הבלוג של הליכוד

"עוזי ארד באמת יודע לבחור את התאריכים", אמר נתניהו בפתח דבריו כשהתייחס למועד המיוחד של כנס הרצליה שנקבע כבר לפני כשנה. רוחק ראות או יד המקרה, הובילו לכך שהתרחש פחות משבוע לפני הבחירות מהגורליות שהיו בישראל. "המדינה שלנו עומדת בימים אלו לפני הכרעה על עתידה", המשיך נתניהו, "ואני מאמין שבעוד ימים ספורים אזרחי ישראל יבחרו לסיים את עידן החולשה ולהתחיל את עידן ההתעצמות. אני מאמין שהם ישימו קץ לעידן ההחלשות, ויבחרו בהכרת המציאות, וזוהי תמצית המדיניות שאני וחברי מביאים".

"מדיניות של ראייה מפוכחת של המציאות והתעצמות בשלום, בכלכלה, בביטחון ובחינוך", המשיך נתניהו והדגיש כי לא קיימת סתירה בין התעצמות לבין תקווה. "למעשה התקווה נובעת מהיכולת להכיר את המציאות".

ביטחון

"אמר זלמן (זלמן שובל שהציג את נתניהו לפני הנאום) שלפני שלוש שנים התרעתי על הסכנה שבעליית החמאס, על הסכנות של איראן וכן על ההחלשות של הרשות הפלסטינאית והסכנות שינבעו מהנסיגה החד צדדית שבוצעה", הזכיר נתניהו, "לצערי אני וחברי לא הצלחנו לשכנע את אזרחי ישראל; ממשלת קדימה שנבחרה בבחירות, לא ראתה את המציאות כמונו ובחרה בדרך אחרת, תוך גילויים שהצד השני פירש אותם אך ורק כחולשה", אמר נתניהו וציין בין גילויים אלו את התהדייה.

"המדיניות הזאת לא הביאה שלום ולא יונה; היא הביא טרור וטילים, הרבה טילים. בתחילה טפטוף של רקטות, ואחרי זה גשם של קסמאים ולאחר מכן סופה של קסאמים וגראדים", אמר נתניהו וציין, "ורק אחרי אלפי רקטות שנורו, ומצב ששום מדינה לא הייתה עומדת בו, יצאה הממשלה למבצע", אמר נתניהו וחלק כבוד לצה"ל ולרמטכ"ל על ניהולו של המבצע, ניהול שלתפיסתו לא הספיק בהעדר הנהגה מדינית ראויה.

"עם זאת צריך לומר את האמת שברורה לכל ממשלות המערב, לאזרחי ישראל, וגם לחמאס ולאיראן; הממשלה עצרה את המבצע הזה מוקדם מדי ולא איפשרה לחיילי צה"ל להשלים את המבצע", אמר נתניהו והדגיש, "היא גם לא אפשרה להם לסגור את הפרצה הדרומית, מה שגרם לי לשאול את עצמי למה?", שאל נתניהו וענה, "לדעתי מדובר בתפיסת המציאות הקשורה בהבנת אופיו של החמאס, אחרי הכל, לא מדובר בארגון טרור שניתן לתת לו מספר מכות ולהפסיק אותו", אמר נתניהו, "מדובר בארגון דתי פאנטי בחסות איראן, ולכן אין מנוס מלמוטט את שלטון החמאס ברצועת עזה."

"זו איננה רק בעיה של טרור ואתמול קבלנו אזכור נוסף לחומרת הבעיה ועומקה. איראן שיגרה לווין לחלל, והיא ממשיכה לשכלל את הטילים שברשותה, לפתח נשק גרעיני, ולהצהיר על כוונתה למחוק אותנו מעל פני האדמה", אמר נתניהו והוסיף כי בנוסף היא מתחזקת את מבצרי הטרור מדרום ומצפון, "זו אינה תעמולת בחירות, אני מדבר על כך 12 שנה. גם כשנאמתי בפני הקונגרס אמרתי כי איום הגרעין האיראני הוא האיום הגדול ביותר המרחף מעל שלום העולם."

"המשימה הגדולה ביותר של הממשלה שאקים אם אבחר לראשות הממשלה היא הדיפת האיום האיראני. נפעל בכל המישורים כולל המישור הבינלאומי".

במאבק הזה טוען נתניהו כי בעלת הברית החשובה ביותר של ישראל צפויה להתייצב לצידה, "היו לי שתי הזדמנויות לדבר עם הנשיא ברק אובמה, והתרשמתי כי הוא מבין היטב את האיום שמציבה איראן לישראל, לאזור ולאנושות כולה. זהו איום מסוג חדש, כיוון שמאז תחילת עידן הגרעין לא היה חיבור בין משטר פאנטי לנשק גרעיני."

"תגידו מה שתגידו על ברית המועצות אך היא לא הייתה משטר דתי פאנטי, ולכן בכל פעם בא היו הסובייטים צריכים לבחור בין הקיום לבין הטרור שלהם הם בחרו בקיום שלהם".

