דברי ראש הממשלה נתניהו בישיבה מיוחדת בכנסת בהשתתפות ראש ממשלת איטליה Matteo Renzi

ראש הממשלה רנצי, ידידי מתאו,
 Benvenuto a Israele
 ברוך הבא לישראל, ברוך הבא לירושלים.

 

מתאו, אתה מתקבל כאן כידיד אמת של ישראל, כמנהיג שיוצא בעד האמת ונגד השקר, בעד שלום אמת ונגד חרמות. כולנו מעריכם את המנהיגות ואת התנופה שהבאת לאיטליה. רפורמות כלכליות נועזות הן אף פעם לא קלות, רפורמה שאתה מנסה להנהיג עכשיו בשיטת הממשל במטרה להשיג יציבות ומשילות. שוחחנו אמש באריכות על כך, ונדמה לי שיש לנו הרבה מה ללמוד מהמאמץ הזה שאתה עושה. שוחחנו גם על הדברים הגדולים שאנחנו יכולים להשיג יחד - בטכנולוגיה, בכלכלה, במסחר, בתרבות, במדע, בביטחון, בסייבר ובשיתוף פעולה במדינות שלישיות.

 

העולם שלנו משתנה במהירות, חלק מהשינויים הם כמובן מאיימים, הם מאוד מאתגרים. אבל חלק מהשינויים הללו יוצרים הזדמנויות גדולות, ואיטליה וישראל הן שתי מדינות דינמיות עם מידה בלתי רגילה של יצירתיות וכישרון, ואני מאמין שיחד נוכל להשיג הרבה יותר בכמה וכמה תחומים מאשר כל אחד מאיתנו לחוד.

 

כשאנחנו יחד, פונים אל העתיד, אנחנו ניצבים על יסודות של עבר מפואר שמעשיר את תרבותנו ויוצק בנו ביטחון ביכולתנו לעצב עתיד חדש וטוב יותר למדינותינו. אני יודע שאתה מרגיש כאן בירושלים ממש כמו רומא, או בעירך פירנצה, שהחדש נשען על הישן. רומא וירושלים מהוות שניים מהיסודות הבסיסיים ביותר של הציוויליזיציה המערבית, החופשית, הנאורה.

 

התרבויות שלנו שלובות זו בזו, והן השפיעו השפעה עצומה על ההיסטוריה. תורת המוסר היהודית הביאה לאנושות ערכים של צדק, אמת ואהבת האדם. ותורת המדינה שהתגבשה ברומא, עיצבה את סדרי השלטון של עולמנו. וגם בעידן המודרני, כפי שאמר יושב הראש, נמשכה הזיקה בין רומא לירושלים. תנועת התחייה הלאומית באיטליה, ה-risorgimento, השפיעה רבות על התעוררות הלאומיות היהודית.

 

אחד משלושת הציונים הראשונים, לפני למעלה ממאה שישים שנה, משה הס, כתב את הדברים הבאים, הוא אמר: "עם שחרור עיר הנצח שעל גדות נהר הטיבר, מתחיל שחרור עיר הנצח שלמרגלות הר המוריה. תחייתה של איטליה מבשרת על תחייתה של היהדות".

 

אבות הציונות, כמו הרצל ונורדאו, שאבו השראה מאבות התנועה הלאומית האיטלקית, ממאציני וגריבלדי. בינואר 1904, כמה חודשים לפני שמת בגיל 44, נפגש הרצל ברומא עם האפיפיור ועם מלך איטליה ויטוריו אמנואלה, והוא רשם ביומנו את דברי המלך אליו. המלך אמר לו: "אני שמח שהסתלקתם מתוכנית אוגנדה. אהבתכם לירושלים מוצאת חן בעיניי". כנראה שגם מצאה חן בעיניו של הרצל.

 

בין ממשיכי דרכו של הרצל היה זאב ז'בוטינסקי, האב המייסד של תנועתי. בצעירותו, ז'בוטינסקי למד משפטים ברומא. הוא כותב: "אם יש לי מולדת רוחנית, הרי היא איטליה". בין השאר על בסיס הדוגמה של איטליה, הדוגמה של התקומה הלאומית המוצלחת באיטליה, ראשי הציונות סללו את הדרך להגשמת שאיפותינו הלאומיות בארץ ישראל. הקמנו מדינה משלנו אבל לא לפני שידענו את הגדול באסונות שפקד אותנו - השואה. בביקורך ב'יד ושם' יכולת לעמוד על תוכנית ההשמדה השטנית של הנאצים, שהכחידה ששה מיליון מבני עמנו ורבים, רבים מיהודי איטליה.

