חדשות הליכוד
חדשות הליכוד
השר משה בוגי יעלון: איראן גרעינית - משמעויות גלובאליות ואזוריות
דברי השר לנושאים אסטרטגיים בכנס הרצליה - פברואר 2010
"החתירה האיראנית להשמדת ישראל איננה תלויה רק בכך שיהיה בידה נשק גרעיני. איראן פועלת באופן בלתי נלאה בדרכים מגוונות לקדם יעד זה גם כיום. היא זו שמספקת נשק רב, כולל רקטות מתקדמות וטילים ממגוון סוגים, וידע צבאי רב לסוריה, לחזבאללה, לחמא"ס ול"ג'יהאד האסלאמי", מאמנת את אנשיהם, מסייעת להם מדינית וכספית, על חשבון אוכלוסייתה הסובלת ממצוקה כלכלית, ומצפה שבתמורה הם יפעלו נגד ישראל ויכפיפו את שיקוליהם העצמאיים לאלה של איראן בשעת משבר. הגעה למרחב הסף תאפשר לאיראן להעיז עוד יותר מכפי שעושה כיום בניסיונותיה לקדם כיווני פעולה אלה"
הכותרת של הדיון הזה היא בעייתית, משום שקשה להגדיר במדויק מהי מדינת סף גרעינית, וסוגיית מהותו של מרחב הסף מחייבת דיון מעמיק ומקצועי. דבר אחד ברור: אם איראן תהייה בעלת נשק גרעיני, תיווצר מציאות חמורה ביותר ובלתי נסבלת במידה רבה עבור המערכת הבינלאומית ובפרט עבור העולם החופשי, עבור אזור המזרח התיכון ועבור מדינת ישראל. לפיכך, היות איראן מדינת סף גרעינית תיצור מציאות מסוכנת כמעט באותה מידה ובלתי קבילה עבור כל הגורמים האלה. במובנים מסוימים היא אף מסוכנת יותר, משום שהריסונים האפשריים במציאות גרעינית אינם מתקיימים במרחב הסף.
הסכנה במרחב הסף נובעת הן מכך שכמדינת סף, איראן תהיה מסוגלת בתוך פרק זמן לא ארוך להצטייד בנשק גרעיני, והן מכך שכבר בדרך להשגת הנשק יוכל המשטר הקיצוני בטהראן לקדם באופן די משמעותי את השגת המטרות שהציב לעצמו בחתירתו להשגת הנשק הגרעיני עצמו, על סמך עצם המחשת יכולות הסף. הימצאות איראן במרחב הסף, והידיעה שתהייה מסוגלת לייצר פצצה גרעינית, תערער עוד יותר את היציבות באזור, באופן שיפגע באינטרסים של העולם החופשי. בין השאר, משום שמספר מדינות עלולות שלא להמתין עד שאיראן תחצה את הסף ואם הן תשתכנענה שאין מי שיעצור אותה, הן עלולות להתחיל במאמץ משלהן להצטייד בנשק גרעיני, כפי שחלק ממנהיגי האזור העידו על כוונותיהם, והן משום שאירן תוכל לצייד את שלוחיה בפצצה מלוכלכת, מה שעלול להפוך לכאוס גרעיני באזור ובעולם, ולהפוך את העולם לפחות יציב ויותר מסוכן.
כדי להבין משמעויות אלה חובה לחזור ולהזכיר מהן המטרות אותן מנסה ההנהגה הקיצונית באיראן להשיג באמצעות ההצטיידות בנשק גרעיני: יצירת איום קיומי על מדינת ישראל היא אחת החשובות שבהן. דובריו הקיצוניים של המשטר הבהירו כבר בעבר שבראייתם יש למחוק את ישראל ממפת העולם ושכפי שאמר רפסנג'אני בדצמבר 2003, די יהיה בפצצת אטום אחת כדי להשמיד את ישראל, בעוד שאת איראן אי אפשר יהיה להשמיד גם בשתי פצצות.
