דברי רה"מ נתניהו בחנוכת בית הספר אדלסון ליזמות במרכז הבינתחומי הרצליה

אונסק"ו קיבל עוד החלטה היום בוועדת המורשת, וההחלטה הזאת גרמה לאכזבה בקרב הפלסטינים ובקרב כמה מדינות ערביות. היא הייתה אמורה להתקבל פה אחד, בקונצנזוס, כיוון שמנכ"לית אונסק"ו אמרה שאם זה לא יעבור פה אחד, אז ההחלטה לא תיושם. אני רוצה להודות למנהיגים של טנזניה ושל קרואטיה שדרשו הצבעה. אני דיברתי איתם, אני מאוד מעריך את הנכונות שלהם להתייצב שם. כיוון שזה הגיע להצבעה, אז זה לא ייושם, משום שזה לא התקבל פה אחד.

 

11 מתוך 21 המדינות ששייכות כרגע לוועדת המורשת, כפי שהם קוראים לזה, לא תמכו בהצבעה. זו תוצאה, מבחינת ישראל, משמעותית, משום שלפני שנה בהרכב הרבה יותר נוח לנו, קיבלנו תוצאה פחות טובה. יצאו מדינות כמו גרמניה, כמו יפן, כמו הודו, כמו קולומביה, ונכנסו כל מיני מדינות אחרות שמוכרות לכם: לבנון, עוד מדינות ערביות, אנגולה וזימבבואה, וכהנה וכהנה, ובהרכב פחות טוב אנחנו יצאנו עם תוצאה יותר טובה. זה מקדם את מה שאני אומר לכם, ואמרתי באו"ם שקורה, שהיחסים הבילאטרליים של ישראל משתקפים בסופו של דבר גם בפורומים הבינלאומיים, אף על פי שזה ייקח זמן. זה לוקח זמן, וקצת עזרה משמים, בסיעתא דשמיא. אמרתי שזה ייקח לנו 10 שנים, לדעתי פחות מ-10 שנים, כדי לשבור את הרוב האוטומטי במוסדות האו"ם, במיוחד של גוש מדינות אפריקה, 54 מדינות. הרוב המכריע יעבור מהתנגדות לישראל לתמיכה בישראל. התהליך הזה מתקיים והוא בא לידי ביטוי גם בהצבעה הזאת היום. השינוי שמתחולל בא כאן לידי ביטוי. אני רוצה להודות לאנשי משרד החוץ, לאנשי המועצה לביטחון לאומי והשגרירות שלנו באונסק"ו, שסייעו לי בשיחות עם המנהיגים השונים.

 

אנחנו מנסים לשנות כמובן את המציאות, אבל בכל זאת, עצם העובדה שגם אם ההחלטה הזאת לא תיושם, היא הועלתה באונסק"ו. הדבר האבסורדי הזה, שאנחנו, שימו לב, ישראל במזרח התיכון, אנחנו אלה שמפרים את הזכויות של בני הדתות השונות. אנחנו אלה שלא שומרים על המקומות הקדושים. אפשר לחשוב על משהו יותר אבסורדי מזה? אנחנו לא שומרים? אנחנו היחידים ששומרים בדבקות, בקנאות, בקפדנות. מי שומר אם לא אנחנו? כולנו מכירים מה קורה פה במזרח התיכון עם האסלאם הקיצוני שמפוצץ מסגדים, מפוצץ כנסיות, מפוצץ אתרים היסטוריים, שוחט יזידים, שוחט מוסלמים שלא מסכימים איתם, שוחט נוצרים, שוחט מכל הבא ליד. אז מי שראוי לגינוי זה ודאי לא ישראל. ישראל ראויה לכל דברי השבח בעניין הזה, כמגדלור של קידמה, טולרנטיות, וזכויות.

 

מי שראוי לגינוי זה אונסק"ו, אבל לא רק על עיוות ההווה, גם על עיוות העבר. ההחלטה השערורייתית הזאת, הסקנדל הזה שהם קיבלו לפני כשבועיים, שלעם היהודי אין קשר להר הבית, בכלל לירושלים, זה דבר מקרי. זה לא רק נסתר על ידי התנ"ך ועל ידי התיעוד היסטורי וכולי. אתם ידעתם שטיטוס הוא תועמלן ציוני? (רה"מ התייחס לצילום משער טיטוס) הם סוחבים שם, לפני 2,000 שנה, אחרי שהם השמידו את בית המקדש - זה לא היה מסגד, כן? האסלאם עוד לא נוסד, זה לקח עוד כמה מאות שנים טובות - הם נושאים שם את מנורת שבעת הקנים, וזה ידוע לכם. זה ידוע גם למדינות אונסק"ו.

