דברי ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנס הסייבר הבינלאומי 23.6.15

אתם כאן היום באוניברסיטת תל אביב בהזמנתם של פרופסור יוסף קלפטר, האלוף יצחק בן-ישראל, ידידי, השגריר דן שפירו ושגריר בריטניה גולד, כי אתם יודעים שאנחנו שואלים שאלות ומטילים ספק בדברים. כל המהות של הסייבר היא לשאול שאלות ולאתגר כל הזמן. זוהי דיסציפלינה שמתפתחת במהירות. זהו התחום בעל קצב הצמיחה והשינוי הגדול ביותר בכלכלה הבינלאומית ובביטחון הבינלאומי בעולם.

המנוע הגדול ביותר של שינוי וצמיחה הוא כלכלת האינטרנט על כל נגזרותיה. היא משתנה מדי שעה ועלינו להיות כל הזמן בקדמה. לפני כמה שנים הצבתי יעד לדאוג לכך שישראל תהיה אחת המדינות המובילות בעולם בתחום של ביטחון סייבר. תפקידי כראש הממשלה הוא להבטיח שהיא תישאר כך. אנחנו חיים בעידן חדש של ייצור נתונים. בכל שנה, יותר נתונים נצברים ונוצרים מאשר בכל ההיסטוריה של האנושות. אנחנו בעיצומו של שינוי אדיר. אנחנו עוברים מאטומים לביטים, ממקום לחלל (from atoms to bits, from place to space). אני לא רוצה לומר שאנחנו הולכים על העננים, אבל זה בערך מה שאנחנו עושים. והדבר מחייב שנישאר כל העת בחזית, בחוד החנית של החדשנות.

שוק הסייבר הוא לא שוק סטטי המתאפיין בצמיחה נמוכה שבו אפשר להגיע לעמדה של דומיננטיות, כפי שעשינו, ואז לנוח על זרי הדפנה. זהו השוק הקלאסי של צמיחה גבוהה ביותר שבו אתה נדרש לחדש כל הזמן כדי לשמור על מעמדך. זה מה שאנחנו עושים עכשיו. אמרנו שנהיה בין שלושת הראשונים. אנחנו שם. אולם עלינו להבטיח שנהיה שם גם בעוד עשר שנים, עשרים שנה, חמישים שנה, כי זה לא הולך להיעלם. לשם כך, הקמנו שתי זרועות מרכזיות, שתי החלטות ממשלה שאימצנו והעברנו לפני מספר שבועות. האחת היא הקמת רשות לאומית לביטחון סייבר במטרה לבנות שוק סייבר דינמי ולהגדיר את האופן שבו אנו ניגשים לשאלת ההגנה. ארחיב על כך בהמשך. והשנייה היא ההחלטה להקים כוח סייבר בצה"ל. אנו נחושים לבנות יכולות יציבות ומתפתחות כדי לבנות את הדברים החדשניים ביותר שאנו זקוקים להם לצורך ביטחוננו הלאומי.

הרשו לי לומר משהו על הגנה וסייבר. השאלה הקשה ביותר היא איפה משרטטים את הקו. האם סביב חברה? האם סביב בסיס אווירי או תחנת כוח? והתשובה היא כן ולא. כן כיוון שאנו זקוקים לזה בכל אחד מהמתקנים הללו והשירותים הללו. ולא בגלל שזה לא מספיק. אבל עד כמה יש להרחיק? היכן משרטטים את הקו? ואם מישהו חודר את הקו הזה, מה עושים? למי מספרים? כיצד מתכוננים מבעוד מועד? עם מי חולקים את המידע הזה? מה עושים בנדון?

אלה הן שאלות מורכבות ביותר ואין עליהן תשובות פשוטות. ולכן בהינתן אי הוודאות הזאת, אפשר למעשה לעשות אחד משני דברים. אפשר לומר: זה מסובך מדי, אינני יודע מה הפתרון, זה מתפתח מהר מדי, או שאפשר לומר: נתארגן באמצעות קבלת החלטות ותנועה. יש לנו אמרה בצבא: מסתדרים תוך כדי תנועה. פירוש הדבר הוא שאתה נע, אתה מחליט לאן אתה הולך ומגייס את הכוחות והאמצעים שילכו יחד איתך שעה שאתה מחליט על דרך. אנחנו החלטנו על שני המתווים הללו, ואני חושב שאלה הן החלטות מונומנטליות. אנחנו מתקדמים אולי יותר מרוב המדינות, אולי מכל המדינות, אנחנו נעים ואנחנו יכולים לראות את השינוי שמתחולל מרגע שהחלטנו מה אנחנו עושים.