החתירה האיראנית להשמדת ישראל איננה תלויה רק בכך שיהיה בידה נשק גרעיני. איראן פועלת באופן בלתי נלאה בדרכים מגוונות לקדם יעד זה גם כיום. היא זו שמספקת נשק רב, כולל רקטות מתקדמות וטילים ממגוון סוגים, וידע צבאי רב לסוריה, לחזבאללה, לחמא"ס ול"ג'יהאד האסלאמי", מאמנת את אנשיהם, מסייעת להם מדינית וכספית, על חשבון אוכלוסייתה הסובלת ממצוקה כלכלית, ומצפה שבתמורה הם יפעלו נגד ישראל ויכפיפו את שיקוליהם העצמאיים לאלה של איראן בשעת משבר. הגעה למרחב הסף תאפשר לאיראן להעיז עוד יותר מכפי שעושה כיום בניסיונותיה לקדם כיווני פעולה אלה.
אם הגורמים השולטים בתווך בינה לבין סוריה ולבנון, יגבירו בשל נסיבות שונות את נטייתם לשתף פעולה עמה, ובכלל זה עצם החשש מאיראן, תתחזק עוד יותר יכולתה לגבות את בעלות בריתה במאמץ להחליש את ישראל ולאיים על ישראל במישרין, כולל באמצעות טרור.
מכיוון שכדי לקדם את היעד של חיסול ישראל, פועלת איראן לסיכול כל סיכוי לקידום תהליך מדיני בין ישראל לשכנותיה, סביר שכניסה למעמד של מדינת סף תנוצל על ידי טהראן גם כדי להגביר את המאמצים למנוע את קידום תהליך ההשלמה של שכנותיה של מדינת ישראל עם קיומה.
אולם האיום על ישראל הוא רק מרכיב אחד, גם אם חשוב ובעל מעמד של מנוף לקידום היעדים האחרים. לפחות שלושה יעדים נוספים מנסה המשטר הקיצוני באיראן להשיג באמצעות הגרעין:
א. היעד הראשון: שינוי הסדר העולמי.
זהו היעד האולטימטיבי והחשוב ביותר. השגת הנשק הגרעיני היא הצעד המשמעותי ביותר בעיני איראן ובעלי בריתה בדרך לביטול הסדר העולמי הקיים, המושתת על הדומיננטיות של ערכי העולם החופשי והנאור, בהובלת ארה"ב, והחלפתו בסדר עולמי שבו זוכה האסלאם למעמד מוביל. התקדמות לקראת מעמד של מדינת סף גרעינית תאפשר להתחיל הנעה של תהליכים בכיוון זה, משום שהיא תחשוף את חולשות הסדר הנוכחי. רבים מניצניו של תהליך מסוכן זה נראים כבר היום, כאשר מתבררים חוסר נכונותו של המערב, ובמיוחד חוסר יכולתה של ארה"ב, לפעול במרץ הנדרש כדי למנוע מאיראן כניסה למרחב הסף, תוך ניצול מיטבי של הכלים הקיימים לרשותו. ככל שנחשפים השקרים האיראניים מסתבר ביתר שאת עד כמה הסדר העולמי, המושתת על ארגונים דוגמת האו"ם והסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, ניצב על בסיס מפוקפק. העובדה שמועצת זכויות האדם של האו"ם מטפלת במרץ בישראל, אך אינה עושה דבר לגבי דיכוי מבקשי השינוי באיראן, היא דוגמא לשינויים המתרקמים בסדר העולמי ולסחף שנוצר בו. האיראנים עוקבים בחדווה אחר מגמות אלה ושבים ומדגישים כי בראייתם הן מלמדות שארה"ב הולכת ונחלשת וכי קרב המועד לשינוי הדרך בה פועל האו"ם. יש כמובן גם מגמות נגדיות, ואגע בהן בהמשך.
ב. היעד השני: השגת הגמוניה אזורית.
