימטר האחרון מלבנון ומרצועת עזה, ממשיכים אויבינו לתקוף אותנו מן השטחים הללו.

הם מסבירים שמטרתם היא לשחרר את "כל חלקי פלשתין הכבושה": את "חיפה הכבושה", "אשקלון הכבושה", "יפו הכבושה" וכו' - כלומר לחסל את מדינת ישראל בקווי 67 המצומקים.

הם אינם רוצים מדינה פלשתינאית בצד ישראל. הם רוצים מדינה פלשתינית במקום ישראל.

על כן עלינו לדרוש הכרה אמיתית בזכותנו לחיות כעם חופשי ובטוח בארצנו. ועלינו לעמוד על גבולות בני הגנה כדי שנוכל לחיות כאן.

לא נחזור לקווי 67 ולא נרד מרמת הגולן!

אין לנו כוונה לחזור ולשלוט בריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית, אבל גם לא נחזור לגבולות שלא יאפשרו הגנה על מדינתנו , תוך ויתור חסר אחריות על מחוזות שהם נחלת אבותינו.

נפוליאון היה בין אלה שעמדו על הקשר העמוק בין עם ישראל לארצו.
במסעו בארץ ישראל ב-1799 קרא ליהודים, אותם כינה "היורשים החוקיים" של הארץ, להצטרף לצבאו ו"להחזיר מה שנלקח מכם". במנשר ששלח להם שכתובתו ירושלים הוא מצטט מדברי הנביא ישעיהו: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון".

ובכן, מאז ברוך השם התקיימו דברי הנביא, וחזרנו בהמונינו לציון!

ידידי הנשיא, הפלשתינאים מאמינים שעם ישראל שהתפלל במשך אלפיים שנה לחזור לירושלים יוותר על חלקים מירושלים, לרבות הר הבית.

הם טועים.
זה לא יקרה!

לעולם לא נחלק את ירושלים!

כפי שאיש לא יעלה על דעתו לחלק את פריז מסיבות אתניות או דמוגרפיות, לא ניתן לאיש לחלק את ירושלים.

בירת הנצח של עם ישראל אינה עומדת לחלוקה או למכירה!
ירושלים המאוחדת תחת ריבונות ישראלית היא הערובה היחידה להמשך שמירת חופש הפולחן לבני כל הדתות בעיר - מוסלמים, נוצרים ויהודים.

ידידי הנשיא, אני רוצה לומר לך בנימה אישית: זו לא הפעם הראשונה ששנינו נפגשים כאן בירושלים, ומן הסתם גם לא הפעם האחרונה.

אבל אני שמח במיוחד לקבל אותך כאן כנשיא הרפובליקה הצרפתית.

ועוד יותר אני שמח שכל אדם בישראל יודע היום מה שצפיתי לפני שנים: שכמדינאי תחזיר את צרפת למרכז הבמה העולמית, ושאתה ידיד אמת של מדינת ישראל ושל עם ישראל.

ברוך בואך לירושלים!

נאום במרכז הליכוד, ערב חג הפסח

יום שני, 14 באפריל, 2008

ערב חג החירות אנו מייחלים לשובם של שבויינו, אלדד, גלעד ואודי.
ערב חג הפסח אנו אומרים לאזרחי ישראל: מדינת ישראל יכולה להצליח!

היא יכולה להחזיר את הביטחון, לחדש את תנופת הצמיחה הכלכלית, להעלות את רמת החינוך, ולהחזיר את הגאווה לאזרחי ישראל.

אני יודע שאזרחים רבים מרגישים שמהמדינה אינה מנוהלת בכיוון זה, ושבמקום להשיג יעדים אלה אנו מתרחקים מהם:

הביטחון מקרטע, המדיניות מנותקת מהמציאות, הכלכלה בנסיגה, החינוך בקריסה.

זה הכל נכון. אבל זוהי תוצאה של חולשת המנהיגות ולא של חולשת העם. ליתר דיוק, זוהי תוצאה של היעדר מנהיגות ודרך!

של ממשלה מדשדשת, שבורחת מאחריות, ושכל עניינה הוא עיסוק ציני למען בהישרדותה הפוליטית.

אנו מאמינים שאפשר להוביל את המדינה בדרך אחרת, דרך טובה יותר, דרך של הצלחה!

דרך זו מחייבת אותנו להישיר מבט אל המציאות ולומר לעם את האמת!

