נאום רה"מ נתניהו בישיבת מרכז הליכוד 9.11.14

ידידנו וחברנו, יו"ר הכנסת - יולי אדלשטיין, כמה טוב להגיד, לומר על אסיר ציון שעומד היום בראש כנסת ישראל, אני שמח להיות אתך ועם חבריי השרים, סגני השרים, סגניות השרים, חברי הכנסת, אתך יו"ר המרכז, אני שמח שהגענו להסכמה עמכם.

ראשי הערים, ראשי המועצות, ראשי הסניפים, חברות וחברי הליכוד - הליכוד הוא תנועה תוססת, חיה, נושמת, לפעמים גם בועטת, תנועה אמיתית והיא התנועה הדמוקרטית, אני לא רוצה להגיד האחרונה שנשארה, אבל היא בודאי דמוקרטית באופיה, בשורשה, בכל הוויתה. ואנחנו נדרשים לנהל את עניינינו בויכוח, מתוך שיח מכבד, לעלות את המחלוקות אבל גם להכריע בעיקר מתוך הדרך המשותפת שלנו. כי בגדול, בדברים היסודיים אנחנו מאוחדים, אנחנו ממוקדים, אנחנו הליכוד ואין מישהו אחר זולתנו שיוביל את מדינת ישראל.

ואני אומר את זה משום שאנחנו עומדים כרגע בפני שלושה אתגרים גדולים, לפחות על שניים מהם הייתי אומר כבירים, אולי על שלושתם.

האתגר הראשון - הוא כמובן לשמור על הבטחון.

האתגר השני - הוא לשמור על החיים, על החיים של המדינה שלנו.

והאתגר השלישי - לשמור על איכות החיים, לשפר את איכות החיים.

האתגר הראשון לשמור על הבטחון, בא מתוך מתקפה הולכת וגוברת של כוחות רדיקליים, בעיקר של האיסלאם הקיצוני מבית.

האתגר השני לשמור על חיי המדינה בא מתוך האיום של כוחות האסלאם החיצוני מן החוץ.

והאתגר השלישי - לשפר את רמת החיים, בא מתוך הצורך לעשות כאן שינויים שיעשו, שיקלו על האזרחים, בייחוד בהורדת יוקר המחיה.

אלה שלושה אתגרים גדולים מאד שאנחנו יכולים להם. אני יכול להגיד לכם דבר אחד - אחרים יכולים לדבר, הם גם ידברו, הם גם יסמסו, אבל היחידים שעושים, היחידים שמטפלים באמת בדברים - זה אנחנו, אנחנו יחד, אין מישהו אחר.

ואנחנו עושים את זה מתוך אחריות, מתוך ניסיון רב שצברנו, מתוך נחישות, הייתי אומר מתוך תחושת שליחות עמוקה למדינה, למולדת, לעם שלנו וגם מתוך אמונה עמוקה בכוחו של עם ישראל לגבור על כול המכשולים שמוצבים בפנינו.

עכשיו, קודם כול לגבי האיום מבפנים. אנחנו עדים לניסיונות הולכים וגוברים בשנה האחרונה, בחודשים האחרונים ובשבועות האחרונים וגם בימים האחרונים של הסתה של ניסיונות להעביר אלימות, גם טירור, ואנחנו פועלים באחריות ובנחישות מול הניסיונות להעביר את ירושלים. אני הנחיתי לתגבר את העיר בלמעלה מאלף שוטרים, בהרבה מאד אמצעים, בחקיקה חדשה, באכיפת אכיפה. הנחיתי להעביר את הצעדים שיאפשרו להרוס את בתי המחבלים, להוציא אל מחוץ לחוק את קבוצות ההסתה בעיר העתיקה, לבצע מעצרים מנהליים, להוציא צווי הרחקה ולשלול אזרחות למי שקורא להשמדתנו.

עכשיו, אני רוצה להבהיר משהו - מדינת ישראל היא מדינת חוק, מדינת ישראל היא מדינת חוק ואין זה משנה מי הם אזרחיה, לכולם שוויון זכויות בפני החוק, יהודים וערבים כאחד, לכולם. אבל יש גם שוויון חובות והחובה הראשונה היא לכבד את החוק וכול מי שיפר את החוק, אנחנו ננהג נגדו בכול העוצמה שהחוק מאפשר לנו.