"זה סיכון חדש", הדגיש שוב נתניהו, "והוא מכוון נגדנו, זה האתגר הגדול ביותר שישראל עמדה בפניו מאז מלחמת העצמאות בשנת 48′, ונפעל בכל המישורים בכדי לנטרל את הסכנה. אך זה איננו האתגר היחיד שאנחנו עומדים בפניו, עומד לצידו האתגר השני שהוא קידום השלום עם שכנינו."

נתניהו טען כי הטיפול באיראן קשור בקידום השלום כיוון שמעצמת הטרור עושה ככל שביכולתה בכדי לחבל באפשרות לשלום, בין השאר על רקע נוכחות גרורותיה באזורינו "המציאות היא חדה מאוד, כל שטח שנפנה היום או בעתיד הנראה לעין יהיה שטח שיתפס על ידי החמאס. הכוחות המתונים בחברה הפלשתינאית הם החלשים יותר, ובנוסף הם אינם מספיק חזקים בשביל להלחם בטרור. אם אנחנו רוצים לקדם שלום בצורה ריאלית; בצורה שתצליח; עלינו לחזק את המתונים ולהחליש את הקיצונים."

"היום בשיח הציבורי נוהגים לחלק את הברירות שלנו לשתיים. הראשונה היא להתעלם מכל מה שאמרתי כאן ולהמשיך בנתיב הנסיגות", אמר נתניהו יציין, "זוהי אלטרנטיבה אחת שלא תביא את השלום."
"האפשרות השניה היא לא לעשות שום דבר אך גם זה יביא תוצאות שליליות. אני חושב שלא צריך לעשות לא את זה ולא את זה. אני חושב שיש לקדם את השיחות המדיניות ותוך כדי קידום השיחות לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי עם שכנינו."
"הרבה פרשנים שמו לב למה שקרה ביהודה ושומרון בזמן המבצע בעזה, ובעיקר מה שלא קרה", התייחס נתניהו לשקט היחסי ששרר בגדה שעה שישראל נלחמת ברצועת עזה. "חלק מהסיבות לכך הן שהפלשתינאים יודעים איזה עתיד הם רוצים, ואיזה עתיד הם לא רוצים. הם לא רוצים שהפאנטים הדתיים ישתלטו עליהם וישליטו עליהם את העוני ואת הסבל", אמר נתניהו והציע תהליך חלופי בו יחוזקו המוסדות האזרחיים, גופי הביטחון האזרחי, התשתיות והמתונים.

כלכלה

"ישראל היא אחת מהמדינות האחרונות להיכנס למשבר הכלכלי, והיא יכולה להיות אחת מהראשונות לצאת ממנו", אמר נתניהו וציין כי מוכרחים להגיב ולפעול בכדי לעצור את המשבר בפתח דלתנו.
"משבר כזה לא היה שמונים שנה, וצריכים תוכנית ברורה… צריכים להבין מה יקרה בעולם. הייתי עכשיו בדאבוס ושאלתי את טובי הכלכלנים מה יהיה? רובם, ובעיקר אלו שחזו את המשבר טענו כי העולם בדרך למיתון עמוק"

"היתרון שלנו שאנו קטנים, אם הייתם מנסים לסובב את כלכלת הודו או כלכלת סין זה היה קשה מאוד כיוון שהיא חלק מהותי מהעולם", אמר נתניהו שהדגיש כי גודלה של ישראל הוא יתרונה, כיוון שגם אם תגדיל רק במקצת את גודלה היא יכולה להחלץ מהמשבר על ידי משיכת השקעות ופריצה לשווקים חדשים, "אנחנו צריכים למשוך רק חלק זעיר מהנכסים והכלכלה בעולם"

נתניהו פרס את תוכניתו וציין את החשיבות בהורדת מיסים חדה לחברות ואנשים פרטיים, השקעה בתשתיות ורפורמה במנהל מקרקעי ישראל. "השילוב של רפורמה בקרקעות ותשתיות תקדם בצורה משמעותית את הצמיחה הכלכלית וההשקעות", אמר נתניהו וציין כי הפחתות מיסים בעבר מהם הזהירו כלכלנים ב-2003 הם אלו שמילאו את הקופות, החזירו את הצמיחה וקיצצו בחצי את האבטלה.

רפורמות אלו יחזירו את הצמיחה ציין נתניהו, "רק הצמיחה תאפשר לנו להגדיל את העוגה ולסייע גם לחלשים בינינו", "אני מקווה ומאמין כי אזרחי ישראל יאמינו בנו שוב ויתנו לנו את האפשרות לסייע לישראל"

חינוך

"חייבים להכיר כי הבעיה בחינוך היא רב שנתית והיא איננה מתמקדת רק בכסף. אנחנו משקיעים בחינוך, אך הרבה ממה שאנו עושים נספג בשכבות של בירוקרטיה", אמר נתניהו, "עלינו להכיר בכך שמדינות שהגדילו את התקציבים החינוכיים שלהם בתקופה של 12 שנה לא הצליחו להתקדם", אמר נתניהו ונתן כדוגמא את אוסטרליה וצרפת שיותר מהכפילו את תקציבן ולא הצליחו לשנות דבר.