קודם כל בתחום המדיני: כי השגיאות המדיניות של מנהיגים הן שמייצרות ומעצימות את הבעיות הביטחוניות. טעות של מדינאי, אלף גנרלים לא יכולים לתקן!

כך שגה אהוד ברק ביציאה החפוזה מלבנון בשנת 2000, שהביאה לעלייה עצומה בכוחו של החיזבאללה.

כך שגה אהוד אולמרט בהתנתקות שהביאה לעלייה עצומה בכוחו של החמאס, ולעלייתו לשלטון בעזה.

שתי השגיאות הללו, של אהוד ברק ואהוד אולמרט, הקימו על סף דלתנו שני בסיסים של האסלאם הקיצוני בחסות איראן- בסיס צפוני בלבנון, בסיס דרומי בעזה.

מבסיסים אלה הומטרו על תושבי ישראל עד היום כ-8000 רקטות וטילים. בצפון ובדרום מתחמשים אויבנו בקצב מזורז בנשק איראני קטלני.

עכשיו מנסים אולמרט וברק לגייס את צה"ל כדי לתקן את המפולת הביטחונית שיצרו במו ידיהם. אבל עיוורונם המדיני הוא שיצר את הבעיות הביטחוניות מלכתחילה!

ולשגיאות הללו הם מעיזים לקרוא "מדיניות" - ועוד מדיניות של שלום!
אבל רוב העם כבר יודע את האמת: מדיניות הנסיגות של אולמרט וברק רק מקרבת את הטרור ומרחיקה את השלום.

כנראה שאצל אולמרט וברק טעות לעולם חוזרת. כי הם מתחרים ביניהם היום על נסיגות נוספות שרק יקימו בסיס איראני שלישי, והפעם במרכז הארץ.

אולמרט מתכנן לחזור על הטעות שעשה ברק בקמפ דיויד כשויתר על הכול, וקיבל בתמורה טרור.

רבותי, כולנו רוצים בשלום. הליכוד היא מפלגת שלום. אבל השגיאה הראשונה במדיניות היא להתנתק מהמציאות ולהיכנע למשאלות לב.

יריבינו הפוליטיים בוחרים לדמיין מציאות שאינה קיימת, להמציא פרטנר שאינו קיים ולחתום על הסכם שלא יקוים!

כי בצד השני לא כולם רוצים שלום. ולייתר דיוק, הפלשתינים שאולי רוצים בשלום אינם יכולים להביאו, ואלה ביניהם שיכולים להביאו אינם רוצים בו.

אני שואל את אולמרט וברק: למי תמסרו את שטחי המולדת שעליהם אתם מוכנים לוותר בנדיבות כה מפליגה? יש לכם פרטנר לשלום אמיתי בצד השני?

קראתי השבוע שאולמרט אומר שאבו מאזן לא יכול אפילו להחליט בעצמו לבנות קומה אחת נוספת בביתו.

אם אתה חושב כך, מר אולמרט, איך אתה רוצה לתת לאבו מאזן לבנות מדינה, כשהוא אינו מסוגל לבנות אפילו חדר בביתו?

הרי ברור לכולנו שאם צה"ל יוצא, החמאס נכנס - ואיראן משתלטת.

זה בדיוק מה שיקרה אם אולמרט ימשיך בעיוורונו לקדם הסכם נסיגות, מה שקרוי כביכול "הסכם המדף" עם אבו מאזן.

מצאו להם מונח: "הסכם מדף"! כאילו שניתן לקנות שלום בסופרמרקט של אבו מאזן. אלא שבסופרמארקט הזה ישראל משלמת על הכל מראש, ולא מקבלת דבר בתמורה.

זו אינה מדינאות, זו חובבנות מדינית שמביאה להפקרות ביטחונית המסכנת את המדינה כולה, לרבות גוש דן וירושלים.

מר אולמרט אמר לנו: אתם לא תלמדו אותנו איך לשמור על ירושלים. ואילו אנו אומרים: אתכם כבר אי-אפשר ללמד, כי אתם מוותרים סדרתיים על ירושלים.

ברק וויתר על ירושלים בגלוי בועידת קמפ דיויד. מאוחר יותר הוא התוודה: "אולמרט היה אצלי לפני קמפ דיויד, פתח מפות ותצלומי אויר והציע לי עמדות שפירושן המעשי חלוקת ירושלים".

