הבלוג של נתניהו

בשעה 12:00 בצהריים התכנסה סיעת הליכוד במרכז  המבקרים "קסם הגולן" שברמה. בלי שהות מיותרת נכנסו נתניהו וחברי סיעת הליכוד למיצג האור קולי המרשים, שסקר מגובה כנף הציפור את הנופים עוצרי הנשימה של רמת הגולן. משם המשיכו למסע על גבי קו הזמן שניתן על רקע תבליט של הרמה.
יש לציין שחברי הכנסת ישראל כץ וגדעון סער לא נזקקו ל"שכנוע" וחתמו עוד לפני הכניסה למיצג ולתבליט על חברות ב"מועדון ידידי הגולן".
משם המשיכה הסיעה לקיבוץ חרוב. שם על גב המצוק הצופה אל הכנרת וישובי הגולן, הצהיר נתניהו כי ממשלת הליכוד לא תיסוג מהגולן: "אנחנו לא יודעים מה יגידו מאחורי דלתיים סגורות היום באנקרה", פתח נתניהו שהתייחס לנסיעתו של אולמרט היום לטורקיה בכדי לדון עם מקבילו הטורקי ארודן במשא ומתן עם סוריה. "אנחנו פה בשביל להגיד לכל העולם ולעם ישראל שהגולן ישאר בידינו".
"אזרחי ישראל צריכים ממשלה שתשמור על בטחונם 365 יום בשנה, ולא משחררים הצהרות יומיים לפני הבחירות", אמר נתניהו. יעלון הוסיף כי לא צריך להיות מומחה צבאי בכדי להבין שגבולות 67′ אינם ברי הגנה. "מדיניות הנסיגה של קדימה תמוהה, ואנו עומדים כאן ביום שבו באופן תמוהה מתחילים לנהל משא ומתן על הנכסים של מדינת ישראל לעין מבלי סיבה מדינית או בטחונית נראית לעין".
משם המשיכו יעלון, נתניהו ויוסי פלד שכיהן בעברו כאלוף פיקוד הצפון לשפת המצוק. "אנחנו עומדים כאן על מצוק הגולן ומאחורינו הכנרת. זה ממש לא חשוב מה אומר היום אולמרט. ממשלה ברשותי לא תרד מהגולן", סיכם נתניהו.

אני שמח לברך היום בכנסת ישראל, בירושלים המאוחדת בירת ישראל, את נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ואת רעייתו הגב' קרלה סרקוזי.
אדוני הנשיא, אני יכול לקבוע ללא היסוס: אתה ידיד אמת של ישראל!

כשאתה אומר שאתה מחוייב לביטחוננו - אתה מתכוון לזה. במהלך השנים הורגלנו למנהיגים במערב שבהבל פיהם תומכים בזכותה של ישראל להגנה עצמית, אך ברגעי אמת מגנים אותנו כל פעם שאנו נאלצים לממש זכות זו.

אתה ידיד אמת של ישראל כי הראית שיש לך מצפן מוסרי. לפני חודשים אחדים הצהרת שלא תיפגש עם מי שמסרב להכיר בקיומה של ישראל -הצהרה שמעטים ממנהיגי העולם מוכנים להתחייב לה, ועוד פחות מזה לקיימה.

כשאחמדיניג'אד מכריז באו"ם ובבירות העולם על כוונתו להשמידנו, כמעט שלא קם אף אחד שיתייצב מולו ויאמר לו את המילים הישירות ברוחו של אמיל זולא – .J’accuse אני מאשים! אבל אתה קמת ודחית אותו בתקיפות, ועל כך אנו מצדיעים לך היום!

אדוני הנשיא, אתה ידיד אמת של העם היהודי משום שאתה מוכן להתעמת חזיתית עם האנטישמיות ששוב מרימה ראש בארצך. כפי שאמרת: "המאבק נגד האנטישמיות אינו עניינה של הקהילה היהודית בצרפת, אלא עניינה של הרפובליקה הצרפתית כולה".

