חדשות הליכוד

י"ז אדר תש"ע ‏03 מרץ 2010

דברי ראש הממשלה נתניהו בדיון 40 חתימות בכנסת

אדוני היו"ר, הדיון הזה נותן הזדמנות לי כראש ממשלה לשמוע את חברי הכנסת, וגם להשיב, אחת לחודש - אם אינני טועה זה אחת לשישה שבועות במקרה הזה - על הדברים שהתרחשו או שהממשלה פעלה בהם או שהתרחשו במדינה בשישה שבועות הללו.

יש חשיבות למסגרת הזאת. יש פרלמנטים שעושים את זה בדרך אחרת. מכירים את זמן השאלות בפרלמנט הבריטי. יש גם שיטות אחרות, דומות. ולכן יש ברכה וטעם בדיון הזה. ואני חושב שיש גם מקום לביקורת, לשאלות נוקבות, אפילו עוקצניות. אני לא רואה שום בעיה עם זה. אבל אני כן רואה בעיה עם גידופים, עם הכפשות אישיות.

אני חושב שהבעיה היא קודם כל של הכנסת . בעיה של הציפייה של האזרחים שיהיה פה דיון ענייני, נוקב ככל שיהיה, אבל מתוך איזו דרך ארץ הדדית, ולא גלישה לבריונות מילולית. ואני אינני מבקש מעמיתיי באופוזיציה מה שלא ביקשתי מעצמי ומחבריי באופוזיציה. ולכן אני אנסה לענות באופן ענייני, לומר בעצם מה התרחש מאז הדיון האחרון בכנסת, בחמישה תחומים: ביטחוני, מדיני, כלכלי, בתחום החינוך ובתחום התחבורה.

בתחום הביטחוני או ביטחוני-מדיני, הקהילה הבינלאומית זזה לקראת סנקציות. אנחנו מעורבים בזה, אנחנו קיימנו שני ביקורים חשובים עם שתי חברות מרכזיות במועצת הביטחון. זאת תוך כדי תיאום ושקיפות מלאה עם ארה"ב. האחת זו רוסיה והשנייה זו סין. ברוסיה, בביקור שערכתי יחד עם השר אדלשטיין ויו"ר הסיעה אלקין, נפגשתי עם הנשיא מדבדב ועם ראש הממשלה פוטין, ואני חושב שרוסיה מבינה היום היטב את המשמעות של תוכנית הגרעין האיראנית, גם אם אין לכך תמיד ביטוי פומבי ורשמי. אני חושב שמה שאמרתי עכשיו משקף את עמדתה.

אני חושב שהביקור של השר יעלון יחד עם הנגיד פישר ואחרים בבייג'ין הוא ביקור חשוב. הוא ביקור חשוב להבנת תוכנית הגרעין הצבאית האיראנית. גם בזה הייתה התקדמות מסוימת ואני הייתי אומר - אם הייתי צריך לאפיין מה שאני רואה בשישה שבועות שחלפו - שיש הבנה טובה יותר בקהילה הבינלאומית, בוודאי במדינות המובילות שבה, לגבי אופי התוכנית, לגבי הסכנות שבתוכנית, והייתי אומר שהדבר הזה חובק היום כמעט את כל המדינות בעולם וכמעט את כל המדינות במזרח התיכון, לרבות המדינות הערביות.

יש הבדל בין הבנה לבין פעולה, יש מרחק. המרחק הזה אמור להיסגר עכשיו על ידי מהלך שבו הקהילייה הבינלאומית, באמצעות מועצת הביטחון, תטיל סנקציות על איראן. העמדה שלנו - שבוטאה גם במוסקבה, גם בבייג'ין, גם בשיחותיי עם אנגלה מרקל וקודם לכן עם ברלוסקוני ועם סרקוזי, וכמובן עם הנשיא אובמה עצמו ועם שרת החוץ הילרי קלינטון ועם אחרים - שהסנקציות האלה חייבות לכלול הגבלה על ייבוא של תזקיקי נפט, כלומר דלק, לתוך איראן, כי לאיראן יש יכולת מאוד מוגבלת לזיקוק נפט, וגם הגבלה על ייצוא נפט מאיראן.

