דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס הדלקת נר חמישי של חנוכה בבית הכנסת הגדול ברומא

חג חנוכה שמח לכולכם. אנחנו נרגשים, רעייתי ואני וכל חברי המשלחת שלנו, שרי ממשלת ישראל - שר החוץ אביגדור ליברמן, שר החינוך שי פירון, השר להגנת העורף ושר התקשורת גלעד ארדן - להיות עמכם כאן, בני קהילת יהודי רומא ויהודים מרחבי איטליה ואירופה, להדלקת נר חנוכה בבית כנסת היסטורי זה. ובמיוחד אנחנו מתרגשים מהשתתפותם של ידידנו, חברנו, ראש ממשלת איטליה, אנריקו לטה. אדוני ראש הממשלה, אתה ידיד אמת של ישראל. יצא לנו לשוחח רבות ואני יודע את המחויבות שלך לביטחון ולשלום ולשותפות בין ישראל ואיטליה, ואני מאוד מעריך את זה.

אני מבקש להודות ואנחנו גם מתברכים בנוכחותו של שגריר ארה"ב בישראל, דן שפירו, שנמצא כאן עם משפחתו. אנחנו תמיד שמחים להיות איתך דן, ואנחנו תמיד זוכרים, תמיד, שארה"ב הייתה, הינה ותמיד תהיה ידידתה הגדולה של מדינת ישראל.
באנו הנה מירושלים, בירתו של העם היהודי מזה שלושת אלפים שנה, אנחנו נרגשים כי יש קשר מיוחד בין ירושלים ורומא, ואני אגע בו בהמשך. אני רק אומר שאין עוד שתי ערים שיש להן משמעות כל כך עמוקה לתולדות עמנו ולתולדות תרבותנו, תרבותנו המשותפת.

אבל אפתח כאן בערב הזה בחג החנוכה, ובחג החנוכה הזה במשמעות מיוחדת שיש לביקורנו כאן ברומא. מה רואה כל יהודי שמבקר ברומא? הוא רואה את שער טיטוס, שעליו חקוקה דמותה של המנורה שנבזזה מבית המקדש החרב ונישאה בתהלוכת ניצחון פה ברומא. אלפיים שנה חלפו מאז חורבן בית המקדש וירושלים, ואחרי החורבן באה הגלות - אבל אנחנו מעולם לא שכחנו את ארצנו, לא שכחנו את ציון.

דורות ארוכים חלמנו לשוב אליה, נתקלנו בשנאה איומה, בפרעות, ברדיפות, גם בהשמדה, אבל התהליך המופלא של שיבת ציון הוכיח דבר אחד - עם ישראל חי. מדינת ישראל חזקה ותוססת והסמל שלה הוא בדיוק אותה מנורה שחקוקה על שער טיטוס. המנורה וגם המנורה השנייה, החנוכייה והנרות שאנחנו מדליקים בערב הזה, הם מבטאים את הרוח הגדולה ורוח הגבורה שמפעמת בעמנו. כי הגבורה היהודית ורוח החיים של העם היהודי קיבלו ביטוי עילאי במרד המכבים. המכבים לא רק הצילו את העם היהודי בארצו, הם הצילו את ערכי היהדות לדורות הבאים. משום שאלה עמדו בסכנת השמדה רוחנית על ידי גזרות אנטיוכוס אפיפנס.

האפיפיור פרנציסקוס שאותו אפגוש מחר ושכולנו מייחלים לביקורו הקרוב בארץ ישראל, האפיפיור התייחס לאחרונה בדרשה מופלאה לחשיבות ניצחון המכבים, כי אלמלא ניצחו המכבים ב-135 לפני הספירה, חוט החיים של היהדות היה ניתק - והנצרות לא הייתה קמה. המשמעות של הניצחון הזה היא לא רק לעמנו, משמעות עמוקה לאנושות כולה ולתרבות המערבית בכללותה.

בסוף ספרו "מדינת היהודים" כותב הרצל: המכבים ישובו לתחייה - ואכן הם קמו לתחייה במדינת ישראל, בצבא הגנה לישראל. ובזכות אותה רוח אנו יכולים גם היום לגבור על כל מעצור ומיצר. המכבים נאבקו בהצלחה במעצמה אזורית עריצה ואכזרית, ולפיד החירות שלהם הקרין מדור לדור, עד דורנו אנו.
ישראל היא מדינה פורחת, מצליחה, משגשגת, שיש לה הישגים מרשימים בהרבה מאוד תחומים. נכון, אנחנו לא הגענו לשלום ולשלווה, ישראל נמצאת תמיד תחת איומים שונים, אבל אנחנו חזקים ונחושים ומסוגלים להתמודד גם איתם בהצלחה.

כפי שאתם יודעים, כראש ממשלת ישראל אני מתריע שוב ושוב מול הסכנות הקשורות בתוכנית הגרעין האיראנית. בניגוד לאחרים, כשאני רואה שאינטרסים חיוניים לביטחונם של אזרחי ישראל נמצאים בסכנה - לא אשתוק. קל מאוד לשתוק, קל מאוד לקבל טפיחות על השכם מהקהילה הבינלאומית, להרכין ראש, אבל אני מחויב לביטחון עמי. אני מחויב לעתיד מדינתי ובניגוד לתקופת העבר, יש לנו קול רם וברור בין האומות, ואנחנו נשמיע אותו כדי להתריע בזמן על הסכנה.

