דברי ראש הממשלה נתניהו בטקס הענקת אזרחות כבוד מהעיר קריית שמונה

"תודה רבה לכולכם, תודה רבה מיוחדת לך, ראש העיר ידידי ניסים ולסגנך הנאמן אלי זעפרני. כל פעם שאני מגיע הנה, אני שואל את אלי 'תגיד לי, כמה זמן לוקח עכשיו להגיע מקריית שמונה לתל אביב?' הוא אומר לי 'עכשיו זה כבר מגרד את השעתיים', אני אומר לו 'אני אקצר את הדרך כדי שתוכל להגיע לירושלים יותר מהר'. כדי שכמובן נוכל להגיע מירושלים אליכם, ואני שמח להיות עמכם כאן, עם כולכם, ראשי הרשויות בצפון, ידידי וכמובן עם חברי מועצת העיר ותושבי העיר.

אני אוהב להיות במקום הזה, אתם יודעים שזו האמת כי אני מגיע לכאן הרבה מאוד. אם אדם אומר לכם שהוא אוהב להיות במקום מסוים והוא לא מגיע לשם, הוא לא אוהב אותו. ואם הוא מגיע, הוא כן אוהב אותו. אני מגיע הרבה, אני אוהב את קריית שמונה ואני אוהב את הגליל, ואני גם אוהב את אצבע הגליל. יש לי קשר מיוחד, הוא נמשך כמעט 100 שנים למקום הזה, כי סבי ז"ל, הגיע הנה כמעט לפני 100 שנים ב- 1920, עלה לצפת, הוא היה קודם לכן בראש פינה, ואבי כששבר את ידו טופל בביה"ח זיו על ידי רופאו של טרומפלדור שעל שמו קרויה קריית שמונה. מי היה החי אתם יודעים וזה תל חי, וכאן אנחנו יודעים שגם הנופלים באותה מצודה קיבלו את האזכור שקיבלו, ולכן הקשר הזה הוא קשר ישיר, הוא קשר לאומי אבל הוא גם קשר אישי.

ואני תמיד חשבתי שאנחנו צריכים לעשות עם עצמנו צדק כמדינה וכעם, להבטיח שהמקום הזה, שהוא פשוט פנינת נוף נהדרת וחלק מהמורשת שלנו, שהיא תיקבע בהווה ובעתיד של המדינה. וניסיתי תמיד בכל המסגרות שכיהנתי בהן לחזק את האחיזה שלנו כאן בקרקע, להבטיח שקריית שמונה מושרשת ומתפתחת ומשגשגת, וקודם כל מובטחת. לפני כל דבר אחר - ביטחון. כל דבר אחר בא אחרי הביטחון, קודם כל להבטיח שאנשים חיים כאן בביטחון.

אני רוצה להודות לכם מקרב לב על כך שהענקתם לי תעודת אזרחות כבוד – אבל אזרחות הכבוד היא שלכם. אתם אזרחי הכבוד של קריית שמונה, אתם אזרחי הכבוד של הגליל ושל מדינת ישראל. כי אנחנו זוכרים ימים קשים, ימים שהיה בהם פחות ביטחון ואתם נאחזתם בקרקע ואתם שמרתם על המקום הזה ואתם לא ויתרתם ואתם לא ברחתם, אתם אזרחי הכבוד.