הקהילייה הבינלאומית נערכת לסנקציות ברמה פחותה - זה לא בלתי חשוב, אינני בטוח כלל שהדבר יספיק. מי שמציע סנקציות בכיוון שאנחנו מדברים עליו הוא הקונגרס האמריקני, ויש כאן מתח בין עוצמת הסנקציות, כמובן, לבין היכולת לקבל קונצנזוס במועצת הביטחון. אנחנו מסייעים בדרכנו שלנו - תיארתי לכם חלק מהדברים - למאמץ שמובילה ארה"ב, וברגע זה גם צרפת, במועצת הביטחון, על מנת להעביר חבילת סנקציות. אבל בלי סנקציות עם שיניים חדות ספק אם התוכנית הזאת תיעצר.

במישור המדיני, בינינו לבין הפלסטינאים, אני אמרתי לכם מה שאני חוזר ואומר עכשיו, כי הלכה למעשה זה קורה - שנראה שמבשילים התנאים לחידוש שיחות במתכונת של שיחות קרבה בינינו לבין הרשות הפלסטינית. זה עדיין לא מתרחש, יש דיונים עכשיו, כפי שאתם יודעים, של הליגה הערבית. הם מעודדים את החידוש הזה בכל מיני הסתייגויות. אני לא רוצה לבשר משהו שעדיין לא קרה, ואני אומר את הערכתי שוב: אני חושב שהתנאים מבשילים והם מבשילים גם לאור ההבנה -חרף הביקורת שאני מבין אותה, אני מצפה לה, לא מתפלא עליה - בסה"כ העולם כן מבין, ועוד איך הוא מבין שהממשלה הזאת פניה למשא ומתן, שהיא עשתה צעדים לא פשוטים לקדם את המשא ומתן הזה, היא גם אמרה דברים וגם עשתה דברים.

העולם גם מבין שהפלסטינים בעצם מיאנו מהיום הראשון, ללא שום הצדקה וללא שום סיבה, להיכנס לחידוש השיחות ודרשו דרישות שהם לא דרשו מהיום הראשון של המו"מ המדיני לפני 16 שנה. ובסוף האמת הזאת חודרת, ואני חושב שהיא מביאה לכך שפחות ופחות מדינות בקהילה הבינלאומית נותנות גושפנקא להתניית תנאים מוקדמים. על כן התנאים האלה בהדרגה מוסרים ועל כן הקביעה שלי שיש הבשלה מסוימת, יכול להיות שהיא תישא תוצאות עד פגישתנו הבאה. אנחנו נראה. בכל מקרה, לא אנחנו המכשול.

 אני אמרתי שבמזרח התיכון, כמובן צריכים שניים לטנגו אבל יכול להיות שצריך שלושה לטנגו, יכול להיות שנצטרך לעשות איזשהו מסע דילוגים ראשוני. אבל המכשול לא היה ואיננו מדינת ישראל. וזה לא מספיק להגיד 'טוב, אתה לא המכשול אבל בכל זאת האחריות מוטלת עליך או על מדינת ישראל'. היא לא מוטלת על מדינת ישראל, אנחנו לא המכשול, בעצם כל מי שמסתכל באופן הגיוני ואמיתי יודע זאת וגם לא צריך לתת לגיטימציה לביקורת הבלתי מוצדקת המוטחת במדינת ישראל או על הממשלה הזאת, כי אין לה שום יסוד ממשי.

בנושא הכלכלי, הייתה ידיעה שוודאי שמתם לב אליה - על ירידה, המשך ירידת מגמת האבטלה. אנחנו נקיים דיון מחר בממשלה. אני מרשה לעצמי גם לדבר כמה ימים קדימה. אנחנו נקיים מחר דיון בממשלה שבו אנחנו נכשיר מסגרת, נוסחה שמאפשרת לנו לטפל בהוצאות הממשלה, על מנת לענות על הצרכים השונים ומנגד גם לאפשר את הפחתת יחס חוב-תוצר. זו נוסחה מעניינת, אנחנו נבחן אותה ונחליט לגביה. בכל מקרה, היא בוודאי תשפיע על דיוני התקציב שאנחנו מתכוונים להתחיל בשבועות הבאים, בהתייעצות איתך, אדוני היושב ראש, וכמובן שזה ייגע בכל חברי הכנסת. וכן, הכוונה היא להעביר תקציב דו-שנתי עם אותה נוסחה חדשה. יש כאן חידושים שהם בהחלט מעניינים - בוודאי יעניינו את חברי הכנסת - הם מעניינים גם הרבה ממשלות.