זה היה זמן קצר אחרי שאולמרט הבטיח לנו ש"ברק לא יחלק את ירושלים!"

כשאולמרט הגיע לראשות הממשלה, אחת הפעולות הראשונות שלו הייתה לאפשר את השתתפות החמאס בבחירות בירושלים.
ואותו קו ותרני נמשך היום בדיונים הקדחתניים על חלוקת העיר ובינאום הר הבית.

פירוש הויתורים הללו הוא סיום הריבונות הישראלית על ירושלים המאוחדת - ומסירת חלקים מבירת ישראל, כולל הר הבית, לידי אויבנו.

כדי לתעתע בעם, מתכנן אולמרט במקרה הצורך לפרוס את הנסיגה לכמה שנים, ובכך להמתיק את גלולת הנסיגות.
בכל תולדותיו, עם ישראל לחם וחלם להחזיק בירושלים. היו מקרים שירושלים נגזלה מאיתנו בכוח הכיבוש. היו מקרים שהיא הוחרבה. היו מקרים שהוגלינו ממנה.

אבל מעולם – מעולם! - לא היה מקרה אחד שבו התנדבנו אנו למסור את ירושלים, או חלקים ממנה, לידי זרים. עד שבאו ממשלות אולמרט וברק!

זהו גודל פשיטת הרגל של הממשלה הזו. ומה הפלא? זוהי ממשלה שמקפיאה את ההתיישבות היהודית ומעודדת התיישבות פלשתינית!

ערב חג הפסח אני שואל את חברינו בש"ס: עד מתי תשבו בממשלה הזו? עד שיחתם חוזה שיחזיר אותנו לקוי 67′? עד שדגל פלשתיני יונף בהר הבית? כך רוצה ש"ס להירשם בתולדות ישראל? צאו משם!

הברירה אינה בין לא לעשות כלום, לבין לתת הכל.

רבותי, יש לנו דרך אחרת - טובה יותר, בטוחה יותר, מציאותית יותר.

אנחנו נקדם שלום כלכלי עם שכנינו.

נקדם פרויקטים כלכליים בתחומי התעשייה ,התיירות והחקלאות עם אותם פלשתינים שרוצים בשלום.

אנו רוצים לחזק את המתונים ולהחליש את הקיצונים –לסייע בשיפור רמת חייהם, בעידוד תעסוקה ושכר טוב יותר, במתן אפשרות לחיים בכבוד - להם ולנו.

כדי ששני העמים ירצו בשלום, עלינו לעשות שלום בין העמים ולא רק בין המנהיגים.

שלום כלכלי יקדם את השלום המדיני יותר מאלף ועידות בינלאומיות ואלף "הסכמי מדף". לא השלום יביא את השגשוג. השגשוג יבנה את התנאים לשלום.

וכמובן יש לכך תנאי אחד חיוני: הביטחון חייב להישאר בידינו.
זה לא שצה"ל יצא ואבו מאזן יגן עלינו. להיפך: צהל יישאר והוא שיגן עלינו, ואגב כך גם על אבו מאזן.

שלום כלכלי, הביטחון בידינו, ושיתוף פעולה אזורי עם שכנינו בירדן- זוהי התוכנית המדינית שלנו.

גם בתחומים אחרים נפעל בדרך ריאלית ואחראית. בתחום הכלכלי נחדש את תנופת הצמיחה.

ממשלה זו ירשה מאתנו משק צומח שבו היא מתהדרת, אף שלא עשתה דבר כדי להמשיך את הצמיחה. תראו לי רפורמה אחת שהם עשו!
אבל גם את הצמיחה שהשארנו לה מצליחה ממשלת אולמרט למסמס בניהול חובבני.

בניגוד לה, ממשלת הליכוד לא תיתן לצמיחה לרדת מ- 5% ל-2%. נחדש את הרפורמות, נתיר חסמים ביורוקראטיים ונפחית מיסים.

בתחום החברתי נעזור לחלשים באמת.

כשכיהנתי כשר אוצר, עמדה ישראל בפני קריסה כלכלית וחברתית.

קיבלתי החלטות קשות ונכונות. תקפו אותי אישית. אני רוצה לומר לכם, זה לא היה קל, אך זהו תפקידו של מנהיג.

ידעתי שאפגע באופן אישי בבחירות, אך טובת המדינה, המשק וכלל האזרחים עמדה לנגד עיניי.

