דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בהר הרצל בטקס לציון 43 שנה למלחמת יום הכיפורים

בחיי מדינה יש רגעי מבחן עליונים שמחייבים גיוס של כל הכוחות הלאומיים. כך היה לפני 43 שנים, למן השנייה שבה קרעו הצופרים את דממת יום הכיפורים.

 

המלחמה פרצה לא רק בשל כוונות אויבינו, אלא גם בשל כשלים מנהיגותיים: חוסר היכולת לזהות את הסכנה בזמן, ומשזוהתה הסכנה, חוסר הנכונות לפעול נגדה מיידית. המחדל זעק לשמיים.

 

מי שהיטה את הכף בשעת הסכנה, באותן שעות מבחן, הם לוחמינו אמיצי הלב בחזית. הם לא נשברו והשקיעו מאמץ עילאי אדיר לבלום בגופם את נחשולי האויב.

 

למרות הזעזוע הגדול שספגנו - והוא היה כרוך במחיר כבד וכואב מאין כמוהו, הכבד במערכות ישראל מאז מלחמת השחרור - הבית נותר על תלו.

 

הוא נשאר עומד בזכות דבר אחד – בזכות תעוזתם של בנינו ובנותינו היקרים שנאבקו כאריות יום ולילה.

 

גם היום, כשאני רואה את התמונות, כשאני שומע את הקולות מאותה מלחמה, אני אחוז בהתרגשות וגם בהתרוממות רוח - איזו תעוזה ואיזו גבורה, איזה אומץ לב שהציל את העם והמדינה. זוהי דרכם של לוחמי צה"ל לדורותיהם.

 

אומץ לב כזה אנחנו רואים יום יום - חיילינו, החיילות שלנו, השוטרים שלנו, השוטרות שלנו, אנשי ונשות זרועות הביטחון. זוהי מורשתם של הלוחמים במלחמת יום הכיפורים, זהו הצו הפנימי שמדריך את לוחמינו היום, דור הבנים ששואבים כוח מדור האבות.

 

יהי זכרם של נופלי מלחמת יום הכיפורים ברוך לעד.