 

אבל העיוות הזה, שעושה פלסתר מכל הרעיון של אמת היסטורית, של ההיסטוריה בכלל, העיוות הזה נסתר היום על ידי תעודה נוספת שהתפרסמה היום על ידי רשות העתיקות שלנו. (רה"מ מציג צילום של התעודה שהציגה רשות העתיקות) התעודה הזאת היא תעודת משלוח מלפני 2,700 שנה מנערן. נערן זה בגבול המנשה, ירושלים, זה תעודת המשלוח וכתוב כאן בעברית עתיקה, וזאת המילה הקריטית, אבל אתם יכולים לראות את זה בעברית, וכתוב: "אמת המלך מנהרתא שולחת נבלים", כלומר נבל, "ויין לירושלים". כתוב "ירושלמא". תעודת משלוח. הנה איגרת מהעבר לאונסק"ו. זה מסביר את הקשר שלנו בעברית לירושלים ומרכזיותה של ירושלים. אחת מהפקידות של המלך, ודאי מלך יהודה. זה מלפני 2,700 שנה - ירושלים. לא בערבית, לא בארמית, לא ביוונית, ולא בלטינית - בעברית.

 

ובכן האבסורד הזה של תיאטרון האבסורד נמשך, גם אם בעוצמה מופחתת, הוא נמשך. אני החלטתי לפיכך להזמין לארץ להתייעצויות את השגריר שלנו באונסק"ו, ואנחנו נחליט מה לעשות, מה יהיו צעדי ההמשך שלנו מול הארגון הזה. אבל מה שצריך להבין - בסופו של דבר, וזה ייקח זמן, האבסורד הזה שפוגע לא רק באמת ההיסטורית ובאמת של ההווה, אלא גם פוגע לדעתי באו"ם עצמו, האבסורד הזה יגיע לקיצו ככל שהעוצמה של ישראל תגדל ותתרחב.

ועל העוצמה הזאת אני מבקש להגיד כמה מלים.

 

[תרגום מאנגלית]

 

ברצוני לדבר עכשיו על ההווה ועל העתיד. ההווה משתנה והעתיד משתנה בזכות יזמות, בגלל כושר ההמצאה האנושי משוחרר הרסן.

מדוע בית הספר הזה חשוב ללבי? יש לכך סיבות רבות, שתיים מהן יושבות כאן היום. אך יש סיבה נוספת.

 

אני למדתי בבית ספר סלואן למנהל. התארגנו, חמישה סטודנטים, וביקשנו קורס שלא היה קיים בתכנית. הוא נקרא "יזמות". אוניברסיטת MIT היתה מוסד נוח מאוד. למשל, לא הייתה חובת נוכחות בשיעורים. היה צריך רק לגשת למבחן – אם עברת, עברת, ואם לא, אז לא. במקרה הזה, הם אמרו: 'בסדר. נביא לכם קורס ללא מבחנים וללא עלות', והם מצאו יזם שלימד את הקורס. היינו חמישה סטודנטים בקורס, מתוכם שלושה ישראלים.

 

בקורס הזה למדתי הרבה. אגב, אחד מהאנשים הראשונים שהיו שם היה ריי קורזווייל, שהמציא את מכונת הקריאה לעיוורים. למרות ייעודה, המכונה התפתחה לתעשייה שלמה. הוא היה בערך בן 25 באותה תקופה והוא עבד במוסך, אך כולנו הבנו את הפוטנציאל. אני יצאתי מהקורס הזה, ולאחר מכן מה-Boston Consulting Group, עם הבנה לגבי כוחה של יזמות. הבנתי שמה שמניע כלכלות קדימה, הן בעיקר חברות עסקיות, לא ממשלות, וזה מפתיע את הישראלים. אפילו לא אוניברסיטאות, אפילו לא מדע ואפילו לא טכנולוגיה, על אף שאנו נוטים לחשוב כך. אנו מבינים שיש על ממשלות מגבלות ויש להן בירוקרטיה ורגולציית יתר. כולנו מבינים זאת, אך למרות זאת, אנו בפירוש חושבים שמדע וטכנולוגיה הם מה שמניעים קידמה ושגשוג. הם אכן עושים זאת, אך רק בתנאים מסוימים.