בנושא של החינוך, אנחנו קיבלנו - ואני קורא לזה כך - בנושא של החינוך, והתרבות אם תרצו, זה שני הדברים גם יחד, קיבלנו החלטה ותקצבנו אותה לגבי "תוכנית מורשת". אני מודה לחבר הכנסת שלמה מולה, יחד עם חבר הכנסת צחי הנגבי, שטרחתם להזדהות עם הצורך לכלול את מערת המכפלה וקבר רחל. על צחי הנגבי אני פחות מתפלא, זאת אומרת אני מצפה לזה, אבל חבר הכנסת מולה זה היה חידוש מרענן. ההערה הייתה מאוד נחוצה משום שאינני יודע אם אתר המורשת הראשון, ואני מבקש כאן את עזרתו אולי של השר בגין, כי גיליתי שהוא בקיא גדול במקרא. אינני יודע אם אתר המורשת הראשון היה האתר של מערת המכפלה או שהוא היה תל-שבע, אשל אברהם. אני לא זוכר. אני אבדוק בשבת זו.

בין האתרים הראשונים של עם ישראל זו מערת המכפלה, קבר האבות והאמהות, אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה ולאה, ולא רחוק משם קבר רחל. אלה חלק מהמורשת שלנו, הם רק חלק מהמורשת שלנו קרוב ל-4,000 שנים. כיוון שנשאלה השאלה, ואני חשבתי שהיא במקומה - כיוון שלא כללנו הרבה אתרים אחרים אני חשבתי שההערה הזו נכונה. איך אפשר לדבר על אתרי מורשת ולא לכלול את האתרים הללו. לכן, באופן טבעי ובקלות רבה אמרתי שאני חושב שבקביעה הרשמית של אתרי מורשת אנחנו חייבים לכלול את שני האתרים הללו.

אין כוונה כאן לשנות סדרי תפילה ולשנות סטטוס קוו. להיפך. לאחרונה במערת המכפלה היה טיפול נאות בסידורי התפילה למוסלמים, שגם להם יש קשר למערה. שם למשל היה ריצוף, הכנסת מזגנים. אנחנו שיפצנו ושיקמנו ותחזקנו את סידורי התפילה למתפללים מוסלמים באתר, ויש מקום לעשות פעולה דומה לצד של היהודים שגם הוא מט לנפול.

אני חושב שהתוכנית הזו חשובה, היא מבורכת. היא יוצקת יסוד אמיתי של הקיום הלאומי שלנו כאן. אנחנו לא כאן במקרה. אנחנו כאן לא במקרה. אנחנו כאן עם קשר יסודי ועמוק ושורשי לארץ הזו. הוא נמשך כמעט 4,000 שנה.

אנחנו נאפשר לדור הצעיר להתחבר למורשת הזו באמצעים חדשניים, אני חושב שזה דבר חשוב. אני יודע שזה משקף גישה של ממשלות ישראל בתחילת דרכה של המדינה, בייחוד זו של דוד בן גוריון. לא רק שלו, היו גם ממשלות אחרות וראשי ממשלה אחרים רבים שהאמינו בזה. אנחנו לקחנו את זה ויצקנו לזה תוכנית ותקציב, וזה צריך להיות דבר שחוצה מפלגות ומקובל, אם לא על כל חברי הבית, בוודאי על רובם המכריע.