אתה ידיד אמת של ישראל, אדוני, כפי שאתה ידיד אמת של אמריקה. כשאתה מחזק את הקשר בין ארצך לארצות הברית, אתה מחזק את כל הדמוקרטיות. כמו במאבק נגד הנאציזם והקומוניזם, המאבק נגד האסלאם הקיצוני מחייב ברית איתנה של כל מדינות העולם החופשי. כשארה"ב וצרפת מפולגות, ברית זו נחלשת. כשהן עומדות זו בצד זו, כל הדמוקרטיות מתחזקות, כולל ישראל.

האיום הגדול ביותר על העולם החופשי נובע מניסיונה של איראן להתחמש בנשק גרעיני. אנו מעודדים ממדיניותך להתייצב יחד עם ארה"ב כדי למנוע התפתחות זו.

בסופו של דבר, העימות עם איראן ימנע רק אם איראן תבין שהקהילה הבינלאומית נחושה לעשות כל דבר כדי למנוע את התחמשותה של איראן בנשק גרעיני.

אדוני הנשיא, שינית את יחסה של צרפת לישראל, ואת יחסה של ישראל לצרפת – וזאת מבלי לגרוע מיחסי צרפת והעולם הערבי.

בזה חידשת מסורת של יחסים מיוחדים בין צרפת וישראל. בשני העשורים הראשונים לעצמאותנו, זכינו לתמיכתה החיונית של צרפת בביצור כוחנו הלאומי.

שותפות זו צמחה מן המורשת התרבותית וההיסטורית המיוחדת של צרפת. תנועת ההשכלה בצרפת הייתה המנוע העיקרי של תנועת השחרור של יהודי אירופה. בצרפת הביא הדבר להופעת שורה ארוכה של יוצרים, הוגים ואישים יהודיים כמו קמיל פיזרו וז'אק אופנבאך, אנרי ברגסון וריימונד ארון, ליאון בלום ופייר מנדס פרנס – ואינספור יהודים אחרים שתרמו לצרפת מכישרונם וגאוניותם בכל התחומים, כיאה לארץ שהעמידה מתוכה גאון כמו רש"י.

היום מהווים יהודי צרפת את הקהילה היהודית הגדולה באירופה. זוהי קהילה תוססת, חזקה וגאה – גאה בזהותה היהודית, גאה בהישגיה הרבים ובתרומתה לצרפת, וגאה באהבתה למדינת ישראל.

ידידי הנשיא, זכורים לי רגעים מרגשים בהם עמדנו יחד על אותה במה מול אלפי יהודים בצרפת. ראיתי את חיבתך אליהם, וראיתי את חיבתם אליך. אין פלא שרבים מהם תומכים במאמציך לחדש את פניה של צרפת.

ידידי, אני מאחל לך הצלחה ביוזמתך לעשות רפורמות כלכליות ואחרות בארצך. מניסיון אישי, אני יכול לומר לך – זה לא יהיה קל. אך מנהיגות נבחנת ביכולתה לשחות נגד הזרם ולקבל החלטות קשות אך הנחוצה לטובת המדינה, המעז מנצח.

כולנו מאחלים גם להצלחתך ביוזמתך החשובה ליצור מסגרת של שיתוף פעולה בין מדינות הים התיכון, שלישראל מקום טבעי בה.

אין זה אומר שלא יהיו בינינו חילוקי דעות. כפי שאתה נוהג לומר: "חילוקי דעות יכולים להתקיים בין ידידים. אבל ברגעי מבחן, ידידים מתייצבים בשורה אחת זה בצד זה".

ואכן, ישראלים רבים רואים את הדברים בפרספקטיבה שונה ממה שמצטייר לעיתים בקהילה הבינלאומית. עם ישראל רוצה בשלום בכל מאודו. גם הוכחנו שאנו מוכנים לשלם מחירים עבור השלום. אבל למדנו מניסיון השנים האחרונות להבחין בין שלום אמיתי לשלום מדומה, שטומן בחובו סכנות חמורות.