המשטר הקיצוני באיראן מקווה להפוך באמצעות הצטיידות בנשק גרעיני למעצמה האזורית המובילה. זאת הן באמצעות יצירת איום על יריבים והן באמצעות עידוד גורמים חתרניים המזוהים עמו אידיאולוגית. המגמה של צמצום הנוכחות האמריקנית באזור עלולה להעניק תנופה נוספת לתופעה זו. פעילות של גורמים ג'יהאדיסטים, בין אם כאלה הנסמכים על איראן ובין אם כאלה המקורבים ל"אחים המוסלמים" ולאל קאעידה, במדינות כמו סודאן, חמאסטן שברצועת עזה, לבנון, תימן, עיראק ואפגניסטן, מהווה ביטוי מסוכן לתופעה זו. אין תמה לכן שהמדינות הפרגמאטיות באזור מודאגות מאוד לא רק מהצטיידות איראן בנשק גרעיני אלא גם מכניסתה למרחב הסף הגרעיני, שכשלעצמה עשויה, נוכח העמקתה, להמחיש באיזה צד מרוחה החמאה. אין זה מן הנמנע שהשינויים במדיניותה של תורכיה כלפי איראן קשורים לתחושה שאיראן עומדת להפוך למדינת סף גרעינית, ובתנאים כאלה קשה עוד יותר להניח שסוריה תסכים לזנוח את קשריה עם איראן ולקדם תהליך מדיני עם ישראל.
ג. היעד השלישי: חיזוק המשטר מבית.
באמצעות הוכחת יכולתו להציב את איראן ככוח מוביל בזירה הבינלאומית והאזורית למרות ההתנגדות הנרחבת לכך. מטרה זו מקבלת משנה חשיבות נוכח המחאה הנרחבת נגד משטר האייתולות, המסמנת באופן ברור כי קיימת סכנה של ממש לשרידותו. אין זה פלא שהמשטר מייחס גם לכניסה למרחב הסף משמעות רבה בהקשר זה והוא חוזר ומציין חדשות לבקרים את הישגיו בתחום הגרעיני, מתוך תקווה, שלפי שעה נראית במידה רבה כבעלת בסיס מפוקפק, כי יהיה בכך כדי לסייע בבלימת הזעם כלפיו בציבור האיראני.
המסקנה העולה מתמונה זו היא שיש חשיבות רבה לא רק למנוע מאיראן להצטייד בנשק גרעיני אלא גם למנוע ממנה להפוך למדינת סף גרעינית. המערכת הבינלאומית מודעת לכך שצעד זה הוא חיוני וכל המדיניות המנוהלת מול איראן מאז 2002 מיועדת להשיג יעד זה. זו הסיבה שהדרישה הבינלאומית, כפי שהיא מופיעה בהחלטות מועצת הביטחון הרלבנטיות ובהחלטות מועצת הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, מתמקדות בתביעה מאיראן לחדול לחלוטין מפעילות הקשורה למעגל הדלק הגרעיני, ובמיוחד מהעשרת אורניום ולו לרמות נמוכות, ודוחקות בה שלא להמשיך בבניה ובהתקנה של מתקן ההעשרה בקום, שנחשף לאחרונה ושמאפייניו מצביעים כי נועד להעשרת אורניום בחשאי. לרוע המזל, עד כה המשטר האיראני התעלם מדרישות אלה באופן בוטה ומתריס והניח - בצדק, מבחינתו - שהמערכת הבינ"ל תימנע מלנקוט צעדים של ממש נגדו. נראה כי האיראנים מאמינים כי עלה בידם לעצב את השיח הבינלאומי בעניינם באופן המשלים עם העובדות המוגמרות שהם מציבים, כלומר שהדיון איננו האם איראן תמשיך להחזיק בידה מרכיבים מרכזיים של מעגל דלק גרעיני, אלא האם המערכת הבינלאומית תוכל לחלץ ממנה התחייבות, שבהתחשב בניסיון העבר מידת הביטחון במימושה תהיה מפוקפקת למדי, להימנע מניצול האורניום המועשר שברשותה לייצור נשק גרעיני.
