הבלוג של הליכוד

"יש לעשות 3 דברים גדולים - לדאוג לשיקום הביטחון, לחידוש תנופת הצמיחה הכלכלית ולמהפיכה בחינוך. אני לא אחזיק ב-3 התיקים ואולי לא באף אחד, אבל אדאג שהאנשים יבצעו את המדיניות הדרושה. באוצר צריך מישהו שמבין בשווקים הגלובליים" - כך אמר בנימין נתניהו, שהתארח אתמול (א') בפורום בורסה ושוק ההון ב"תפוז", בהנחיית סגן עורך אתר "גלובס", רן רימון.

* אתה מתגעגע לתיק האוצר?

"אני מתגעגע לחוויית העשייה בה אתה לוקח את המשק הישראלי והופך אותו לנמר הישראלי - כמו הנמרים האסיאתיים. יש מדינות שהיו מאחורינו וזינקו למעלה".

"היו עשרות רפורמות, אבל הריכוז הביא לעשייה. אני מתגעגע לתוצאה, שיש שם שיפור של מדינת ישראל. ייצבנו את הכלכלה. אני רוצה להחזיר את הביטחון ולהקפיץ את החינוך, כי זה אבסורד שעם הספר נמצא בעשירייה הרביעית בעולם".

* האם זה היה נכון לפגוע בציבור הנכים והאימהות החד-הוריות?

"לא נגעתי בקצבאות הנכים והזקנה - אני הוספתי להם. ב-2005 כבר הוספנו 2.5% לקצבאות הזיקנה. אני הוספתי להן בניגוד למה שנאמר - זה סטריאוטיפ, וכשחוזרים עליו מספיק פעמים - הוא כמו עובדות יבשות".

"היתה הפחתה - קיצוץ - אצל האימהות החד-הוריות, והתברר לנו שאם חד-הורית שעובדת 12 שעות בשבוע מרוויחה יותר מהישראלי הממוצע, וזה דבר שהיה צריך לתקן. הפיתרון היה לענות על הבעיה האמיתית של האימהות האלה".

"אנחנו ניתן מעונות-יום חינם, אנחנו צריכים לאפשר לכל אישה בישראל ולכל הורה בישראל ללכת לעבוד. זה לא רק חברתי, זה דבר כלכלי-חברתי גם יחד. במקרה של האימהות החד-הוריות - יש לעזור להן לעבוד. הדבר הוציא אותן בהדרגה לשוק העבודה. האימהות הנשואות נכנסו לשוק העבודה, והחד-הוריות יצאו משוק העבודה. התיקון הזה היה מאוד כואב, אבל הוא נכון. הוטחו בי האשמות, אבל אתה רואה שהעוני צומצם".

* לגבי הדולר - הנגיד פישר התערב במסחר. מה דעתך?

"יש לי דעה טובה על הנגיד פישר, הייתי צריך לשכנע אותו להגיע. אני חושב שהוא עושה כמיטב יכולתו. השפעתו מוגבלת - אני ממשיל את זה לגלי הים: אתה יכול לבנות סכר קטן אבל תנועת האוקיינוס חזקה ביותר. אכן זה היה צעד דרמטי, טוב מה שהוא עשה, אבל זה יעזור לא לאורך זמן. היתה כאן תזוזה גדולה שמשקפת עלייה של כלכלות אחרות".

"אני חושב שמנסים לתקן נקודתית, אבל יש גבול למה שעושים. הפגיעה העיקרית היא ביצואנים. פישר עושה את מה שהוא יכול. ממשלה אקטיביסטית שמקטינה עלויות יכולה לשחרר כלכלה משליטת הממשלה. אנחנו במצב טוב כי עשינו את הרפורמות".

"ניתן להוריד מעלויות אחרות - להוריד מס. ההצעה של בר-און להורדת מס היתה טובה, אבל לא היה צורך לכרוך אותה במיסוי קרנות ההשתלמות. ניתן היה להעביר זאת ללא מיסוי קרנות השתלמות".

"דווקא עכשיו צריך ללכת על הפחתת מסים של המשק. זה הזמן הנכון. שיעור המס בישראל גבוה מאוד".

* ומה עם מעמד הביניים?

"תוריד את המיסוי לכולם, גם למעמד הביניים. אני אומר שאם אפחית את שיעורי המס, יהיו הרבה יותר תקבולי מסים - בתקופתי הקופה גדלה".

