דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בפתיחת מושב החורף של הכנסת

ראשית, אני מבקש לשלוח איחולי החלמה לפצועים ולחזק את כל כוחות הביטחון. בשנות ה-20 של המאה הקודמת ביקר בארץ ישראל אלבר לונדר, שעד היום נחשב לאחד מגדולי העיתונאים בצרפת. בספרו "היהודי הנודד הגיע", הוא תיעד את התקפות הטרור החוזרות ונשנות של פורעים ערבים נגד היישוב היהודי בארץ ישראל ונגד העיר העברית הראשונה תל אביב. לונדר מציין במיוחד שעל סמל העיר נכתבו המלים מהתנ"ך "אבנך ונבנית", אך הוא מוסיף, אני מצטט "שמיום הנחת האבן הראשונה, עמדת הערבים הייתה אהרסך ונהרסת".

 

כשלונדר ביקר בתל אביב ב-1929 היו בה כמה עשרות אלפי תושבים. היום חיים בתל אביב רבתי למעלה ממיליון בני אדם. מאה שנות טרור, מאה שנים שבהן מנסים להרוס את המפעל הציוני, ואויבינו עדיין לא למדו - הטרור לא יכריע אותנו. פעם אחר פעם אנחנו אלה שמכריעים אותו, "כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ".

 

גם את גל הטרור הנוכחי נכריע בפעולה נחושה של חיילים ושוטרים, בנטרול המחבלים, כולל היום בירושלים, בתושייה ובאומץ לב של אזרחים בזמן אמת, בערבות ההדדית שמאפיינת את עמנו, ובייחוד כשהוא נמצא בסכנה, כפי שהראה הרב נחמיה לביא ז"ל, שנחלץ בגבורה עילאית בלתי רגילה לעזרת משפחת בניטה ובכך הוא הציל את חייה של אודל ושני ילדיה הקטנים.

 

אנחנו פועלים נגד המפגעים בכל החזיתות. הוריתי על תגבור כוחות מאסיבי, הוספנו גדודים ביהודה ושומרון, גייסנו פלוגות רבות של לוחמי משמר הגבול לירושלים ולכל חלקי הארץ. אנחנו לוקחים את היוזמה לידינו, נכנסים לשכונות במזרח ירושלים, מונעים חסינות לפורעים בכל מקום שהוא, הורסים בתי מחבלים, פועלים נגד מסיתים, מפעילים מארבים ומסתערבים, מבצעים מעצרים, מקדמים שלילת זכויות של מרצחים, ופועלים להוציא את התנועה האסלאמית אל מחוץ לחוק. חידדנו את הוראות הפתיחה באש נגד מיידי בקבוקי התבערה והאבנים, כמו אלה שקיפחו את חייהם של אזרחים תמימים, כמו הילדה אדל ביטון ותושב ירושלים אלכס לבלוביץ'.

 

חברי הכנסת, אתמול אישרנו בממשלה חקיקת עונשי מינימום של שנות מאסר על מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, והטלת קנסות על קטינים והוריהם. אני מצפה לתמיכת סיעות האופוזיציה לחקיקת בזק בנושא ביטחוני חשוב זה, כמו גם לחקיקת חוק המלחמה בטרור, שגם הוא יגיע במושב זה. מה שמנחה אותנו היא ההכרה העמוקה שאנחנו נאבקים מאבק צודק. ידענו פיגועי טרור לפני הקמת המדינה ואחרי הקמת המדינה, לפני מלחמת ששת הימים ואחרי מלחמת ששת הימים, כשתהליך השלום היה בעיצומו, וכשתהליך השלום נעצר. צריך להבין אחת ולתמיד - הטרור אינו נובע מתסכול בשל היעדר התקדמות בתהליך המדיני - הטרור נובע מן הרצון להשמיד אותנו. זה היה המניע לטרור בימים הראשונים של הציונות וזה המניע שלו גם בימינו אנו.

 

לאחר תחילת תהליך השלום באוסלו, באמצע שנות ה-90', בשנים 1994 עד 1996 ובפתח שנות האלפיים, למעלה מ-1,000 ישראלים נרצחו בפיגועי מחבלים מתאבדים ואוטובוסים מתפוצצים. טרור המתאבדים לא ניצח אותנו אז וטרור הסכינים לא ינצח אותנו עכשיו. מה שמנצח כל הזמן הוא ההכרה שזהו ביתנו, זוהי מולדתנו. מה שמנצח הוא רצון החיים שלנו, שגובר על רצון המוות של אויבינו. אני אומר להם, לאויבי ישראל - לא הצלחתם ולא תצליחו להחריב את מדינת ישראל. אין שום דרך לעצור את המפעל הציוני.