"הדבר הראשון שהמדינות המוצלחות עושות זה להעלות את רמת המורים, ובשביל לעשות את זה הן מעלות את רף הקבלה", אמר נתניהו וטען כי בצורה זו הם יוצרים יוקרה גדולה יותר למקצוע ההוראה, כמו זו הניתנת בחברה שלנו לרפואה או פסיכולוגיה.

הנקודות הנוספות אותן העלה נתניהו שחייבות להיות חלק מרפורמה לימודית שכזו הן: השקעה בהכשרה של מורים לאורך כל תקופת עבודתם, השקעה בלתי פוסקת בכל תלמיד ותלמיד בכדי שלא יצטברו פערים, והחזרת הערכים למערכת החינוך. "והשאלה היא גם איזה ערכים, התנ"ך מורשת ישראל וההיסטוריה של ישראל, וזכויות אזרחיות", ציין נתניהו.

"אלו הדברים שנעשה בביטחון, בשלום, בכלכלה, בחינוך הם הדברים שנעשה אם יקרה כפי שאני מאמין ונקבל את המנדט מהבוחר. בשביל להביא את הדברים הללו לא צריכים רק את הכרת המציאות והתעצמות. בשביל לעשות את הדברים הללו צריכים חזון, אומץ לב, וכוח פוליטי."

"יש לנו את החזון והאומץ, עוד כמה ימים יתברר אם יש לנו את הכוח הפוליטי", "בעוד ימים אחדים ישקע אבק הבחירות ונעמוד שוב בפני איראן ובפני שאר האתגרים העצומים שבפנינו, בפני אתגרים גדולים כל כך, נצטרך לשים בצד את כל היריבויות, את כל המחלוקות. אם אבחר אני מתכוון לאחד את כל הכוחות המרכזיים בכדי להקים ממשלת אחדות רחבה", אמר נתניהו, "אפנה לכל המפלגות הציוניות בכדי להצטרף לממשלת אחדות. נצטרך להביא את האנשים הטובים ביותר, והרציניים ביותר. ביום שלישי הבא יסתיים עידן החולשה ויתחיל עידן ההתעצמות" סיכם נתניהו.

היה פה מבצע מזהיר של צה"ל שהיה ערוך היטב מכל הבחינות, אך בסופו של דבר היעדים לא הושלמו וההוכחה לכך היא שהפסקת האש הופרה מיד עם תחילתה, גלעד שליט לא הוחזר וההברחות נמשכות.
בקרוב כולם יווכחו לראות, כפי שקרה במלחמת לבנון השנייה עם החלטה 1701 שכולם כיום יודעים שהיא היתה טעות, כך גם בהסדר הנוכחי כולם יראו בעתיד שזו היתה החלטה שגויה. החמאס ימשיך להצטייד בטילי פאג'ר כפי שהיה בתקופת התהדיה והטילים יגיעו בסופו של דבר גם לתל אביב.
כמו כן מסמך ההבנות שנחתם היה אך ורק צילום לצורכי תעמולת בחירות, ולמעשה לא היה צורך בכך ששרת החוץ ציפי לבני תסע לוושינגטון. היו יכולים לחתום על כך ברמת השגרירים בלבד.
לגבי כל אלו שתקפו הבוקר את הליכוד על כך שביקרנו הבוקר את הממשלה אני אומר: הליכוד נתן גיבוי מלא בזמן המלחמה ואף השתתף במערך ההסברה בארץ ובעולם, אבל כעת צריך לומר את האמת- שהמטרות לא הושגו ושציפי לבני התגלתה ככזאת שאינה מסוגלת להנהיג.

לכתבה המוקלטת באתר ערוץ 7

"השלום הכלכלי הוא פרוזדור לאפשרות לשלום מדיני בהמשך. הוא איננו הופך את המשא ומתן על הסדר הקבע למיותר, אלא יוצר תנאים להבשלתו. שלום כלכלי הוא פרוזדור להגעה לפתרונות מדיניים. הסכסוך עם הפלשתינאים זועק לזה" - בנימין נתניהו, נאום כנס הרצליה

כבר בינואר האחרון מעל במת כנס הרצליה התייחס נתניהו לחשיבותו של השלום הכלכלי בסוגיה הפלסטינאית. נושא זה שב ועלה מאז מעל במות רבות בנאומיו של נתניהו, אך לא זכה לדיון מעמיק בזירה הציבורית. זאת למרות שירידה לפרטיו של רעיון השלום הכלכלי שופכת אור על אחת מהשאלות הבוערות ביותר בחברה הישראלית ככלל ובבחירות הקרובות בפרט - מה נדרש בכדי להשיג שלום אמיתי?