ואני רוצה להוסיף דבר, שגם הוא צריך להיאמר - ההסתה שאנחנו חווים, איננה באה, היא לא באה רק מכוחות האיסלאם הקיצוני, היא באה גם מהרשות הפלשתינית והעומד בראשה. היא באה גם מתנועת הפת"ח. באתר תנועת הפת"ח הראו את זה רק לפני כמה שעות, אני צריך לשפשף את העיניים כדי להאמין. הם כותבים שם, שעם ישראל בכלל לא היה בארץ ישראל, לא היינו בירושלים. כול מה שקראתם בספר הספרים - דוד המלך, שלמה המלך, מלכי ישראל, נביאי ישראל, 'כל זה לא היה, זאת אגדה'. אנחנו עומדים מול מסכת עיוותים, לא רק של ההיסטוריה העכשווית אלא של ההיסטוריה העתיקה - עיוות מוחלט של העובדות. כן, זה לא חדש לי, אני כבר עמדתי מול חבר כנסת שאמר, שהיינו כאן לפניכם ונהיה כאן אחריכם ואמרתי לו ואני אומר גם לכם - החלק הראשון לא נכון והחלק השני לא יהיה.

עכשיו, מול ההסתה הזאת, קודם כול צריך להרגיע, לקרוא כמובן גם להרגעת הרוחות, אבל גם לפעולה מאד נחושה מול מפירי חוק ומול אנשים אלימים. פה אסור שתהיינה פשרות, אבל גם צריך לעמוד מול דבר אחר, יש מי שעונה לנו - הדרך להתמודד מול ההתקפות האלה, המדיניות, ההשמצות, ההתקפות הפיזיות - הדרך להתמודד עם זה - זה להתקפל. הדרך להתמודד עם זה - זה לסגת. ובכלל יש להם נוסחה, שאומרת דבר פשוט - אם לא פינית - לא עשית. כלומר אם לא נסוגות, אין זה משנה מה עוד עשית במדינה - לא עשית דבר. אז יש לי חדשות מאנשים שדוגלים בתפישה הזאת, אפשר לעשות גם מבלי לפנות. אנחנו סוללים כבישים, אנחנו מניחים מסילות רכבת, אנחנו מחברים את הנגב והגליל למרכז, אנחנו עושים את זה עם גשרים, אנחנו עושים את זה עם מחלפים, אנחנו מקימים - הקמנו גדר. ומדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שהפסיקה את ההסתננות הבלתי חוקית בגבולותיה - אנחנו מכינים, מניחים, רשתות מהירות של סיבי פייבר, סיבים אופטיים, על מנת לאפשר לכל ילד וילדה בישראל נגישות לעולם המידע. אנחנו הופכים את באר-שבע לבירת הסייבר, לא רק של ישראל, אלא של חצי הכדור המזרחי. אנחנו הופכים את צפת לבירת ביו-טכנולוגיה. אנחנו משנים את פני המדינה. כל מי שנוסע בכבישי הארץ רואה את זה. אפשר לעשות גם בלי לפנות. ושואלים אותנו, שואלים, אבל איפה היוזמה? הם מתכוונים רק ליוזמה אחת - אתם יודעים מה היוזמה - היוזמה היא להתקפל, לוותר על הכול, לוותר על הדרישה שהם יבטלו את זכות השיבה, לוותר על הדרישה שהם יכירו במדינת היהודים, לוותר על דרישות הבטחון שלנו, לוותר על כול דבר - לזה קוראים יוזמה. איזה יוזמה? - לקפוץ מהצוק אל התהום? להתקפל? לוותר על עוד ועוד שטחים כדי שיירו מהם עוד ועוד טילים? - אנחנו ראינו כבר מה זה יוזמה. לקפוץ אל הבלתי הנודע, היא יכולה להיות הרסנית, כולם מוחאים כפיים, נותנים לך מחמאות לשבועיים, אולי לחודשיים, מהרגע שאזרחי ישראל צריכים להיכנס למקלטים. ואנחנו לא נחזור על הטעויות האלה. אנחנו לא נחזור על הטעויות האלה. אני לא מהמר על בטחונה של מדינת ישראל. אני רואה ואני חושב שגם רוב הציבור רואה, בצורה מפוקחת את מה שבאמת מתרחש במזרח התיכון, עם כל סדק, מכל סדר באדמה פורץ האיסלאם החיצוני וכל שטח שאנחנו פינינו נתפס על ידי האיסלאם הקיצוני וכולם מאוחדים בדבר אחד - הם רבים ביניהם על השליטה בעולם, על שליטה במרחב, אבל הם מסכימים לדבר אחד - ישראל לא תהיה פה. אם לזה קוראים יוזמה - זאת לא היוזמה שלכם, זו לא היוזמה שלי, אני תמיד אשמור על בטחון ישראל ושום לחץ בינלאומי ושום לחץ פנימי לא ישנה זאת.