 

חברי הכנסת, זו לא הפעם הראשונה שאויבינו משתמשים בתעמולה שקרית בקשר להר הבית כדי לחולל פרעות. סבי ז"ל הגיע לארץ ישראל ב-1920, ובאותה שנה בחגיגות נבי מוסא, באפריל, הכריז המופתי חאג' אמין אל-חוסייני שהיהודים מתכננים איזו הפתעה, ציטוט: "להשתלט על הר הבית ולהרוס את המסגדים". השקר הזה חוזר על עצמו גם היום, אם כי אני חייב לציין שבאותם ימים, בשנת 1925, המועצה המוסלמית העליונה עדיין כתבה לפחות פיסה אחת של אמת. אני מצטט מחוברת שפרסמה לתיירים המבקרים בהר הבית, באנגלית – "העובדה שחראם אל-שריף נמצא במקום שבו עמד בעבר בית המקדש של שלמה אינה ניתנת לערעור. זהו גם המקום שעל פי האמונה דוד בנה מזבח לאלוהים". סוף ציטוט.

 

גם הם, לפחות באותם הימים, לא היו יכולים להתכחש לעובדה ההיסטורית ששני בתי המקדש שבנו היהודים - הבית הראשון והבית השני - עמדו במקום הזה כאלף שנים. ויש כאלה שעוד אומרים לנו היום שליהודים אין קשר להר הבית. כנראה שאפשר לומר הכל, כי ממשיכיו של חוסייני טוענים היום בעזות מצח שליהודים אין בכלל קשר למקום הזה. הם אומרים שהיהודים מלכלכים ומטמאים את ההר. הם חוזרים שוב ושוב על השקר שיש לנו כוונה להרוס את מסגר אל-אקצא או לשנות הסטטוס קוו במקום - שקר מוחלט, בדיוק להפך: אנחנו מחויבים לשמירת הסטטוס קוו בהר הבית.

 

אנחנו שומרים בקפדנות על המקומות הקדושים של כל הדתות. ואני אגיד לכם מעל ומעבר לזה, חברי הכנסת: אלמלא ישראל, קנאי האסלאם הקיצוני היו מגיעים לכאן והם היו הורסים את המקומות הקדושים ואתרי המורשת ההיסטוריים, בהר הבית, בירושלים, כפי שהם עושים ברחבי המזרח התיכון כולו. אנחנו אלה שמגנים על קודשי כל הדתות בהר הבית ובירושלים.

 

מפיצי ההסתה השקרית הזאת, ואני מציין אותה כי היא המוקד, היא הנפץ, היא הנפץ, זה הניסיון להדליק כאן תבערה דתית שאיש מאיתנו לא רוצה בה. ואמר הנשיא אמירה נכונה: אין לנו שום מאבק עם האסלאם, אבל הניסיון של הקיצוניים להבעיר תבערה דתית על שקר מוחלט זו הסתה מסוכנת מאוד, שלצערי גם גובה מחיר בחיי אדם, ומפיציה בראש ובראשונה הם החמאס והרשות הפלסטינית. לצערי, הם אינם מחנכים את עמם לשלום אלא להמשך הסכסוך, כל אחד בדרכו. הם מטמיעים הסתה אנטישמית בספרי הלימוד, בתקשורת, ברשתות החברתיות.

 

אבו-מאזן חייב להתנער מההסתה ומדברי הבלע נגד היהודים ונגד ישראל. הוא חייב לגנות בתוקף את הפיגועים, בדיוק כמו שאני גיניתי מעשי איבה חמורים שביצעו יהודים נגד ערבים. אנחנו מדינת חוק ולא נאפשר לשום גורם, מכל צד, להפר את החוק. נמצה את הדין עם כל מי שירים יד על חפים מפשע, יהודים וערבים כאחד.

 

אבל יש עוד גורם מרכזי שמתסיס כל הזמן, כל הזמן מפיץ את השקר הגדול על הר הבית - והגורם הזה הוא הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית. אנחנו נפעל נגד מוקד ההתססה הזה בכל האמצעים. אני ביקשתי אתמול להשלים את התשתית המשפטית להוצאתם אל מחוץ לחוק. לא תהיה שום חסינות למי שמסית ומעודד טרור.