שלום אמיתי הוא תוצאה של תהליך אותו מכנה נתניהו שלום כלכלי. אך בכדי להבין גישה זו יש לעבור תחילה משוחה בדמות תפיסת "השלום המהיר" שהכשלים המובילים אליה נטועים עמוק בדרך הפשטנית בה אנו רגילים לפרש את המציאות שסביבנו.
מורכבות וכמות המידע איתו אנו נאלצים להתמודד גורמים לנו לסדר את המציאות בתבניות פשוטות ומוכרות. למעשה ללא תבניות נטבע באוקיינוס אין סופי של מושגים, הגדרות ודקויות. יופיו של חיוך לדוגמא יהפוך ללא תבנית לזווית מסוימת של השפה, עומקה של הגומה שנפערה בלחי, נצנוץ השיניים וזוג העיניים המחייכות.

למעשה, ההפשטה האנושית לתבניות נפלאה כשאנו תופסים באמצעותה יופי או אהבה, שהעמימות נופחת בהם קסם. מהעבר השני, לעומת זאת, שיחות עם חברים על הסוגיה הפלשתינאית חשפו בפני את הצד האפל של ההפשטה האנושית, המתעתעת בנו כשאנו מבקשים לתפוס מציאות פוליטית מורכבת.

כאזרחי מדינת ישראל אנו נהנים מחופש המאפשר לנו לרדוף אחר חלומותינו, ליהנות מפירות עבודתנו, לחשוב ולהביע את עצמנו כמעט בכל דרך בה נרצה. אזרח ישראלי שניסיון חייו נגזר ממציאות כזו יתקשה להתחקות אחר הסיבות ההופכות אדם לטרוריסט המבקש לפגוע בו. הוא ילביש על אדם כזה את ניסיון החיים שלו ויחשוב מתוך תבניותיו מה היה מוביל אותו לבחירות כאלו. "עשיתי לו וודאי עוול נורא שאין לו כפרה", תכה בו הכרה בלתי נמנעת, "אסור לי להמשיך לעשות זאת".

למעשה המניעים והלחצים ההופכים פלשתינאי לטרוריסט, שונים לחלוטין מאלו אותם מדמיין הישראלי, כיוון שהם נטועים עמוק בניסיון חיים מדכא שנרכש תחת שלטון המקדש את הכוח במקום את החופש, את האלימות במקום את הרצון החופשי.

מדינת ישראל מעניקה לאזרח ביטחון בשמירה על רכושו, חייו ובמקרים מסוימים גם על כבודו ונתפסת כמקור להזדהות וגאווה. הנתין פלסטינאי לעומת זאת חי תחת הדיקטטורה של החמאס והפת"ח שאיננה מקדשת חיי אדם, רכוש או חופש. אם איננו חלק מקליקת המקורבים יראה לו ה"שלטון" כמנגנון המהווה איום מתמיד על חייו, שיהיו שונים לחלוטין מחיינו בדמוקרטיה, מצא את ההבדלים.

בעוד הישראלי בונה את חייו וביתו וצובר בשלווה את רכושו תחת חסות המדינה נאלץ הפלשתינאי לחיות תחת שלטון פחד. שגרת חייו איננה סובבת סביב בנייה מדורגת ונינוחה של חיים ורכוש שעה שאין לו ביטחון בזכויותיו הבסיסיות המופרות בשרירותיות. האפשרויות העומדות לפניו מצטמצמות בין קרב ההישרדות היומיומי של המדוכאים או הצטרפות למדכאים. בעוד לישראלי יכולת להתקדם תוך הפעלת כישרון ורצון נאלץ הפלשתינאי הממוצע לבחור בין דלות לברוטאליות. מציאות כזו היא זו עשויה להוביל אנשים לתחושה כי אין להם מה להפסיד - ומכאן הדרך לטרור קצרה.

שלום משיגים עמים שעשו שלום עם עצמם פנימה. עמים שאזרחיהם זכו במידה של חופש וביטחון המאפשרים להם לשקוד בשלווה על בניית חייהם ורכושם. לאחר שיצרו מציאות כזו לעצמם יכולים נציגיהם הנבחרים לשבת ולדון בשלום אמיתי.

"השלום הכלכלי נשען על שני כוחות - על הביטחון הישראלי ועל כוחות השוק. אין מדובר בעבודות יזומות או בהזרמתם של כספי סיוע לבירוקרטיה הפלשתינית שנופחה מאז אוסלו. אלא ביצירת איים של שגשוג, בסיסים של תקווה במקום של אסלאם קיצוני" - נתניהו, נאום כנס הרצליה.

שלום כלכלי בו יחיו הפלשתינאים במציאות הכוללת שמירה על החוקים והזכויות הקיימים בשוק חופשי הוא תנאי לשלום אמיתי. השוק החופשי, המתגמל מאמץ ומבטיח את פירותיו יהווה את המסגרת שתאפשר לפלשתינאים לשקם את חייהם, וכך מתוך השגשוג תצמח התקווה, ומהשלום הכלכלי יצמח שלום אמיתי.

אדוני ראש ממשלת בריטניה, ידידי גורדון בראון.