 

לאחר השואה קמנו מתהומות וטיפסנו לפסגות. ישראל היא מדינה דמוקרטית, מתקדמת, משגשגת. מאז עצמאותנו אנחנו שוקדים על טיפוח קשרי ידידות עם מדינות בחמש יבשות, ותמיד ראינו באיטליה בת ברית חשובה ומרכזית באזור הים התיכון. אני חייב להגיד לך שזה גם מלווה לא רק באינטרסים אלא גם בסימפתיה גדולה. אנחנו אוהבים את השפה האיטלקית, יש לה ניגון מיוחד. אנחנו מתפעמים מן האומנות האיטלקית שהגיעה באמת לשיא בהיסטוריה בתקופת הרנסנס, והיא עדיין מגיעה לגבהים גדולים כל הזמן. אנחנו אוהבים את המטבח האיטלקי, אני מעיד על זה באופן אישי, אבל זה תפס מקום של כבוד בכל שולחן ישראלי. ואנחנו גם אוהבים, אנחנו גם אוהבים, מתאו, את הכדורגל האיטלקי וגם את קבוצת פיורנטינה. אנחנו אוהבים את איטליה. אנחנו אוהבים הרבה, אבל אנחנו אוהבים את איטליה, ותאמין לי שאני מדבר פה בשם כל חלקי הבית.

 

העיצוב האיטלקי הוא שם נרדף לאיכות ואסתטיקה, מאופנה דרך עיצוב תעשייתי משובח ודרך אדריכלות נפלאה. יש פה פוטנציאל עצום של שיתוף פעולה בינינו, כי החיבור בין שני העמים המוכשרים והיצירתיים שלנו יכול לפרוץ להרבה תחומים חדשים בעולם, והביקור שלך כאן יסייע לחזק עוד יותר את הקשרים האיתנים בינינו. זו ידידות אמיצה ואמיתית ומאוד אופטימית, מאוד אופטימית.

 

אתה יודע, מתאו, שהיחסים המצוינים בין איטליה וישראל, בין רומא לירושלים, לא תמיד היו כך בעבר. עברנו חורבן וגלות, אבל מעולם לא שכחנו את ארצנו. המנורה שאותה נשאו על כתפיהם גולי יהודה, אותה מנורה שחקוקה על שער טיטוס ברומא, היא משמשת כסמל של מדינתו הריבונית. אנחנו מבקשים להדליק במנורה הזאת אור גדול, אור גדול אל מול החושך שאופף חלקים נרחבים מאזורנו.

 

עליית האיסלאם הקיצוני הפכה את המזרח התיכון לאלים ומסוכן, ומשם האש מתפשטת לאפריקה, לאירופה, לאסיה - לכל חלקי העולם. המרחב שאנחנו חיים בו רווי אש ודם. הקנאות האיסלאמיסטית שוטפת ערים וארצות, מביאה למעשי טבח אכזריים ומחוללת זוועות שעומדות בניגוד מוחלט לכללי המוסר הבסיסיים.

 

איראן, שחותרת לייצא את המהפכה החומייניסטית לרחבי העולם, מוסיפה לקרוא יום יום להשמדת ישראל. היא מפיצה טרור רצחני, היא מערערת את היציבות ברחבי המזרח התיכון. אני אומר בצורה הברורה ביותר - הסכם הגרעין שנחתם עם איראן בשבוע שעבר מאיים לא רק עלינו, הוא מסכן גם אתכם באירופה, הוא מסכן את ארצות הברית, הוא מסכן את הקהילה הבינלאומית כולה.

 

ההסכם משאיר בידי איראן את היכולת להשיג ארסנל של פצצות גרעין בתוך כעשור, מקסימום תוך חמש עשרה שנה, משום שאז יוסרו כל המגבלות על איראן לייצור צנטריפוגות מתקדמות וגם לא מתקדמות, ולהעשיר אורניום לכל רמה שירצו. אז איראן תוכל לפרוץ להרבה פצצות גרעין בזמן אפסי ובלגיטימיות בינלאומית. העסקה גם תעשיר את קופתה של איראן כבר עכשיו במאות מיליארדי דולרים, מאה מיליארד לפחות בשנה הראשונה, כסף שישמש אותה להגברת תוקפנותה באזור ולהפצת טרור במדינות רבות.

 

בישראל ובמדינות רבות במזרח התיכון יש הסכמה רחבה - זהו הסכם רע שצריך להתנגד לו. אני חייב לומר שאיראן, חיזבאללה וחמאס מצד אחד, ודאעש, אלקאעדה ודומיהם בצד השני, לא רק שמאיימים על כולנו - הם גם מחבלים בסיכוי להגיע להסדר שלום עם שכנינו הפלסטינים. מדוע? כי בעבר חתמנו על הסדרים, נקטנו צעדים, פינינו שטחים, והשטחים הללו נתפסו כולם על ידי גורמי הטרור של האיסלאם הקיצוני, שירו מהם אלפי טילים על ערינו ועל יישובינו. מובן מאליו שאנחנו לא נחזור על הטעויות הללו שוב.