"אין לנו דרך לממן את צרכי הביטחון בלי כלכלה שצומחת מהר - צמיחה של 7% בעשור זה מה שאנחנו צריכים. אם לא נמשיך ברפורמות, אנחנו נרד מ-5% ל-3%, ואולי ל-1% ונפסיד את ההישג".

"אנשים מדברים על דבר שאיננו קיים יותר. מה למדנו ב-20 השנים האחרונות? יש בעצם כלכלה נכונה שהיא כלכלה חופשית שמממנת צרכים חברתיים".

* מה לגבי החינוך? אולי הוא מעל הביטחון?

"יש משולש של ביטחון כלכלה וחינוך. זה משולש שווה-שוקיים כשכל צלע נתמכת על-ידי האחרת. כלכלה תומכת בביטחון, וחינוך טוב תומך בשניהם. אין ספק שאם אתה רוצה לצמצם פערים, אתה חייב לעשות מהפכה בחינוך ולתת לילדים את החכות ולא את הדגים. שלכל ילד תהיה החכה".

* מה לגבי תוכנית ההפרטה? איפה אנחנו עומדים?

"זה נעצר במידה רבה. הדברים האלה נעצרו. תלך על הבנקים - מאז ועדת בייסקי הוחלט להוציא את הבנקים מידי המדינה. זה לקח זמן - הפרטנו את הבנקים וזה עדיין לא הושלם, אבל המפתח הוא שברור כי ניהול מהסקטור הפרטי תמיד יותר יעיל. צריך להגדיל את התחרות בכל הסקטורים".

"כשיש מונופולים לא רווחיים והממשלה מחזיקה אותם כאילו בשביל הציבור, מי שסובל הוא הציבור. התחרות הוא נשמת-אפה של התחרות, אבל לא כל דבר אפשר להפריט. לא הייתי מפריט את הצבא, את בתי המשפט…"

* מחליפייך לא נהגו בדרכך?

"הם לא המשיכו, לא עצרו. יש לנו מצב אבסורדי - למעלה מ-90% מתושבי המדינה הם לא בעלי הדירות שלהם, הם למעשה חוכרים. למה שלא יהיו בעלי הדירות?".

* יכול להיות שנראה אותך כשר אוצר בקרוב?

"אני לא חושב. אני אנהיג את המדיניות מתוך משרד ראש הממשלה ואנהיג מדיניות של קו אחד. כל מי שיבוא בחשבון יצטרך להאמין בכלכלה חופשית ומדיניות חברתית. החלקים הקשים ביותר מאחורינו. חייבים להמשיך ברפורמות והממשלה הזו הפסיקה לעשות זאת. הפחתת המסים יכלה להתבצע על-ידי בר-און. ממני לא שמעת ביקורת שזה כלכלת בחירות מה שהוא עושה. השיח הציבורי הוא סטנדרטי, שבלוני ולא מעניין".

* מה לגבי צוות האוצר לשעבר - ירון זליכה, יוסי בכר, חבריך למהפיכות - האם נראה אותם לידך?

"אני מאוד הערכתי את האנשים שציינת. פישר אמר לי שהוא היה בהרבה מדינות והוא לא ראה אף פעם צוות טוב יותר, והוא אמר זאת לפני שדיברתי איתו על תפקיד הנגיד. זה היה צוות של אידיאליסטים מקצוענים".

"אני חושב שיוסי בכר הוביל רפורמה חשובה ביותר. אמרתי לו שאם יעשה רק את זה - זה יספיק לי… ירון זליכה עשה שינויים חשובים ביותר ליצור שקיפות. הוא פתח את המכרזים באינטרנט - דבר שהוצאנו עליו סכומי-עתק. בזכותי הוא הביא את שיטת המכרז ההפוך. אם הם יהיו מוכנים לצלול לתוך המים האלה שוב, אני אשמח לראות אותם לצדי".

* אתה מתגעגע לימים באוצר?

"אתה לא יכול לעשות דבר בלי ביקורת. שום רפורמה לא באה בלי ביקורת - אם רפורמות היו קלות הן היו מתבצעות מאליהן, ואתה צריך מנהיגות שתעשה. ידעתי שאפגע פוליטית, והיה לי חשוב להציל את כלכלת ישראל. היו 40 רפורמות, ואני מתכנן לעשות עוד 40″.

