דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בדיון 40 החתימות במליאת הכנסת

אדוני היושב ראש, חברי הממשלה וחברי הכנסת, הדיון הזה קיבל כותרת: "מהו האתגר המדיני של ממשלת ישראל בעקבות ההזדמנויות החדשות שנוצרו". תיכף נדבר על האתגר ונשיב לתוכחות, אבל ההזדמנויות המדיניות שנוצרו - ההזדמנויות נוצרו מעצמן, ההישגים, אם יש - מהשמיים. הבעיות - תמיד יש להן כתובת, אתם יודעים מהי הכתובת, אבל ההזדמנויות נוצרו מעצמן.

אני רוצה להגיד לכם על עוד כמה הזדמנויות. הבוקר ביקר בלשכתי שליח מיוחד של ראש ממשלת יפן, ידידי שינזו אבה, שנבחר מחדש, והשליח מסר לי הזמנה לבקר ביפן, עד סוף השנה אם אפשר, והוא גם עדכן אותי על כך שבשלוש השנים האחרונות ההשקעות היפניות בישראל צמחו פי 20 בעקבות המפגשים והעידוד שאבה ואנוכי נותנים לזה, כמובן בעזרת השרים, חברי הכנסת ואחרים. זה אבה - הזדמנות חשובה.

אתמול קיבלתי אגרת חמה מידיד נוסף, נשיא ארה"ב טראמפ, והוא הודה לי על התמיכה שאנחנו נותנים לעמדתה של ארה"ב שמתנגדת לתוכנית הגרעין של איראן, ובעצם אומרת: או שתתקנו או שתבטלו. לתשומת לב הח"כים שאינם עוקבים אחרי זה - זו העמדה שהצגתי עוד בקונגרס, אחר כך באו"ם, אחר כך בשיחות, או יותר נכון עוד לפני כן, בשיחה עם הנשיא טראמפ. כנראה שיש לכך השפעה מסוימת.

לפני שבוע קיבלתי מכתב נוסף, גם מכתב חם מאוד מנשיא סין, ידידי שי ג'ינפינג, הוא מברך על הקשר המיוחד שהולך ונרקם בין סין לישראל. הוא כמובן מזכיר את החשיבות של הסכם שיתוף הפעולה בין סין וישראל בנושא הטכנולוגיה. עוד הזדמנויות.

שבועיים לפני כן קיימתי שיחה קרובה עם ידיד נוסף, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, בנושא שחשוב לביטחון ישראל.

בעוד כמה שבועות אצא לביקור גומלין בהודו בהזמנת ידיד, ראש ממשלת הודו, נרנדה מודי. עוד הזדמנות.

בסוף השבוע האחרון שוחחתי בטלפון עם נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי, שיחה חשובה לביטחונן של שתי המדינות.

ארה"ב,, רוסיה, סין, יפן, הודו, מצרים – כל הדוגמאות האלה הן רק מדגם קטן של מערכת יחסים ענפה עם מעצמות, המעצמות המובילות בעולם, ועם מדינות בכל היבשות - עם אסיה, עם אפריקה, עם אוסטרליה, ראש ממשלת אוסטרליה וגם מנהיגי ניו זילנד באו לכאן לאירוע המרגש ההוא, אמריקה הלטינית ואני לא הזכרתי את החגיגות האלה ל-100 שנים להצהרת בלפור, והפגישות עם ר"מ בריטניה תרזה מיי.

אנו הופכים את ישראל, ועיניכם רואות את זה, לכוח עולמי עולה. לא היה אף פעם דבר כזה בתולדותינו. אתם יכולים לנסות לטאטא את זה מתחת לשטיח, אבל כל מי שבר דעת, כל אדם הוגן רואה את הדבר הזה מצוין. איך אנחנו עושים את זה? איך נוצרו ההזדמנויות האלה? לא נוצר, אנחנו מייצרים אותן, כי אנחנו מטפחים את העוצמה הכלכלית-הטכנולוגית שלנו על ידי שחרור השוק. אף אחד לא יפתח פה טכנולוגיה אם לא יהיה כדאי. אנחנו עושים את זה רווחי וכדאי, וחותכים ברגולציה. ירדנו, או אם תרצו עלינו, בסולם התחרותיות בשנתיים של עבודה קשה, עם גרזנים בבירוקרטיה, כדי שיוכלו לייצר פה - ואנחנו עושים את זה. ירדנו מדורגים ממקום 27 למקום 16 בשנתיים - זה הישג חסר תקדים.

מצד שני, שוויון - היום פרסמו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמדד אי השוויון ירד לרמה הנמוכה ביותר, זאת אומרת השתפר והגיע לרמה הנמוכה ביותר מאז 2001. אבל הדבר המעניין ביותר, שרואים ירידה שיטתית ועקבית שנה אחר שנה מ-2009. מי נבחר ב-2009? יש רציפות מאז. כל שנה זה יורד, ולמה זה יורד? עובדות. זאת אומרת, הפערים, בניגוד גמור לטענה שלכם, שאנחנו אומנם משפרים את הכלכלה, עם זה קשה לכם מאוד להתווכח, זה ברור כשמש, אבל הטענה שלכם אומרת: "כן, אתם משפרים את הכלכלה אבל על חשבון פתיחת פערים". אבל הנה העובדות, שחור על גבי עיתון, שחור על גבי למ"ס, באות וטופחות לכם בפנים והן מראות חד-משמעית שהפערים במדינת ישראל, בחברה הישראלית, הולכים ומצטמצמים שנה אחר שנה, שנה אחר שנה. קודם כל כי אנחנו מייצרים צמיחה, והצמיחה מייצרת מקומות עבודה, והאבטלה יורדת והתעסוקה עולה והאנשים מתפרנסים. אנחנו גם עושים צעדים, בקצבאות מושכלות, ואנחנו גם מעודדים יציאה לעבודה של אוכלוסיות שלמות שלא נכנסו. הפערים מצטמצמים. אנחנו מעלים גם את השכר המינימום, והשכר הזה שעלה בעיקר זה בשכבות החלשות.