לכבוד הוא לנו לארח אותך בכנסת היום. אני אומר זאת לא רק בשל היותך ראש ממשלת בריטניה, אלא גם בשל הקשר העמוק שלך לארצנו.

כפי שסיפרת לי לפני שנים, קשר זה נוצר ע"י אביך ששימש כיו"ר הועדה לקשרים עם ישראל בכנסייה הסקוטית.

אביך היטיב להכיר את התנ"ך ואת ארץ הקודש. הוא ידע עברית, ובא הנה מידי שנה בשנה ולפעמים פעמיים בשנה .

אני משוכנע שהוא היה מסכים בכל לב לאמירתך שתקומתה של ישראל הוא אחד מההישגים החשובים של האנושות במאה העשרים.

אנו נוהגים לומר שמעשי אבות סימן לבנים, ועל כן אין פלא שאתה מתמיד במחויבותו של אביך לישראל. הוא בוודאי היה גאה מאוד לראות את בנו נואם היום כראש ממשלת בריטניה דווקא בכנסת במעמד מיוחד זה.

אדוני ראש ממשלת בריטניה, יותר מכל אומה אחרת, תולדות הציונות שזורות בהיסטוריה הבריטית.

עשרות שנים לפני הקמתה של מדינת ישראל, בריטניה העמידה כמה מן התומכים הגדולים ביותר של הציונות: הלורד פלמרסטון ,הלורד שפטסבורי, הסופרת ג'ורג' אליוט, בנימין ד'ישראלי, דיוויד לויד ג'ורג' ווינסטון צ'רצ'יל.

ב-1838 כשפלמרסטון ושפטסבורי שיכנעו את הממשלה התורכית לאפשר פתיחתה של קונסוליה בריטית בירושלים, שפטסבורי נתן ביטוי להתלהבותו ביומנו על תקומתה של ירושלים:
“The ancient city of the people of god is about to resume a place among the nations”

ארבעים שנה לאחר מכן, בסוף המאה ה-19, כתבה ג'ורג' אליוט בספרה "דניאל דירונדה" על הקמתה של מדינה יהודית בארץ ישראל שתהייה לדבריה מגדלור של חופש בין משטרי העריצות של המזרח.

מחויבותה של בריטניה לתקומתו של העם היהודי הביאה בסופו של דבר להצהרת בלפור, שהפכה לסמן הדרך להכרה בציונות ולאחר מכן במדינת ישראל.

האמת ההיסטורית מחייבת לקבוע שכשם שיצאו מבריטניה הפרו-ציונים הנלהבים ביותר, ביניהם אורד וינגייט וריצ'ארד מיינרצהאגן, כך יצאו ממנה גם כוחות אנטי-ציונים.

בשנים שלאחר הצהרת בלפור, הצליחו כוחות אנטי-ציונים אלה לרוקן מתוכן את הצהרת בלפור ולסתור את כל ההתחייבויות שבריטניה קיבלה על עצמה עם קבלת המנדט על ארץ ישראל. בלחץ ערבי נסגרו שערי הארץ בשנים הקשות ביותר לעמנו.
עם זאת בריטניה, וחיילים יהודים וארצישראליים בשורותיה, היא זו שעמדה לבד מול היטלר וע"י כך איפשרה את הניצחון על הנאצים בהמשך.

האנושות כולה, והעם היהודי בראשה, חבה לבריטניה חוב עצום על עמידה איתנה זו. הניצחון הושג ע"י מנהיגות אמיצה ומפוכחת ומחויבותו של העם הבריטי למורשת הבריטית של דמוקרטיה, זכויות האדם ושלטון החוק.

זוהי המורשת שביססנו בארצנו, ושאנו מקוים שיום אחד יאמצוה גם שכנינו על מנת שנוכל להגיע עמם לשלום אמיתי ובר קיימא.

לצערי, בשנים האחרונות מאמצי השלום של ישראל לא צלחו. אחר הסכמי השלום החשובים שהשגנו עם מצרים וירדן, לא הצלחנו עד כה להשיג שלום עם שכנינו הפלשתינאים.

במידה רבה מאמצי שלום אלה נכשלו כי, אף שהיו תולדה של רצון טוב, הם התבססו לא על ראיית המציאות אלא על טיפוח אשליות.

בקמפ-דיוויד בשנת 2,000 התנפצה האשליה שהמנהיגות הפלשתינאית באותה עת רצתה להשיג שלום.

אשליה זו הוחלפה מהר מאוד בהנחה אחרת, שגם היא התנפצה במהירות: שישראל תוכל להשיג שקט ולברוח מהשנאה התהומית של האסלאם הקיצוני כלפיה ע"י נסיגות חד-צדדיות.

אבל הנסיגות החד צדדיות הביאו את ההיפך הגמור. ככל שנסוגונו יותר, וככל שהכרזנו על נסיגות נוספות, כך גבר הטרור, כך התעודדו הקיצונים, כך התקרבה המלחמה וכך התרחק השלום.