הדבר האחרון זו תוכנית התחבורה הארצית. סיפרתי לכם בפגישתנו האחרונה שאביא לממשלה החלטה לגבי רשת תחבורה ארצית שתחבר, אני קורא לזה "מחבר-ישראל", לא חוצה ישראל, מחבר. התקיימנו בשלוש מדינות נפרדות - מדינת חדרה-גדרה עם איזה מובלעת בירושלים שקיבלה את מירב ההשקעות. שני צירים, אחד שהיה כביש החוף ואחר כך כביש 6, מדינת הגליל נפרדת ומרוחקת, אם לא במרחק בוודאי בזמן, ומדינת הנגב - מרוחקת גם במרחק וגם בזמן.

אני חושב שניתן ורצוי ואפשר לשנות זאת. זה מה שהבאנו. הבאנו תוכנית שתשנה זאת בשנים הקרובות באופן דרמטי. אנחנו קודם כל פורסים צירי מסילת ברזל.

אנחנו נקים את רכבת עכו - כרמיאל. אני רוצה להגיד, כמה זמן לוקח להגיע מכרמיאל לת"א? היום זה לוקח שלוש שעות באוטובוס. אנחנו נצמצם את המרחק הזה לשעה ועשר דקות. נחבר את אזור הגליל לראשונה לרשת הרכבות הארצית. זה ינקז הרבה מאוד ישובים.

שנית, אנחנו נסלול את רכבת העמק. במקום נסיעה של שעתיים מבית שאן לחיפה, זה ייקח רק 40 דקות. זה פותח את כל הגליל.

אנחנו נשדרג את המסילות ואת רכישת הקרונות והקטרים. הרכבות במדינת ישראל אינן מתאימות למאה ה-21. אני מבקש שתראו מה קורה באירופה או מה קורה בסין. אני לא מדבר רק על המהירות שבה הרכבת מגיעה, אני מדבר על כך שהרכבת קודם כל תגיע בזמן, שהיא תיסע בבטיחות, ואני מדבר על כך שבעצם האזרחים בפריפריה יראו את הרכבת כאלטרנטיבה זמינה ומהירה.

בישראל ישנם 72 קטרים. בסלובניה, לא מדינה גדולה, יש 168. בלטביה יש 200, בהולנד 275 ובצ'כיה 2,400. מספר הקרונות והקטרים במדינת ישראל הוא מאוד מצומצם, גם אם בוחנים את זה ביחס לאורך המסילות. אנחנו הולכים להשקיע גם בציוד הנייד של הרכבת - אנחנו נרכוש קטרים, קרונות, ציוד. אנחנו נחשמל את המסילות על מנת להביא מודרניזציה, לא רק של פריסת הרשת, אלא גם של ייעולה ושיפורה.

במקביל אנחנו הולכים לתכנן את השלמת רשת הרכבות לאילת וליתר הצפון. התכנון המפורט הזה עדיין לא נעשה אף פעם. אנחנו תקצבנו שניים וחצי מיליארד שקל לדבר הזה. יש לנו פניות, כרגע, מממשלת סין לגבי הקטע שאמרנו שנתכנן, אגב, זה לא שונה ולא שונה ממה שאמרנו. אם היו המבקרים לומדים את החלטת הממשלה היו רואים שדיברנו שם על הפריסה הזו ועל תכנון מפורט של הרכבת ברחבי הארץ לרבות הקטע באילת.

דבר אחד ראו, כשאנחנו אומרים אנחנו עושים. כשהייתי שר אוצר והתקציב התכווץ אנחנו שילשנו את תקציב הרכבת לשנת 2004. לכן דבר ראשון אנחנו מחויבים לו, כי עם כל הכבוד לעקיצות והאמירות - זה דבר אמיתי שהולך להתרחש. זה שינוי יסודי, כמו תוכנית מורשת, כמו דבר נוסף שאנו נתחיל בקרוב - בעוד כשבועיים או שלושה, אני לא זוכר את התאריך המדויק, אבל בין שתי הישיבות בכנסת אנחנו גם נתחיל במכשול הקרקעית, מה שנקרא הגדר הדרומית. גם זה יקרה.