 

אם הייתי נשאל איזו מדינה אכלסה את המתמטיקאים הטובים ביותר, הפיסיקאים הטובים ביותר, הכימאים הטובים ביותר, המטלורגים הטובים ביותר, הייתי אומר ברית המועצות. אך זה לא עזר להם. זה לא התקדם לשום מקום, ולא יצר תוצאות. אך אם הייתם מבריחים מתמטיקאי סובייטי מברית המועצות ושולחים אותו לפאלו אלטו, הוא היה מייצר ערך מוסף תוך שבועיים. כך שסביבה שתומכת בכלכלה וידידותית לעסקים וליזמות היא צורך חיוני. סביבה כזאת בעצמה תייצר מדע וטכנולוגיה, ואילו בכיוון ההפוך זה לא יתרחש.

בהתחלה היה לנו בישראל הרבה מדע וטכנולוגיה, אך לקח זמן עד שהצלחנו להקים סביבה ידידותית לעסקים. ניסיתי לתרום את חלקי בכך והכנסנו שינויים רבים.

 

אני רוצה שתדעו שבשנת 2003, יוון – אם אני יכול לומר. אני גם שר החוץ, כך שעליי להיזהר כשאני נוקב בשמות, אך אנקוב בשם – ליוון הייתה הכנסה גבוהה משלנו לנפש. ההכנסה לנפש ביוון הייתה 24,000$ וההכנסה לנפש שלנו הייתה נמוכה יותר. כיום ההכנסה לנפש שלנו עומדת על 37,000$, ואילו שלהם עומדת על 24. ההכנסה שלנו עומדת על 37, ותיכף נגיע ליפן. זה יקרה בקרוב וכנראה שגם נעבור אותם.

 

אתם אולי חושבים שזה לא ייאמן, ואני אומר: 37,000$? זהו? הרי אצלנו ההיי טק מהווה חלק גדול יותר בכלכלה שלנו מכל כלכלה אחרת בעולם. כ-37% מהישראלים עוסקים בהיי טק. כלומר שמספר האנשים שמעורבים ישירות בהיי טק גבוה מאוד. ועם זאת, ההכנסה לנפש שלנו היא רק 37,000$? זה אבסורד. ההכנסה שלנו צריכה להיות גבוהה בהרבה, והיא אכן תהיה גבוהה בהרבה.

שינוי גדול מתחולל עכשיו בעולם, שינוי אדיר. מתוך עשר החברות המובילות לפני עשור על פי שווי שוק, חמש היו חברות אנרגיה, ואקסון הייתה מספר אחת ברשימה. אחת מעשר החברות הייתה חברת IT – מיקרוסופט. נריץ קדימה עשר שנים, לא יותר. התמונה הזאת התהפכה לחלוטין. חמש מעשר החברות המובילות הן חברות IT, ונשארה חברת אנרגיה אחת, אקסון, שנפלה ממקום הראשון למקום החמישי. זה שינוי בולט מאוד - מהפך.

 

וכל זאת, מפני שנקודת המפגש של big data, קישוריות ואינטליגנציה מלאכותית, וכל מה שהיא עושה בתחום הרובוטיקה, הגנטיקה, ובכל התחומים שהוזכרו, בכול, היא משנה את העולם שלנו בקצב מסחרר. העתיד שייך לאלה שיכולים לתפוס את השינוי הזה. אנו נמצאים בחוד החנית של השינוי הזה. אנו יכולים לנצל אותו, ואנו עושים זאת. הוא משנה אותנו והוא מעניק לנו יכולות ומיומנויות שלא היו לנו קודם. זה מכפיל כוח, מכיוון שאם נרצה לשרוד ולשגשג, עלינו להתגבר על בעיה פשוטה, והיא שאין כל כך הרבה יהודים בעולם, המספרים שלנו נמוכים. ההיסטוריה מעדיפה אומות גדולות, כך שעלינו לפצות על הכמות שלנו, ותמיד פיצינו עליה בעזרת המוחות שלנו והאומץ שלנו. ועכשיו אנו יכולים לפצות על הגודל שלנו יותר ממה שאי פעם חלמנו.