השטחים שפינינו חד-צדדית בלבנון ובעזה הפכו לבסיסי טרור חמושים בחסות איראן מהם נורו על יישובנו עד עתה למעלה מ-8,000 רקטות.

אם יש מדינה בעולם שיודעת את הסכנה בהיתפסות לאשליות הרי זו בריטניה, שלמדה זאת על בשרה. לפני שבעים שנה, מנהיגיה השליכו את יהבם על פייסנות ועל תקוות שווא.

הם כל כך רצו בשלום שהם שכחו את החשיבות של הביטחון וההרתעה, ולא זיהו את טיב האויב העומד מולם.

אל לנו לחזור על טעות זאת. עלינו תמיד לחתור לשלום, אך על מנת שיכון השלום הוא חייב להיות מבוסס על קריאה נכונה של המציאות.

והמציאות היא חדה היום: בין הפלשתינאים אלה שרוצים בשלום אינם יכולים להביאו, ואלה שיכולים להביאו אינם רוצים בו. על כן עלינו להיאבק בקיצוניים ולעודד את המתונים.

ההנחה הרווחת שהבטחה ישראלית לנסיגה כוללת, או כמעט כוללת, מיהודה ושומרון תחזק את המתונים ותקרב את השלום היא שגויה.

הבטחה כזו תשיג את ההיפך, כי הקיצונים יודעים היטב שכל שטח שנפנה יתפס על ידם, כפי שקרה בלבנון ובעזה, והדבר יאפשר להם לגבור בנקל על המתונים.

מה לעשות אם כן?
איננו חושבים שהברירה בפנינו היא לחזור על אותה טעות, או לחליפין לא לעשות כלום. ישנה דרך אחרת, מפוכחת ובטוחה יותר לקידום השלום עם הפלשתינאים.

דרך זו מושתת על שלושה יסודות:
1. הביטחון נשאר בידינו – הביטחון והעוצמה הם התנאי לשלום, ואין מי שיכול להחליף את ישראל במשימה זו.
2. עידוד פיתוח כלכלי מואץ אצל שכנינו הרוצים בשלום – פיתוח כלכלי מחזק את המתונים ומחליש את הקיצוניים. אני דוגל בזה זמן רב, ושמחתי לראות את דבריך החשובים שלך ושל קודמך בעניין זה.
3. שלביות - התקדמות בנושא המדיני צריכה להתבצע צעד אחר צעד. התפיסה שאומרת הכל או לא כלום נכשלת שוב ושוב. היא מהר מאוד מביאה למבוי סתום, לציפיות נכזבות, ולפרצי אלימות.

השלום מבוסס על עוצמה ולא על חולשה, על אמת ולא על אשליה.

כשנחזק את הביטחון, נבסס את הצמיחה הכלכלית באזור, וניווכח שיש מולנו פרטנר פלשתינאי שיכול להלחם בטרור ולהשלים עם קיומנו - אין לי ספק שנוכל להתקדם עמו באחריות להשגת שלום אמת.

אך מה שמטיל ויטיל צל כבד על מאמצים אלה הוא המשך פעולתה החתרנית של איראן באזורנו, ובייחוד חתירתה להשגת נשק גרעיני.

זהו איום על ארצנו, על ארצך, על האנושות כולה.

אדוני, חברי ואני שמחנו לשמוע ממך בפגישתנו הבוקר על כוונתך להעצים את הסנקציות הכלכלית על איראן. זהו קו מציאותי ומפוכח, קו של תקיפות ולא של פייסנות.

לקחי העבר ועובדות ההווה אומרים לנו - לעם היהודי, לעם הבריטי ולכל העמים שהחירות והשלום יקרים להם - דבר אחד: אסור שאיראן תתחמש בנשק גרעיני.

אני רוצה לחזק אותך, ידידי, במאמציך החשובים למנוע התפתחות זו, ולברך אותך שוב עם הגיעך לכנסת ישראל, בירושלים המאוחדת, בירתה הנצחית של עמנו.

במליאת הכנסת בהשתתפות הנשיא ג'ורג' בוש

אדוני נשיא מדינת ישראל, מר שמעון פרס.
גבירתי יושבת ראש הכנסת, הגב' דליה איציק.
מכובדי ראש ממשלת ישראל, מר אהוד אולמרט.
חברי הכנסת.

אורחים יקרים מהארץ ומהעולם,

We welcome today a great friend of Israel, a great American patriot, the leader of the Free World, President George W. Bush and First Lady Mrs. Laura Bush.

Mr. President,
The rebirth of Israel is one of history's great parables. In the heart of countless people around the world, and especially in the United States, burns the hope that the Jews will continue to overcome the insurmountable obstacles strewn in their path, will continue to perform miracles. For the story of Israel is not the story of the Jews alone, but of a human spirit that refuses to succumb to history's horrors.
It is the incomparable quest of a people seeking, at the end of an unending march, to be a free people in its own land, the Land of Zion and Jerusalem.