הנסיגות החד-צדדיות מלבנון וחבל עזה לא קירבו את השלום אלא יצרו בסיסים איראנים בגבולנו, מהם נורו עד היום על יישובינו אלפי טילים.

הביטחונות שקיבלנו מן הקהילה הבינלאומית, כולל החלטת מועצת הביטחון 1701, כשלו לחלוטין במניעת התחמשותם מחדש של החיזבאלה והחמאס.

ואילו אצל הפלשתינאים המתונים יותר אנו מגלים לצערנו אוזלת יד וחוסר נכונות לעשות את הצעדים המינמליים הדרושים לכינון שלום אמת.
הם אינם מוכנים להלחם בטרור, להכיר בישראל כמדינה יהודית ולוותר על הדרישה להציף את ישראל במיליוני פלשתינאים.

כדי שנוכל להתקדם לשלום אמת, כל זה חייב להשתנות. אם למדנו משהו מן ההיסטוריה הרי זה שהשלום מבוסס על עוצמה ולא על חולשה.
עלינו לשמור את הביטחון בידינו ולהיאבק בטרור ללא הפסקה וללא הפוגה. הבטחון הוא התנאי הראשון והבסיסי ביותר לקיום הסדרי שלום.

בצד זה עלינו לקדם שלום כלכלי עם שכנינו – לא כתחליף להסדר מדיני אלא כפרוזדור אליו. צמיחה כלכלית תחזק את המתונים ותחליש את הקיצוניים ע"י יצירת מקומות עבודה, שיפור רמת חייהם וקידום יוזמות כלכליות, תוך בניית עתיד של שגשוג ותקווה. אדוני הנשיא, אנו מקווים שתקדם יוזמות אלה במרץ האופייני לך בתקופת נשיאותך הקרובה של האיחוד האירופי.

ידידים יקרים, הגיע הזמן להגיד לעולם את האמת ההיסטורית בקול ברור וחזק: המכשול האמיתי לשלום היה והינו הסירוב להכיר במדינת ישראל בגבולות כלשהם.

ישראל הותקפה פעם אחר פעם בקווי 67 מיהודה, שומרון, עזה ורמת הגולן, כשלא הייתה אפילו התיישבות אחת בשטחים אלה. וכשנסוגונו עד הסנטימטר האחרון מלבנון ומרצועת עזה, ממשיכים אויבינו לתקוף אותנו מן השטחים הללו.

הם מסבירים שמטרתם היא לשחרר את "כל חלקי פלשתין הכבושה": את "חיפה הכבושה", "אשקלון הכבושה", "יפו הכבושה" וכו' - כלומר לחסל את מדינת ישראל בקווי 67 המצומקים.

הם אינם רוצים מדינה פלשתינאית בצד ישראל. הם רוצים מדינה פלשתינית במקום ישראל.

על כן עלינו לדרוש הכרה אמיתית בזכותנו לחיות כעם חופשי ובטוח בארצנו. ועלינו לעמוד על גבולות בני הגנה כדי שנוכל לחיות כאן.

לא נחזור לקווי 67 ולא נרד מרמת הגולן!

אין לנו כוונה לחזור ולשלוט בריכוזי האוכלוסייה הפלשתינית, אבל גם לא נחזור לגבולות שלא יאפשרו הגנה על מדינתנו , תוך ויתור חסר אחריות על מחוזות שהם נחלת אבותינו.

נפוליאון היה בין אלה שעמדו על הקשר העמוק בין עם ישראל לארצו.
במסעו בארץ ישראל ב-1799 קרא ליהודים, אותם כינה "היורשים החוקיים" של הארץ, להצטרף לצבאו ו"להחזיר מה שנלקח מכם". במנשר ששלח להם שכתובתו ירושלים הוא מצטט מדברי הנביא ישעיהו: "ופדויי ה' ישובון ובאו ציון".

ובכן, מאז ברוך השם התקיימו דברי הנביא, וחזרנו בהמונינו לציון!

ידידי הנשיא, הפלשתינאים מאמינים שעם ישראל שהתפלל במשך אלפיים שנה לחזור לירושלים יוותר על חלקים מירושלים, לרבות הר הבית.