 

היכולת הזאת נסמכת על דבר אחד. טוב, על שניים. זה נשען על יזמות. אתם אולי חושבים שאני מגזים, אך זה לא נכון. הפיצוי נשען על המסוגלות שלנו לרתום את הגאונות של העם שלנו, של אזרחי ישראל, ולגרום לה ליצור פרויקטים שמשלבים יזמות עם טכנולוגיה. שם נמצא העתיד.

 

הנהגנו במדינה רפורמות רבות כדי שתהיה ידידותית לעסקים, ואנו ממשיכים לטפס בקצב מהיר, אך עלינו להמשיך לנוע. עלינו להפחית רגולציה, להפחית בירוקרטיה, לאפשר לעסקים לשגשג. זה מה שמפיק עבורנו את ההכנסות ממסים שמאפשרות לנו לדאוג לרווחה סוציאלית, לחינוך ולתחומים אחרים. אך אם הכלכלה לא משגשגת, שום דבר לא קיים. משמעותה של היזמות היא שנוכל ליהנות מאומת הסטארט-אפ. מה היא אומת סטארט-אפ שבה מדברים רק על מדע וטכנולוגיה? ברית המועצות. בה לא הייתה יזמות, ולה לא היו אלפי חברות הזנק. ישראל עושה זאת ועל ישראל להמשיך לעשות זאת יותר, ויש לנו את היכולות לכך.

 

לפעמים הממשלה כן מסייעת, לעתים אפילו מסייעת הרבה. לדוגמה, לפני כחמש שנים החלטתי שישראל תהיה אחת מחמש מעצמות הסייבר. הממשלה שלנו משקיעה בלאו הכי ביחידת 8200, ובשירותי הביון הלאומיים שלנו. שירותים אלה למעשה גדולים ממה שנהוג לחשוב. הסוכנויות שלנו גדולות בהרבה מרבות מסוכנויות האיסוף הלאומיות של מדינות אחרות, והן כמעט מספר שתיים בגודלן, אך טרם בדקתי את רוסיה ואת סין. זה גדול מאוד. החלטנו לקחת את 8200 ולשים את המפקדה של היחידה בלב אוניברסיטת בן גוריון. הם נמצאים עכשיו כאן, והם יעברו לשם מפני שאני רוצה לפתח את הנגב. אנו מעבירים גם את מטה הסייבר הלאומי שלנו לאותו מקום, כך שבטווח של פחות ממאה מטר, יהיו לנו אוניברסיטה, ביטחון, ממשלה ופארק סייבר שמתמלא בחברות הגדולות ביותר שבאות לנגב. אנו משדכים בין השקעות ממשלתיות, השקעות שקועות, לבין השכלה וחשוב יותר, לבין יזמות. ביקרתי שם. יש חברות הזנק בבאר שבע, ורציתי להראות לסטיב פורבס מה אנו עושים, מכיוון שאנו עושים דברים מדהימים למדיי.

 

השנה, כרבע מההשקעה הפרטית העולמית בהגנת סייבר בעולם, תושקע בישראל. לא השקעה ממשלתית. 25%. חישבו על כך. ישנם שמונה מיליארד אנשים בעולם, ובישראל כשמונה מיליון אזרחים. זאת אומרת שחלקנו בתחום גדול בהרבה ממה שהיה מצופה, פי 200. סייבר הוא עולם שלם של כוח רציני. אנחנו בפירוש נמצאים בחמישייה הפותחת של מעצמות סייבר בעולם. אני חושב שאפשר לומר בוודאות שאנחנו לא מספר חמש ברשימה ואני חושב שאנו אפילו לא מספר ארבע. מכאן אפשר להתווכח.

כל זה לא היה אפשרי אם היינו משאירים את זה בידי שירותי הביטחון. זה מתוחזק ומתחדש בידי מאות חברות הזנק בתחום ואלפי חברות הזנק בתחומים קשורים.