אני סבור שלמרות שזמן רב בוזבז לכאורה במאמצים דיפלומטיים עקרים, עדיין ניתן לבלום את איראן ולאפשר לעם האיראני לשוב ולהיות חבר מכובד במשפחת העמים שוחרי השלום והחופש. למשטר האיראני חולשות רבות, וניתן בהחלט להבהיר לו שויתור על הרעיון של כניסה למרחב הסף היא דרך הפעולה המועדפת עבורו, שכן דבקות בה תסכן את האינטרס הבסיסי שלו לשרוד בשלטון.
התכנית עשויה להיעצר כמובן, גם אם יחול שינוי במשטר האיראני, או אם בלית ברירה יהיה צורך להפעיל כוח כדי לשלול מאיראן את יכולתה לייצר נשק גרעיני. אבל כדי שהניסיון של איראן להפוך למדינת סף ייבלם, עלינו להבין שאם 2008 ובמיוחד 2009 היו שנים של מאמץ לנהל הידברות עם איראן, שנוצלו כדי להבהיר את כוונותיו האמיתיות של המשטר האיראני, ולהביא גם את רוסיה להכרה בכך שיש לפעול באופן נחרץ יותר כדי להשיג יעד זה, הרי שהתקופה שלפנינו היא שעת מבחן מכרעת באשר לסיכוי להשיגו. זאת משום שבכל רגע פועלת איראן במרץ כדי להתקרב אליו, באמצעות צבירת כמויות נוספות של אורניום מועשר, שיפור יכולת ההעשרה, שיפור יכולות בתחום הנשק ושיפור המיגון ואמצעי ההגנה על אתרי הגרעין.
מה נדרש כדי למנוע מאיראן כניסה למרחב הסף ומי צריך לעשות זאת?
ראשית, יש חשיבות רבה להכרה של העולם החופשי בכך שמדובר במשימה בעלת חשיבות עליונה. במידה לא מבוטלת הכרה זו כבר קיימת, אולם נדרש מאמץ מתמשך לשמרה, לקראת רגעי המבחן סביב האפשרות של אימוץ סנקציות משמעותיות ובמיוחד כדי להבטיח את מימושן באופן מלא ואפקטיבי. שנית, חיוני לשמור במידת האפשר על חזית בינלאומית רחבה, גם אם תיתכן שונות בין עוצמת הפעילות של גורמים שונים מתוך חזית זו מול איראן. שלישית, חשוב להבהיר לאיראן כי הגורמים המובילים במערכת הבינ"ל נחושים בעניין זה עד כדי נכונות להציבו בראש סדר העדיפויות שלהם ולשלם מחיר כלכלי ואולי אף בטחוני כדי להשיג את יעדיהם. ולבסוף, חשוב להמשיך ולהבהיר למשטר הקיצוני באיראן שכל האופציות ממשיכות להיות על השולחן והתעלמות מדרישות המערכת הבינ"ל עלולה להסתיים בכי רע מבחינתו.
בהתחשב בכך שאיראן כמדינת סף גרעינית היא איום על הסדר העולמי והאזורי, ובעצם על שלום העולם, ולא רק על ביטחונה של מדינת ישראל, ברור שמי שצריך להוביל את המאמץ למנוע ממנה להפוך למדינת סף גרעינית, ולהבטיח לצורך זה כי איראן תוותר על יכולותיה בתחום ההעשרה, היא הקהילה הבינלאומית, שאכן לקחה על עצמה משימה זו.
לסיכום, כניסת איראן למרחב סף גרעיני היא סכנה בעלת משמעויות חמורות לביטחון העולם, האזור וישראל. אנו מצפים מהעולם לדבוק באופן מעשי ונחרץ במחויבותו למנוע התממשותה של סכנה זו ולהבהיר למשטר האיראני כי זה מעניינו לוותר על רצונו להגיע ליכולת סף גרעינית. ראינו לפני שבעים שנה את ההשלכות המזעזעות של התעלמות מסכנה המתרגשת ובאה. אסור לעולם החופשי לא ללמוד מההיסטוריה. לכן, על מדינת ישראל לנהוג מתוך מציפייה ש"צדיקים מלאכתם תעשה בידי אחרים", אך להיערך על פי עצת אבותינו: "אם אין אני לי - מי לי?".