ובכן, עובדה פשוטה, אין מה לעשות, זו המדיניות הכלכלית-הטכנולוגית שלנו. זה מצד אחד - והדבר השני שקורה זה שאנחנו מטפחים את העוצמה הצבאית והמודיעינית שלנו. זה גם דורש המון כסף, וזה גם בא מהצמיחה. ובכן, השילוב של העוצמה הכלכלית-טכנולוגית מחד והעוצמה הצבאית-מודיעינית מנגד יוצרים את העוצמה השלישית - והיא העוצמה הבינלאומית. עוצמה מדינית בינלאומית כבירה שלא הייתה מעולם למדינת ישראל. מדינות עומדות בתור להדק את הקשרים איתנו, וזה קורה יום יום.

אז רבותיי, בואו נסכים אחת ולתמיד שאין לא צונאמי מדיני ולא בידוד מדיני - יש רנסנס מדיני. וביחס למה שקורה באזורנו, אנחנו לא מחמיצים הזדמנויות מדיניות - אנחנו מייצרים הזדמנויות כאלה. ונבצר ממני, מסיבות מובנות, לפרט כל מה שאנחנו עושים להדק את היחסים עם גורמים שונים במרחב סביבנו. אם אתם חושבים שאלה דברים סתם, דברים שאני אומר ולא קורים, הרי יש פה אנשים שנמצאים בוועדות קצת יותר מסווגות, ואתם יודעים את האמת, ואתם יכולים לשמוע את זה, וכל אחד רואה את ההתקרבות הגדולה. אני רק יכול לומר שאנחנו ניצבים כתף אל כתף עם מדינות במחנה המתון בעולם הערבי, גם מול סכנות האיסלאם הקיצוני, ולא משנה אם זה בא מכיוון איראן או מכיוון דאע"ש ואחרים. אני חושב שההתקרבות וההתייצבות הזאת, קודם כל היא טובה לביטחון ולדעתי היא טובה בסופו של דבר לשלום.

אני יכול להגיד לך שאלמלא הפעילות שלנו איראן הייתה גרעינית מזמן. איראן יודעת היטב, וכל אחד כדאי שיידע, שאנחנו לא נשלים ולא נסכים להתבססות צבאית שלה בסוריה. אין זה משנה, הרי תמיד אצלכם נכשלים. איראן בשלב זה לא הגיעה לנשק גרעיני בגלל הפעילות שלנו. איראן יודעת, ואני רוצה להגיד לכם שגם ידידינו בוושינגטון יודעים וגם ידידינו במוסקבה יודעים שאנחנו נפעל כדי לשמר את ביטחוננו ולשמור על מדינתנו בדיוק לפי האינטרס שלנו.

אז יש לנו עוצמה כלכלית, יש לנו עוצמה מדינית, ואתם יודעים שיש לנו גם עוצמה ביטחונית. אנחנו מטפלים באיומים סביבנו, במזרח התיכון הסוער והרוגש הזה. אנחנו מטפלים בהם בתקיפות ואנחנו מטפלים בהם גם באחריות. אז אני שומע את הדברים שלכם על היעדר הישגים. כלכלה, חברה, כבישים, רכבות, גז, גבולות, גדרות, בלימת מסתננים, סייבר כל הדברים האלה - כל מה שקורה אתם אומרים "אין הישגים". כי מה שאתם רוצים שנעצום עיניים, פשוט נצא מיהודה ושומרון, נבוא לקווי 67' ונקווה שיהיה טוב.

אז ידידיי באופוזיציה, כשאני שומע את הנאומים הנלהבים שלכם, את נאומי התוכחה שלכם, אני חייב להגיד לכם, אני אומר, ביושר: אין פה שום דבר חדש. הרי אתם רוצים שאני אעזוב את התפקיד מהיום הראשון שנבחרתי. ח"כ רוזין היא ח"כ עם ותק מסוים, אבל לא עד כדי כך, ולכן היא לא יודעת שאין פה שום דבר חדש. חברי האופוזיציה רוצים שאני אעזוב את התפקיד או אתפטר מהיום שנבחרתי. בפעם הראשונה, אחר כך בפעם השנייה, אחר כך בפעם השלישית, אחר כך בפעם הרביעית, מעניין מה יהיה בפעם החמישית. איזה תירוץ יהיה? אז אין שום דבר חדש. רק התירוץ מתחלף. אז מה לעשות, ראש ממשלה מחליפים בקלפי.

עכשיו אני אסביר לכם ברצינות: בדמוקרטיה מי שקובע מי יהיה ראש ממשלה זה לא אתם, זה אפילו לא התקשורת - זה הציבור. ובגלל ההישגים העצומים שלנו בכלכלה, בחברה, בביטחון וביחסי החוץ, הציבור קובע פעם אחר פעם שאני אעמוד כאן ואתם תשבו שם. לכן אני רוצה להגיד תודה רבה לכם, אבל בעיקר תודה רבה לכם אזרחי ישראל. אני גאה להיות ראש הממשלה שלכם.

צילום: עדי ברוך