אבל אני ראיתי כחובתי כראש ממשלה כבר בפעם השלישית, להבטיח קודם כל את הביטחון. אתם נתתם את שלכם, עכשיו המדינה תבטיח את ביטחונכם. אבל אנחנו רוצים גם להבטיח את העתיד המשגשג, ואני חי עם תפיסה בסיסית שאני קורא לה קירוב, ובהמשך ביטול, הפריפריה. אתם אמרתם לי, הילדים הצעירים והנערה הצעירה המקסימה הזאת רואי אמרה 'מגיע לנו מה שמגיע לילדי תל אביב' - נכון מאוד. לכן אני רוצה שתקבלו את וחברייך כל מה ניתן להשיג ולקבל בתל אביב. לכן אנחנו סוללים כאן כבישים מהירים, המדינה תהיה מחוברת מקריית שמונה עד אילת בכביש מהיר אחד. היא תהיה מחוברת גם ברכבת שתגיע מקריית שמונה עד אילת, תרשמו גם את זה. והיא תהיה מחוברת בכביש המהיר החשוב ביותר, כביש מהיר של סיבים מהירים מקריית שמונה עד אילת. ולא במקרה השקנו את הפרויקט הזה במקום הזה על הבמה הזאת והוא קורם עור וגידים, גידים ממש, גידים וסיבים מקריית שמונה עד אילת, וכל מה שבתווך. אנחנו לא נפלה את האמצע גם כן, אבל זה חייב להיות דבר שמתממש והוא אמיתי.

המרחקים האלה, פעם אמרו: 'קריית שמונה, למה קריית שמונה? ארבע שעות לת"א, ארבע שעות בחזרה', אתכם מכירים את הבדיחה הזאת. הבדיחה הזאת כבר לא קיימת, אבל זה הולך להתקצר עוד יותר. אני רוצה את החיבור הזה, גם לקריית שמונה, ולכל הישובים בתווך, לבטל את המרחקים, לבטל את הפערים, לתת הזדמנות שווה לכל ילד וילדה בישראל, לכל אחד ואחת מכם.
אני מאמין שהדבר הזה מתממש, כמובן שצריך לדאוג גם לדברים אחרים, דברים שעוד מעט יעניינו אתכם כמו השאלה של הטבות מס, שמעתם על זה? אנחנו שומרים על זה בקנאות. דברים אחרים כמו בידור - שמעתי את הבקשה, היא בטיפול כבר - אבל כדי שיהיה בידור צריך גם חינוך, וחינוך זה דבר מרכזי.

שוחחתי על כך עם סילבן שלום, אנחנו דנים באפשרות אכן להקים אוניברסיטה בגליל. יש פה כבר מכללה חשובה "תל חי", יש פה את קבוצת "מיגל" במדעי החיים והרפואה פה בקריית שמונה, ויש את הפקולטה לרפואה בצפת. אתם שמים לב שיש דברים משותפים לכל המוסדות הללו ויש גם מוסדות אחרים, ועל כן אנחנו מקדמים את הפרויקט הזה. אני הייתי רוצה רואי שאת תלמדי כאן לימודי אוניברסיטה. בת כמה את רואי? מותר לשאול? 16. טוב - בואו נעשה חשבון, עוד שנתיים, צבא גם… נקווה שלפני שתסיימי את הצבא אנחנו כבר נוכל להכתיר את אוניברסיטת הגליל שכוללת גם את קריית שמונה. זה לא דבר של מה בכך, אבל גם להביא אוניברסיטה באריאל זה לא היה דבר של מה בכך, היו הרבה התנגדויות - התגברנו עליהן. היום יש אוניברסיטה באריאל, מחר תהיה אוניברסיטה בגליל.

 אני מאמין שהשילוב הזה של תשתיות, של פיתוח, של תנאי העסקה ופיתוח כלכלה, של בידור, של תרבות, של דיור - כל הדברים האלה יחד יביאו לכך שהמקום הנפלא הזה - והוא באמת נפלא, הוא יפהפה - שהמקום הזה ימשוך אנשים. לא שאנחנו נצטרך לקלוט את צעירי קריית שמונה במרכז, אלא שנקלוט את צעירי המרכז כאן בקריית שמונה ובאצבע הגליל - זה החזון האמיתי שלי והוא אפשרי.

אני רוצה להודות לכם על כך שריגשתם אותי, על הכבוד שהענקתם לי ואני רוצה להגיד לכם תודה מקרב לב. גם מלבה של משפחתי שמאוד אוהבת את המקום הזה, גם היא מבקרת פה הרבה מאוד כפי שאתם יודעים. אני רוצה לומר לכם לסיום שאני אוהב אתכם מאוד. תודה רבה לכם."

צילום: עדי ברוך, דוברות הליכוד