ובאשר ל… (מלה לא ברורה) אני מבקש להסיר כל אשליה: איראן חותרת להשיג פצצות אטום, בזה היא מאיימת לא רק על ישראל, היא מאיימת גם על איטליה, על אירופה ועל העולם כולו. אין מה ללכת שולל אחרי מתקפת החיוכים. לאיראן יש משטר שתומך היום, ברגע זה, תומך בטרור, מאפשר את טבח האזרחים בסוריה, ומחמש ללא הרף בטילים קטלניים את שלוחיו הטרוריסטים: החמאס, החיזבאללה, הג'יאהד האיסלמי.

אסור שהמשטר המסוכן ביותר בעולם יקבל לידיו את הנשק המסוכן ביותר בעולם. כפי שהתרענו, ואני אומר זאת בצער, משטר הסנקציות מתחיל להתרופף ובמהירות גדולה. אם לא ייעשו צעדים של ממש ובהקדם - הוא עלול לקרוס, ומאמצים של שנים ירדו לטמיון, ללא כל תמורה. אבל בה בעת אני אומר לכם ומתחייב בפניכם ברוח המכבים: לא נאפשר לאיראן לקבל יכולת צבאית גרעינית.
מחר אפגש איתך, ידידי ראש הממשלה, ונדון בנושא זה ובנושא תהליך השלום בין ישראל לפלסטינים, בהידוק נוסף של היחסים המתהדקים בינינו. והיחסים הם באמת מצוינים. אני חייב להגיד לכם שכשאני עומד כאן, בבית הכנסת המופלא הזה, אני יודע שהבסיס של הקשר המיוחד בין ישראל לאיטליה, בין ירושלים לרומא, הוא מבוסס על שלושה קשרי עבותות בין העמים שלנו ובין הערים שלנו. ראשית, הקשרים של התקופה העתיקה. בירושלים וברומא הונחו היסודות של התרבות המערבית. בירושלים ניבאו נביאי ישראל ונתנו תוקף לתורת המוסר של משה רבנו, ביחסים בין אדם וחברו, ביחסים בין אדם לאלוהיו, בחזון השלום עלי אדמות, ובתקוות הגאולה של עמנו ושל האנושות כולה. הערכים הללו הגיעו לרומא ולכס הנצרות, אומצו על ידם, פותחו בהשקפתם והופצו מכאן לרחבי העולם.

רבים מכירים את תולדות המאבק הטרגי של היהודים והרומאים בזמן העתיק, אך שוכחים להזכיר שבסופו של חשבון, המיזוג של תורת המוסר של היהדות ותורת המדינה של רומא, הם שהניחו את היסודות של הציביליזציה שמקדמת היום את העולם כולו.
אבל יש גם קשר שני בין רומא וירושלים, והוא ההשפעה המכרעת של רומא ואיטליה על התנועה היהודית הלאומית בזמן החדש. באיטליה ואח"כ ברומא התגבשה הלאומיות האיטלקית המודרנית, וזו נתנה השראה עצומה לאבות הציונות.

מבשר הציונות, משה הס, כתב ספר לפני 150 שנה, "רומי וירושלים". מנהיגי הציונות, הרצל וז'בוטינסקי שאבו השראה ממציני ומגריבאלדי. ז'בוטינסקי למד משפטים ברומא. האיטלקית שלו הייתה יותר טובה מזו שלי. הוא כתב: אם יש לי מולדת רוחנית הרי היא איטליה. כל יחסי לבעיות הלאום, המדינה והחברה, נתגבש בשנים ההן תחת השפעה איטלקית. ואילו הקשר השלישי, בנוסף לקשר העתיק והקשר בזמן החדש - זה הקשר של הקהילה הזאת.

קיקרו (נקטע) היה גורל העם היהודי כולו אם יוליוס קיסר, שאהב יהודים מאוד, לא היה נרצח. כך או כך, קהילת יהודי רומא חוותה באלפיים שנות קיומה את שני האסונות הגדולים ביותר בתולדות עמנו - את חורבן הבית השני ואת השואה. אלפים רבים מיהודי איטליה נספו בשואה שאת מאורעותיה תיאר בעוצמה ייחודית הסופר היהודי האיטלקי פרימו לוי, אבל במהלך כל הדורות שמרו ושמרתם, בני קהילת יהודי רומא ואיטליה, את מורשת ישראל כפי שראיתי עכשיו בתצוגה הנפלאה בבית הכנסת הזה, ושנה אחר שנה, מאה אחר מאה, לחשו יהודי איטליה כמו יהודים ברחבי העולם "לשנה הבאה בירושלים הבנויה". ובכן ירושלים בנויה ונבנית במדינת ישראל העצמאית בעזרתכם, בתמיכתכם, באהבתכם, ואנחנו פה לומר לכם: שאו ברכה, אנחנו יחד, אנחנו נבטיח ונבצר את העתיד של העם היהודי ושל מדינתו.
חג חנוכה שמח. מאוד שמח.