דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בוועידת מינכן לביטחון

זאת עיר יפהפייה, מלאה במבנים מרשימים, עשירה במוזיאונים ובארכיטקטורה יפהפייה. ובזכות הוועידה הזו, במהלך ארבעת העשורים האחרונים, אדוני היו"ר, מינכן הפכה שם נרדף לביטחון. זה חשוב כיוון שכפי שאמרתי אמש, בלי ביטחון שום דבר אינו באמת אפשרי – לא חירות, לא שגשוג, לא השלום שיקר לנו ושאליו אנו שואפים.

אבל עבור העם היהודי, שני אירועים קשים התחוללו בעיר הזאת. ב-1972, 11 מהספורטאים האולימפיים שלנו נטבחו בנמל התעופה במינכן. במובנים רבים מעשה זה של ברבריות היה הסנונית שבישרה את עלייתו של הטרור הבינלאומי, וכולנו נלחמים בו מאז.

לפני 80 שנה, אירוע נוסף התחולל כאן, בעל השלכות מרחיקות לכת. הסכם הרה אסון נחתם כאן והעלה את העולם על הנתיב שהוביל אותו למלחמה הנוראה ביותר בהיסטוריה. שני עשורים אחרי מלחמת העולם הראשונה, שני עשורים אחרי מלחמה שגבתה את חייהם של 60 מיליון בני אדם, המנהיגים שנפגשו במינכן בחרו לפייס את משטרו של היטלר במקום להילחם בו. המנהיגים הללו היו אנשים נאצלים. הם חשבו שהם ממלאים את אחריותם העליונה לשמור על השלום. אבל מחיר מעשיהם התחוור עד מהרה.
הוויתורים להיטלר רק העצימו את כוחו של המשטר הנאצי והאיצו את כיבוש אירופה על ידו. במקום לבחור במסלול שאולי ימנע מלחמה או לפחות יצמצם את היקפה, אותם מנהיגים בעלי כוונות טובות הפכו את המלחמה לבלתי נמנעת ולהרבה יותר הרסנית.  זמן מה לאחר המלחמה, רוזוולט שאל את צ'רצ'יל איך הוא מכנה את המלחמה הזאת, והוא השיב מיד וללא היסוס: המלחמה המיותרת. הוא אמר שמעולם לא הייתה מלחמה שהיה קל יותר למנוע אותה.

בעקבות הסכם מינכן, 60 מיליון בני אדם מצאו את מותם במלחמת העולם השנייה, ביניהם שליש מבני עמי שלי, שישה מיליון יהודים נרצחו בשואה על ידי הנאצים ועוזריהם. לעולם לא נשכח ולעולם לא נאפשר את שכתוב האמת ההיסטורית.

לא נשכח. לא נסלח. תמיד נילחם על האמת. זוהי צוואת הנספים.

היום אנו מתכנסים שנתיים וחצי לאחר החתימה על הסכם נוסף בעיר אחרת בליבה של אירופה. גם שם, גברים ונשים נאצלים, מנהיגים צלולי מחשבה המקווים להימנע ממלחמה, חתמו על הסכם עם משטר שמתנהג בברוטליות כלפי עמו שלו ומשליט טרור על שכניו. הרשו לי להבהיר: איראן איננה גרמניה הנאצית. ישנם הבדלים רבים בין השניים. למשל, האחד הטיף לגזע עליון; השני מטיף לדת עליונה. יהודים באיראן אינם נשלחים לתאי הגזים, אולם חירויותיהם הבסיסיות של מיעוטים דתיים ואתניים נשללות מהם, וישנם כמובן הבדלים רבים נוספים. עם זאת, ישנם גם כמה קווי דמיון ברורים. איראן מצהירה בגלוי על כוונתה להשמיד את ישראל על ששת מיליון היהודים שבה. היא אומרת זאת ללא כחל ושרק. איראן חותרת לשליטה באזורנו, המזרח התיכון, ולהגמוניה עולמית באמצעות תוקפנות וטרור. היא מפתחת טילים בליסטיים שיכולים לחדור עמוק אל תוך אירופה וארה"ב גם כן.