מכובדי,
ישראל וארצות הברית הן מדינות שהוקמו סביב רעיון מכונן אחד, החרות:
חרות האדם, חופש האמונה, השאיפה להיות אור לגויים - והנכונות להיאבק על הערכים הללו מול אלה הרוצים לעקרם מן השורש.

תולדות עם ישראל מושרשים עמוק בתולדות הקמתה של ארה"ב.

החלוצים הראשונים שהגיעו לחופי אמריקה ראו עצמם כממשיכיהם של בני ישראל היוצאים מעבדות לחרות בארץ המובטחת החדשה.

הם קראו לבניהם בשמות עבריים וליישוביהם בשמות תנ"כיים – שלם, כנען, ציון, בית אל, בית לחם.

בנג'מין פרנקלין ותומאס ג'פרסון רצו שהסמל הרשמי של ארה"ב יראה את משה רבנו מוליך את עם ישראל לארץ ישראל.

ארצות הברית, להשקפת אבותיה המייסדים, הייתה ירושלים החדשה, העיר על הגבעה שממנה יפיץ מגדלור החופש את בשורת החירות לכל חלקי העולם.

אין זה מקרה שהמילים הנפלאות על החופש החרוטות על בסיס פסל החרות -
"Give me your tired, your poor, your huddled masses yearning to breathe free"
נכתבו ע"י המשוררת היהודייה אמה לזרוס, שהייתה גם הציונית הראשונה בארה"ב.

נשיאים אמריקנים דגולים, מג'ון אדמס דרך אברהם לינקולן ועד וודרו ווילסון, תמכו בהתלהבות ברעיון שיבת ציון וחידוש הריבונות היהודית בארץ ישראל.

לינקולן אמר: "אמריקנים רבים רוצים לראות בשיבת היהודים למולדתם".

ואכן, הנשיא הארי טרומן הכיר בישראל דקות ספורות אחר הכרזת העצמאות, ובכך נתן תמיכה עצומה ללידתה של מדינת ישראל.

אתה, אדוני הנשיא, ממשיך בדרכם של נשיאים אלה.
אתה מחזיק בלפיד!

ברוך בואך לכנסת ישראל, ברוך בואך לירושלים!

אדוני הנשיא, הקשר בין עם ישראל לעם האמריקני נמשך מאות בשנים, קשר של אידיאלים וערכים, של רוח ואמונה.

על כן טבעי הדבר שמאז הקמת מדינת ישראל עמדה ארה"ב לצידנו פעמים רבות, וסייעה בחיזוקה ובשגשוגה של ישראל.

על כך, אדוני הנשיא, אומרים היום כל אזרחי ישראל לך ולעמך – תודה!

בשישים השנים שחלפו הראנו מה יכול חזון החירות של עם להשיג. בנינו את מדינתנו תוך שמירה על ערכי הדמוקרטיה, בדיוק כפי שניבאה הסופרת האנגליה ג'ורג' אליוט במאה ה-19 באומרה שמדינת היהודים תהייה אי של חרות וקידמה בין משטרי העריצות של המזרח.

בנינו את ארצנו, השבנו את פזורינו, החיינו את שפתנו, פיתחנו את כלכלתנו, והושטנו יד לשלום עם שכנינו.

ראינו את הברכה בלהיות עם חופשי בארצנו, כשם שקודם לכן חווינו את הקללה של היותנו עם ללא ארץ וללא כח מגן.

הטרגדיה הנוראה ביותר בתולדות עמנו ובתולדות האנושות התרחשה במחצית הראשונה של המאה ה-20 כשמדינת ישראל עדיין לא הוקמה כדי להגן על העם היהודי, וכשארה"ב טרם קבלה על עצמה את הנהגת העולם החופשי.

הדמוקרטיות התייצבו מאוחר מדי מול אידיאולוגיה טוטליטרית רצחנית. התוצאה הייתה רציחתם של מיליונים והשמדת שליש מעמנו. אז נשבענו - לא עוד!

במחצית השנייה של המאה עשרים השתנו הגורל היהודי וגורל האנושות מן הקצה אל הקצה. בהקמת מדינת ישראל החזירו היהודים לעצמם את השליטה בגורלם ואת היכולת להגן על עצמם. ואילו ארה"ב התייצבה כמנהיגת העולם החופשי וניצחה במלחמה הקרה.

היום, בתחילתה של המאה עשרים ואחת, אנו ניצבים מול האיום הטוטאליטרי השלישי - העריצות האלימה והפנאטית של האיסלאם הקיצוני. חסידיו מנהלים מלחמת טרור וג'יהאד נגד ארה"ב וישראל, שמייצגות בעיניהם את תרבות החופש השנואה עליהם כל כך.

אתה, אדוני הנשיא, התייצבת באומץ לב מול איום זה, ומזה שבע שנים אתה עומד בראש המאבק נגדו. אתה עושה זאת כמנהיג אמיתי. אינך נכנע לרוחות האופנה ואינך מפסיק לרגע להיאבק נגד העריצות ולמען החופש.

אזרחי ישראל עומדים עמך ועם ארה"ב במאבק זה.

