דברי ראש הממשלה בפתח ישיבת הממשלה השבועית 6.4.14
"בחודשים האחרונים מדינת ישראל מנהלת מו"מ עם הפלסטינים במטרה להגיע להסדר שלום. אזרחי ישראל חפצים בשלום, בשלום
אמת, שבו יובטחו האינטרסים הלאומיים החיוניים שלנו, בראשם כמובן הביטחון. לאורך השיחות הללו אנחנו ביצענו צעדים קשים והפגנו נכונות להמשיך בביצוע מהלכים לא קלים, גם בחודשים הבאים, במטרה לייצר מסגרת שתאפשר לשים קץ לסכסוך בינינו. דווקא ברגע שבו עמדנו להתכנס לאותה מסגרת המשך למו"מ, מיהר אבו-מאזן להצהיר שהוא אינו מוכן אפילו לדון בהכרה בישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. הוא עשה זאת למרות שהוא יודע שלא יהיה שום הסכם בלי הכרה במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי - דבר שהבהירו גם נשיא ארה"ב וגם מנהיגים אחרים בעולם.
לצערי, בהמשך, כשהתקרבנו לרגע לפני סיום הסיכום להמשך השיחות, מיהרה ההנהגה הפלסטינית לפנות באופן חד-צדדי להצטרף ל-14 אמנות בינ"ל, ובכך הפרו הפלסטינים באופן מהותי את ההבנות שהושגו במעורבות אמריקנית. האיומים של הפלסטינים לפנות לאו"ם לא ישפיעו עלינו - לפלסטינים יש הרבה מה להפסיד ממהלך חד-צדדי כזה. הם ישיגו מדינה רק במו"מ ישיר, ולא בהצהרות ריקות מתוכן, וגם לא במהלכים חד-צדדיים. אלה רק ירחיקו את הסדר השלום, וצעדים חד-צדדיים מצדם ייענו במהלכים חד-צדדיים מצדנו. אנחנו מוכנים להמשיך בשיחות, אבל לא נעשה זאת בכל מחיר.
הממשלה תשמע היום סקירה מראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג'ין קנדל. פרופסור קנדל יסקור את האסטרטגיה הכלכלית-חברתית של מדינת ישראל. זאת הפעם הראשונה בממשלות ישראל שבה מתקיים תכנון ארוך-טווח בין כל משרדי הממשלה.
אנחנו רוצים לגבות את מנועי הצמיחה שלנו במשרדים השונים, בתחומים השונים, בשלושה תחומים: ראשית, לפתוח שווקים חדשים לכלכלת ישראל, כמו בסין ובאמריקה הלטינית. שנית, לפתח פיתוח משמעותי את תעשיית הסייבר - תעשייה עולמית חזקה מאוד. ושלישית, בצמצום הרגולציה, פישוט הרגולציה, שהוא יעד אסטרטגי למדינת ישראל. הרגולציה בישראל צריכה לעבור שינוי יסודי, אנחנו עובדים על זה, והיום נשמע על צעדים שאנחנו עושים בכיוון זה - הן ברשות לניירות הערך, והן במשרד להגנת הסביבה, ששם השר פרץ והמשרד שלי עבדו יחד כדי לפשט, לצמצם ולהקל בנושא הרגולטורי. השר פרץ, בבקשה:"
השר עמיר פרץ: "אני מודה לראש הממשלה. אנחנו בעצם מתכוונים ללכת למהלך שמצד אחד יגביר את היכולת שלנו לפקח במהלך העבודה השוטפת על הרמה של הגנת הסביבה, איכות הסביבה. יחד עם זאת, אנחנו מתכוונים להקטין את הביורוקרטיה, ובהחלט לעשות חלוקה חדשה לסמכויות, כשיש שלוש מטרות: האחת, לעשות פיחות ככל האפשר של היתרים; שניים, להאריך את לוח הזמנים שבו תוקף ההיתר ניתן כדי שתהיה יותר יציבות בתעשייה; והשלישי, להתחייב על כך שמרגע הגשות הבקשות אנחנו נטפל בזה בצורה הנכונה, המהירה, עם התחייבות ללוח זמנים.
אני חושב שמדובר פה באמת במהפכה מאוד עקרונית שדורשת מאיתנו תיאום עם שאר המשרדים. אנחנו עושים את זה בתיאום עם האיחוד האירופי, בשיתוף פעולה במסגרת פרויקט ה-twinning עם הנציגים מגרמניה שנמצאים כאן במשרד, עובדים בצמוד, עושים את זה בתיאום עם התעשייה, בתיאום עם הארגונים הירוקים, כאשר לדעתי, אם נשלים את המהלך הזה, שכמובן יצטרך גם גיבוי תקציבי, כי גם הרשויות המקומיות יקבלו משימות הרבה יותר גדולות, רק דוגמה - מתוך שנים עשר אלף מפעלים שמפוקחים היום על ידי המשרד, אנחנו נעביר כשמונת אלפים מפעלים לפיקוח ישיר של הרשויות. אין שום סיבה שמשרד ממשלתי יפקח על מוסך, יש סיבה שהוא יפקח על תחנת כוח, וזאת הדוגמה הבולטת. כמובן אני אפרט בהמשך, אבל לזה כמובן תידרש גם חקיקה נכונה וגם גיבוי תקציבי נכון כדי להשלים זאת במסגרת תפיסה של צמיחה ירוקה, גם רגולציה יותר טובה וגם פחות בירוקרטיה."
הנצפים ביותר בחדשות