2.7.2008 מאת: רותם סלע

מערכת החינוך מידרדרת והולכת, על פי התוצאות במבחנים הבינלאומיים, כוח ההוראה שפוף גב וההורים מתוסכלים - אבל בנימין נתניהו בטוח שהוא יודע מה צריך לעשות כדי לשנות את כל זה: פשוט ליישם את המתודה ששימשה אותו כשר אוצר כשהנהיג את הרפורמות בכלכלה - ללמוד מהמצליחנים.
"כשבאתי להוביל מהפכה בכלכלה, שאלתי את עצמי מה עושות מדינות שהצליחו, כמו סינגפור, תאילנד, דרום קוריאה ואירלנד. מדינות שהיו בתחתית הסולם מבחינה חברתית וכלכלית - והזניקו את עצמן תוך עשור או שניים לראש הסולם העולמי. כולן עשו מהלכים דומים, אך ישראל לא עשתה אף אחד מהם", אומר נתניהו.
את אותה המתודה, אומר יו"ר האופוזיציה, שינאם היום במסגרת ועידת החינוך, ניתן ליישם גם במערכת החינוך שלנו: "יש ללמוד מהמדינות שהצליחו לשנות את מצבן, ולהביא את ילדיהן לשורה הראשונה בחינוך לפי מדדים בינלאומיים. הפתרון חייב להתבסס על הניסיון המוכח של המצליחנים.
"בדיוק כפי שהתובנה של מעבר מכלכלה ריכוזית לכלכלת שוק חילחלה, יש כעת תובנה שצריך שינוי. מנהלים מרגישים את זה, הורים מרגישים את זה, ואפילו מורים", אומר נתניהו. "הופתעתי לטובה כשמורים, ובעיקר מורות, סיפרו לי על מורים לא טובים שעובדים בבית הספר ופוגעים ביכולת וביוקרה".

חפשו את מקנזי
בערך באמצע הראיון, שנערך עמו בצהרי יום שישי, מכריז נתניהו: "בתוך עשור, מערכת החינוך הישראלית יכולה לעלות לעשירייה הפותחת בעולם". זאת על אף שזהו הישג שנשמע כמעט דמיוני, בהתחשב בכך שישראל ממוקמת כיום בדירוגים עולמיים רק בעשירון החמישי.
אבל נדמה כאילו השיחה לא החלה ביום שבו נערכה - אלא לפני כמעט שנה, בספטמבר 2007. אז פורסם דו"ח מיוחד בענייני חינוך של חברת הייעוץ הבינלאומית מקנזי, שזיעזע מאות מקבלי החלטות בעולם.
הנקודות המרכזיות ברפורמה שאתה מציע מאוד מזכירות את מסקנות דו"ח מקנזי.
"גיליתי כי בהרבה תחומים של מדיניות ציבורית, היכולת לעשות ניתוח אמיתי של אפקטיוויות ועלות מול תועלת נמצאת אצל חברות הייעוץ הבינלאומית, ובראשן מקנזי", אומר נתניהו, ומוסיף בחיוך: "אני אומר זאת בצער. אחרי הכל עבדתי בחברה מתחרה" (נתניהו הוא עובד לשעבר בחברת הייעוץ הבינלאומית בוסטון גרופ, ר.ס).

דו"ח מקנזי נכתב בעקבות אינספור רפורמות חינוכיות והגדלה בעשרות אחוזים של ההשקעה בחינוך במדינות המערב - כאשר התוצאות שמשיגים התלמידים במבחנים בינלאומיים ממשיכות להידרדר, או במקרה הטוב לא להשתנות. במסגרת המחקר, מקנזי ריאיינו כ-100 מומחים ומקבלי החלטות מתחום החינוך. הם ניתחו, פרשו והשוו 25 מערכות חינוך מהעולם - הכוללות את עשרת מערכות החינוך המצטיינות על פי מבחנים בינלאומיים - בניסיון לגלות את אבן החכמים שהופכת השקעה בחינוך לחינוך טוב.