 

שיהיה ברור, אנחנו רוצים דו קיום בין אזרחים יהודים וערביים במדינת ישראל. אנחנו משקיעים השקעות במגזר הערבי, אצל הדרוזים, אצל הצ'רקסים, אצל הבדואים, שלא השקיעו ממשלות אחרות, בהיקפים אדירים. זו תפיסת עולם. אבל לצערי, בתחומי מדינת ישראל לא רק התנועה האסלאמית מסיתה, ואני חושב שאי אפשר לטפל בזה בלי לומר את הדברים.

 

גל הרציחות האחרון גבה את חייהם של זוג הורים צעירים - נעמה ואיתם הנקין ז"ל. הם נטבחו לנגד עיני ילדיהם הקטנים. אחד מהיושבים פה, החברים בבית הזה, אמר: "הזוג הנקין הם מתנחלים, אתה לא יכול להתייחס אליהם כאזרחים חפים מפשע". מה זה אומר? שמותר לרצוח אותם? שמותר לרצוח את נחמיה לביא ואהרון בניטה? ומאות אלפים, אלפי אזרחים ישראלים? מי שאמר את זה זה חבר הכנסת גטאס - אבל ח"כ זועבי לא הגבילה את עצמה למתנחלים, היא מצדיקה את מעשי הטרור באשר הם. היא אמרה, אני חייב להגיד בצער, בדאגה, לביטאון החמאס, רק לפני יומיים: "פעולה של יחידים איננה מספקת, צריך אינתיפאדה שלמה".

רבותיי, זה לא ייאמן, זה פשוט לא ייאמן. חברת כנסת בישראל קוראת להתקפות טרור סיטוניות נגד אזרחי ישראל, ואין דבר יותר מוצדק מפתיחת חקירה פלילית נגדה. זה מה שצריך לעשות, נקודה.

חברות וחברי הכנסת הם הראשונים שצריכים לכבד את החוק במדינת ישראל. הם אינם יכולים להצדיק רצח, הם אינם יכולים לקרוא לרצח. מי שעשה זאת, מי שעושה זאת, אינו ראוי להיות חבר או חברה בבית הזה.

 

אני פונה לערביי ישראל: אתם הרי רואים שישראל היא המקום היחיד השקט, הנורמלי, בכל האזור. אתם רואים מה קורה למוסלמים ולנוצרים במרחב, מה קורה למדינות שהידרדרו למלחמות דת ולמלחמות אזרחים. אנחנו נעמוד בכל אתגר, אבל אני קורא לכם - הקיאו את הקיצוניות מתוככם, כפי שאני אומר זאת לאזרחים היהודיים במדינת ישראל.

 

אני פונה לערביי ישראל, אזרחי המדינה ואומר: האם תלכו אחרי הנהגה שמסיתה, שמגיעה לאבסורד של אנשים, אנשי בל"ד הקומוניסטים, שמאחוריהם שובל של דגלי דאעש? הנהגה שמבקשת לפורר את המדינה - או שתלכו לדרך של דו קיום, בשלום, נאמנות למדינה שאתם חלק ממנה? כי אי אפשר להחזיק את המקל בשני קצותיו, את החבל בשני קצותיו. אי אפשר ליהנות מכל העולמות, גם ליהנות ולחיות מכל הזכויות בישראל הדמוקרטית, שמכבדת את הזכויות של כל אזרחיה, יהודים וערביים כאחד, וגם לחתור בעת ובעונה אחת נגד אותה מדינה. אני מבקש מכם: בחרו בדרך הנכונה, בדרך האמת, בדרך הדו-קיום. אין ברירה אחרת. אנחנו נעמוד בכל אתגר, אבל הדבר הזה חשוב לכם, לילדיכם, לכולנו, לכולנו.

 

חברי הכנסת, נחשול האסלאם הקיצוני שוטף את האזור כולו. רק לפני יומיים קרוב למאה איש נרצחו בלבה של אנקרה בטורקיה, והלהבות מגיעות גם אלינו. כל שכנינו ברדיוס עצום נאבקים בהר הגעש האסלאמיסטי, מאות אלפים נטבחים מעבר לגבולנו, מיליוני פליטים נמלטים מחרב הקנאות. אני מבטיח לכם, הם מבינים היטב, תשאלו אותם, הם מבינים היטב לאיזו תהום דרדרו אותם קנאי האסלאם הקיצוני שמורכב משני גורמים - הציר השיעי רדיקלי בהנהגת איראן והמחנה הסוני הקיצוני בראשות דאע"ש. הם בוודאי לא פרטנרים לשלום, אבל לצערי גם אבו מאזן בורח פעם אחר פעם מן המו"מ לשלום. קראתי פעמים רבות לאבו מאזן, רק לאחרונה בנאומי באו"ם, לשבת יחד ולנסות להתקדם בסוגיות שעל הפרק, אבל הוא מתמיד בסרבנותו.