הם טועים.
זה לא יקרה!

לעולם לא נחלק את ירושלים!

כפי שאיש לא יעלה על דעתו לחלק את פריז מסיבות אתניות או דמוגרפיות, לא ניתן לאיש לחלק את ירושלים.

בירת הנצח של עם ישראל אינה עומדת לחלוקה או למכירה!
ירושלים המאוחדת תחת ריבונות ישראלית היא הערובה היחידה להמשך שמירת חופש הפולחן לבני כל הדתות בעיר - מוסלמים, נוצרים ויהודים.

ידידי הנשיא, אני רוצה לומר לך בנימה אישית: זו לא הפעם הראשונה ששנינו נפגשים כאן בירושלים, ומן הסתם גם לא הפעם האחרונה.

אבל אני שמח במיוחד לקבל אותך כאן כנשיא הרפובליקה הצרפתית.

ועוד יותר אני שמח שכל אדם בישראל יודע היום מה שצפיתי לפני שנים: שכמדינאי תחזיר את צרפת למרכז הבמה העולמית, ושאתה ידיד אמת של מדינת ישראל ושל עם ישראל.

ברוך בואך לירושלים!

רוב הציבור מבין שראש הממשלה האיץ את השיחות עם סוריה ובחר את העיתוי המדוייק לפרסומן, כדי להסיח את דעת הציבור מחקירותיו.

למר אולמרט, השקוע עד צוואר בחקירות אלה, אין מנדט מוסרי וציבורי לנהל משא ומתן גורלי על עתידה של מדינת ישראל, משום שקיים חשש אמיתי שיעדיף את הישרדותו האישית על פני האינטרס הלאומי.

רק לפני שבועות אחדים סוריה, איראן והחיזבאללה רמסו את הדמוקרטיה השברירית של לבנון. ארצות הברית וכל העולם החופשי גינו את סוריה וביקשו לבודדה.

סוריה היא חלק בלתי נפרד מציר הרשע. היא כבר הודיעה שהיא לא תתנתק מאיראן.

ויתור על רמת הגולן יהפוך את הגולן למוצב איראני קדמי שיאיים על כל מדינת ישראל.

אם נכונים דבריו של שר החוץ הסורי, ואליד מועלם, שמר אולמרט התחייב לרדת מרמת הגולן לשפת הכנרת עוד לפני תחילת המשא ומתן, הרי מדובר בהפקרות מדינית ובטחונית חסרת תקדים.

חוסר אחריות זה מצטרף לכשלון של ניהול מלחמת לבנון השנייה, הכשלון במניעת ההתחמשות המחודשת של החיזבאללה, והכישלון במניעת ירי הקאסמים על תושבי דרום הארץ.

אסור לתת לממשלת קדימה להמשיך את שרשרת הכישלונות שלה.

הציבור הישראלי שתומך בהשארותנו ברמת הגולן, ואפילו אלה המתנגדים לכך, מתאחדים נגד הנורמות השלטוניות הפסולות של מר אולמרט וממשלתו.

לכן, אני קורא לכל המפלגות, מימין ומשמאל, להחזיר את המנדט אל הבוחר ולהסכים על מועד לבחירות חדשות.

מי שיבחר בבחירות אלה יקבל מנדט ברור מהציבור לנהל את ענייני המדינה, מול האתגרים הגדולים בבטחון, בכלכלה, בחינוך ובשלום.

דבריו של צ'רצ'יל על החוב הגדול של הרבים למעטים בקרב על בריטניה מתאימים גם לחוב שחייבת מדינת ישראל לאלי כהן על פועלו בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים.

מדינת ישראל חייבת לאלי כהן את המודיעין שאיפשר לה לסכל את המזימה הסורית להטות את מי הירדן; לוחמי צה"ל שטיפסו על מצוקי הגולן במלחמת ששת הימים חבים לו את המידע שהקל על מלאכתם וחסך אינספור חיי אדם; ממשלות ישראל חייבות לו את הבנת רזי השלטון בדמשק שסייעה בהבאת הניצחון; ואילו תושבי אצבע הגליל חבים לו את העזרה בחילוצם משנים ארוכות של חיים במקלטים תחת הפגזות הסורים.