אלה האיומים מבפנים, אבל יש איומים מן החוץ - דאע"ש, חיזבאללה והנוסרה, כמובן חמאס, כוחות הג'יהאד בסיני, אבל האיום הגדול ביותר ללא ספק - זו האפשרות שהמדינה האיסלמית של אירן תתחמש בנשק גרעיני או שהיא תתחמש ביכולת לייצר נשק גרעיני תוך זמן קצר, שתהיה לה את יכולת הפריצה אל הפצצה, שהיא תוכל להגיע תוך שבועות אחדים או חודשים אחדים. והיכולת להעשיר אורניום על מנת להרכיב פצצת אטום. זה האיום הגדול ביותר, לא רק למדינת ישראל. זה האיום הגדול ביותר לשלום העולם. אנחנו יודעים שבשנה האחרונה, לא רק שאירן לא התמתנו, אירן הקצינו. אנחנו שומעים על מנהיג אירן, שליט אירן חמנאי. אולי יש מי שחושב שהאיש הזה התמתן - רק אתמול הוא קרא שוב להשמדתה של מדינת ישראל ללא כחל ושרק. אנחנו שומעים אולי על רפורמות בתוך אירן, אני רוצה שתדעו שבשנה האחרונה חלה החמרה - החמרה עוד יותר גדולה במצב זכויות האדם באירן, בהוצאות להורג, בהתנכלות לאנשים, בהפעלת חוק איסלמיסטי קשיח ואכזרי. וביחס לתוכנית הגרעין, שמעתם אתם בעצמכם את הדו"ח של סבא"א - סוכנות האנרגיה הבינלאומית, שאומרת שאירן מפרה באופן שיטתי ומוליכה שולל את העולם, ביחס לתוכניות הגרעיניות הצבאיות שלה - דבר שאני כראש ממשלת ישראל מאשר לכם במאה אחוז. לא חלה שום התמתנות באירן. ועכשיו אירן מצפה שהמעצמות יציגו בפניה הסכם כניעה - הסכם כניעה שאירן זו שממשיכה בתוקפנות שלה, בכל האיזור, כולל עכשיו בתימן, בניסיון לתפוס את מיצרי בב אל מנדב שאירן זו תקבל נשק גרעיני. ויש מי שאומר לנו שהדבר הזה יהיה טוב לשלום העולם - ההפך הוא הנכון.

אנחנו ברגעים קריטיים והמעצמות צריכות להחליט, אם הן עומדות או אם הן נכנעות. אם ייכנעו - הן יעשו טעות היסטורית ואני רוצה להבהיר שישראל תתנגד לכול הסכם שיאפשר לאירן להיות מדינת סף גרעינית. וישראל תמיד, תמיד, שומרת לעצמה את הזכות להגן על עצמה. זוהי הזכות הגדולה שממשנו בהקמתה של מדינת ישראל, כי עמנו במשך אלפי שנים היה 'עלה נידף ברוח' ולא יכולנו להגן על עצמנו מפני מבקשי נפשנו. וכשקראו 'מוות ליהודים' - יכולנו להתפלל לקדוש ברוך הוא, אבל לא יותר מזה. והיום יש לנו מדינה חזקה, עם צבא חזק, עם עם חזק ועם נחישות ללא כחל ושרק, להגן על חיינו, להגן על בטחוננו, להגן על ארצנו, להגן על מדינתנו. יש רק כוח אחד שיכול להוביל את המהלך הזה, לשמור על המדינה, לשמור על הבטחון וזה הכוח שלנו, מאוחד, מלוכד וחזק.

