דברי רה"מ נתניהו בישיבת מליאה מיוחדת בכנסת לציון עשור למלחמת לבנון השנייה

רה"מ נתניהו: "בגבולנו עם לבנון שורר שקט, אבל הוא מותנה בדבר אחד - הרתעה יעילה, הרתעה רצופה. לא הרתעה חד פעמית, אלא הרתעה מתמשכת. אני אומר לאויבי ישראל: על כל תוקפנות נגיב בעוצמה רבה. לאף אחד לא תהיה חסינות. אויבינו טעו בנו לפני עשר שנים, אני ממליץ להם לא לטעות בנו פעם נוספת. איננו שואפים למלחמה, אבל אם תיכפה עלינו מערכה, צה"ל ערוך להנחית מכה ניצחת על אויבינו".

הנאום המלא:

אחיי ואחיותיי, בני משפחת השכול, כל העם עוטף אתכם באהבה. אני יודע מה גדול הכאב. אני יודע שהיגון אינו מרפה. מי ייתן שתמצאו את הכוחות להמשיך בנתיב חייכם, לבנות את חייכם ולראות שמחות בצד היגון.

מלחמת לבנון השנייה פרצה בחטף, אבל משמעויות ארוכות טווח שלה עדיין איתנו. אי אפשר לנתק את המערכה שידענו לפני עשור מהתפתחויות שקדמו לה ומהתפתחויות שבאו בעקבותיה. חיזבאללה ראה בנו מדינה רפה שחסרה חוט שדרה חזק, חברה חלשה מקורי עכביש, שעייפה מלהילחם ומלהגן על עצמה. באה המלחמה והוכיחה את ההפך הגמור. היא הוכיחה את נכונות תפיסת קיר הברזל. במשך למעלה מחודש ימים ניהלנו מערכה משולבת בחזית ובעורף. אזרחי ישראל גילו חוסן וכוח עמידה. חיילי המילואים נקראו לדגל והתייצבו ביום פקודה. הלוחמים בשטח פעלו בתעוזה. בכל הקרבות פנים אל פנים הם גברו על המחבלים, אני מצדיע להם.

אנו נוצרים בלבנו את זכר יקירינו שנפלו בקרב ואת זכר אזרחינו שנהרגו. אנחנו מאחלים החלמה שלמה ומלאה לפצועים שעדיין נושאים את פצעי הקרב. במלחמת לבנון היו הישגים, אך לא נכחד - המלחמה חייבה אותנו לחשבון נפש נוקב ולהפקת לקחים יסודית.

זו הייתה מלחמה מהוססת, רבת קשיים, כשלים וליקויים, הן ברמה האסטרטגית והן במבחן הביצוע. המלחמה חסרה מוכנות במערכים רבים ואי כשירות שפגע בהשגת יעדים חשובים. מיד לאחריה נאלצנו להפשיל שרוולים ולהתחיל לתקן. לקחים רבים כבר הופקו ויושמו בשדה הקרב. אבל תהליך הפקה ויישום הלקחים נמשך עד היום.

"יִשְׁמַע חָכָם וְיוֹסֶף לֶקַח וְנָבוֹן תַּחְבֻּלוֹת יִקְנֶה", נאמר בספר משלי. בגבולנו עם לבנון שורר שקט, אבל הוא מותנה בדבר אחד - הרתעה יעילה, הרתעה רצופה. לא הרתעה חד פעמית, אלא הרתעה מתמשכת. אני אומר לאויבי ישראל: על כל תוקפנות נגיב בעוצמה רבה. לאף אחד לא תהיה חסינות. אויבינו טעו בנו לפני עשר שנים, אני ממליץ להם לא לטעות בנו פעם נוספת. איננו שואפים למלחמה, אבל אם תיכפה עלינו מערכה, צה"ל ערוך להנחית מכה ניצחת על אויבינו. אזרחי ישראל שמים בו את מבטחם ויגלו כושר עמידה בעורף, כפי שכבר הוכיחו במערכות קודמות. הביטחון שלנו מעוגן בנחישות שלנו, באומץ לבם של מפקדים וחיילים ובחוסנם של אזרחינו, שיאפשרו ללוחמים לעמוד במשימתם.

חברי הכנסת, בראייה לאחור, המלחמה בלבנון הייתה קו פרשת מים ביחסי קיצונים ומתונים במזרח התיכון. אם תרצו, המלחמה הייתה הפרומו, הקדימון, למאבק בעליית האסלאם הקיצוני. החיזבאללה הוא שלוחה איראנית בלבנון ובמה שנשאר בסוריה. כמוהו החמאס ברצועת עזה. אבל הרדיקליות השיעית לא נותרה לבדה בזירה. הקנאים הסונים בהובלת דאעש מתחרים בהם. המרחב שסביבנו נשטף בנהרות של דם, והאש הזאת, כפי שרואות עינינו, מתפשטת לארצות וליבשות רחוקות.