"עוד יש תותחים ילדתי על ההר, אך הם מאיימים על דמשק".

מילות השיר הידוע נכתבו לא מעט גם בזכותו של אלי כהן. פעולתו בסתר, הרחק מן העין ומידיעת הציבור, סייעה לשנות את מצבה האסטרטגי של ישראל אל מול האויב בצפון, ולהביא בהמשך עשרות שנים של שקט ברמת הגולן, ומרמת הגולן.

חוב זה של כולנו גדול שבעתיים כי הוא נקנה במחיר הקרבתו, סבלו ומותו של גיבור ישראל, אלי כהן.

גבורתו באה לידי ביטוי בנכונותו כחייל אלמוני להיכנס שוב ושוב לגוב האריות, גם כשידע שהסוף קרב. ביום שעזב לנסיעתו האחרונה, הגורלית, לדמשק, שמעה אותו אימו אומר, "הידיים שלי באש". ידיו נגעו באש ולמרות זאת חזר לשם - ולא חזר יותר.

את המחיר היקר שילם לא רק אלי כהן, אלא שילמו גם רעייתו נדיה ושלושת ילדיו סופי, עירית ושי שאיבדו את אביהם, גם אם ידעו שנתן את חייו לאומה.

מילותיו האחרונות של אלי כהן לרב אנדובו לפני עלותו לגרדום-

"אמור לאשתי כי מילאתי את חובתי עד תום, נשארתי נאמן לעמי ולארצי עד הרגע האחרון"- הן מילותיו של גיבור אמיתי. אכן מה שהנחה אותו הייתה הנאמנות לעמו ולארצו, ולא שום שיקול אחר. לכן נכנס בעוצמה כזאת לרשימת גיבורי האומה. ביום מותו הוא לא ידע שדורות של ילדים בישראל ידעו על מעללי הגבורה של האיש שלנו בדמשק.

אין באפשרותנו להחזיר לאלי כהן חוב זה שאין לו שיעור. אך יש ביכולתנו לעשות את המתבקש לאיש ולסמל, ולקורבן שהעלה.

ראשית, עלינו להתעקש על השבתו ארצה לקבר ישראל במדינת ישראל, שמטעמה נשלח ועבורה הקריב את חייו;

שנית, עלינו לדאוג דאגת אמת בכל המובנים לרעייתו ולמשפחתו;

שלישית, עלינו לזכור ולנצור את הערך העצום של ישיבתנו על הגולן, שאופשרה ע"י פועלו ומסירות נפשו.

מדינת ישראל עדיין מוקפת אויבים, עדיין מייחלת לשלום עם שארית שכניה. נזכור תמיד שקיומנו כאן, ויכולתנו להביא את השלום, תלויים בעוז רוחם וגבורתם של לוחמינו הידועים והעלומים כאחד – ובראשם אלי כהן המופלא, השם יקום דמו.

נתניהו: כל עוד נהיה ביו"ש, אי אפשר לנצח אותנו
לילך שובל -אתר YNET תאריך: 4/6/2007

בדברים שנשא בכנס לציון 40 שנה למלחמת ששת הימים, אמר יו"ר האופוזיציה, כי "ההנחה האוטומטית של נסיגה לקווי 1967 אינה צודקת, אינה מוסרית ומסוכנת מאוד למדינת ישראל". לדבריו, "חולשתנו כיום היא שאנו לא תובעים את זכויותינו. אם לא נילחם על זכויותינו - הן ייעלמו".

יו"ר האופוזיציה, ח"כ בנימין נתניהו, אומר היום (ב´) כי "מאז ששת הימים, העולם הערבי מנסה להוריד אותנו מהרי יהודה ושומרון, אבל כל עוד אנו על ההר הזה, אי אפשר לנצח אותנו". בכנס שקיים המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה במלון "מצודת דוד" בירושלים אמר נתניהו כי "מלחמת ששת הימים היתה נקודת מפנה שבה עברנו ממדינה עוברית ושברירית שקיומה נתון בסימן שאלה, למדינה שאי אפשר לגבור עליה".