אנחנו גם לומדים תוך כדי תנועה. אנחנו חולקים עם ממשלות, עם חברות ועם יזמים את מה שאנחנו עושים או לפחות חלק ממה שאנחנו עושים. אני חושב שזה חשוב. וישראל היא מקום ייחודי. היא ייחודית כיוון שיש בה קודם כל מספר גדול יחסית של אנשים המצטיינים בתחום זה, אבל אני חושב שזאת לא רק שאלה של מספרים, אם כי אומר משהו על כך בעוד דקה. זהו מקום ייחודי בזכות התרבות שלנו שבמהותה היא משהו הכרחי ביותר כאן וזה קריאת תיגר על הנחות. זה משהו שטבוע עמוקות בדנ"א של עמנו. אבי האומה שלנו, אברהם, קרא תיגר על אלוהים. אין קריאת תיגר גדולה מזאת. וזה טבוע בתרבות שלנו לאורך הדורות וזה משהו שניכר היטב בהתפתחות העסקית שלנו.

אני חושב שיש לנו יתרון נוסף, והוא השקעה בלתי פוסקת בתחום זה. והמשימה שלנו היא לקחת את ההשקעה הבלתי פוסקת הזאת ולהפוך אותה לא רק למנוע לביטחון לאומי אלא גם למנוע לעסקים. אני חושב שישנם גורמים רבים שתרמו להחלטתנו כיצד לקדם את זה, כיצד לקדם את העסקים כאן, אבל אחד מהם הוא תולדה של חוויה שהייתה לי כשלמדתי בקיימברידג' מסצ'וסטס לפני מאה שנה. התגוררתי בקמפוס במקום שנקרא כיכר קנדל והייתי נוהג ללכת לבית הספר סלואן שם למדתי ובדיוק מעבר לכביש היה מעין מחסן, מבנה מכוער, שונה מאוד מהמבנים האחרים שהיו שם, מגדלי איי.אם.פיי ומתקנים מודרניים, והנה, בדיוק מעבר לכביש מהמקום בו גרתי, היה את המחסן הזה, בעל חלונות אטומים וסורגים, ואני זוכר ששאלתי: מה זה? והתשובה הייתה: זה איזשהו סוג של מעבדה ממשלתית של ה-CIA או ה-NSA – זאת הייתה הפעם הראשונה בה שמעתי את ראשי התיבות הללו – וזה אכן היה מתקן ממשלתי שהושתל בלב הקמפוס, השקעה שבסופו של דבר הולידה את Route 128 ו-Route 495, עמק סיליקון, שהועתק באופן כמעט זהה בסטנפורד, בסן-פרנסיסקו, בעמק הסיליקון האחר.

וחשבתי לעצמי: זה שילוב לא רע. השקעה ממשלתית של מודיעין צבאי וביטחוני יחד עם אקדמיה, היוצרים ניצנים, חברות סטארט-אפ עסקיות, וזה פחות או יותר מה שהחלטנו לעשות בבאר שבע. החלטנו לקחת את ה-NSA שלנו ואת היחידות הרלוונטיות האחרות ולהשתיל אותן בנגב, בבאר שבע, סמוך לאוניברסיטה, למקם יחד את מטה הסייבר הלאומי שלנו, את אוניברסיטת בן-גוריון ופארק סייבר שהולך ומתרחב במהירות עם כמה מהחברות המובילות בעולם.

זה מתכון באמצעותו מאגדים את הכוחות שיכולים לבנות את העתיד במקום אחד, מקום קטן שבו אותה תרבות שהזכרתי יכולה לצמוח ולשגשג. ואנו מעודדים את הצעירים שלנו שמשתחררים מהצבא להיכנס לתחומים הללו. זה לא רק שהם מעודדים את עצמם. אנחנו מעודדים את זה, ובעוד כמה חודשים נעניק הטבות מס לחברות שייפתחו בבאר שבע במטרה להמשיך ולקדם את ההשקעה המתמשכת הזאת. כל שנה אנו לוקחים את הצעירים והצעירות המבריקים ביותר שלנו ומעבירים אותם דרך מערכת הביטחון והצבא שלנו ומעודדים אותם להפוך ליזמים.