הנרי קיסינג'ר אמר שאיראן צריכה לבחור האם להיות מדינה או ייעוד. ובכן, המשטר באיראן בחר להיות ייעוד. מפקד משמרות המהפכה, עלי ג'עפרי, אמר: אנחנו על הנתיב לשלטון האסלאם בעולם כולו. זהו פירוש הדבר גם כאן. זהו, בעיניי, האיום הגדול ביותר על העולם. לא רק על ישראל, לא רק על שכנינו הערבים, לא רק על המוסלמים באשר הם, אלא גם עליכם. כיוון שברגע שהיא תהיה חמושה בנשק גרעיני, התוקפנות של איראן תהיה נטולת עכבות והיא תשתלט על העולם כולו. תראו מה הם עושים עכשיו לפני שיש להם נשק גרעיני. שוו בנפשכם מה הם יעשו מאוחר יותר אם חס וחלילה הם יחזיקו בנשק כזה.

בדיוק כמו לפני 80 שנה, הסכם שנתפס כפיוס רק העצים את המשטר וקירב את המלחמה. ההסכם הגרעיני עם איראן התחיל את הספירה לאחור לארסנל גרעיני איראני בתוך קצת יותר מעשור. וההקלה בסנקציות שהעניק ההסכם לא מיתנה את איראן, לא הפכה אותה למתונה יותר מבחינה פנימית או חיצונית. להפך, היא שחררה נמר איראני מסוכן באזורנו ומעבר לו.

באמצעות בני חסותה, מיליציות שיעיות בעיראק, החות'ים בתימן, חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה, איראן מאכלת חלקים אדירים מהמזרח התיכון. ישנה תוצאה חיובית אחת של התוקפנות האיראנית ההולכת וגדלה באזור. היא קירבה בין הישראלים לערבים כפי שלא קרה מעולם, ובאופן פרדוקסלי, זה עשוי לסלול את הדרך לשלום רחב יותר ואולי בסופו של דבר אפילו להסכם שלום ישראלי-פלסטיני. זה יכול לקרות. אבל זה לא יקרה אם התוקפנות של איראן תמשיך לגדול, ואין מקום שבו כוונותיה הלוחמניות של איראן ברורות יותר מאשר בסוריה. שם איראן מקווה להשלים אימפריה רציפה המחברת בין טהראן לטרטוס, ובין הים הכספי לים התיכון. מזה זמן רב אני מתריע מפני ההתפתחות הזאת. אני מבהיר במילים ובמעשים שלישראל ישנם קווים אדומים שאותם היא תאכוף. ישראל תמשיך למנוע מאיראן הקמת נוכחות צבאית קבועה בסוריה. ישראל תמשיך  לפעול כדי למנוע מאיראן הקמת בסיס טרור נוסף שממנו היא תוכל לאיים על ישראל. אולם איראן ממשיכה לנסות לחצות את אותם קווים אדומים. בשבוע שעבר, עזות המצח שלה הגיעה לגבהים חדשים, פשוטו כמשמעו. היא שיגרה מל"ט לתוך שטח ישראל, תוך שהיא מפירה את ריבונותה של ישראל ומאיימת על ביטחונה. אנחנו השמדנו את המל"ט ואת מרכז הבקרה שהפעיל אותו מסוריה. וכאשר נורתה אש על המטוסים שלנו, ישראל השמידה סוללות נ"מ סוריות. ישראל לא תאפשר למשטר האיראני להניח טבעת חנק של טרור סביב צווארנו. אנו נפעל ללא היסוס כדי להגן על עצמנו ונפעל, אם יהיה צורך, לא רק נגד בנות חסותה של איראן שתוקפות אותנו, אלא נגד איראן עצמה.