הכנס הוקדש לדיון בהחלטה 242 של האו"ם. ההחלטה התקבלה כחמישה חודשים לאחר מלחמת ששת הימים, והתוותה קווים לפתרון של שלום במזרח התיכון. "עד 1967 היו יכולים לדחוף אותנו לים", אמר נתניהו בנאומו. "האפשרות הזו עמדה על הפרק. הבלתי מנוצחוּת שלנו העבירה אותנו ממלחמה לשלום. זה היה תנאי הכרחי בהבאת חלק מהעולם הערבי להכיר בקיומה של מדינת ישראל ובזכותה להתקיים. כיום תהליך השלום נמצא בנסיגה הפוכה בעקבות הנסיגה החד-צדדית בלבנון, הנסיגה מעזה ומלחמת לבנון השנייה.
"כיום קיים סימן שאלה גדול האם אנו בלתי מנוצחים - לא רק אצל אויבינו, אלא גם אצל ידידינו. זה מרחיק אותנו מהשלום ומקרבנו למלחמה. תפקיד מלחמת ששת הימים היה להסיר את סימן השאלה מקיומנו, ולסלול את דרכנו לשלום. כל מי שמקונן על הדבר הנוראי שקרה לנו במלחמת ששת הימים טועה, כי קרה לנו דבר נפלא. חולשתנו כיום היא שאנו לא תובעים את זכויותינו. אם לא נילחם על זכויותינו - הן ייעלמו.
"זו חולשת המדיניות שלנו. אם הבוחרים יחליטו שעלי לחזור להנהגת המדינה, אין בכוונתי לשלוט בפלסטינים ולספחם לישראל, אדרבא, שיהיו עצמאיים. כיום הם גם נשלטים על-ידי עצמם. איני רואה אפשרות שנחזור לממשל צבאי על הפלסטינים. זה לא עומד על הפרק. הוויכוח כיום הוא לא על השטחים המאוכלסים, אלא על השטחים הריקים. הוויכוח הוא על חלק משטחי המולדת שלנו, שהם גם יסודות ההגנה שלנו".
יו"ר האופוזיציה ציין כי "ההנחה האוטומטית של נסיגה לקווי 1967 אינה צודקת, אינה מוסרית ומסוכנת מאוד למדינת ישראל. עלינו לקבוע גבולות ברי-הגנה שכמעט אינם כוללים אוכלוסייה ערבית נוספת. אני מתכוון לנסות ולהשיג הסכם כזה, שייתמך על ידי מצרים וירדן. אנחנו צריכים לשנות את הסכם אוסלו. הפגם העיקרי של אוסלו הוא שישראל נדרשת לעוד-ועוד ויתורים, בה בעת שהפלסטינים ממשיכים לדרוש את זכות השיבה שלהם. עלינו לגרום לכך שיהיה לנו שותף לשלום, ולהוריד את זכות השיבה מסדר היום. ביטול זכות השיבה הוא תנאי מקדים לוויתורים. כרגע אין לנו פרטנר, כי מי שעומד מולנו מודיע שהוא רוצה להשמיד אותנו.
"אם נעשה הסכם עם פרטנר שאיננו פרטנר, ונעשה הסכם עם החמאס - לא נשיג שלום אלא רק ניתן עמדות קדמיות יותר לאיראן, כפי שקרה בנסיגה מלבנון ובהתנתקות. המאמץ העיקרי שלנו צריך להיות מופנה למניעת ההתחמשות של איראן". בתגובה לשאלות של הקהל, אמר נתניהו כי אסור לרדת מרמת הגולן. "אם נרד מרמת הגולן נקבל פיסת נייר אבל לא גבול שאפשר להגן עליו, ולכן עלינו להישאר ברמת הגולן".