אנחנו נוכחנו בזה בקיץ האחרון ואני גאה בחיילים שלנו, אני גאה בעם שלנו, אני גאה באזרחים. אמרתי לפני המלחמה (אנחנו קוראים לזה מבצע - שר הבטחון, אתה תגיד לי אחר-כך מה המינוח המדוייק), אמרתי לפני המערכה, שאני מתכוון להיכנס לתחום השלישי, התחום של הפחתת יוקר המחיה. ובאה המערכה עם חטיפת הנערים ואחר-כך הקרבות בעזה והם כמובן ריתקו את תשומת לבנו מהבוקר עד לילה, עד בוקר עד לילה ועכשיו אנחנו נדרשים לנושא הזה גם כן. יש מפתח אחד להפחתת מחירים, להפחתת מחירים המ"מים, והמפתח הזה הוא במילה שמתחילה באות 'ת' - המילה הזאת היא תחרות, שבירת הקרטלים, שבירת המונופולים - זה הדבר שמוריד מחירים. אנחנו תמיד דגלנו בזה, אנחנו תמיד גם פעלנו בכיוון הזה. עכשיו, בתחום המזון יש יצרנים - גם בתוך הארץ וגם מחוץ לארץ. בתוך הארץ יש רפורמות שלמות שצריך לעשות - מועצה כזאת ומועצה כזאת ועוד מועצה, כול מיני מועצות שהקימו כאן במהלך השנים ואנחנו צריכים ואנחנו צריכים לעשות שם רפורמה מקיפה. אבל יש דבר אחד, דבר אחד, שאפשר לעשות מיד והדבר הזה הוא להוריד מכסים על מזון ולאפשר תחרות מחוץ לארץ, וזה דבר לגיטימי, זה מה שקורה במדינות אחרות. דברתי היום עם שר האוצר אחר-הצהריים ואמרתי לו, שמה שאני מצפה זה לחתימה על צו ושר האוצר צריך לעשות את זה - אני מקווה שהוא יעשה את זה. חותמים על צו והמכסים יורדים בבת אחת במאות מוצרים. יש חוק במדינת ישראל, יש חוק. הצעד הזה יוביל להוזלת מחירים - מה שיסייע להורדת יוקר המחיה. אפשר להוריד באופן מיידי את המכסים על דגים, על ביצים, על החלב, על מאות מוצרים. אין שום סיבה לחכות, זה יכול לבוא, זה יכול לקרות כבר מחר. עכשיו, יש מי שיגיד, כיוון שהייתי פעם - אתם זוכרים, הייתי פעם שר אוצר. תגידו, אבל מה עם הפערים של ההכנסות, אם יהיו כאלה - יש גם דרך לכסות את זה והדרך היא טובה, היא הגיונית, היא גם צודקת. יש 200 אלף איש שמחזיקים דירה שלישית במדינת ישראל - 200 אלף איש מחזיקים שלוש דירות במדינת ישראל - ישלמו מס לא גבוה, כי אני אף פעם לא אומר 'יש מאין' - אתם מכירים אותי. אנחנו הנהגנו כאן אחריות ומהסיבה הזאת מדינת ישראל השיגה הרבה ממדינות אירופה. נהגנו תמיד באחריות, לא פיזרנו הבטחות שווא, אפילו את הצעדים שמקלים על אזרחים - תמיד אמרנו מאין יבוא הכסף. אנחנו מביאים כסף לבטחון - זה בא ממקום אחר, אנחנו מורידים מכסים - בבקשה. יש מקורות לממן את מה שאנחנו עושים, אבל הורדת מכסים זה צעד כל כך פשוט, כל כך צודק, כל כך נכון, להוריד את מחיר המזון במדינת ישראל.

אני ציינתי כאן שלוש משימות, הן מרכזיות, אנחנו נדרשים לבצע את זה - לשמור על הבטחון מול כוחות קרובים לנו. זה דורש מאמץ, זו מערכה וייתכן שהיא מערכה ממושכת אבל ננצח בה. לשמור על חיי המדינה מול איומים מן החוץ, זה מחייב נחיתות ונחישות ולפעמים לעמוד ולומר בעולם את מה שחושבים הרבה גורמים באיזור אבל מצפים באופן פרדוקסאלי דווקא מאתנו, לומר את זה בקול רם, איננו מהססים לעשות זאת.

והדבר השלישי לשפר את רמת החיים - את זה אנחנו יכולים לעשות בדרכים שונות.

כל הדברים הללו אנחנו יכולים לעשות רק אם נהיה מלוכדים. אם נהיה מלוכדים - נהיה חזקים. והעם רוצה ליכוד חזק, כי רק ליכוד חזק יכול להבטיח את בטחון ישראל ואת עתיד ישראל. אני סומך עליכם. תודה רבה לכם.

צילום: עדי ברוך