 

אני יודע שהוא יודע שבכל הסדר שלום, אני לא שם שום תנאים לכניסה למו"מ, אבל הוא יודע, שבכל הסדר שלום, עם מי שלא יהיה מן הבית הזה, הוא יצטרך בסופו של דבר להכריז על סוף הסכסוך, לוותר על זכות השיבה ולהכיר בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הרי הוא יודע שהוא יצטרך לתת לנו, לעם שלנו, מה שהוא דורש לעם שלו. זה היה הסירוב להכיר במדינת הלאום של העם היהודי בגבולות כלשהם, הוא היה והינו שורש הסכסוך.

 

מכובדיי, בעת הזאת מה שעלינו לעשות הוא לעמוד איתן מול שלוחות האסלאם הקיצוני סביבנו. איראן מרחיבה את פעולותיה בסוריה ברגע זה. ממש ביום הזה אלפי חיילים איראניים מגיעים לסוריה, לא רחוק מגבולנו הצפוני. גם דאעש מתבסס שם והוא מתבסס גם בסיני. קודם כל, חובתנו היא לחזק את השליטה בגבולותינו. הוריתי להקים גדר ביטחון בגבולנו המזרחי, כפי שהקמנו קודם לכן גדר ביטחון בגבולנו, לאורך הגבול המשותף במצרים, 220 ק"מ, וכן בגולן - העבודה הזאת התחילה לפני חודש.

 

נוסף על סגירת הגבולות, אנחנו נמנע את הקמתם של בסיסי טרור בקרבת הגבולות. מי שיסכן את ביטחוננו ויאיים על ריבונותנו יישא בתוצאות. אני הדגשתי זאת באוזני נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין. בפגישתנו במוסקבה עמדתי על עקרונותינו - ישראל תוקפת את כל מי שתוקף אותה. לא נאפשר לאיראן להעביר נשק קטלני לחיזבאללה משטח סוריה, או לפחות נעשה כל שביכולתנו לסכל זאת, ולא נאפשר לאיראן לפתוח חזית טרור נוספת נגדנו בגולן.

 

מול האיומים הנשקפים מאיראן ומן האסלאם הקיצוני אנחנו ניצבים בחזית אחת עם מצרים וירדן, וחברי הכנסת, עם מדינות ערביות רבות אחרות באזור. אני בוחר את מילותיי בקפידה. המציאות משתנה במהירות. אנחנו שומרים על הזכות לפעול מול כל מי שמאיים להשמידנו. שום הסכם בינלאומי לא יכבול את ידינו.

 

אני מבקש לומר לכם שחרף הוויכוח בסוגיית הסכם הגרעין, יש ביני לבין הנשיא אובמה הסכמה מלאה על הצורך להתנגד לתוקפנות האיראנית ועל הצורך למנוע מאיראן להעביר נשק לגרורותיה הטרוריסטיות. גם תומכי ההסכם וגם מתנגדיו בארה"ב, לרוחב החזית, מסכימים שיש לחזק עוד יותר את ישראל בעת הזאת מול האיומים שתיארתי וגם אחרים, ובביקורי הקרוב בוושינגטון אדון עם הנשיא על צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות, בעשור הקרוב.

 

חברות וחברי הכנסת, הביטחון והבטחת החיים באים לפני הכל, אך הם לא חזות הכל. בצד המאבק בטרור ובאיומים האחרים אנחנו ממשיכים לבנות את ארצנו ולפעול לטובת כלל אזרחי ישראל. בקרוב נביא תקציב, הרבה רפורמות להורדת יוקר המחייה - במזון, בתחבורה, בבריאות, באשראי, בתחומים רבים נוספים. הפחתנו את המע"מ באחוז, את מס החברות באחוז וחצי, נמשיך להעלות את שכר המינימום, נמשיך את התהליך להפקת גז טבעי בקרוב, נמשיך לפתח את עורקי התחבורה לאורכה ולרוחבה של המדינה. אתם הרי רואים את זה יום יום: הדרך לירושלים מתרחבת, עבודות הרכבת הקלה בתל אביב יצאו לדרך, אנחנו מחברים את הפריפריה למרכז. זה לא פראזה, זה מתרחש, סוף סוף, הלכה למעשה, אחרי יובל.