 

אנחנו רוצים בשלום עם שכנינו הפלסטינים, אבל ידידי מתאו, זה חייב להיות שלום אמיתי, שלום מוצק. אמיתי - בזה שהפלסטינים שמבקשים מאיתנו להכיר בזכויותיהם הלאומיות, יכירו סוף סוף בזכותו של העם היהודי למדינה משלו במולדתו מדינת ישראל. מוצק - בזה שיהיו סידורי ביטחון ופירוז בשטח, שימנעו את תפיסתו על ידי גורמי טרור, ודבר זה מחייב נוכחות ביטחונית ישראלית ארוכת טווח בכל הסדר, אם יהיה כזה.

 

מדינות אירופה, שחלקן, לא כולן, ממהרות למתוח ביקורת אוטומטית על ישראל בלי לבדוק את העובדות, המדינות הללו תוכלנה לקדם שלום אמת רק כשתכרנה בשני העקרונות הבסיסיים הללו - הכרה הדדית וביטחון לישראל. אבל הן תוכלנה לעזור גם בדברים אחרים. שמעתי את הרעיונות שלך על יוזמות כלכליות נרחבות, שיכולות לעזור לשכנינו הפלסטיניים בשילוב גורמים רבים באזור ומחוצה לו. התקדמות מדינית אחראית מפוקחת, מבוססת על הכרה הדדית ועל ביטחון, בצד מאמץ כלכלי גדול, יזמי, להשקעות, לא לכסף שירד לטמיון, לטייב את חייהם של כל שכנינו, בוודאי הפלסטינים - אני מאמין שזהו הכיוון הנכון שבאמצעותו אנחנו צריכים להתקדם.

 

ישראל היא מגדלור של מוסר, חופש וקדמה בים סוער, מוצב קדמי של העולם המערבי, ולכן אנחנו מצפים ממדינות המערב לעמוד יחד איתנו - אנחנו חלק מכם. עלינו לעמוד יחד, מאוחדים ומלוכדים מול האיומים המשותפים. פגיעה בישראל תהווה פגיעה בסופו של דבר גם באירופה. עלינו לשלב ידיים במאבק המדיני והצבאי, ואני מוסיף, גם במערכה על ניצחון האמת.

 

הרצל, שאותו הזכרתי קודם לכן, לימד אותנו שאנחנו חייבים להילחם בטיעונים האנטישמיים השקריים. ואני רוצה לשבח אותך, מתאו, על זה שאתה מתייצב בצורה איתנה, נחרצת. אינך נסוג אל מול האנטישמיות, אני חושב שכל הבית כאן מצדיע לך ומוחא לך כפיים.

 

אנחנו מנהלים היום מאבק מדיני וביטחוני צודק מאין כמוהו, ובמקביל אנחנו פועלים להדוף את השקרים וההשמצות שמוטחים במדינתנו ובעמנו. האנטישמיות החדשה כמובן לובשת צורה בוטה של אנטי ציונות ואנטי ישראליות. אנחנו מתגוננים באומץ בפניה, אף על פי שישראל מואשמת על לא עוול בכפה. אני רוצה להבהיר: לא שאנחנו חסינים מביקורת, לא שאנחנו חפים מטעויות - אבל כשמציירים אותנו בצורה מעוותת כמקור של כל הרוע בעולם, אנחנו יודעים שזה שקר גס שמעלה לנו זיכרונות ברורים מן העבר.

 

היחס של האנטישמיים החדשים נגד מדינת היהודים הוא המשך ישיר לאנטישמיות הישנה ליחסה ליהודים במהלך הדורות - מעלילות הדם בימי הביניים, דרך משפט דרייפוס, דרך תעמולות הכזב של הנאצים ומשפטי הראווה של סטלין. היהודים עמדו תמיד למשפט בלתי צודק בהיסטוריה, והיום מדינת היהודים עומדת למשפט מכור אצל חלק מהקהילייה הבינלאומית, משפט שתוצאותיו ידועות מראש. אבל קיים הבדל מהותי אחד: בניגוד לעבר, כיום יש לנו כוח להתנגד למבקשי רעתנו, כוח להילחם בסכנות, כוח להזים את השקרים שטופלים עלינו וכוח לכונן בריתות נאורות כמו זאת שלך, שמתייצבות נגד השקר ובעד האמת.

 

ז'בוטינסקי, שאותו הזכרתי קודם לכן, כתב גם באיטלקית. גם כשהיה כותב בשפות אחרות, היה משתמש במלה אחת באיטלקית, כשהוא רצה להביע את כעסו והתנגדותו לדברים בלתי צודקים. המלה שהוא השתמש בה היא 'באסטה', די, enough.

 

אז אנחנו אומרים לאנטישמיות, לתרבות השקר, לחרמות, אנחנו אומרים לכולם - 'באסטה'. ואנחנו אומרים לך ברוך הבא. אני מבקש להביע את הערכתי העמוקה לתרומתך לחיזוק ברית הידידות בין מדינותינו. אני מברך אותך ואת המשלחת מאיטליה שהגיעה איתך לארץ. אזרחי ישראל כולם מוקירים אתכם ומודים לכם בכל לב.

 

ויוה איטליה, ויוה ישראל.

 

 

צילום: תמונת ארכיון