ישראל היא מעוז קדמי של העולם הדמוקרטי, מדינת חיץ בין תרבות לברבריות. אנו נמצאים בסביבה קשוחה, היא משמשת כמעבדה לקביעת התוצאות של המאבק האלים בין כוחות הקדמה וכוחות החושך. מקרי ואתגרי המאבק שלנו בטרור מועתקים במוקדם או במאוחר לכל מדינה אחרת. המזרחן הנודע, ידידנו פרופסור ברנרד לואיס, כתב לפני 15 שנים: אם עמי המזרח התיכון ימשיכו בנתיב הנוכחי שלהם, המחבל המתאבד עלול להפוך למטאפורה של כל האזור. לא יהיה אז מפלט ממצב של סחרור מתגלגל של שנאה ובוז, זעם ורחמים עצמיים, עוני ודיכוי.

תופעת המחבלים המתאבדים שאיתה אנחנו התמודדנו עוד לפני למעלה משני עשורים, מוכרת כיום בארצות רבות. לצערנו, היא מחוללת שמות בערים מרכזיות בעולם המערבי. גם טרור מאורגן, גם טרור יחידים מוסתים, גם פעולות דריסה, גם פעולות דקירה, ממש בימים אלה, גם חגורות נפץ, וכמובן גם ירי חסר הבחנה באזרחים. מטרת הטרוריסטים היא לגדוע חיים בדרך להנפת דגל הח'ליפות על חורבות העולם הנאור.

אנחנו כבר ראינו במאה ה-20 את הסכנות שמולידות אידאולוגיות טוטליטריות חסרות רסן ומעצור. אבל בפתח המאה ה-21 מסתמן שעלינו להירתם למאבק נוסף ונחרץ לא פחות מקודמיו - ברודנות ובטרור של האסלאם הקיצוני. ייתכן שיש עדיין בעולמנו כאלה שבוחרים לעצום עיניים, לחיות בהכחשה. אני אומר להם: הגיע הזמן להתפכח. הטרור מאיים על כולנו, אי אפשר לעשות הבחנות בין טרור לטרור, אי אפשר לגנות שם ולשבח כאן. רק אם נשלב ידיים במאבק נגדו, רק כך נכריע את הטרור.

הניצנים של ההתנגשות הזו בין הקנאות האסלאמיסטית לבין העולם החופשי, ובהמשך התנגשות עם העולם המתון כולו, את הניצנים הללו ראינו במלחמת לבנון השנייה. החיזבאללה, בתמיכת איראן, הפך את לבנון למצבור נשק עצום ובחר לתקוף אותנו בלא כל התגרות ומבלי שיהיה אכפת לו מהרס ארצו.

הפצת החתרנות והטרור של איראן נמשכת. היא נמשכת באמצעות רשת טרור עולמית שאיראן בונה ללא הרף, טילים בליסטיים שהיא מפתחת והיא חורטת עליהם בעברית שישראל תושמד. היא מפתחת את הטילים הללו בהפרה בוטה של החלטות מועצת הביטחון. התוקפנות הזו מגובה בתעשיית נשק איראנית מתוחכמת, שמספקת כלי משחית לצבאה וגם לשלוחיה במזרח התיכון, מתימן ועד סוריה ועד לבנון. תוקפנות איראן מגובה בשאיפה מתמשכת לפתח יכולת גרעינית, גם אם זה יהיה בהמשך.

הסכנות הללו מובנות מאליהן, הן מובנות לנו והן מובנות גם למדינות המתונות בעולם הערבי, והן גם מבינות שהן ניצבות איתנו באותה חזית מול גייסות הרשע, מול גייסות האלימות והתוקפנות. ישראל לא תשלים עם נשק גרעיני בידי איראן, וגם איננו מבליגים על הניסיונות של איראן לפתוח חזיתות נוספות נגדנו, למשל ברמת הגולן. הקווים האדומים שלנו ברורים. פעלנו ונפעל למנוע העברה של נשק מתקדם מאיראן ומסוריה לחיזבאללה בלבנון. מי שחושב שיקיז את דמנו בלא תגובה, טועה טעות קשה ביותר. אלו אינן רק מלים, אלה פעולות חוזרות ונשנות לגבות את הקווים האדומים שלנו.

חברי הכנסת, מלחמת לבנון השנייה הניחה לפתחנו משימה דחופה - להחזיר לצה"ל את האמונה בכוחו. אנו שוקדים בלא הרף על פיתוח עוצמתנו הצבאית, הטכנולוגית וגם האנושית, כי עוצמתנו הכוללת היא הערובה לכך שחוט חיינו לא יינתק. בבסיסם של דברים אני אומר תמיד - עלינו לחזור לערכי היסוד שלנו, האמונה בצדקת דרכנו, הכרת שורשינו, אהבת המולדת, האחדות בעם, הערבות ההדדית. זהו המטען שנשאו בתרמילם לוחמינו שיצאו למלחמת לבנון השנייה, כעמוד האש לפני המחנה, כדי להבטיח שנמשיך לחיות בארצנו בביטחון, ובעזרת השם גם בשלום.

יהי זכרם ברוך ונצור בלב האומה לעד.

 

צילום: עדי ברוך