 

הנגב והגליל משנים את פניהם, אנחנו מורידים את יחידות צה"ל דרומה לנגב, לעיר הבה"דים. במקומות שנפנה - בצריפין, תל השומר, בקרקעות הפנויות הללו נקים שכונות מגורים חדשות. אנחנו נקדם תוכנית הרכבת לאילת ובכיוון ההפוך לקריית שמונה. זה החזון - קו אחד בלתי פוסק של תחבורה, כביש רצוף רב מסלולי ובסופו של דבר גם רכבת, חיבור רכבתי מקריית שמונה ועד אילת. אנחנו פותחים שדה תעופה חדש בתמנע בקרוב. חתמנו על הסכמי גג לבנייה ופיתוח של עשרות אלפי יחידות דיור עם ראשון לציון, ראש העין, מודיעין, קריית ביאליק, קריית גת, ולאחרונה בהסכם היסטורי של 20 אלף יחידות דיור בבאר שבע. כל הכסף שמגיע ממכירת הקרקעות הולך לתשתיות של הערים הללו.

 

החזון שלי ברור - בבאר שבע יתגוררו תוך 12 שנים חצי מיליון אזרחים. והחזון הזה כולל גם דבר נוסף - באר שבע תהפוך, היא כבר הופכת, לעיר סייבר עולמית. זאת מהפכה עצומה שמשנה את פני הנגב ואת פני המדינה. הבטחתי לפני כמה שנים פה, מעל הדוכן הזה, שישראל תהפוך למעצמת סייבר.

 

אני מבקש לתת לכם נתון, נתון אחד: ב-2014 מדינת ישראל קיבלה כ-10 אחוז מההשקעה העולמית בביטחון סייבר, זה פי 100 לגודל היחסי שלנו, אלא שהנתון הזה השתנה. ב-2015, כפי שאנחנו רואים, האחוז הזה יגדל ל-20 אחוז. הוא הכפיל את עצמו בשנה אחת. זו צמיחה גאומטרית. כל המדינות וכל החברות בעולם שמות לב ליכולות הטכנולוגיות שלנו, שהן משולבות - זה גם הגאוניות של האזרחים שלנו, אבל גם ההשקעות של הממשלה בתחומים הללו.

 

והשבוע מגיע לארץ לביקור היסטורי ראשון מסוגו נשיא הודו. ידידי, ראש ממשלת הודו, מודי, אמר לי: "אני צריך את ישראל, אני צריך את הטכנולוגיה ואת הידע שלכם". וכך קורה גם ביחסינו עם סין ויפן. אני בא עכשיו מפגישה עם סגן נשיא קניה, כך הוא אומר: "רוב המדינות באפריקה מייחלות עכשיו ורוצות לחדש את היחסים עם ישראל".

 

רק בחודש הזה אפגש עם מנהיגים מארבע יבשות. אני יודע, חבריי באופוזיציה, שאתם אוהבים לדבר על בידודה של ישראל בעולם, אבל זה פשוט לא נכון. אנחנו מרחיבים את היחסים שלנו עם מדינות ערב באזור, עם מדינות אסיה, עם מדינות אפריקה ועם מדינות אמריקה הלטינית. אינני מכחיש את העובדה שיש לנו בעיות עם חלק מהמדינות במערב אירופה. הן שבויות בקונספציה ישנה, קונספציות שאבד עליהם הכלח, למשל שהסכסוך הישראלי-הפלסטיני הוא מוקד הסכסוכים במזרח התיכון. פעם היו אומרים "הסכסוך", סכסוך אחד בלבד - ואני חושב שהגיע הזמן שגם הם יתאימו עצמם, את מדיניותם למציאות המשתנה.

 

למרות הקשיים, אל מול האתגרים, ישראל ממשיכה לצעוד קדימה בפיתוח הכלכלה, בהפרחת הארץ, בקליטת עולים במספר הולך וגדל. התקווה שלנו, היא לא נובעת מהכנסת הראש לקרקע, מיצירת מציאות מדומה, מהתעלמות מהקשיים. התקווה שלנו, כדברי ההמנון הלאומי, נובעת מביצור כוחנו כעם חופשי בארצנו. התשובה שלנו למאה שנות טרור היא מאה שנות התפתחות, יצירה ושגשוג.

הקמנו מדינה שהישגיה ייחודיים בכל קנה מידה. אני גאה במדינה שלנו, גאה בתושביה, גאה בחייליה ובשוטריה שעושים לילות כימים להבטיח את ביטחוננו ושלומנו. אני גאה בכם אזרחי ישראל. מאה שנות טרור לא צלחו ולא יצלחו. ישראל תישאר כאן לנצח.

 

תודה רבה אדוני.