תנאי קבלה כמו בסיירת
לפי מקנזי - ובהתאם גם לפי נתניהו - מערכת החינוך, כמו כל מערכת, אינה יכולה להיות טובה יותר מהאיכות של אנשיה. במלים אחרות - הכל אנשים. "כל שנתון מוציא כמה אלפי מורים, וצריך לערוך מיון קפדני של המועמדים הבאים שנכנסים למערכת", הוא אומר.
ומה עם גובה השכר? האם אין לו השפעה מכרעת על הביקוש ועל איכות כוח העבודה?
"שכר המורים במדינות המצטיינות ביותר בחינוך הוא ממוצע ביחס למדינות ה-OECD", אומר נתניהו, אך מדגיש: "בישראל השכר נמוך, ואין שום מניעה להעלותו".
לדברי נתניהו, רפורמה במערכת החינוך אינה שאלה של כסף. "מקצועות הרפואה והפסיכולוגיה הקלינית מהווים דוגמה. אלה מקצועות שנהנים מיוקרה רבה, שכר לא גבוה וכוח אדם איכותי שפונה אליהם", הוא אומר. "הכנסת משאבים ללא תוכנית, ללא מהפכה אמיתית וללא מדדים שמעודדים הישגיות - לא תעזור".
לפיכך, טוען נתניהו בעקבות מקנזי כי "האלמנט המרכזי בשינוי מערכת החינוך הוא העלאת היוקרה של תפקיד המורה והעלאת רף הכניסה של כוח אדם המעוניין להיכנס למערכת. כמו במבנה הכלכלה שלה, כך גם במערכת החינוך עושה ישראל את כל הטעויות האפשריות. אצלנו אין העלאת רף כזו, להיפך. יש שיטוח של תנאי הקבלה ושל הכניסה למערכת הכשרת המורים".
זאת שאלת ביצה ותרנגולת. אולי הביקוש הנמוך ללימודי ההוראה הוריד את רף הקבלה?
"אני עדיין חושב שהבעיה היא שאין רף קבלה כמו ביחידות צבאיות, שבחלק מהן נקבע רף קבלה גבוה, ועל אף שאין שונות בשכר, רף הקבלה בונה יוקרה. דרום קוריאה או פינלנד, (הנחשבות למערכות חינוך מהטובות בעולם, ר.ס), שבהן שכר המורים לא גבוה בהשוואה בינלאומית, לוקחות להוראה מועמדים מהעשירון העליון של בוגרי תואר ראשון".

לא מהפכן, רפורמטור
השלב הבא של השינוי, שאותו מציע נתניהו, ואשר עולה גם מהדו"ח של מקנזי, הוא הכשרת כוח ההוראה שכבר מצוי במערכת. "בישראל כמעט שאין הכשרה ממושכת של מורים בתחומים השונים ובפדגוגיה. במערכת חינוך טובה באמת, ההכשרה אינה נפסקת כאשר המורה נכנס לתוך המערכת, היא רק מתחילה", אומר נתניהו.
אלמנט קריטי נוסף ברפורמה של נתניהו הוא "העצמת מנהלים, כיוון שאחריות ללא סמכות היא מתכון לכישלון. צריך להאציל על המנהלים סמכויות של משרד החינוך ובמידה מסוימת גם של ארגוני המורים. מנהל צריך לקבל דרגות חופש רבות יותר בשכירת וקידום מורים, ויש להחזיק אותו אחראי לתוצאות".
כמו כן, נתניהו מציע להתמקד בזיהוי בעיות אצל תלמידים בזמן אמת: "בביקור בגני תקווה, נתקלתי במערכת ממוחשבת שעוקבת אחרי שאלות התלמידים. המורה שואל שאלה - התלמידים עונים, ומיד רואה מי יודע ומי מתקשה", מתאר נתניהו בהתלהבות. הוא מודה כי הבקרה קשה בהעדר מערכות ממוחשבות תומכות, אך טוען לחשיבות הרבה בזיהוי בזמן אמת של תלמידים מתקשים. "אם אתה מטפל בפער בהתחלה, אתה חוסך משאבים של מערכת שלמה שצריכה לטפל בילד שהידרדר".
ומה לגבי הקטנת כיתות?
"זה לא המרכיב העיקרי. זה לא תנאי הכרחי ואפשר לטפל בזה בהמשך".
בתקופתך דווקא קוצצו תקציבי החינוך.
"נכון. אבל גם התנודות החריפות ביותר של תקציב החינוך בתקופתי היו של כמה מאות מיליוני שקלים מעלה ומטה. בנוסף, תוספות התקציב בתקופת רבין או הקיצוצים בשיא המשבר לא שינו את מצב המערכת. הכנסת משאבים ללא תוכנית, ללא מהפכה אמיתית ומדדים שמעודדים הישגיות ומצוינות, לא תעזור".
העלאת רף הקבלה והמשך ההכשרה למורים, זה השינוי הרדיקלי שהמערכת כל כך זקוקה לו?
"אתה יכול לייצר תמריצים ולשפר את המערכת מבלי לשנות את כל המערכת מיד", משיב נתניהו. "המנגנון של הפרישה הטבעית והתחלופה הוא מנגנון רב עוצמה שלא מחייב אותך לפטר ולשנות תנאים". נתניהו מאמין כי בתוך עשור, מנגנון הגיוס של אלפי מורים בשנה שיתבסס על רף הקבלה החדש ישנה את המערכת מהיסוד. "המחשבה שניתן להפוך את המערכת על הראש, היא אחת הבעיות של רפורמטורים לא מנוסים".