המשימה הראשונה שלנו היא למנוע מאיראן, שמכריזה על כוונתה להשמידנו, להתחמש בנשק גרעיני.
לפני שתיים עשרה שנה בנאומי כראש ממשלה לפני שני בתי הקונגרסים, אמרתי שהאיום הגדול ביותר העומד בפני האנושות הוא התחמשותה של איראן בנשק גרעיני. הזמן אוזל.
המשימה השנייה היא לא לאפשר לאיראן להקים בסיסים נוספים סביבנו, כדוגמת לבנון ועזה.

הנסיגות החד צדדיות רק בנו בסיסי טרור אלה, הירחיקו את השלום וקירבו את הטרור.

כך קורה לנגד עיננו מדי מדי יום עם ירי הטילים על שדרות, אשקלון ויישובי הנגב המערבי.

זה חייב להפסק!

מול הטרור, ישראל חייבת לעבור ממדיניות של התשה למדיניות של הכרעה כפי שעשית אתה, אדוני הנשיא.

והמשימה השלישית היא להביא שלום לאזורנו.

מדינת ישראל חותרת לשלום מאז הקמתה.

השלום יגיע כשהעמים עצמם ייראו בו צורך אנושי בסיסי, המאפשר להם לשפר את חייהם.

על כן, עלינו לקדם היום את השלום הכלכלי עם שכנינו הפלשתינאים. ע"י כך נחזק את המתונים ונחליש את הקיצוניים.

ישראל יכולה לקדם פיתוח כלכלי נרחב באזורנו תוך שיתוף הפלשתינאים, ירדן ומדינות ערב נוספות. אך כדי שנצליח, כדי שהקיצונים לא ישתלטו על המתונים, ישראל חייבת להמשיך להחזיק בידיה את הביטחון.

עלינו לזכור שמטרת השלום היא לחזק את הבטחון ולא להחלישו.

הבטחון והשלום הכלכלי יהוו את הפרוזדור לשלום המדיני. אבל גם בהסדר קבע תהיה חייבת ישראל להמשיך לשמור על גבולות בני הגנה, כי רק שלום שניתן להגן עליו יתקיים לאורך זמן.

ונצטרך לשמור על דבר נוסף.
דבר זה איננו מסתכם רק בגבולות בטחון או בטריטוריה, אלא מהווה חלק בלתי נפרד מייסוד קיומנו כאן - ירושלים!

אדוני הנשיא, בביקורך האחרון כאן נתתי לך מטבע עתיק מתקופת המרד הגדול נגד הרומאים. בצידו האחד הוטבעו המילים "שקל ישראל" ובצידו השני "שנה ג'" (לעצמאות ישראל), והמילים "ירושלים הקדושה".

כשמטבע זה הוטבע בשנת 70 לספירה הלגיונות הרומאים, כבר לפתו את יהודה וחנקו את ירושלים. מגיני ירושלים כבר ידעו שסופם קרב.

הם לא טבעו מטבע זה למטרות מסחר. הם טבעו אותו כמסר לדורות הבאים -כמסר לנו: שהעם היהודי יחזור לארצו ולבירתו ויחדש בהן את עצמאותו.

זהו מקור זהותנו ומשאת כיסופינו. לכן קרא הרצל לתנועת התחייה הלאומית של העם היהודי בשם "ציונות" – על שם הר ציון בליבה של ירושלים.

לכן התפללו יהודים במהלך הדורות - בטולדו ערב גרוש ספרד, ובגטו ורשה בזמן השואה – "לשנה הבאה בירושלים".

בכל שנות גלותנו וגם בראשית עצמאותנו לא שכחנו אפילו לרגע את הכותל, הר הבית והעיר העתיקה!

והנה לפני 40 שנה שחררנו את ירושלים ואיחדנו אותה. הדבר הראשון שעשינו היה להבטיח את חופש הפולחן של הדתות האחרות, שנמנע קודם לכן.

חופש דת זה, שהוא כל כך יקר לאזרחי ארה"ב וכל כך חשוב לשלום העולם, יתקיים כל עוד ירושלים תישאר מאוחדת תחת ריבונות ישראל.

Mr. President,

The promised land is a land of promise. We have shown a remarkable ability to overcome adversity and to unleash the great powers of creativity stored within us.

We can bring unimagined prosperity to ourselves and to our neighbors, we can defeat the terrorist enemies of democracy and freedom, we can achieve peace with our neighbors.
But to do so we must remain true to our principles: That freedom should be protected, that enterprise should be nurtured, that peace should be defended, that Jerusalem should remain united.

מכובדי,

תחייתו של עם ישראל היא אחד הסמלים הגדולים של האנושות.

כי סיפורה של ישראל אינו רק סיפורם של היהודים, אלא של רוח האדם הנשגבת, המסרבת בעקשנות להיכנע לאיומי ההיסטוריה.

זהו מסע שאין דומה לו, מסעו המפרך והמרומם של עם הנחוש בדעתו לשוב להיות עם חופשי בארצו, ארץ ציון וירושלים!