בנוסף לרשת הרכבות, ולתוכנית המפורטת של רשת הרכבות, אני מבקש להעיר שיש שני צירים כאן שיש להם משמעות בינלאומית אפשרית. אני לא רוצה להתחייב לדבר שאנחנו בודקים אותו, אבל רכבת העמק מאפשרת חיבור לגשרי הירדן וחיבור לאירביד ומזרחה, ועל כן יש התעניינות בינלאומית מסוימת בתוואי הזה, משום שהוא מחבר את ירדן, עשוי לחבר את ירדן למפרץ חיפה. כך זה היה פעם, וזה יכול להתחדש. אני חשוב שהדבר הזה יכול לתמוך בהעמקת השלום באזור שלנו.

הרכבת מאילת לאשדוד שיש בה התעניינות לפחות של ממשלה אחת, הזכרתי את סין, מאפשרת לחבר את ים סוף עם הים התיכון. לכך יש השלכות על תוספת ערוץ תחבורה לסחורה אסייתית שצריכה להגיע לנמלי הים התיכון.

כביש חוצה ישראל, אנחנו נמשיך בסלילה שלו עד צומת סומך, ומעבר לכך לתכנונו וסלילתו עד צומת כברי בצפון, ועד לצומת שוקת בדרום. אני מנסה לדמיין איך הייתה נראית התחבורה בישראל ללא כביש 6. אני חושב שהיום יש כבר הסכמה לאומית בנושא הזה. יש חשיבות לעשייה לאומית למתוח את הכביש הזה צפונה ודרומה.

בנוסף אנחנו נמתח מזלג צפון מזרחית מיקנעם ונשדרג את כביש 65 ו-85. זה המשך מואץ לפיתוח הכבישים באזור בשנים הקרובות. הדבר הזה אומר שאנחנו פותחים את הגליל, אני חושב שהוא יראה אחרת.

אדוני יושב הראש,

זה מה שעשינו בין הישיבה האחרונה לישיבה הזו. אני נשאלתי על גלעד שליט על ידי חבר הכנסת גילאון. אנחנו קיבלנו פניות מהמתווך לפני שלושה חודשים, כלומר לפני כמה פגישות של הפורום הזה שאנחנו יושבים בו היום. אנחנו השבנו לפניות הללו. אמרנו שאנחנו מוכנים ללכת כברת דרך על מנת להחזיר את גלעד בריא ושלם, אבל אמרנו שאנחנו רוצים למנוע את ההישנות של מקרי רצח על ידי אסירים ששוחררו.

אנחנו לא עוסקים בשאלה תיאורטית, חבר הכנסת גילאון, אלא בשאלה מעשית. השאלה היא מעשית משום שמשוחררי עסקת ג'יבריל רצחו הרבה מאוד ישראלים, וגם מי שנכללו בעסקת טננבאום רצחו. למשל הרצח האחרון של אותו רב, אב לשבעה ילדים, נעשה על ידי אחד מהאנשים שהוסרו מרשימת המבוקשים בעסקת טננבאום.

על כן אמרנו שאנחנו מוכנים ללכת אותה כברת דרך, אבל לא על ידי שחרור אסירים שיש סבירות שהם יחזרו לרצוח, לא ביהודה ושומרון, ולא מתוך יהודה ושומרון שהם יגיעו לתוך שטחים בקו הירוק. זו הייתה תמצית תשובתנו. עברו שלושה חודשים מאז שנתנו את התשובה הזו ועד לרגע זה לא קיבלנו תשובה רשמית. אנחנו שומעים על הרבה דברים שמדברים בהם ומתווכחים בהם בצד השני, אבל טרם קיבלנו תשובה רשמית.

ניסיתי, אדוני יושב הראש, לתת מענה ענייני ועובדתי. אני חושב שהממשלה הזו עושה הרבה מאוד. עושה הרבה מאוד דברים כדי לחדש את פני מדינת ישראל - להעמיק את החינוך, להרחיב את התשתיות, לחבר את המדינה. היא עושה הרבה מאוד דברים שממשלות קודמות לא עשו, ואנחנו, חרף הביקורת והעקיצות וההפרעות והגידופים, נמשיך לעשות.

מקור: אתר משרד ראש הממשלה