ועידת החינוך של ישראל: להחיות את מערכת החינוך
ועידת החינוך של ישראל "יוצרים עתיד", המתקיימת בימים אלה, מנסה לבחון את העניינים הבוערים על סדר היום בישראל, תוך התמקדות בהשפעת החינוך על כל תחומי החברה. בין השאר, עוסקת הוועידה בהשתמטות מצה"ל, בקשר בין ההון האנושי לביטחון הלאומי, בדמות המורה בעידן הטכנולוגי, ביוזמות הפרטיות במערכת החינוך ובערעור הסמכות בחברה הישראלית.
אורחי ומשתתפי הוועידה באים מכל קשת העשייה החינוכית, הפוליטית ואף העסקית. בהם, שרת החינוך יולי תמיר, מנכ"ל גוגל ישראל מאיר ברנד, שר הביטחון אהוד ברק, יו"ר האיגוד הישראלי של משקיעי הון הסיכון ד"ר אורנה ברי ונתניהו. דרך סקירה של הסוגיות השונות הנוגעות לחינוך, הם ינסו להחיות את הרלוונטיות של החינוך לחברה הישראלית, בעולם משתנה והולך.

מקור: דה מרקר

נתניהו התייחס להשלכות של המלצות וועדת בכר במסגרת פרויקט של TheMarker המציין שנתיים להמלצות הוועדה, שיפורסם כאן בימים הקרובים.

בימים האחרונים מנסה שר האוצר הנוכחי, רוני בר און, לעשות כותרות על הגב של ועדת בכר. הוא מצוטט כמי שאומר שיש לעשות רפורמה שתתקן את הרפורמה ההיא. לעת עתה זה נראה כמו ספין מוצלח ולא יותר. נכון שיש מה לשפר, אבל גם בר און יודע שרפורמת בכר היא אחת הרפורמות המוצלחות שנעשו כאן. אבל אם אפשר, למה לא לזרוק קצת בוץ על נתניהו.

גם נתניהו לא טוען שמדובר ברפורמה מושלמת. רפורמת בכר היא חלק מסדרת שינויים שעוברים על שוק ההון, ועל כן הוא לא מודד את הצלחותיה או כישלונותיה כיחידה אחת. לדבריו, יש עוד הרבה עבודה, בייחוד בתחום הבנקאות הקמעונאית. "המהפכה בשוק ההון החלה למעשה בהחלטה על הסרת מגבלות על מטבע חוץ ב-98′. ההסרה יצרה ניידות בשקל, הזרימה הון לישראל ואיפשרה לעסקים ישראליים לעבור משברים על ידי השקעות בחו"ל. היום קשה להאמין שבסוף שנות ה-90 היה צורך באישור מבנק ישראל כדי להוציא לחו"ל 200 שקל. היינו כמו מדינת עולם שלישי".

השלב השני, לדברי נתניהו, היה רפורמה בקרנות הפנסיה. לדבריו, קרנות הפנסיה היו במצב איום, אבל רובן לא היו על סף קריסה מיידית, ויכלו להמשיך להתקיים עוד עשרות שנים באותה מתכונת. "הסכנה לא היתה קריסה, אבל ההזדמנות היתה ליצור שוק אג"ח בישראל שפותח פתח לשוק הון אמיתי. המבנה שהיה קיים שאב את כל האשראי במשק ומנע אשראי ממשקי הבית ועסקים קטנים".

השלב השלישי, לדעת נתניהו, היה הכנסת עושי שוק שאיפשרו הבאת הון זול ויעיל יותר למשק והבטיחו זרימת אשראי במחירים נגישים: "אשראי זה כמו חמצן. זה הסבר קריטי להתרחבות שמתרחשת היום במשק".

