דברי ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת הממשלה השבועית 4.5.14

"מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית. חוקי היסוד שלנו נותנים ביטוי מלא לצד הדמוקרטי של המדינה. אנחנו עושים את זה על ידי מתן שוויון זכויות מלא לכל אזרח ואזרחית בישראל. חוקי היסוד עושים זאת באמצעות שני חוקים עיקריים - חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד חופש העיסוק.

לעומת זאת, להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום של העם היהודי אין ביטוי מספיק בחוקי היסוד שלנו, וזה מה שחוק היסוד המוצע אמור לספק. הוא יגדיר את הזכות הלאומית של העם היהודי על מדינת ישראל, וזאת בלי לפגוע בזכויות הפרט של כל אזרחי ישראל במדינת ישראל. הוא יבצר את מעמדו של חוק השבות כחוק יסוד, הוא יעגן בחוקי יסוד את מעמדם של הסמלים הלאומיים - הדגל, ההמנון, השפה ומרכיבים אחרים של הווייתנו הלאומית. המרכיבים הללו נמצאים תחת התקפה מתמדת שהולכת וגוברת מחוץ ואפילו מבית. אבל, מסד הקיום של מדינת ישראל נובע מהיותה הבית הלאומי של העם היהודי ומהזיקה העמוקה של עם ישראל לארץ ישראל.
יש כמובן אלה שאינם רוצים שמדינת ישראל תוגדר כמדינת הלאום של העם היהודי. הם רוצים שתקום כאן מדינת לאום פלסטינית לצדנו, ושישראל תהפוך בהדרגה למדינה דו-לאומית, ערבית-יהודית, בתוך הגבולות המצומקים שלה. אבל אני אומר דבר פשוט: אי אפשר להחזיק את המקל הלאומי בשני קצותיו הלאומיים. אי אפשר לומר שרוצים להיפרד מהפלסטינים כדי למנוע מדינה דו-לאומית, דבר שיש בו היגיון מסוים, ומנגד לקדש מדינה דו-לאומית, יהודית-ערבית, בגבולות הקבע של מדינת ישראל.

מדינת ישראל נותנת שוויון זכויות, זכויות הפרט, מלא לכל אזרחיה, אבל היא מדינת הלאום של עם אחד בלבד - העם היהודי - ולא של שום עם אחר. ובכן, כדי לבצר את מעמדה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי אני מתכוון להוביל חקיקת חוק יסוד שיעגן מעמד זה. החוק החדש ינוסח בהידברות עם כל מרכיבי הקואליציה, כך שישמור על ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.

אני רוצה להבהיר שלא מדובר כאן בעניין פוליטי. כשהאופוזיציה בקדנציה הקודמת העלתה הצעת חוק בנושא הזה אני הודעתי מיד שאני אתמוך בה. וביום הזה, ערב יום הזיכרון אני מבקש לצטט משירו של נתן אלתרמן שנהוג לצטט אותו ביום הזה. הוא פורסם בעיתון 'דבר' ב-1947 והוא אמר: 'אנחנו מגש הכסף שעליו לך ניתנה מדינת היהודים'. זה דבר ברור, הגיע הזמן שנחוקק את זה.

בשבוע הזה, אנחנו מציינים 38 שנים לפטירתו של רב אלוף דוד אלעזר, דדו, הרמטכ"ל התשיעי של מדינת ישראל. דדו תרם כל חייו לביטחון ישראל. הוא עשה זאת בפלמ"ח, בחטיבת הראל, בחטיבת הנגב, במבצע קדש, בפיקוד על פיקוד צפון במלחמת ששת הימים וכמובן כרמטכ"ל יום הכיפורים, מלחמה שבסופו של דבר הסתיימה בניצחונו של צה"ל, ואני חייב לומר שהוא גם כרמטכ"ל וכראש אג"ם נטל חלק פעיל מנהיגותי במלחמה נגד ארגוני הטרור. אני זוכר אותו ממבצע 'סבנה' ואחרים יזכרו אותו ממבצע 'אביב נעורים', מבצע אחד לשחרור חטופי טרור ומבצע שני לחיסול מנהיגי הטרור, וגם ממבצעים רבים אחרים. אני יודע שרבים רבים במדינת ישראל ששירתו תחתיו הוקירו אותו ומרגישים שיש צורך לעשות צדק עם זיכרונו של אחד מהמפקדים המסורים והאמיצים שהיו למדינת ישראל. יהי זכרו ברוך.

אנחנו נדון היום ברפורמה ברשות השידור שגיבש שר התקשורת, גלעד ארדן. הרפורמה הזאת מובאת אחרי כתריסר ועדות שעברו דרך ממשלות ישראל וכאן אנחנו באים לממש סוף סוף את הרפורמה שעיקריה הם קודם כל שאזרחי ישראל יפסיקו לשלם אגרת טלוויזיה מהשנה הבאה, ובכך יבוטל המס הזה שגובה יותר מ-300 שקלים בשנה מכל משפחה.

השידור הציבורי שאנחנו מייחסים לו חשיבות רבה יעבור רפורמה משמעותית, שבסופו של דבר תחזק אותו מאוד. עובדי הרשות הטובים, ויש רבים כאלה, ימשיכו לעבוד ברשות החדשה, ועובדי הרשות שיפרשו יזכו לתנאים הולמים והוגנים.

אני חושב שהרפורמה הזאת היא חיונית. אנחנו רוצים שידור ציבורי יותר חזק. הוא צריך להיות יעיל, הוא צריך לעבור שינוי שקוראים לו במשך שנים רבות, ואני מאוד מעריך את העובדה שאתה, גלעד ארדן, מביא את הרפורמה הזאת בפנינו. היא לא בלי בעיות, היא בוודאי גם תעבור שינויים כאלה ואחרים במהלך החקיקה, אבל הכיוון הוא ברור והתוצאה לדעתי גם מובטחת".