מאוחר יותר היום תשמעו את דבריו של מר זריף, השופר חלק הלשון של המשטר האיראני. אני נותן קרדיט למר זריף. הוא משקר ברהיטות. בשנה שעברה בוועידה הזאת, זריף אמר, ואני מצטט: "הקיצוניות מונעת ע"י היעדר תקווה וכבוד".

ובכן, אם זה נכון, מדוע המשטר האיראני שולל מעמו שלו תקווה וכבוד בכך שהוא כולא עיתונאים ואקטיביסטים? זריף אמר: זאת הייתה טעות לתייג את איראן כרדיקלית. אם זה נכון, איך אפשר לכנות משטר שתולה הומוסקסואלים על מנופים בכיכר העיר? זריף אמר שלסכסוך בסוריה ותימן אין פתרון צבאי. אם זה נכון, מדוע איראן שולחת לוחמים ונשק כדי ללבות את האלימות בדיוק באותם אזורים? מר זריף ללא ספק יכחיש מכל וכל את מעורבותה ההרסנית של איראן בסוריה.

איראן מכחישה שהיא ביצעה מעשה תוקפנות בשבוע שעבר נגד ישראל כשהיא שיגרה מל"ט לתוך המרחב האווירי שלנו כדי לאיים עלינו. הנה חלק מאותו מל"ט איראני או מה שנשאר ממנו אחרי שיירטנו אותו. הבאתי את זה לכאן כדי שתוכלו לראות אותו במו עיניכם. מר זריף, אתה מזהה את זה? אתה צריך לזהות את זה. זה שלך. אתה מוזמן לקחת איתך חזרה מסר לעריצים בטהראן – אל תעמידו למבחן את נחישותה של ישראל.

ויש לי את מסר עבור כל המשתתפים כאן היום. אני רוצה שתתמכו בעם האיראני. אני רוצה שתתמכו באלה באזור ששואפים לשלום באמצעות התמודדות עם המשטר האיראני שמאיים על השלום.

אני מדבר עם העם האיראני באמצעות מסרי וידאו. התגובה מדהימה. ראיתי את זה לפני ההפגנות האחרונות. ביקשתי מאנשי המודיעין שלנו להסביר לי איך זה שאנחנו מקבלים שמות של אנשים באיראן שתומכים במה שאמרתי ובכך מסכנים את חייהם ואת משפחותיהם. אמרתי: משהו קורה שם. האנשים הללו רוצים חופש. הם רוצים חיים אחרים, הם רוצים שגשוג כלכלי, הם רוצים שלום, הם לא רוצים את התוקפנות האיראנית מרחיקת הלכת הזאת. ואני מסביר שאין לנו שום סכסוך עם העם האיראני, רק עם המשטר שמתעלל בהם.

אני מנצל את ההזדמנות הזו כדי לשלוח את תנחומינו למשפחות 66 האזרחים האיראנים שנספו בתאונת המטוס היום. אין לנו שום סכסוך עם העם האיראני, אולם אנו נחושים לגמרי לעצור ולהסיג לאחור את תוקפנות המשטר האיראני.

בואו נתחייב היום, גבירותיי ורבותיי, כאן במינכן, לא לחזור על טעויות העבר. פיוס לעולם לא עובד. הזמן למנוע מלחמה הולך ומתקצר, אבל עדיין לא מאוחר מדי. אני משוכנע שיום אחד המשטר הזה ייפול וכשזה יקרה, השלום הגדול בין העם היהודי העתיק והעם הפרסי העתיק ישגשג שוב. כשזה יקרה, העם האיראני יוכל לנשום חופש ואנשי האזור והעולם כולו ינשמו לרווחה. אבל היום עלינו לדבר בבירור ולפעול באומץ לב. אנחנו יכולים לעצור את המשטר המסוכן הזה. אנחנו יכולים לבלום את תוקפנותו, ובכך ליצור עולם של שלום, שגשוג וביטחון גדול יותר עבור אזורנו ועתידנו

צילום ארכיון: עדי ברוך