וכך, בשנה וחצי האחרונות, חברות סטארט-אפ ישראליות נקנו בשיעור של כמיליארד דולר. רק בשנה האחרונה הייתה לנו השקעה של מאות מיליוני דולרים בחברות סטארט-אפ, והיד עוד נטויה. תפקידנו הוא להבטיח שהמכונה הזאת, המכונה המובילית והבלתי פוסקת הזאת, תמשיך לנוע בקצב מהיר, ואנו מחויבים לכך בכל מה שאנחנו עושים. אנו רואים בכך את העתיד, אנו רואים בכך לא רק חלק נלווה למאמץ הכלכלי שלנו. אנו רואים בכך חלק מרכזי ביותר מהמאמץ הכלכלי שלנו, מנוע צמיחה לחמישים השנים הבאות.

לפני כמה ימים ביקר במשרדי אריק שמידט, שמעתם עליו? חברה קטנה. הוא אמר לי: ישראל היא מעצמת הדיגיטל מספר אחת בעולם. שאלתי: אריק, אתה לא חושב שאתה מגזים? והוא אמר: הרשה לי לדייק. במספרים אבסולוטיים, אתם במקום השני, אחרי עמק הסיליקון במערב אבל לפני ניו יורק, לפני קיימברידג' מסצ'וסטס ולפני קיימברידג' אנגליה. אני לא רוצה לפגוע באף אחד. דן שפירו, שגריר ארה"ב, זה אזרח אמריקני שאמר את זה, ומת'יו, זה מה שהוא אמר.

אני רק אומר שישנה צמיחה אדירה. הוא אמר שהוא משקיע בישראל, שהוא נחל הצלחה אדירה עם הרבה מחברות הסטארט-אפ האלה. הוא אמר: העתיד נבנה כאן בזכות התרבות הייחודית הזאת. תרבות זה משהו שקשה מאוד לשכפל אותו. לא ברור איך אפשר להעתיק משהו כזה, אבל זה קורה כאן, ותפקידנו הוא להבטיח שזה ימשיך לגדול, ולכן בכוונתנו להמשיך ולהשקיע רבות כדי להבטיח שתהיה לנו אספקה בלתי נגמרת של צעירים, וכוונתי לילדים הלומדים מתמטיקה ברמות הגבוהות ביותר. יש לנו תכניות מיוחדות לחינוך סייבר, הן בבתי הספר והן בצבא. אנחנו מחויבים באופן מוחלט לתחום זה כיוון שאנחנו רוצים להבטיח שנמשיך להיות דומיננטיים.

אמרתי שהבעיה לא תיעלם כיוון שסוגיית ההגנה על תוצרי ושירותי האינטרנט היא כל כך עצומה ומאתגרת שהיא רק תלך ותיעשה יותר ויותר מורכבת. יש האקרים שתוקפים, יש ארגונים לא ממשלתיים שתוקפים. אולם האיום הגדול ביותר מגיע מממשלות, וממשלות שרוצות להגן על פרטיות אזרחיהן, על חשבונות הבנקים שלהם, התשתיות שלהן, הכלכלות שלהן, חייבות לפעול יחד ככל הניתן ולשתף פעולה מול איום חדש זה.

ספציפית, איראן תקפה אותנו, את סעודיה, את ארה"ב ועוד רבים אחרים, ואנו נחושים לאפשר לעצמנו להגן על עצמנו נגד המתקפות הללו ואחרות. והדרך שבה אנו עושים זאת היא באמצעות אותו שילוב של ממשלה, צבא, אקדמיה ועסקים. אנחנו חושבים שזאת הזדמנות מצוינת.

הנקודה היא שאנחנו מתקדמים ואנחנו מחויבים להישאר בחזית. ואני חושב שלכל אחד ואחת מכם ישנה הזדמנות כאן. ישראל מרגשת, היא פתוחה, היא פתוחה לעסקים שלכם. אני שמח שאתם כאן בוועידת הסייבר הבינלאומית ה-5. המספרים גדלים מדי שנה, ההשקעות גדלות מדי שנה, ההזדמנויות גדלות מדי שנה, ואני כאן כדי לומר לכם שאם אתם לא בישראל, אתם צריכים להיות, ואם אתם בישראל, תעשו יותר.

ומילה אחרונה. אם עדיין לא פגשתם את אביתר מתניה, מנהל רשות הסייבר הלאומית, אתם צריכים להכיר אותו. הוא עושה עבודה מדהימה והוא ימשיך לעשות אותה בשנים הבאות.

תודה רבה לכולכם.

 

 

 

צילום: עדי ברוך