על רקע זה באה החוליה הנוספת בשרשרת - ועדת בכר - שיצרה תחרות במוצרי החיסכון, הן ארוך הטווח והן קצר הטווח. בסך הכל, לדעת נתניהו, המהפכות הללו שינו את פני שוק ההון הישראלי. "הוא יעיל יותר, שקוף יותר ועמוק יותר". אך עם זאת, נתניהו מציין כי כאשר מערכת הבנקאות בישראל נראית כפי שהיא נראית כיום, אין סיבה להיות מרוצים. "הריכוזיות במערכת הבנקאות עדיין גבוהה מדי. רגולציה לא תפטור את זה, צריך להשלים הכנסה של בנקים נוספים שיתחרו במערכת".

למה שבנקים זרים ירצו לפעול כאן?

"כשהמצב בכלכלה טוב, גופים בינלאומיים מתעניינים במשק. בתקופת הרפורמות, היו גורמים חיצוניים שנכנסו לשוק הישראלי. רצו לקנות את דיסקונט. ברונפמן הגיע לכאן, סרברוס התעניינו. צריך להביא עוד. ובמקביל צריך להוריד את עומס החקיקה, לאפשר ביתר קלות לבנות סניפים וירטואליים, להסיר פריווילגיות שיש לבנקים הגדולים - למשל, היכולת להיכנס לשוק הנדל"ן - וליצור תנאי תחרות שווים".

בתקופה שבה פעלה ועדת בכר הבנקים הפעילו לחצים גדולים, וגם כיום אנחנו רואים את פעילות הלובינג שלהם. איך מתמודדים עם לחצים מגופים כמו מערכת הבנקאות?

"בתקופת ועדת בכר הבנקים ערמו הרבה קשיים, ונוצר שיתוף פעולה מוזר בינם לבין הוועדים הגדולים שהתנגדו לרפורמה. היום זה שאריות של לחצים, כי הרוב פחות או יותר סגור. אלה לא גופים שקל לעמוד מולם. שילמתי על זה מחיר אישי, גם באובדן מנדטים, אבל אם יודעים מה צריך לעשות, אז עושים את זה, והמחיר שווה את זה - כי כרגע, כשכל המערכות בישראל משותקות ומשתנקות, הדבר היחיד שעובד זו הכלכלה, וזה לא מקרי. ריכוז הרפורמות בזמן קצר ודבקות במדיניות הובילו לזה. אבל צריך להבין שאם ננוח על זרי הדפנה, הצמיחה תישחק. צריך להמשיך ולהשלים רפורמות".

אתה לא חושש שהיציאה נגד הבנקים תפגע בך ובליכוד גם במערכת הבחירות הקרובה?

"שום גורם כלכלי לא יכול לאיים עלי. אני לא מקבל מהם כלום ומעולם לא קיבלתי, ואני לא מתרשם מהלחצים של הבנקים. אני מקדם את מה שאני מאמין בו. בקרוב נראה גם בצרפת תהליך דומה של שינוי מדיניות כלכלית בעקבות חזון של מנהיג".

לא רק אתה שילמת מחיר אישי על היציאה נגד מערכת הבנקאות. גם שאר חברי ועדת בכר לא השתלבו, למשל, במערכת הבנקאות. איך מגייסים את הפקידים לוועדה הבאה שתעסוק ברפורמה בשוק הבנקאות, כשהם יודעים שזה ירחיק מהם את ג'וב חלומותיהם?

"הפקידים במערכת הרגולציה הישראלית הם חבורה מאוד מוכשרת, צעירה ונמרצת, ואם תהיה מנהיגות מתאימה ויהיה חזון מתאים - הם ילכו איתו, כפי שהם הלכו בוועדת בכר. הוועדה הבאה תקום. יש צורך ברפורמות לא רק בשוק הבנקאות, אלא גם בחינוך ובקרקעות, ומה שהפקידים יעשו או לא תלוי במנהיגות".

אמנם ברפורמת בכר יצאת נגד הבנקים הגדולים, אבל בתקשורת אתה מצטייר כמי שגוזל קצבאות מקשישים. למעשה יצאת קירח מכאן ומכאן.

"העיתונות שאני מקבל פחות טובה ממה שהייתי רוצה. אני חושב שההכרח לכלכלה טובה הוא שמי שיכול לעבוד יעבוד, ובעזרת צמיחה נעזור לחלשים באמת. למרות התדמית שיצאה לי, בתקופתי העודף שנוצר הופנה גם לצרכים סוציאליים, כגון סבסוד צהרונים. לדעתי, העם משנה את עמדותיו כשהוא רואה שהכלכלה צומחת".

מקור: אתר דה מרקר