דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס האזכרה לחללי 'צוק איתן' בהר הרצל 6.7.15

בכל מפגש ובכל שיחה שקיימתי עמכם, עלה שוב ושוב משפט אחד: "יש לנו כאב עצום בלב, ולא פחות מכך - גאווה אדירה בלב". אני יודע היטב שאין שיעור ליגונכם, ושאין מזור לייסוריכם, ובצד זה נטועה בכם ההכרה, שגבורתם של בניכם ואהוביכם, הגבורה הזאת הצילה חיים רבים בישראל.

יהודה היימן, שאיבד את אביו במלחמת העצמאות ואת נכדו יובל במבצע 'צוק איתן', אמר על נפילת יובל הנכד: "אנחנו הלומי כאב, אבל גאים בכך שהדור שלנו זכה למה שלא זכו לו דורות קודמים - לאחוז נשק ביד ולהקריב למען עתידו של עם ישראל".

גיל בַּרְסָנוׂ מספר על בנו - סמל אדר בַּרְסָנו: "הוא ליווה אותי 20 שנה. תמיד התגאיתי בו. גיבור ישראל שלי נפל בהיתקלות עם מחבלים במלחמה כל כך צודקת לעם ישראל". ירי הטילים חסר האבחנה של חמאס על ערֵינו, ומנהרות הטרור שבאמצעותן ביקש להחדיר מרצחים ליישובינו - שני אלה חייבו אותנו לצאת למלחמת-מגן ולהשיב מלחמה-שערה לאויבינו.

חמאס ספג מכה שכמותה לא ידע מאז הקמתו. אנחנו עוקבים מקרוב אחר הנעשה בדרום ונערכים לפעול בעוצמה כשנידרש לכך. אני אומר לכל אויבי ישראל - לחמאס, לחיזבאללה, לאיראן וגם לדאע"ש: מי שינסה לפגוע בנו דמו בראשו. "קֶשֶׁת יְהוֹנָתָן לֹא נָשׂוֹג אָחוֹר, וְחֶרֶב שָׁאוּל לֹא תָשׁוּב רֵיקָם".
ההחלטה לשגר כוחות לַמערכה היא הקשה מכל ההחלטות - היא איננה נעשית לאחר יד. היא כרוכה בהתלבטות עמוקה, בשיקול דעת מרבי, ולאחר שמוצו כל האפשרויות האחרות. תדע כל אם ויידע כל אב שחיי כל חייל יקרים לנו.

אני רואה כל אחד ואחד מחיילי צה"ל, אני רואה כל אחד ואחד מן הנופלים, כאילו היה בני. שמעתי דברים מרגשים ביותר על אודות כל אחד מהבנים: על אישיותם הייחודית והקורנת, על מהלך חייהם, על שירותם הצבאי, על רגע נפילתם , יותר מכל - על גודל האבדה. איננו ששים אֵלֶי קרב, אך לא נהסס להגן על מדינתנו.

מערבולת דמים משתוללת במזרח התיכון - והיא הולכת ומתגברת. מולה מתייצב עם אמיץ, עם חזק, עם מוסרי. אנו שואפים לשלום, אבל נכונים לקרב כדי להגן על עצמנו, על ילדינו, על עתידנו. אנחנו מקדשים את החיים - אויבינו מקדשים את המוות. אנחנו אוחזים בלפיד הנאורות - אויבינו משליטים ברבריות חשוכה. הם חדורי שנאה ותאוות הרס - אנחנו חדורי אהבה ורצון לחיים.

בנינו יצאו למערכה, למלחמה הקשה כשאהבת העם והמדינה מפעמת בליבם, בצד אמונה עמוקה בצדקת דרכנו. הם ידעו שעם שלם ניצב מאחוריהם בהתלכדות פנימית שאין דומה לה. סיפרו לי מפקדים בשטח, שהם הדביקו על קירות החפ"ק מכתבים שכתבו ילדי ישראל לחיילים, והערבות ההדדית נתנה לחיילי צה"ל כוח נוסף ללחום ולהכות באויבינו - ביבשה, באוויר ובים. והם עשו זאת תוך הקפדה יתרה על חוקי המלחמה ועל ערכי טוהר הנשק של צה"ל וזאת במערכה מורכבת מאין כמוה מול אויב שביצע פשע מלחמה כפול - ירה במכוון טילים על ערינו ויישובינו והסתתר במכוון מאחורי האזרחים הפלסטיניים. מול זה פעלו חיילינו בצורה מופלאה, בגבורה עילאית. במנהרות, בבתים, בפרדסים, בכל מקום, ובמוסריות שאין שנייה לה.

נעשה הכל כדי להשיב הביתה את סמל ראשון אורון שאול, הלוחם המצטיין והאהוב, ואת סגן הדר גולדין - המפקד הנערץ שסחף אחריו את לוחמיו. זוהי חובתנו הבסיסית, האנושית, להם ולמשפחותיהם. ובהזדמנות זו נאחל החלמה, הלוואי שיכולתי להגיד החלמה שלמה, החלמה ובריאות, ואם אפשר החלמה שלמה ובריאות טובה לכל חייהם, לחיילינו הפצועים, שאהבת העם עוטפת אותם וגם את המשפחות שלהם.

אחיי ואחיותיי, בני המשפחות היקרות, כששוחחתי עמכם במהלך הקרבות אמרתי לכם שאינני מדבר עמכם רק כראש ממשלה, אלא גם כבן למשפחת השכול שהצטרפתם אליה בדרך כל כך אכזרית ועם זאת כל כך הרואית. אמרתי לכם שאני יודע את כאבכם, שאני מכיר את יגון השכול שאתם נתונים בו, אימהות ואבות, אחים ואחיות, בנים ובנות, בנות זוג ואלמנות. אבל גם הוספתי שהחיים הם נהר איתן שסוחף אותנו קדימה, שעוד תדעו ימים אחרים, ימים של תקווה. תמיד יישאר הגלד הנורא תמיד נזכור את יקירינו שנפלו. ובלב פנימה - הנחמה שיקירינו מתו מות גיבורים כדי להביא ישועה לעם. חללי צוק איתן הם חוליות בשרשרת הגבורה של לוחמי ישראל האמיצים, שמסרו נפשם כדי שנחיה זקופי קומה בארצנו.

אין קץ לגעגועינו, אין גבול לגאוותנו. יהי זכרם של חיילינו, של בנינו גיבורי ישראל, ושל אזרחינו, מן הפעוט, דניאל בן ה-4, עד המבוגר שבהם, יהי זכרם נצור לעד בלב האומה.

צילום: קובי צרפתי