נאום לזכרו של אלי כהן ז"ל - בכנסת
יום שני, 17 בדצמבר, 2007דבריו של צ'רצ'יל על החוב הגדול של הרבים למעטים בקרב על בריטניה מתאימים גם לחוב שחייבת מדינת ישראל לאלי כהן על פועלו בתקופה שקדמה למלחמת ששת הימים.
מדינת ישראל חייבת לאלי כהן את המודיעין שאיפשר לה לסכל את המזימה הסורית להטות את מי הירדן; לוחמי צה"ל שטיפסו על מצוקי הגולן במלחמת ששת הימים חבים לו את המידע שהקל על מלאכתם וחסך אינספור חיי אדם; ממשלות ישראל חייבות לו את הבנת רזי השלטון בדמשק שסייעה בהבאת הניצחון; ואילו תושבי אצבע הגליל חבים לו את העזרה בחילוצם משנים ארוכות של חיים במקלטים תחת הפגזות הסורים.
"עוד יש תותחים ילדתי על ההר, אך הם מאיימים על דמשק".
מילות השיר הידוע נכתבו לא מעט גם בזכותו של אלי כהן. פעולתו בסתר, הרחק מן העין ומידיעת הציבור, סייעה לשנות את מצבה האסטרטגי של ישראל אל מול האויב בצפון, ולהביא בהמשך עשרות שנים של שקט ברמת הגולן, ומרמת הגולן.
חוב זה של כולנו גדול שבעתיים כי הוא נקנה במחיר הקרבתו, סבלו ומותו של גיבור ישראל, אלי כהן.
גבורתו באה לידי ביטוי בנכונותו כחייל אלמוני להיכנס שוב ושוב לגוב האריות, גם כשידע שהסוף קרב. ביום שעזב לנסיעתו האחרונה, הגורלית, לדמשק, שמעה אותו אימו אומר, "הידיים שלי באש". ידיו נגעו באש ולמרות זאת חזר לשם - ולא חזר יותר.
את המחיר היקר שילם לא רק אלי כהן, אלא שילמו גם רעייתו נדיה ושלושת ילדיו סופי, עירית ושי שאיבדו את אביהם, גם אם ידעו שנתן את חייו לאומה.
מילותיו האחרונות של אלי כהן לרב אנדובו לפני עלותו לגרדום-
"אמור לאשתי כי מילאתי את חובתי עד תום, נשארתי נאמן לעמי ולארצי עד הרגע האחרון"- הן מילותיו של גיבור אמיתי. אכן מה שהנחה אותו הייתה הנאמנות לעמו ולארצו, ולא שום שיקול אחר. לכן נכנס בעוצמה כזאת לרשימת גיבורי האומה. ביום מותו הוא לא ידע שדורות של ילדים בישראל ידעו על מעללי הגבורה של האיש שלנו בדמשק.
אין באפשרותנו להחזיר לאלי כהן חוב זה שאין לו שיעור. אך יש ביכולתנו לעשות את המתבקש לאיש ולסמל, ולקורבן שהעלה.
ראשית, עלינו להתעקש על השבתו ארצה לקבר ישראל במדינת ישראל, שמטעמה נשלח ועבורה הקריב את חייו;
שנית, עלינו לדאוג דאגת אמת בכל המובנים לרעייתו ולמשפחתו;
שלישית, עלינו לזכור ולנצור את הערך העצום של ישיבתנו על הגולן, שאופשרה ע"י פועלו ומסירות נפשו.
מדינת ישראל עדיין מוקפת אויבים, עדיין מייחלת לשלום עם שארית שכניה. נזכור תמיד שקיומנו כאן, ויכולתנו להביא את השלום, תלויים בעוז רוחם וגבורתם של לוחמינו הידועים והעלומים כאחד – ובראשם אלי כהן המופלא, השם יקום דמו.