אני מאמין בכלכלה חופשית עם רגישות חברתית. בניגוד להתקפות המושמעות חדשות לבקרים, מעולם לא קיצצתי לקשישים, לנכים, לבעלי מוגבלויות, ולחולים.

להיפך. בשנת 2005 הגדלתי את סל התרופות בכ-400 מליון שקל, יצרנו את תוכנית ארוחה חמה ל- 150,000 ילדים נזקקים בבתי הספר, והיגדלנו את הסבסוד למעונות יום.
את זה עשה שלטון הליכוד - לא קדימה ולא מפלגת העבודה. חברים…. סיסמאות לחוד ומציאות לחוד!

גם היום אנו בעד לעזור לנזקקים באמת! וגם היום, אני נגד עזרה למתחזים ולאלה שיכולים לעבוד, אך רוצים לחיות על חשבונכם.

היום מדינת ישראל צריכה ויכולה להשתמש בפירות הצמיחה הכלכלית שהמדיניות שלנו הביאה כדי לשקם את החברה בישראל.

הממשלה צריכה להגדיל את קצבת הזקנה במאות שקלים לחודש מהכספים שמילאנו בקופה. אם הם חברתיים, למה הם לא הגדילו יותר את הקצבאות לקשישים ?

אנו נעודד נשים לצאת לעבוד ע"י הכרה לצורכי מס בהוצאות הטיפול בילדים, וע"י הגדלת הסבסוד למעונות יום למי שאינו מגיע לרף המס. היום אפשר להכיר בהוצאות המס כי המדיניות שלנו הביאה לעודף מסים היסטורי בקופת המדינה.

לפני שנה הביא הליכוד, בהובלת יושב ראש הסיעה, הצעת חוק לעשות זאת, ומי שסיכל אותה היו קדימה והעבודה. ממשלה שלנו תעביר אותה.

הדרך הטובה ביותר לצמצום הפערים בחברה היא בביצוע מהפכה אמיתית בחינוך. אנו נבצע מהפיכה זו שתיתן לכל ילד וילדה בישראל הזדמנות שווה בחיים.
המהפכה שנביא תחזיר את ילדי ישראל לעשירייה הפותחת במבחנים הבינלאומיים.

היא תתמקד בשילוב של ציונות ומצוינות, והיא תתבסס על חמישה עקרונות:

נביא את הטובים להוראה, ניתן למנהלים לנהל, נעזור בזמן אמיתי לחלשים, נתמקד במקצועות הליבה ונחזיר את הערכים לחינוך!

רבותי, אלה העקרונות של הליכוד: הביטחון בידינו, שלום כלכלי עם שכנינו, מהפיכה אמיתית בחינוך, רגישות חברתית עם כלכלה חופשית, וחידוש תנופת הצמיחה במשק — אלה הדברים שנעשה כשנחזור ב"ה, כפי שכולנו מאמינים, להנהיג את המדינה!

לצד כל זה נגן על שלטון החוק. "יש שופטים בירושלים", אמר מורנו מנחם בגין- ואנו מכבדים מורשת זו.

רפורמות במערכת המשפט - כן! אבל בהדברות, בהסכמה ובזהירות.

אמרתי שישראל יכולה להצליח. העם הזה הוא עם מוכשר. הוא עם של יזמות, עם של יצירה, עם שחולל ניסים, ועם שעוד יחולל נפלאות.

העם הזה מייחל לגדולות, והוא גם מייחל לחיים נורמאלים, בהם נוכל לגדל את ילדינו בביטחון, ברווחה ובשגשוג.

מסיבות אלה אני מאמין שבבחירות הבאות עם ישראל ירים ראש ויחזור להאמין בעצמו. כולנו יחד נוביל אותו לשם, בממשלה בראשות הליכוד.

חג חירות שמח לכם, למשפחותיכם, ולכל עם ישראל!