 

נסעתי עם סטיב פורבס לבאר שבע, הראיתי לו את פארק הסייבר החדש, וראיתי שם צעירים. ראיתי איש צעיר, בערך בן 25 ואמרתי לו: "אתה נראה לי מאוד מוכר". הוא אמר: "ראש הממשלה, אינך מזהה אותי?" שאלתי: "מי אתה?" ענה: "הייתי פעם יועץ ביטחון שלך. הייתי מתדרך אותך בנושאים טכנולוגיים מסוימים". שאלתי אותו מה הוא עושה עכשיו, והוא אמר שעכשיו הוא עשיר. זה טוב. הוא מעשיר את המדינה.

 

הצעירים והצעירות הללו שעובדים בתחום הופכים את המדינה לעשירה יותר, הם הופכים את העולם לעשיר יותר. הייתה פגישה באו"ם עם מנהיגים שבאו מכ-20 מדינות באפריקה כדי לראות תצוגה של טכנולוגיה ישראלית באפריקה. הם אמרו: "אנחנו מייצרים את הבעיות ואתם מייצרים את הפתרונות". הייתם צריכים לראות את הצעירים הללו מראים להם איך להפיק אנרגיה סולארית, כיצד להפיק מים, כיצד לספק בריאות ציבור - הכול. הם מעשירים ומיטיבים את חיינו, והופכים אותם ליצרניים יותר. אך הם לא עושים את זה כסוכני ממשלה. הם עושים זאת כיזמים.

 

העתיד שלנו נשען על היכולת שלנו להשיא טכנולוגיה עם יזמות. זה הדבר החשוב ביותר שאנו יכולים לעשות. מסיבה זו, אני חושב שמה שאתם עושים היום הוא חיוני.

 

ישראל היא כיום מעצמת סייבר, היא מעצמת מים, היא מעצמה סולארית, היא מעצמה חקלאית, היא מעצמת חלב. אתם יודעים איזו פרה מפיקה הכי הרבה חלב בעולם? אפשר היה לחשוב שזאת פרה דנית, פרה צרפתית, פרה אמריקאית - זאת פרה ישראלית. זאת פרה ממוחשבת, זה מחזק את ישראל מאוד.

 

והנה הנקודה המרכזית, בזכות הכלכלה המשגשגת שלנו שמבוססת על יזמות, אנו יכולים לשלם על הצוללות והמטוסים ושירותי הביון שבזכותם אנו חזקים. אפשר לדבר על העוצמה הצבאית שלנו, אך היא חסרת משמעות אם לא נוכל לשלם עליה. ככל שאני מעריך, ואני מעריך מאוד, כל שקל שמגיע מהידידה הגדולה שלנו ארצות הברית, וחתמנו עכשיו על הסכם חשוב, מזכר הבנות, זה חלק קטן מאוד מההוצאה הלאומית שלנו על ביטחון. איננו יכולים להרשות לעמנו את הביטחון שלנו לולא הכלכלה המשגשגת. הודות לכלכלה המשגשגת, הכלכלה החופשית, ועלינו להפוך אותה לחופשית עוד יותר, יש לנו גם צבא חזק. ועקב השילוב בין צבא חזק ושירותי ביטחון חזקים, מדינות רבות מבקשות את הסיוע שלנו במלחמה במגפת הטרור, ומדינות רבות רוצות שנסייע להן לפתח את טכנולוגיות העתיד שלהן הן זקוקות למטרות אזרחיות. כתוצאה מכך, עם הצבא בצד אחד ועם טכנולוגיה בצד השני, נוצר המרכיב השלישי של החוסן הלאומי שלנו, והוא הבריתות שלנו.

 

אלו הן הבריתות שאנו רואים עכשיו מתפתחות באסיה, במדינות אפריקה, באמריקה הלטינית, ולכן מה שעושה אונסק"ו שייך לעבר. לא לעבר האמתי, אלא לעבר שקרי, והם אפילו לא יודעים זאת.

 

יזמות היא בורג הכרחי במכונה הזאת. אני חושב שיש לשבח אתכם על כך. אין זה מפתיע, אורי, מכיוון שהתחלת מאפס ועשית כל כך הרבה. אך אני חושב שבסיועם של שלדון ומירי תעשה עוד הרבה. לא רק עבור המוסד הזה, אך עבור עתידה של ישראל ועתידו של העם היהודי. הם קשורים זה בזה.

 

אני מודה לכולכם על כל מה שאתם עושים.

תודה רבה.

 

 

 

 

צילום: עדי ברוך