כל עוד נהיה ביו"ש, אי אפשר לנצח אותנו

יום שני, 4 ביוני, 2007

נתניהו: כל עוד נהיה ביו"ש, אי אפשר לנצח אותנו
לילך שובל -אתר YNET תאריך: 4/6/2007

בדברים שנשא בכנס לציון 40 שנה למלחמת ששת הימים, אמר יו"ר האופוזיציה, כי "ההנחה האוטומטית של נסיגה לקווי 1967 אינה צודקת, אינה מוסרית ומסוכנת מאוד למדינת ישראל". לדבריו, "חולשתנו כיום היא שאנו לא תובעים את זכויותינו. אם לא נילחם על זכויותינו - הן ייעלמו".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, אומר היום (ב´) כי "מאז ששת הימים, העולם הערבי מנסה להוריד אותנו מהרי יהודה ושומרון, אבל כל עוד אנו על ההר הזה, אי אפשר לנצח אותנו". בכנס שקיים המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה במלון "מצודת דוד" בירושלים אמר נתניהו כי "מלחמת ששת הימים היתה נקודת מפנה שבה עברנו ממדינה עוברית ושברירית שקיומה נתון בסימן שאלה, למדינה שאי אפשר לגבור עליה".

הכנס הוקדש לדיון בהחלטה 242 של האו"ם. ההחלטה התקבלה כחמישה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים, והתוותה קווים לפתרון של שלום במזרח התיכון. "עד 1967 היו יכולים לדחוף אותנו לים", אמר נתניהו בנאומו. "האפשרות הזו עמדה על הפרק. הבלתי מנוצחוּת שלנו העבירה אותנו ממלחמה לשלום. זה היה תנאי הכרחי בהבאת חלק מהעולם הערבי להכיר בקיומה של מדינת ישראל ובזכותה להתקיים. כיום תהליך השלום נמצא בנסיגה הפוכה בעקבות הנסיגה החד-צדדית בלבנון, הנסיגה מעזה ומלחמת לבנון השנייה.
"כיום קיים סימן שאלה גדול האם אנו בלתי מנוצחים - לא רק אצל אויבינו, אלא גם אצל ידידינו. זה מרחיק אותנו מהשלום ומקרבנו למלחמה. תפקיד מלחמת ששת הימים היה להסיר את סימן השאלה מקיומנו, ולסלול את דרכנו לשלום. כל מי שמקונן על הדבר הנוראי שקרה לנו במלחמת ששת הימים טועה, כי קרה לנו דבר נפלא. חולשתנו כיום היא שאנו לא תובעים את זכויותינו. אם לא נילחם על זכויותינו - הן ייעלמו.
"זו חולשת המדיניות שלנו. אם הבוחרים יחליטו שעלי לחזור להנהגת המדינה, אין בכוונתי לשלוט בפלסטינים ולספחם לישראל, אדרבא, שיהיו עצמאיים. כיום הם גם נשלטים על-ידי עצמם. איני רואה אפשרות שנחזור לממשל צבאי על הפלסטינים. זה לא עומד על הפרק. הוויכוח כיום הוא לא על השטחים המאוכלסים, אלא על השטחים הריקים. הוויכוח הוא על חלק משטחי המולדת שלנו, שהם גם יסודות ההגנה שלנו".
יו"ר האופוזיציה ציין כי "ההנחה האוטומטית של נסיגה לקווי 1967 אינה צודקת, אינה מוסרית ומסוכנת מאוד למדינת ישראל. עלינו לקבוע גבולות ברי-הגנה שכמעט אינם כוללים אוכלוסייה ערבית נוספת. אני מתכוון לנסות ולהשיג הסכם כזה, שייתמך על ידי מצרים וירדן. אנחנו צריכים לשנות את הסכם אוסלו. הפגם העיקרי של אוסלו הוא שישראל נדרשת לעוד-ועוד ויתורים, בה בעת שהפלסטינים ממשיכים לדרוש את זכות השיבה שלהם. עלינו לגרום לכך שיהיה לנו שותף לשלום, ולהוריד את זכות השיבה מסדר היום. ביטול זכות השיבה הוא תנאי מקדים לוויתורים. כרגע אין לנו פרטנר, כי מי שעומד מולנו מודיע שהוא רוצה להשמיד אותנו.
"אם נעשה הסכם עם פרטנר שאיננו פרטנר, ונעשה הסכם עם החמאס - לא נשיג שלום אלא רק ניתן עמדות קדמיות יותר לאיראן, כפי שקרה בנסיגה מלבנון ובהתנתקות. המאמץ העיקרי שלנו צריך להיות מופנה למניעת ההתחמשות של איראן". בתגובה לשאלות של הקהל, אמר נתניהו כי אסור לרדת מרמת הגולן. "אם נרד מרמת הגולן נקבל פיסת נייר אבל לא גבול שאפשר להגן עליו, ולכן עלינו להישאר ברמת הגולן".